לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ●●● ברוכים הבאים אל פורום צבא וביטחון ●●● לפני הכתיבה בפורום חובה לקרוא את דבר המנהל ●●● עקבו אחרינו! ●●● חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חיילים, צבא וביטחון > צבא ובטחון
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 12-08-2006, 09:32
  D62RPY D62RPY אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 12.08.06
הודעות: 87
כתבה חטיבת מרכבות הפלדה בלחימה - כמה אשכולות מאוחדים

העיניים נקרעות בניסיון לזהות מהיכן ייצא הטיל, כל שיח, בית ואבן נסרקים. ואז ראיתי אותו פוגע בצריח הטנק שבתוך מטע הזיתים וידעתי שחבר שלי, יותם, נמצא שם בפנים. יומיים אחר כך חלקנו לו כבוד אחרון בשיירה עצובה של טנקים שהתנהלה לאיטה בחזרה לארץ.

יוסי קופמן


יום שני לפנות בוקר. צמד טנקים, כבר 48 שעות בתוך לבנון, יחד עם גדוד הנדסה ושני דחפורי די-9. כולנו חיילי מילואים מחטיבת שריון.
בשני הלילות האחרונים אנחנו סוללים ציר לוגיסטי מאזור דובב לעיירה בינת-ג'ביל. "החיזבאללה מיקשו את כל הצירים", הודיע לנו סגן-אלוף ניסים, מפקד גדוד ההנדסה, "כולל במטענים של 600 קילוגרם חומר נפץ, ולכן נפתח ציר חדש מהארץ ועד לבינת-ג'ביל". התחלנו את העבודה בשבת לפנות בוקר, ומאז כמעט ולא ישנו.
מיד כשחצינו את הגבול לתוך לבנון התחילו פצצות מרגמה ליפול על חיילי ההנדסה שביקשו את עזרתנו. ירינו כמה פגזים לעבר הבתים הגבוהים שבכפר יארון והמרגמות השתתקתו. "יש שתי דמויות בתוך השיח", צעקו אנשי ההנדסה. "תירו בהם!".
בתוך שניות ירינו לעבר השיח פגזי חלול ופלאשט. פגז זרחן סיים את העבודה ושרף את השיח יחד עם המחבלים שהסתתרו מאחוריו.

המשכנו לפתוח את הציר לתוך עומק לבנון. הדחפורים נוסעים מלפנים, דוחפים עפר וסלעים והופכים הרים, שדות וטראסות לכביש שמשאיות יוכלו לנסוע עליו ולהעביר אספקה לכוחות שבעומק, בבינת-ג'ביל.
"המהונדסים", לוחמי ההנדסה, מאבטחים את העבודה מהצדדים ואנחנו שומרים על כולם, צופים לטווח הקרוב והרחוק ומוכנים לירות בכל מי שיעז לאיים עלינו.
השעה ארבע וחצי, עוד מעט יעלה האור.

קצב העבודה איטי מאוד. הציר הולך ונכבש, אך אנחנו חייבים להגיע ל"מגנן" - מתחם סוללה היקפית שתגן עלינו מטילים - עוד לפני שיאיר הבוקר.
הבוקר האיר ואנחנו עדיין בשדה טבק, רחוקים מהמגנן. הוחלט להסתתר בתוך מחצבה גדולה, שסיפקה לנו מחסה והסתירה אותנו מהחזבאללה. כנראה שהמחבלים לא גילו שאנחנו פה, כי לא ירו עלינו עד הלילה. את היום ניצלנו לשינה ולהתארגנות לקראת המשך העבודה על בניית הציר. עם חשכה המשכנו בסלילת הציר עד לפאתיה הדרום-מערביים של בינת-ג'ביל.

עכשיו אנחנו אמורים לחזור למחצבה, אך בוקרו של יום שני כבר מתחיל להאיר ואם נחזור למגנן באור יום נתגלה ונחטוף גשם של טילים. הדחפורים בונים לעצמם מגנן והולכים לישון. מנסים להסתתר בתוך מטע זיתים. נזהרים לא לשבור ענף, או חלילה להפיל עץ. בעל המטע לא עשה לנו כלום ולא מגיע לו להיענש.

אנחנו חשופים מדי. אם יש איזשהו מחבל בסביבה, אין סיבה שלא יירה עלינו. אנחנו אוספים ענפים מעצי הזית שנפגעו בכל זאת, מניחים על הצריח ומנסים להסוות את הטנק. כולנו עייפים מאוד אחרי שלושה לילות ללא שינה, אך החשש לחטוף טיל לא מאפשר לנו להירדם.

ופתאום מופיעה על הציר שסללנו בלילה, כאילו משום מקום, פלוגת טנקים ומסתערת בעוצמה אדירה לכיוון בינת-ג'ביל. ההרגשה היא כמו במערבון, כאשר חיל הפרשים מגיע בדהרה כדי להציל אותנו. "אתם יודעים, על הפלוגה הזאת שהצילה אתנו מפקד חבר שלי, יותם לוטן", אני אומר לצוות שלי. אני מכיר את רב-סרן יותם עוד מהשירות הסדיר. בשנה האחרונה נפגשנו שוב דרך פורום באנטרנט. התכתבנו בעיקר על חוויות משותפות מהתקופה שעשינו לפני תשע שנים בלבנון.

השעה שש בבוקר והצוותים הולכים לישון. אני לא יכול להירדם, נשאר לשמור שאף אחד לא מתקרב לנו לטנק ותוקע אותנו. בשמונה, ברשת הקשר, אני מקבל עדכון מקצין מודיעין: "חוליית חיזבאללה מזהה טנק בתוך מטע הזיתים ומתכוונת לירות עליו טיל". אני מעיר את הצוותים בצעקות. כולנו נכנסים לכוננות. החבר'ה של יותם למטה בתוך הוואדי שמתחתינו עולים ויורדים מעמדות ויורים על בינת-ג'ביל. אנחנו שומעים בקשר שגם הם מקבלים את עדכון המודיעין. החיזבאללה מתכוונים לירות על טנק שנמצא פה, אחד מאיתנו. העיניים נקרעות בניסיון לזהות מהיכן ייצא הטיל - כל שיח, בית ואבן נסרקים. מכל אחד מהם יכול לצאת הטיל ואנחנו צריכים לזהות כשהוא יוצא, להתחמק ממנו ולהשמיד את מי שיורה.

והטיל באמת יוצא. אנחנו לא רואים את השיגור. אנחנו כן רואים כשהטנק של יותם חוטף פגיעה ישירה בצריח. יותם והטען שלו, סמל ראשון (במיל') נועם מאירסון, נהרגים במקום. הנהג יוצא ורץ אל הטנקים האחרים. התותחן שנפצע מרסיסים בפניו יוצא מהטנק, מזהה שיותם והטען הרוגים ורץ אל הטנקים האחרים.

ההתקפה נעצרה. טנק נוסף שמנסה להתקרב נפגע מטיל שפוגע בו בזחל ומאבד את יכולת התנועה. מי שלוקח פיקוד הוא אושרי סיבוני, אחד ממפעילי הדחפור. הוא מורה לטנקים לאן לנסוע, כיצד להסתיר אותו ואת הטנק הפגוע על ידי עשן. הוא מרים סוללות עפר גבוהות כדי להסתיר את הטנקים ממטחי הטילים ולכוון לשם את האשם של הטנקים, תותחנים ומסוק קרב. זה לא תפקיד שלו. הוא לא מכיר את העבודה הזאת, אבל הוא עושה אותה נפלא. אושרי נוסע עם הדי-9 אל הטנק של יותם. הוא מזהה שהחבר'ה הרוגים וכבר אי אפשר לטפל בהם. הוא מנסה להזיז את הטנק, אבל מתברר שהבלם תפוס ואין שום אפשרות לדחוף אותו. סגן מפקד פלוגת הטנקים זוחל אל הטנק תוך כדי שהוא משליך רימוני עשן, נכנס פנימה, משחרר את הבלם ומאפשר את הגרירה. אושרי גורר את הטנק אל מקום מבטחים בתוך הוואדי, בתוך כדי שהוא סופג אש וטילים מחטיאים אותו. הוא חוזר אל הטנק הפגוע השני וגורר גם אותו אל הוואדי, שם הוא מוגן מטילים.

אנחנו ממשיכם לחפות מתוך המטע, ועכשיו נשאר רק לחכות לחשכה, אז נוכל לנוע לכיוון הארץ בצורה בטוחה.
הלילה ירד. אנחנו מארגנים את הפלוגה של יותם במטרה לחזור לכיוון הארץ על הציר שפרצנו אתמול. הדחפורים משתתפים בגרירת הטנקים הפגועים, למרות שכבר כמעט ולא נשאר להם סולר לנסיעה. מכלית סולר מגיעה לכיווננו על אותו ציר כדי לתדלק את כולנו במחצבה.

