במקור נכתב על ידי מצוק
אנסה לתמצת את משנתי בנושא, במספר נקודות
1.טוהר הנשק זה אוקסימורון ישראלי מקורי ובכל מקרה זה בחזקת nice to have .
2.טוהר הנשק מהווה סכנה אמיתית כשהוא גורם לקפיץ ענק ודרוך, עתיר אנרגיה פוטנציאלית עוצמתית ( דימוי לחיל האויר ולצהל) , להשתחרר בצורה מהוססת ומגומגמת במקום שחרור מהיר עוצמתי ויעיל.
3.עם כל הכבוד לתושבי כפרי דרו"ל , חייו של לוחם אחד של צה"ל מצדיקים לדעתי גם פגיעה בבלתי מעורבים
4.כמובן שגם כאן אין נוסחת קסם. איפה עובר הגבול? האם הייתי פוגע ב 20 חפים מפשע בכדי להציל לוחם צהל אחד? - בהחלט כן. האם הייתי פוגע ב 2000 חפים מפשע עבור אותו לוחם? לא יודע...בעייתי...
5.חוזרים כאן על אותה שגיאה מימי האינטיפאדה הראשונה (88? ) - במקום לשעוט קדימה בכוח מלא ובעוצמה שתרעיד את אדמת לבנון כולה , יש הרגשה שמישהו עומד על הבלמים , ההתקדמות די מהוססת ולא החלטית. היסוס זה , לדעתי , יביא לכמות הרוגים גדולה יותר (משני הצדדים) מאשר פעולה קצאה,שוטפת בעוצמה מלאה.
6.טוהר הנשק היה אולי נחשב לנו כיתרון לו היינו נלחמים בנסיכות מונקו . במזה"ת זה פשוט מפורש כחולשה מסוכנת. אין לי ספק שאם היינו שוטפים את לבנון במטרי פלדה ובלשונות אש ולא נמרחים חודש , סוריה לא היתה מעיזה בכלל לגייס מילואים ו/או להשמיש מקלטים ולהצהיר הצהרות התקפיות.
7 . לחיל האויר אמות מידה מוסריות מהגבוהות בעולם. בנקודה זו אני שותף לתיסכולו של אמיל - חבל שאי אפשר לצרף אורח/אזרח/כתב טלויזיה לגיחה מבצעית משלב הורדת הפ"מ , דרך הכנת המשימה,המשך בתדריך, ביצוע,נחיתה,תחקיר. רק כך היו רואים המקטרגים את כמות האנרגיה,הריכוז,המקצועיות,הזמן והכסף שמושקעים במטרה אחת - וידוא מירבי של המנעות מפגיעה בחפים מפשע.
8.מצד שני, אמיל, קל מאד להבין את תחושות הזעם שעולות בעם - אולי זה לא הזמן לשמור על מצפון טהור , כשמידי יום נופלים חיילים רבים והצבא הירוק מתחיל לשקוע (שוב...) בביצת לבנון.
אולי , אם כוח קרקעי מבקש סיוע אש על פאתי כפר לבנוני ,ממנו נורית אש נ"ט לעברו - אולי זה לא הזמן להתלבט בסוגייה "האם כל היעדים מופללים? האם אין אזרחים באזור? "
9.מצד חמישי , יש כאן צביעות מסויימת של ח"א . ברור לחלוטין שאם חלילה היה טייס נוטש בקרבת כפר והייתה נפתחת אש לעברו מבתי הכפר , במקרה כזה היה ח"א יודע היטב כיצד לשתק מיידית את מקורות הירי , כן,גם במחיר אזרחים לבנונים תמימים ותאבי שלום.
כתבתי הרבה , אני בספק אם יהיה מישהו שיקרא עד הסוף...אולי...
|