הדרך הלא ארוכה לוקחת שעות רבות. בשלב מסוים ברור לנו שלא נוכל להגיע למחצבה בחושך ואנחנו מחליטים להישאר במטע הזיתים יום נוסף. כוח הנדסה רגלי שמטפס למעלה במעלה הוואדי טועה ונפתחת אש בתוך הכוח. חיילים ירו בטעות זה על זה. מהאש נפגע אחד החיילים בראשו ונפצע קשה מאוד. הרופא של גדוד ההנדסה ד"ר אורן מטפל בפצוע וכנראה שמציל את חייו. מסוק חילוץ מוציא אותו לארץ תוך 26 דקות מרגע הירי.

אנחנו נכנסים למטע הזיתים בזמן שהפלוגה של יותם מתנהלת במסע איטי אל המחצבה. עם אור ראשון אנחנו מקבלים התראות מהמודיעין שהמחבלים זיהו אותנו והם מתכוונים לתקוף. בהחלטה חפוזה אנחנו מחליטים לנסוע במהירות אל המחצבה בעצמנו. אנחנו אוספים את כוח החי"ר שעוד נשאר במקום למחצבה.

הגענו למחצבה, שם חיכו כוחות רעננים ואיתם מים, מזון, בגדים להחלפה, תחמושת ומכלית סולר. עבדנו כדי להחזיר את הטנקים לכשירות ושוב חיכינו לחשכה. כשירדה החשכה, בלילה שבין שלישי לרביעי, יצאנו אנחנו, צמד הטנקים, כדי לחלץ טנק שלישי שנתקע בלילה הקודם על הציר והושאר שם. במשך שלוש שעות עבדנו כדי לתקן אותו ואז הסתובבנו ונסענו אל הארץ בתקווה להגיע.

אנחנו מתקדמים בצורה מהירה ככל האפשר עד שאנחנו נפגשים עם השיירה של הפלוגה של יותם שמתנהלת לאיטה אל הארץ. זה מסע לוויה עצום ועצוב, בהשתתפות טנקים רבים שנותנים כבוד אחרון ונוסעים אחרי הטנקים הפגועים, שבהם עדיין נמצאות גופותיהם של יותם ונועם.

כשאנחנו רואים את החיילים ששומרים על המעבר בגדר הגבול אנחנו מוצפים בתחושות של עצב גדול, ויחד עם זה גם אושר על כך ששרדנו והצלחנו לחזור לארץ ולהחזיר איתנו את החברים היקרים שלא שרדו.

זה הזמן להתקשר הביתה ולשקר ש"הכל בסדר", לחפש מקלחת, להתחדש קצת - אחרי הכל, הלילה אנחנו חוזרים פנימה ללבנון.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #19  
ישן 17-08-2006, 20:38
צלמית המשתמש של יוסיפון
  יוסיפון מנהל יוסיפון אינו מחובר  
מנהל פורומי צבא ובטחון, מילואים והלוחות
 
חבר מתאריך: 07.04.02
הודעות: 23,839
Facebook profile Follow me...
8173
בתגובה להודעה מספר 18 שנכתבה על ידי Black Mammmba שמתחילה ב "עם איזה גדוד הנדסה עבדת ?"

גדוד מילואים עם אנשים מדהימים. שלמרות שפקידים שיושבים בחדרים ממוזגים שולחים אותם למשימות מויותרות ומטופשות, משימות שמשתנות פעם בעשר דקות, ללא ציוד מתאים (נעליים מתפרקות, קפל"ד ממלחה"ע הII, חוט במקום רצועה לנשק) וללא מזון ומים. מבצעים את המשימות על הצד הטוב ביותר.
ניסים, אורן ואושרי מוזכרים כאן בשמותיהם. אבל עוד רבים וטובים בגדוד הזה עשו מעל ומעבר (עד שהשחמטאי החליט להזיז פרש אחד יותר מידי.... פרטים בשש אחרי המלחמה).
עבדנו גם עם הנדסה 603 ובשלושת הימים האחרונים עם יחידה מעורבת של סדירים ומילואים (סולן) שאני לא מכיר אותם (לא היה תדריך משותף ללוחמים לפני הביצוע).

ראוי לציין את הגבורה של מפעילי הדחפור שעשו מעל ומעבר תוך סיכון עצמי ולמרות שלא הוכשרו למטלות שלקחו על עצמם. מצד שני, אלו אותם חיילים שהחליטו לא לבצע את המשימה שלהם תוך שהם מסכנים אותנו, החיילים האחרים. תצטרכו להמתין לשיחרור הניצרה...
_____________________________________
אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #22  
ישן 20-12-2007, 08:35
צלמית המשתמש של יוסיפון
  יוסיפון מנהל יוסיפון אינו מחובר  
מנהל פורומי צבא ובטחון, מילואים והלוחות
 
חבר מתאריך: 07.04.02
הודעות: 23,839
Facebook profile Follow me...
בתגובה להודעה מספר 19 שנכתבה על ידי יוסיפון שמתחילה ב "8173"

נמצטער על ההקפצה,
אבל רק עכשיו שמתי לב לעובדה שבפלוגת בצמ"פ גדוד ההנדסה של החטיבה שני חיילים קיבלו צל"שים.
רס"ן נמרוד הילל ז"ל
ואושרי סיבוני.

מתוך אתר דו"ץ:
"תפסנו מחסה מאחורי כמה סלעים. היינו רק עם נשק אישי, קסדה ואפוד"
יום ראשון 02 ספטמבר 2007, י"ט אלול תשס"ז, 17:40
סמ"ר (מיל') אושרי סיבוני, מפקד דחפור בחיל ההנדסה מספר על המלאכה הכמעט בלתי אפשרית של חילוץ טנקים בשטח אויב

אחרי שהתפזר העשן מצאנו את עצמנו לבד בשטח, בשיא הגובה, עם כלי ה-9D שלנו. משמאלנו ניצבו שני טנקים פגועים, חשופים, על רכס קטן. אחד פרק זחל והיה ריק מאנשים. בשני היו שתי גופות. אחרי התקפת טילי הנ"ט כל יתר הטנקים קיבלו פקודה לחלץ למטה ולתפוס מחסה, כך שהיינו לבד. טילי הנ"ט שעפו אילצו אותנו לצאת מהכלים. תפסנו מחסה מאחורי כמה סלעים. היינו רק עם נשק אישי, קסדה ואפוד.

ברגע שהחל ירי הנ"ט פחדנו שהחיזבאללה לא ישימו לב שהשטח ריק ויעלו על הכלים או שינסו לחטוף את הגופות מהטנק. הם לא עשו את זה רק בגלל מיסוך העשן. בדיעבד התברר שהם לא ראו כלום. קיבלתי החלטה לעלות על הכלי, למרות האיום.

מיסכו את האזור בעשן כדי שאני אוכל לנסוע בשטח וכמה שפחות יזהו אותי. להקשות על הנ"ט. נסעתי לכיוון הטנקים הפגועים באיגוף. עליתי מול המג"ד בקשר, שאלתי אותו מה המצב של הטנק עם ההרוגים בפנים. שאלתי אם הוא עם בלם תפוס, אם אפשר לגרור אותו. המג"ד אמר שהכל בסדר. הגעתי לכלי, והתברר שהוא תקוע. הבלם תפוס. חזרתי אחורה ודיברתי שוב עם המג"ד. הוא אמר לי שהוא שולח מישהו לשחרר את הבלם.

אחר ששחררו את הבלם חזרתי לאזור. לא היו לי כבלים או משהו לחבר לטנק ולגרור אותו, אז פשוט דחפתי את הטנק עם הכף של הכלי. לקחתי ימינה, שמאלה, תמרנתי אותו עם הכף, לכיוון דרום. המטרה היתה להוריד אותו משיא הגובה, שלא יהיה חשוף, ולמקם אותו באזור הטנקים שלנו. הכוונתי אותו בציר שפתחתי. אחרי כמעט רבע שעה הנחתי אותו במקום קצת יותר בטוח יחד עם הטנקים האחרים. גם את הטנק השני חילצתי בצורה דומה.

או שאושרי ממעיט מאד. או שבדו"ץ החליטו לייפות את הסיפור.
_____________________________________
אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il


נערך לאחרונה ע"י יוסיפון בתאריך 20-12-2007 בשעה 08:44.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #24  
ישן 20-12-2007, 15:21
צלמית המשתמש של יוסיפון
  יוסיפון מנהל יוסיפון אינו מחובר  
מנהל פורומי צבא ובטחון, מילואים והלוחות
 
חבר מתאריך: 07.04.02
הודעות: 23,839
Facebook profile Follow me...
בתגובה להודעה מספר 23 שנכתבה על ידי offerd שמתחילה ב "ולגבי רס"ן נמרוד הלל ז"ל"

לא ברור לי: לגדחה"ן 8173 יש פלוגת צמ"ה כמו שכתוב באות או מחלקת צמ"ה כמו בגדחה"נים אחרים וכמו שראיתי בשטח.
נמרוד הלל, בכל מקרה, לא פיקד על כוח הצמ"ה של הגדוד. היה להם מ"מ אחר. הוא התנדב למילואים והכל נכון אך לא היה מפקד הכוח.
_____________________________________
אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #28  
ישן 18-08-2006, 18:36
צלמית המשתמש של יוסיפון
  יוסיפון מנהל יוסיפון אינו מחובר  
מנהל פורומי צבא ובטחון, מילואים והלוחות
 
חבר מתאריך: 07.04.02
הודעות: 23,839
Facebook profile Follow me...
צילום לחיילי ומפקדי 293 בפרט ו847 בכלל
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי D62RPY שמתחילה ב "חטיבת מרכבות הפלדה בלחימה - כמה אשכולות מאוחדים"

אני עובר על האשכולות מהימים האחרונים בפורום ומוצא חומרים שבטח יעניינו אתכם. אני אשתדל לרכז את כולם פה.
צלם: דן ברונפלד - דובר צה"ל


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.hnn.co.il/images/albums/1060_17323.jpg]


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.hnn.co.il/images/albums/1060_17324.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.hnn.co.il/images/albums/1060_17325.jpg]

מ"פ וסמ"פ פלוגה ז' לעתיד P:
התמונות נמצאות אצלי ברזולוציה גבוהה בהרבה וללא החתימה של HNN ייקח כמה ימים עד שאוכל להתעסק גם בזה.

יורם?
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
ציטוט:

An israeli soldier injured in fighting with Hezbollah is evacuated by helicopter from a field between the Israeli towns of Metulla and Kiryat Shmona along the Lebanon-Israel border, 10 August 2006. Israeli troops and Hezbollah militants were engaged in fierce fighting in several Lebanese border towns today, even though Israel said it had not yet launched a threatened massive ground offensive in Lebanon. Members of the UN Security Council have been wrangling for days to draft a resolution acceptable to both Israel and Lebanon to end the four-week-old war which Israel launched to crush the Shiite Muslim Hezbollah militia.. AFP PHOTO / DENIS SINYAKOV (Photo credit should read DENIS SINYAKOV/AFP/Getty Images)
זה אחיך?
אם כן אז באשכול הזה יש תמונות נוספות


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://d.yimg.com/us.yimg.com/p/nm/20060808/2006_08_08t043426_450x288_us_mideast.jpg?x=380&y=243&sig=kgwqKocQqRVxyhwyHCaTEw--]


ציטוט:

An Israeli tank returns from Lebanon near the Israeli-Lebanon border August 8, 2006. (Finbarr O'Reilly/Reuters)


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://cache.gettyimages.com/xc/71602029.jpg?v=1&c=MS_GINS&k=2&d=08A8BA3C818346D058E57108BB94B249]
ציטוט:
Israeli soldiers sleep in their tank along the Israeli-Lebanon border 08 August 2006 after returning from south Lebanon. Israel warned of no limits to its four-week onslaught in Lebanon, which readied 15,000 troops for the south once Israeli troops leave, as UN diplomats prepared for a fresh push to end the war. AFP PHOTO/Hrvoje POLAN (Photo credit should read HRVOJE POLAN/AFP/Getty Images)

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

אשכולות:
פורום צבא ובטחון מרכין ראשו לזכר הגולש יותם לוטן ז"ל
מסע לוויה בבינת ג'ביל הכתבה שלי מהמוסף שבת של מעריב

בהמשך אני אעלה עוד חומר
_____________________________________
אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #30  
ישן 18-08-2006, 19:00
צלמית המשתמש של יוסיפון
  יוסיפון מנהל יוסיפון אינו מחובר  
מנהל פורומי צבא ובטחון, מילואים והלוחות
 
חבר מתאריך: 07.04.02
הודעות: 23,839
Facebook profile Follow me...
צילום עוד
בתגובה להודעה מספר 28 שנכתבה על ידי יוסיפון שמתחילה ב "לחיילי ומפקדי 293 בפרט ו847 בכלל"


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://cache.gettyimages.com/xc/71611456.jpg?v=1&c=MS_GINS&k=2&d=08A8BA3C818346D01C2D5805933A63EF]


ציטוט:

An Israeli soldier brushes his teeth on a top of a tank at a position near Israel's border with Lebanon, 09 August 2006. The Israeli security cabinet was to meet today to discuss a proposal for widening the ground offensive in southern Lebanon, government officials said. AFP PHOTO/DENIS SINYAKOV (Photo credit should read DENIS SINYAKOV/AFP/Getty Images)
_____________________________________
אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #31  
ישן 29-08-2006, 11:27
צלמית המשתמש של יוסיפון
  יוסיפון מנהל יוסיפון אינו מחובר  
מנהל פורומי צבא ובטחון, מילואים והלוחות
 
חבר מתאריך: 07.04.02
הודעות: 23,839
Facebook profile Follow me...
מחס"ר הנדסה 8173
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי D62RPY שמתחילה ב "חטיבת מרכבות הפלדה בלחימה - כמה אשכולות מאוחדים"

עבדנו ביחד בלבנון. מדובר על חבר'ה אמיצים מאד.
האנשים האלו יצאו לקרב עם מימיות שנשברות במגע עם כל עצם קשה. בלי רצועות נורמאליות לנשק. עם קפל"דים ממלחה"ע הראשונה. עם חגורים מששת הימים. עם נעליים מתפרקות.
ובעיקר עם מח"ט שלא נראה בשטח ומנהל את המלחמה ממשרדו הממוזג.
למרות הכל הם היו מוכנים להילחם ונילחמו.
לצערי הם נאלצו להילחם לא רק בחיזבאללה אל גם בדרגים מעליהם על הכבוד של צה"ל ועל משימות הגיוניות.

הכתבה מחדשות ערוץ 10
שמעתי שהיו גם כתבות בעיתונות. אודה למי שיוכל להביא אותן.
_____________________________________
אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #32  
ישן 12-09-2006, 02:35
צלמית המשתמש של יוסיפון
  יוסיפון מנהל יוסיפון אינו מחובר  
מנהל פורומי צבא ובטחון, מילואים והלוחות
 
חבר מתאריך: 07.04.02
הודעות: 23,839
Facebook profile Follow me...
כתבה עכשיו נחשפתי לראיון הזה עם אדם
בתגובה להודעה מספר 31 שנכתבה על ידי יוסיפון שמתחילה ב "מחס"ר הנדסה 8173"

אדם, מפקד מעולה וצנוע, כשהפעלתי את חברי בתקשורת כדי לחלץ אותו צהכלא הוא ביקש שננסה לא להזכיר את שמו
זה מה יש, ועם זה נפסיד
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

מאת אמיר זוהר
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין:
http://news.fresh.co.il/icons/haaretz.gif]
צילום: רלי אברהמי
עדכון אחרון - 15:50 26/08/06

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

בסדיר הסתער סגן אדם קימה לבד על מחבל בבית באיתמר, והוביל יחידת סיור שחיסלה עשרות מחבלים בעזה וקיבלה צל"ש. במילואים האחרונים בלבנון איבד את האמון במפקדיו. מילא הציוד המחורבן, הפקודות האוויליות והירי מאש כוחותינו שממנו נפגע קשה פקודו וחברו הקרוב. אבל לטפול עליו סרבנות? בכיר בחטיבה: קימה סתם מעדיף להצטייר כמסכן

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
"בשנת 2002 הייתי מפקד מחלקה צעיר ברובאית של הנדסה קרבית. היינו באזור איתמר כאשר הבחנו באנשים מדממים שיוצאים מהיישוב וצועקים 'מחבל, מחבל בתוך הבית'. וידאתי איפה בדיוק הוא נמצא, ונכנסתי. קלטתי אותו באחד החדרים, שוכב, פצוע. כשניסה לקום יריתי בו.
"יצאתי מהבית בחזה נפוח, הייתי גאה בעצמי, הרגתי מחבל, הרגשתי גבר כזה. ואז מגיע לזירה מפקד האוגדה שאומר לי: 'עם כל הכבוד ליוזמה ולהתקפיות, מה היתה הערכת המצב שלך לפני שנכנסת לבית?' כאשר השבתי לו שלא היה אף אחד בתוך הבית, הוא תהה מדוע נכנסתי בכלל, 'למה לא הזמנת די-9 והורדת את הבית עם המחבל?' שאל אותי ויצר אצלי מפנה תודעתי. הרי כל הזמן פימפמו לי בראש יוזמה והתקפיות עד שהן הפכו לאינסטינקט, באיתמר הבנתי שחתירה למגע זה לא תמיד נכון. כלומר, אם המחבל היה בתוך הבית עם האזרח, אז אין בעיה, תקוף. אבל אם אין אזרח בבית, למה לסכן חיים?"

אותו סגן אדם קימה שהסתער על המחבל בשטחים, התפרסם בסוף השבוע לאחר שהסתבך עם צה"ל בלבנון. הוא וחמישה מחייליו נכלאו בשל התנגדותם להיכנס לציר בינת ג'בייל לצורך ביצוע משימה עתירת סיכונים אך נטולת אמצעי לחימה ראויים לטענתם, שעות ספורות לפני שהפסקת האש נכנסה לתוקף.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/printed/P250806/m.0.2508.2.2.9.jpg]

קימה ביציאה מכלא 6. הייתי המום / צילום: דורון גולן (ג'יני)

"מבחינתי, התובנה מאיתמר מקרינה ישירות על סוגיית הטיפול בשמורות הטבע והבונקרים שהתגלו אצל האויב במלחמת לבנון", אומר קימה לאחר שהפרקליט הצבאי הראשי, אלוף אביחי מנדבליט, ביטל את האישום והורה לשחררם מהכלא. "אבל התובנה הזאת מתייחסת גם לקלישאות הצה"ליות המיתולוגיות: שככה זה במלחמה, שזאת המשימה וזה הציוד, שעם זה נילחם ועם זה ננצח. אחרי מחדלי המלחמה הזאת, המשפטים האלה חייבים לצאת מהלקסיקון. לוחמי חיזבאללה מחזיקים בטילי מאטיס ומצוידים באמצעים לראיית לילה למרחק 2.5 ק"מ. החייל הישראלי הכי דגול, הכי מוסרי, הכי מצול"ש, אם לא יהיה לו הציוד המתאים, והוא לא יוכל לראות מאיפה מכוון אליו הטיל הבא, יפסיד בקרב. אם זה יהיה המצב עוד ניאלץ לומר: עם זה נילחם ועם זה נפסיד".
בשנים 2003-2004 פיקד קימה על יחידת הסיור 603, שזכתה בצל"ש אלוף פיקוד דרום. לדבריו, הניסיון הקרבי בעזה רק מגביר את תסכולו לנוכח האקורדים הצורמים שליוו אותו בסיום הקרבות בלבנון, עת הוגדר כסרבן על ידי מפקדיו ובתקשורת. "בעזה נתקלנו בעשרות התנכלויות", הוא מספר, "היינו מעורבים בהריגת 72 מחבלים, בפיצוצי מבנים, סריקה איתור והשמדה של מנהרות ועמדות צלפים, ביצוע חטיפות, אירועי ירי. אבל ההישג האמיתי הוא שהיו לנו אפס פצועים בכל התקופה. יחידה 603 הפכה לשם דבר כצוות יירוט מהיר. יש אירוע? הצוות קובע את הכלים והאמצעים, בא חשוך, בא מוסווה, נותן עבודה מדויקת ונעלם. בשלב מסוים אפילו הגיעו ידיעות מודיעיניות מהשב"כ על יחידה צה"לית של מטורפים שעושים מה שהם רוצים. מודיעים פלסטינים דיווחו שהם מפחדים.
"גיבשנו צוות של 20 חיילים שחונכו על ידי מיטב המפקדים, ומרביתם עדיין עושים מילואים יחד. המח"ט, סא"ל אילן סבג, כיום מפקד בית ספר להנדסה קרבית. אל"מ פינקי זוארץ, שהיה מפקד חטיבה דרומית והיום הוא מפקד פו"ם. אל"מ יואל סטריק, מפקד החטיבה הצפונית והיום מפקד גבעתי. תא"ל גדי שמני, מפקד אוגדת עזה וכיום מזכירו הצבאי של ראש הממשלה.
"בוקר אחד עשינו תנועה של ארבעה וחצי ק"מ לאור היום בעזה. אני הייתי בראש, קלע חוד מימין, נגביסט חוד משמאל, ואיפה המח"ט סטריק? צמוד אלי, מגבי. ברור שהוא לא היה חייב להיות שם, אבל הוא היה, אלוף משנה. אחד כזה, גם אם היה אומר לי להיכנס לבד הייתי נכנס, אלה אנשים שאלך אחריהם גם אם יורו לי להסתער בידיים חשופות. אלה אנשים שאומרים לך, 'דבר, שתף, תוציא, איפה הבעיות, מה אתה צריך, תציג את דברים כפי שאתה רואה אותם, תחשוב מחוץ לקופסה'. כל הזמן דרשו ממני להתחדש, ללמוד, להתרענן, להתאמן. קרעו לנו את הצורה אבל הרגשנו את האהבה. אחרי מבצע, המח"ט סטריק תמיד היה מתקשר, מתעניין ותומך, גם כשהוא בבית עם אשתו ביום שישי. אתה יוצא לקרב עם אנשים שבטוחים בנשק שלהם, שבטוחים בתורת הלחימה, בציוד, שיעשו הכל לחלץ אותך".

המשימה: ציר בינת ג'בייל
אלא שבינתיים קימה השתחרר. והשוק הגדול חיכה לו במילואים האחרונים בלבנון. את עיקר הטענות הוא מפנה לשני אנשים - מח"ט החטיבה, אל"מ מאיר פינקל, והמג"ד, סא"ל נסים חורי.
רק במלחמה הכל התפוצץ לכם בפנים? כשהייתם במילואים בשיגרה לא הרגשתם את המחדל שבדרך?
קימה: "בתרגיל על לחימה בלבנון שערכנו בשנה שעברה דיברנו על התוכנית האופרטיווית ואני זוכר אמירות כמו 'הם חיים בסרט'. כבר אז אמרנו למפקדים שבלי ציוד מתאים לא ניכנס ללבנון. המג"ד חורי אמר לנו אז, 'הצבא ייערך לזה בהתאם ואתם תקבלו את כל הציוד הנדרש'. חוץ מזה, באימון היה ציוד אבל הוא היה שייך לבסיס האימונים ולא המתין בימ"ח ליום פקודה. כשגויסנו למלחמה המג"ד אמר לנו את המשפט הבא: 'אני לא אתן לכם לעשות משימה שאתם לא מוכנים אליה'.
"כל אחד מהאירועים שאספר כאן אולי לא חמור כל כך בפני עצמו, אבל יחד נוצרת תמונה כוללת חמורה. נתחיל עם זה שמלבד יחידות הסיור רוב החיילים בגדוד לא הוכשרו או לא היו כשירים לבצע משימות חי"ר בעורף האויב, אבל הם נשלחו לשם, ביצעו אותן גרוע, פצעו אנושות חייל שלנו וזה היה יכול להיגמר באסון הרבה יותר נורא".
המשימה העיקרית שביצע הגדוד היתה פריצת ציר באורך עשרה ק"מ בין מושב דובב לבין העיירה בינת ג'בייל, באמצעות בולדוזרים מסוג די-9, טנקים ויחידות סיור שליוו את הכלים ההנדסיים. המטרה הראשונה של הציר היתה חילוץ פצועים מחטיבה 35 של הצנחנים.
"כשאומרים לי שעל הציר יעברו פצועים, אני נכנס והציר הזה ייפתח עם או בלי ציוד", אומר קימה. "זה מכניס אדרנלין, המשימה ברורה והולכים עליה. היינו ראשונים בגדוד שנכנסו פנימה, כל הזמן הובלנו בחזית, גל נחמיאס, דרור קנדלשטיין ואני, כל הזמן ראשונים בלי שום קצין בכיר. זה לא צרם בהתחלה, כי בחוד לא חייבים ללכת בכירים, ואתה לא רוצה להפיל את המח"ט או המג"ד שלך. אבל מג"ד צריך להיות ממוקם היכן שהוא הכי משפיע, והמיקום שלו כאחרון בכוח לא היה כזה.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/printed/P250806/m.0.2508.2.1.9.jpg]

"בפעם הראשונה נכנסנו לציר באור יום, חטפנו מיד פצמ"רים מאזור הכפר יארון וחזרנו בזחילה החוצה. המג"ד הודה שטעינו בכניסה הזו, 'לא לקחנו בחשבון שיירו עלינו', הוא אמר אז, ואני עדיין לא מבין איך להתמודד עם תשובה כזו. בלילה נכנסנו שוב ולקראת אור ראשון הגענו לאיזה בית, מתחת לשמורת טבע של חיזבאללה. פתאום מרגמות, ואז המג"ד אומר שזה ירי כוחותינו, עלינו, כאילו שזה ירגיע אותנו. נאלצנו להישאר באזור כל אותו היום והסתתרנו במחצבה. רק בלילה יצאנו וחזרנו לדובב.
"למחרת נכנסנו שוב, בין היתר כדי לפצח באמצעות פצצות מצרר של ארטילריה בור ממולכד שחיזבאללה הטמינו על הציר. עקפנו את בינת ג'בייל ממערב ונכנסנו למנוחה במטע זיתים. במזרח היה הכפר עין עבל, שהמח"ט הגדיר כסטרילי, שחיזבאללה לא נכנס אליו. פתאום, ירו עלינו למטע. בקשר היתה דממה מוחלטת מכיוונו של המג"ד שנותר מאחור, המח"ט בכלל נותר בארץ. אז לפני שפתחתי באש ביקשתי מהטנקים מידע על הירי. רק אז התברר שזה היה טנק שנכנס למארב ובנסיגה ירה לכל הכיוונים, כולל עלינו. זה היה ירי שני מאש כוחותינו (או בכינויו הצה"לי - דו"צ).
"בהמשך היום במטע הזיתים קיבלנו פקודה לחבור לחטיבה 35 של הצנחנים, להוביל יחד פלוגת טנקים ולסייע להם בכיבוש בית החולים של בינת ג'בייל, שנמצא בפאתי העיירה מצפון. הבנו מיד שאין דבר כזה בית חולים בפאתי עיר, אז המג"ד שחבר אלינו שלף מפה רגילה לביסוס טענותיו, אבל אז התברר שהמפה היא משנת 1990 בכלל, אתה מבין? המח"ט נתן פקודה בקשר לבצע את המשימה בכל מחיר ונסים המג"ד היה על סף משבר ממש. הבנאדם מצא את עצמו באמצע לבנון, מפקד על 160 חיילים בלי ציוד, בלי תוכניות ולמעשה הוא עצמו לא ממש מיומן בעבודה הזו. פתאום גם הוא התחיל להגיד לא למח"ט, ואיזה צעקות היו ביניהם. כמובן שבוטלה המשימה לתקוע דגל על בית החולים של בינת ג'בייל".

הפציעה של דרור קנדלשטיין
קימה ביקש לצרף לראיון את סמל היחידה, חברו הטוב גל נחמיאס, בן 26, סטודנט מתל אביב, שמלווה אותו מאז ימי יחידה 603 בעזה. גם נחמיאס עבר סדרת טראומות, האחת בחטיבת המילואים, השנייה מחיזבאללה והשלישית בכלא 6. שניהם יצאו מלבנון חבולים רגשית, ועם חבר אחד פצוע אנוש מאש כוחותינו, דרור קנדלשטיין, מומחה בלוגיסטיקה ומבצעים.
"בעזה הבנאדם נתן למחבלים לזחול ולזחול במשך 300 מטר", מתאר נחמיאס את יכולותיו של המש"ק קנדלשטיין בסדיר. "בקשר אמרו לו לירות עליהם מרחוק אבל הוא דומם את כל גזרת נחל עוז וביקש לתת להם להתקרב. נתן להם לזחול שעה וחצי עד שהגיעו 50 מטר ממנו, פתח עליהם באש וחיסל אותם. זה מודל המפקדים שאני רוצה לראות לידי".
לפי נחמיאס, במהלך כל השהות במילואים קנדלשטיין הזהיר מדו"צים. "מתפקידך להגיד לא למשימה", הוא אמר לקימה כאשר התעוררה הדילמה באשר לכיבוש בית החולים, "אבל אם אתם לא אומרים לא, אני בא אתכם. בכל מקום בעזה הלכתי אחריכם ואני אמשיך ללכת. אני אצא למרות שאני לא רוצה, רק בגלל שאני אוהב אתכם, אבל תגלו אחריות ואל תצאו למשימה הזאת".
בשלב הזה מחלקת הסיור שוהה כבר 100 שעות בתוך לבנון בתחושת חוסר ביטחון, ללא מספיק אוכל ומים. לפי קימה, נוכחות המג"ד והמח"ט חסרה לו מאוד: "הם לא הובילו והיו מרוחקים, נוצר אצלנו חוסר אמון במפקדים, המשימות נראו מטופשות. גם יחידת הסיור לא היתה אורגנית, לא התאמנו ולא כולם היו כשירים. הרכב מחלקת הסיור מנה 13 אנשים בלבד, שבעה מהסדיר וחמישה שהצטרפו ובחייהם לא עשו לוחמה בשטח בנוי".
בלילה ההוא במטע הזיתים הכוח התבקש לפתוח עמדות כדי לאפשר כניסות של טנקים. קימה מספר שכל אותו ערב קנדלשטיין אמר לו, "אין לנו על מי לסמוך, אנחנו לבד כאן, מים הם לא מסוגלים להביא לנו. מה יהיה אם ניתקל ויהיו פצועים? עד שלאנשים כאן לא יעופו ידיים או רגליים הם לא יתעוררו ולא יבינו כלום. הם חושבים שזה משחקי מלחמה, קייטנה, טיול שנתי".
קנדלשטיין דיבר אבל המשיך לבצע את המשימה, לתצפת בזמן שהפלוגה עובדת על הציר עם הטנקים והדי-9. קימה: "אחד החיילים בפלוגה חשב שהוא מזהה מחבל במטע שבין הפלוגה לבין מחלקת הסיור שלנו. לכוח בפלוגה אין אמצעי ראיית לילה והוא לא יכול לוודא את החשד שלו, אז המג"ד הורה להרים תאורה, ואיפה היא יוצאת? משמאלי מאחור, אנחנו צועקים 'חדל' אבל אז נשמעות מכיוון הפלוגה שלוש יריות, אחת מהן פגעה בדרור, 20 ס"מ ממני. אני מתחיל למשש אותו, לחפש את הפגיעה, ואז מגיע לראש, כולו מלא דם, ובמצב הזה אני כבר לא יכול, אני מוצא את עצמי מתרסק, לא מסוגל, זה דרור. חלפו 26 דקות ומסוק לקח אותו לרמב"ם ומאז הוא מחוסר הכרה עד היום.
"מעבר לזה שהוא חייל שלי, וחבר, הוא גם בנאדם שהזהיר אותי, הוא אמר לי, 'תגלה אחריות'. זה שבר לי את הצורה. להגיד שהתעלמתי זה לא נכון. מצד אחד אני חייב לצאת ולפתוח את הציר המזוין הזה, אבל מצד שני אני מוביל פלוגה שאני יודע שהיא לא רואה בלילה. הרי אמרתי למג"ד לפני התקרית, שבשנייה שתהיה היתקלות יהיה בלגן. ואותו חייל שירה? בדיעבד התברר שהוא בכלל לא הבין פקודות ירי, בקושי דיבר עברית. רופא שתיחקר את האנשים בשטח אמר שחיילים נרדמו ומצב העייפות היה בשיא. איש סדיר בקרבי רגיל לישון שעתיים-שלוש בלילה, אבל איש מילואים בן 30 פלוס שבא מהבית ורגיל לקצב אחר, פתאום בום נזרק למלחמה, לא עירני, לא מאומן. אז עכשיו דרור היפה והמוכשר שוכב מורדם בבית חולים, ואנחנו רק שואלים למה, בגלל חבורת אידיוטים שלא מבינים במה הם התעסקו? באירוע הזה הם גם ביקשו אישור לזרוק רימון, ולא נתנו להם, מזל שהמאגיסט לא פתח באש כי אז היו לוקחים את כולנו.
"נקווה שדרור עוד ייצא מזה ונוכל לצחוק על זה איכשהו. אני אוכל לדלג על הכל במלחמה הזאת, על הבלגן של המעצר, הכותרות בעיתונים, הכינוי הנבזי של הסרבן, אבל דרור, אם הוא לא ייצא מזה מלא, ישר, עומד, אני אסחוב את זה אתי עד סוף חיי".

ימים של פלאזמות
לאורך כל הראיון, קימה ונחמיאס מספרים על נתק מוחלט בין מחלקת הסיור שלהם לבין הדרג הפיקודי הבכיר - מח"ט ומג"ד - ומתארים היעדר יחסים חברתיים מינימליים, "שום דינמיקה לא נוצרה בינינו". הם מדברים גם על חוסר אמון מוחלט ברמה המבצעית והלוגיסטית, ואינספור מצבים של התנהלות לא ראויה מצד מפקדיהם, במהלך הכניסות היומיומיות ללבנון והיציאות ממנה.
"גם אם המלחמה היא ממלכת חוסר הוודאות, יש וצריך שיהיה סדר", אומר קימה. "קח את החבר'ה שלך, קח את המג"ד, תגיד מה צריך לעשות, סדר את המשימה, תן הערכת מצב, תן את האני מאמין שלך, לא חאפ-לאפ, די עם ה'יהיה בסדר', זה לא עובד, אנחנו חייבים צבא מקצועני. הבעיה היא ישראלית ערכית מוכרת, תרבות 'הסמוך', אבל אנשים השרישו את זה בתוך המערכת הצבאית וזה עולה בחיי אדם".
נחמיאס: "זה לא שהצבא כולו כשל, זה פרסונות מסוימות. נראה לי שגם החידוש הזה, של מח"טים שמנהלים את המלחמה מבונקרים עם פלזמות ואמצעים דיגיטליים, בינתיים הוא בא גם על חשבון הליווי של החיילים בשדה הקרב. קצינים נשארים מאחור ואומרים 'אנחנו נדאג לכם'".
"לא צריך לבטל את הטכנולוגיה אבל צריך ללמוד לנצל אותה נכון יותר, אנושי יותר", אומר קימה, בעצמו יזם סטארט-אפ באזרחות. "בסך הכל, יש מפקד שמגלה אחריות לחיי לוחמיו ויש כאלה שלא, הרי היו במלחמה מח"טים ומג"דים במילואים שנלחמו בראש הכוחות שלהם. אתה סגן אלוף, מפקד על גדוד? אתה מחויב לסוג מסוים של מקצועיות.
"אתן לך דוגמה מלילה אחד באזור בינת ג'בייל. בשלב מסוים הוחלט שמתקפלים מהשטח אבל התעכבנו בגלל שהדי-9 לא סיימו לפנות טנקים שנפגעו יום קודם. גל צעק על המג"ד, 'נסים, עוד מעט אור, מה אנחנו עושים, עפו כאן טילים אתמול. קבלו החלטה, אבל פה אי אפשר להישאר, אנחנו מסכנים את הכוח'. רק אחרי שהרמנו צעקות עליו ועל הקמב"ץ הם קיבלו החלטה להישאר במחסה במטע הזיתים. כל חיילי הפלוגה שהיו מפורקים מעייפות נרדמו מהשעה חמש וחצי עד שבע וחצי בבוקר, 70 חיילים ישנים בלי שמירה, שמונה קילומטר בעומק לבנון. חוץ מאחד, דיוויד טיילור, שהעיר אותי ואת האנשים. בשלב הזה אנחנו מעירים את המג"ד ואומרים לו, 'הדי-9 ברחו לך בלילה עם הטנקים'.
"פתאום המג"ד קולט שהכלים שהוא נשלח ללוות ירדו בלי שעידכנו אותו. היינו במטע הזיתים עם איום של ירי צלפים והחלטנו לחזור למרות שעלה האור. כשהיינו באזור המחצבה בדרך חזרה המח"ט הורה לו לחזור למטע הזיתים. המג"ד ענה לו בקשר, 'אני לא חוזר', בצעקות. הוא היה תחת הרבה מאוד לחץ, ערכי, ובמקרה הזה הוא הפר פקודות של המח"ט לטובת הכוח, כדי להציל חיילים שלו. עם כל הביקורת עליו, אנחנו מאוד מעריכים את המאמץ שלו עבורנו במקרה הזה. בפועל היה כאן נתק, ככה זה כאשר מח"ט מפעיל כוח על ידי מפה ומחשב מהעורף".

הדרן בכלא 6
קימה, בן 26, סטודנט למדעי מחשב וניהול במכון האקדמי-טכנולוגי בחולון, גדל והתחנך במגדל העמק, ומתגורר כיום ברישפון. אמו נונה, עובדת סוציאלית לשעבר, אביו הרצל הוא איש ימ"ר שהפעיל עשרות סוכנים סמויים באזור הצפון, ונסיבות הישיבה במעצר של בנו קוממו אותו מאוד. יש לו אח גדול ואחות קטנה יותר, והמשפחה עברה להתגורר בקיבוץ סער ליד נהריה.
יש לו לקימה פנים של ילד אינדיאני, הוא צנוע, רהוט ומנומס, אך באותה מידה הוא טמפרמנטי ואסרטיווי כשנדרש. החלק השני באישיותו הוא זה שהשתחרר בלילה ההוא שבין ה-13 ל-14 באוגוסט, כאשר המח"ט פינקל כינס אותם לקפ"ק1 (קבוצת פקודות ראשונה בתדריך מפקדים), שבהן הבהיר את המשימה האחרונה במלחמה: להשלים מקטע אחרון בציר בינת ג'בייל.
קימה: "בשלב הזה קמ"ן הגדוד העביר הערכות מודיעיניות על ארבע כיפות שולטות שיש בהן מחבלים: מוצב צד"ל לשעבר, שני בניינים בני חמש ושש קומות בעיירה, בור ממולכד ושמורת טבע. בקפ"ק1 המח"ט ביטל אותן על הסף, ואני הזהרתי מפני המארבים בצפון גזרת המשימה. בקפ"ק 2 אמר המח"ט, 'חבר'ה, אין פה שום דבר ודאי, ידיעות מודיעיניות הן נקודות אדומות על המפה'. זה מה שאומר מח"ט? סליחה, משהו פה לא היה בסדר. הרמנו טלפון לרכז מודיעין נוסף שאמר לנו, חבר'ה, הנתון הזה אמיתי, אמיתי לגמרי'. ואז אני אומר, חבר'ה, אנחנו לא מוכנים. גם מ"פ השריון אמר את זה. מפקד פלוגת חי"ר אפילו אמר, 'תרשום בפרוטוקול שאנחנו לא ערוכים לדבר הזה'. ואז מתחיל הוויכוח.
"נסים המג"ד שואל את חיילי הצוות שלנו, 'מי מוכן לצאת למשימה?' אף אחד לא מרים את היד. הוא שואל, 'מי לא מוכן לצאת למשימה?' כולם מרימים את היד. ואז נסים מתבאס והולך. אחרי זה בא המח"ט לדבר ואומר לנו, 'תשמעו, זה שום דבר, התוצאות המודיעיניות לא ודאיות, זה פיענוחי תצ"א, אולי יש שם ארפיג'יסט מסכן, עזבו, אתם סתם פחדנים. מחר בבוקר תתעוררו ותראו אנשים אחרים שם בפנים, ותצטערו'. הוא לא הביא שום נתונים חדשים ורק נתן לנו להרגיש פחדנים.
"אה כן, הוא אמר 'אני הולך להכניס לשם נגמ"שי פומות עם עגלות ציוד, ודי-9 עם מכל סולר של 500 ליטר'. בשלב הזה אני כבר מבועת, לאיזה משימה מטופשת הוא הולך להכניס את הכוח? האנשים יכולים לעלות באש ככה סתם. אחד הלוחמים אמר לי 'אדם בוא ניכנס ונתפלל שנצא מזה בחיים'. אמרתי לו, 'אתה רוצה לתת למזל לקבוע את הגורל שלך בלבנון? איפה הנשק שלך? איפה האחריות שלך? איפה המפקדים שלך?' נכון, לוחם צריך מזל, אבל לא כמרכיב העיקרי. בכל מקרה, לא היה כאן סירוב פקודה כי לא ניתנה הפקודה".
אחרי שהמח"ט עזב מאוכזב מחוסר ההיענות נוצר רושם ביחידה שכוחות מסוימים כן ירדו לגדר המערכת, אבל הטנקיסטים שהתבצרו בעמדתם ולא היו מוכנים לצאת, שיכנעו את מג"ד השריון בצדקתם והמשימה בוטלה סופית. למחרת בבוקר הוזמנו אדם וחמישה מחייליו למשפט אצל המג"ד.
נחמיאס: "הוא העביר לנו מסר שהוא לא רוצה להכניס אותנו לכלא, וכאילו סוכם שאנחנו נסופח ליחידה אחרת ובכך יסתיים העניין. אבל פתאום הוא שאל אם אני מודה בסירוב פקודה, אז אמרתי שלא, כי לא ניתנה פקודה. אמרתי לו, 'הרי רק שאלת מי מוכן לצאת ומי לא, יש לי עדים לכך'. הוא סירב לשמוע ושלח אותי החוצה, התייעץ עם הסמג"ד, החזיר אותי ואמר, 'אני מוצא אותך אשם בסירוב פקודה. 14 ימי מחבוש. הייתי המום".
עוד ארבעה חיילים נכנסו למג"ד, לא הודו בסירוב פקודה ונשפטו ל-14 ו-21 יום. ואז הגיע תורו של אדם קימה, שמספר: "מפקד ביחידה סיפר לי שהמג"ד אמר לו ש'צריך להוריד מאדם את הדרגות ולהעיף אותו מהצבא'. כאשר שמעתי את זה פניתי אליו ואמרתי לו שאם זו אכן כוונתו אני אסרב להישפט בפניו ואבקש בית דין. 'קח בחשבון שאני לא סרבן, יש לי עדי אופי ואתה לא תצליח להוריד לי את הדרגות מהכתפיים', הוא משחזר את השיחה, וקולו נחנק.
אחרי שקימה סירב להישפט בפני המג"ד, חבריו נלקחו לכלא 6 והוא נשלח לחקירת מצ"ח במחנה פילון. "משהו בפנים שלי לא הסתדר לו לחוקר, במיוחד כאשר התחלתי לספר לו על עצמי. הוא אמר לי, 'אני ממליץ לא לעצור אותך', וככה זה עלה עד למעלה, כולם המליצו לא לעצור, עד הפצ"ר. הוא החליט לעצור אותי ל-48 שעות כעציר לפני משפט. במקביל, מישהו פנה לכרמלה מנשה ללא ידיעתי והסיפור יצא בתקשורת. בערוץ 10 מיהרו לכנות אותנו 'סרבנים', ובדיעבד מאוד נפגעתי".
עורכי הדין גיל דחוח ויהלי שפרלינג, שאביו פנה אליהם, החלו להעלות לחץ בפרקליטות הצבאית, תוך שהם מעלים שאלות קשות על גבולות הציות ומאזכרים את עברו הקרבי של קימה (ראו מסגרת). בשלב הזה נחקרו כל החיילים הרלוונטיים בגדוד, לרבות המג"ד והמח"ט. בסיום החקירה קבע הפצ"ר מנדבליט כי החיילים לא הבינו שמדובר בפקודה ומורה על שחרורם המיידי.
קימה אומר שהוא סולד ממחאת המילואימניקים שקוראת להדחת הפוליטיקאים. מנגד נחמיאס מטיל אשמה על הניהול הכושל בצבא ובדרגים הבכירים. הזיגזג של הפוליטיקאים לא בדיוק נצרב בתודעתם בזמן התצפיות בדרום לבנון, אבל נחמיאס טוען שהוא כל הזמן שאל את עצמו, "למה לא מבצעים פעולות גדולות, נחושות, למה לא מפרקים ושורפים בתים כדי להוציא חיזבאלונים מהבונקרים. היתה תחושה של חוסר מסה. ואת זה אני אומר כתל-אביבי מנאות אפקה שנפגע מכל הדיבורים האלה על תרבות הבועה, אני לא אוסף נתונים על מגוריהם של ההרוגים, אבל אני כן יודע שאני קרבי והרבה מאוד חברים שלי ושל אחותי מהשכונה הם קרביים".
מבחינתו של קימה, השבר הוא ערכי מוסרי של החברה הישראלית, "אנחנו לא יודעים להעריך את הקצינים הטובים שלנו, לתגמל אותם ולכבד אותם. האנשים הטובים עוזבים כי הצבא לא מחבק אותם. אמרו לי שפעם היה פה אחרת, שבזמן מלחמת ששת הימים במסעדות לא היו נותנים לאנשי צבא לשלם. עכשיו, מתלוננים אצלנו על איזה יונדאי גטס שנותנים לקצינים צעירים, אז למה להישאר בצבא אם אפשר לקבל מכל חברה פרטית מזדה 3? לכן, אני עוד רוצה להיות מ"פ ומג"ד, אבל במילואים, בלי להקריב את החיים האזרחיים שלי".
זה הולך ביחד?
"זה מאוד הולך ביחד, תתפצל".

בכיר בחטיבה: קימה מעדיף להצטייר כמסכן
הבכיר הודף את טענותיו של קימה וטוען: הוא לא מצליח לשקם את הצוות
בכיר בחטיבה הדף את טענותיו של סגן קימה והסביר את מקורן בפציעה הקשה של פקודו, סמל דרור קנדלשטיין מאש כוחותינו. הגורם אמר בתגובה לטענות, כי "המח"ט והמג"ד לא אמורים ללכת בחוד הכוח, עם זאת המג"ד פיקח על הכוח ושהה בשטח במשך שלושה ימים, ואילו המח"ט פיקד על הכוח מהמפקדה ובאחד הלילות אף נע בעצמו על הציר".
בעניין הפציעה הקשה של סמל דרור קנדלשטיין מסר אותו גורם, "בוצע תחקיר שלפי מסקנותיו, הוא נורה מאש כוחותינו כתוצאה מחוסר תיאום ומעייפות של הכוח, ולא כתוצאה מאי הבנה של הוראות הירי. באותו עניין, נראה לי שבניגוד לכוחות אחרים שסבלו נפגעים ואף אבידות בנפש, הצוות של קימה מתקשה להתאושש מהאירוע, מה שמצביע על חוסר היכולת של מפקד הצוות, קימה, לשקם את הכוח שבפיקודו ולא על מחדל בחטיבה. נראה לי שסגן קימה מעדיף להצטייר כמסכן ולא כמפקד שממשיך הלאה ומשקם את היחידה שלו".
לעניין השינה של כוחות הגדוד באזור בינת ג'בייל: "זה קשקוש, נכון שחלק מהכוח הלך לישון אחרי שעות תעסוקה רבות, אבל הקמב"צ נותר ער והיה אחראי לשמירה. הציוד ההנדסי שירד מהשטח עזב לעיסוקים אחרים ולא היה חייב לדווח למג"ד. מסיכום הלחימה עולה כי הגדוד ביצע את משימותיו על הצד הטוב ביותר, בין היתר בזכות האימון המיוחד שערך בחודש פברואר על המשימות האלה בדיוק".
עוד אמר אותו גורם: "הצוות של קימה לא היה אמור להוביל את השטח בלילה האחרון אלא פלוגת החי"ר, ובכלל, בכל הימים מאז נפתח הציר לא אירעה בו תקרית אש אחת, הוא שימש לחילוץ פצועים ולמעבר של כוחות שונים, כך שלקימה יש כנראה פערים בהבנת הפעולות והשטח. בין היתר הוא מתעלם מהעובדה שהציר שימש כתוואי עורפי לשתי חטיבות שפעלו לפניו.
"כאשר המח"ט הבין שקימה מתנגד ליציאה מהטעמים של הערכות המודיעין וחוסר ציוד הוא קיים אתו שיחה שבמהלכה הבטיח לספק לו לאלתר את כל הציוד הנדרש. לדברי המח"ט, במעמד הזה קימה אמר לו ש'החיילים כבר לא רוצים לצאת'. כמו כן, פלוגת השריון לא התנגדה לצאת למשימה בסופו של דבר, אלא היו לה התחייבויות ארטילריות קודמות ולכן נמנעה יציאתה והמשימה בוטלה".
מדובר צה"ל נמסר: "חקירת מצ"ח העלתה כי על אף שהמפקדים בגדוד ובחטיבה סברו כי נתנו פקודה ברורה לצאת למשימה, החיילים והקצין לא הבינו כי ניתנה להם פקודה, אשר אי ציות לה מהווה עבירה. זאת, בין היתר, על רקע העובדה כי נוהל שיג ושיח בין המפקדים לחיילים ולקצינים בגדוד, בשאלת מוכנותם ורצונם לצאת למשימה. בהתחשב בעובדה כי הספק בדבר הבנת עבירת הסירוב לפקודה פועל לטובת החשודים, הוחלט לבטל את העונשים ואת ההליך המשמעתי בעניינו של הקצין".

גבולות שיקול הדעת
פרקליטיו של קימה: המפקדים מצפים שילכו אחריהם באופן עיוור
עורכי הדין גיל דחוח ויהלי שפרלינג, סניגוריו של קימה: "במלחמה האחרונה עלה סימן שאלה לגבי גבולות הציות של קצינים לפקודות. מבחינת שיקול הדעת שיש לקצונה הזוטרה, בצבא אין אחידות. למשל, בחיל האוויר לטייסים יש שיקול דעת מוחלט לא לבצע משימה שקיבלו אם הם מוצאים שיש שוני בין המפות לבין המצב המתגלה בשטח, או כאשר התגלה לטייס כי קיימת סכנה בטיחותית. גם לקצינים ולחיילים בסיירות המובחרות ניתן שיקול דעת רחב מאוד. בשני המקרים הללו צה"ל אינו תופס את ההימנעות מביצוע המשימה (למרות שהיא בניגוד מוחלט להוראה שניתנה) כסירוב פקודה. לעומת זאת, ככל שמתרחקים מהיחידות המובחרות מוצאים ציפייה של המפקדים, שהחיילים והקצינים יבצעו משימות באופן עיוור, מבלי שיש להם שיקול דעת לא לבצע.
"סגן קימה קיבל מאלוף פיקוד דרום תעודת הצטיינות על פעולות מסוכנות ביותר שביצע באופן אישי ועם חייליו. לא ניתן לומר שהוא חושש מביצוע פעולות בעלות סיכון גבוה. אין חולק שמדובר בקצין בעל אומץ לב ייחודי. הוא הבין שהאחריות המוטלת על כתפיו כלפי עצמו וכלפי חייליו מחייבת אותו לעמדה אמיצה ונוקבת כלפי מפקדיו. גם הפצ"ר הבין כי מדובר בסיטואציה מורכבת. ציות לפקודה אינו אומר שהקצין הולך באופן עיוור אחר המפקדים הנמצאים מאחור בחדרי הפיקוד ורואים את הלחימה באמצעות הפלזמות. לדעתנו, להבא יש לתת שיקול דעת רחב יותר לקצינים שנמצאים בשטח, קרוב לסכנות. להם יש יכולת טובה יותר להעריך אותן".
* amirz@haaretz.co.il

אדם, תודה שהתראיינת. שאר החבר'ה מהחטיבה שקוראים כאן זה הזמן לשפוך. יכול להיות שהמח"ט כבר הולך הביתה גם בלי עזרתנו, אבל לא כדאי לקחת את הסיכון.
"משנה חקירה" - אתה נקרא להגיב. גם "משנה זבוב".
והודעה אל הבחור ממחלקת הסיור של אדם ששלח לי את הסיפור שלו לפרטי: האם תוכל להגיב כאן ולהוסיף את הסיפור שלך? האם תרצה שאעשה זאת בעילום שם?

אני בהחלט זוכר את השינה המטורפת הזאת כשכל הפלוגה+ של יותם מתניידת בוואדי למטה, אף אחד לא נשאר לשמור וכולם נזרקים מתחת לעצים ונרדמים. תודה לאל על לשלומי הטען שלנו ועל דיוויד שנשארו ערים. אני זוכר היטב איך דיוויד ניגש אלינו, הטנקיסטים ושואל: "רגע, אם הדיניינים לא פה, אתם יכולים לנסוע מהר?", עניתי לו שתוך 10 דקות אנחנו יגכולים להיות במחצבה ושתשתדלו לא להחינק מהאבק שנשאיר לכם. רצנו לטנק בעוד הוא מעיר את כולם וצועק לניסים "המג"ד, הדיניינים כבר לא פה? למה שלא נעוף מכאן?" הוא לא גמר את המשפט וכולם התחילו להתארגן לתנועה.

אני רוצה להיות בטוח: דרור זה הבחור שנתתי לו את הרצועה לנשק? הוא היה עם טריג'יקון? זה שהתעניין בפורום?
_____________________________________
אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #33  
ישן 12-09-2006, 03:22
צלמית המשתמש של יוסיפון
  יוסיפון מנהל יוסיפון אינו מחובר  
מנהל פורומי צבא ובטחון, מילואים והלוחות
 
חבר מתאריך: 07.04.02
הודעות: 23,839
Facebook profile Follow me...
עוד לא סיימתי לקרוא את הראיון
בתגובה להודעה מספר 32 שנכתבה על ידי יוסיפון שמתחילה ב "עכשיו נחשפתי לראיון הזה עם אדם"

במה שקראתי יש אי דיוקים קלילים ולא מהותיים (יכול להיות שזה בשל זוויות הראיה השונות שלנו או שאלו בכלל טעויות של העיתונאי).
רק דבר אחד מהותי. ניסים לא נתן פקודה להרים את התאורה כשדרור נפצע. ניסים עמד לידינו. היינו שם שני הטנקים שלנו ליד הטנק המחורר של יותם, בתוך כל המישמש שהיה הפלוגה שלו. וניסים ו"משנה זבוב", הסמ"פ שלי, התווכחו אם צריך או לא צריך לבצע את המשימה.
פתאום עלתה התאורה הזאת מצפון מערב לנו (כחמישים-מאה מטר) לצפון מזרח. ניסים לא יכל לתת את הפקודה הזאת. גם הוא הופתע מהתאורה.
לנו היה ברור שהנה מגיעים הטילים ורצנו ללחימה במה שהתברר כצורך להנחית מסוק במהירות ולפנות את דרור.
הנה מה שכתבתי על הרגעים הללו באשכול אחר:
שעות הלילה של אותו היום שבו יותם נהרג.
ערפל קרב וערפל אמיתי מכסים את השטח. פחד מוות.
אנחנו מתחילים לארגן את הפלוגה של יותם כדי להוביל אותם למגנן ומשם לארץ. מקבלים פקודה משונה להמשיך לביצוע המשימה שלהם. המשימה שחשפה אותם למארב נ"ט, המארב שהרג אותם. גם אם בבוקר הייתה למשימה השזו תכלית, עכשיו היא כבר לא קיימת. מתחילים דיבורים על סרוב פקודה.
המח"ט עולה מולנו בקשר ודורש שנבצע את הפקודה שלו. אנחנו לא מתכוונים לעשות את זה. לא מבינים איך החיזבאללה עוד לא גילה שיש כאן כוח טנקים אדיר שלא מסוגל להילחם. מחכים לירי שלהם שיפגע בנו.
מחס"ר ההנדסה מתחיל להתקדם במעלה הוואדי.
פתאום תאורה באוויר (כיוון שלחיזבאללה אין אמצעי ראיית לילה הם יורים תאורות לפני שהם מוציאים טילי נ"ט בחשיכה).
אני צועק "טילים טילים". אנחנו "עפים" עם הטנק לעמדה מוגנת יותר.
כשאף טיל לא מגיע אנחנו מתחילים לחפש את שאר הכוח (שלנו, לא את הפלוגה של יותם, הם מפוזרים מסביב ולא במצב של לחימה).
מסתבר שהיה דו"ץ בתוך המחס"ר. אחד החיילים פצוע קשה מאד.
מקבלים מסוק. אם החיזבאללה עוד לא גילו אותנו עד עכשיו אז הרעש של המסוק חייב לחשוף אותנו. מה יבוא קודם? טיל נ"ט או נ"מ?
אפשר לשמוע את המסוק מטרים ספורים מעלינו ואת הטייס בקשר. הוא לא מצליח לראות את הקרקע ואנחנו לא מצליחים לראות אותו.
אין טעם לזרוק רימון עשן.
המצב של הפצוע לא משתפר ויש חשש מהתדרדרות.
מאירים על הריצפה עם שני זרקורים. הטייס מזהה את האדמה (המבולדרת מאד) נוחת לשניה, אוסף את האלונקה ונעלם.
בקשר היה אפשר לשמוע עד כמה הוא מפחד. הוא הסביר שאם הוא לא נוחת בתוך כמה שניות הוא עף משם. הקול שלו היה מבוגר ואחראי אבל היה ניכר שהוא עושה מאמץ לשמור עליו רגוע, וכמעט מצליח.
_____________________________________
אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #34  
ישן 15-09-2006, 00:45
  strong11 strong11 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 26.11.04
הודעות: 2,109
יוסיפון אני מניח שתשמח לקרוא גם את התגובה הזו שהתפרסמה במוסף הארץ בשבוע שעבר
בתגובה להודעה מספר 33 שנכתבה על ידי יוסיפון שמתחילה ב "עוד לא סיימתי לקרוא את הראיון"

שלשה דברים:
1. יוסיפון אני מניח שתשמח לקרוא גם את התגובה הזו שהתפרסמה במוסף הארץ בשבוע שעבר.
בחור עם ביצים הלירז הזה לצאת ככה מעל דפי העיתון כנגד מג"ד ומח"ט, מקווה שיגיד את אותם הדברים גם בתחקור החטיבתי שלכם בצריפין בעוד שבועיים, אם בכלל הוזמנו אליו קציני הגדחה"ן.
2. קצת אבסורד לאור ביצועיו במלחמה עצמה, אבל דווקא המח"ט שלכם, אותו אל"מ ד"ר פינקל, פרסם בגליון האחרון של מערכות,שיצא ממש ערב המלחמה, מאמר שבמובן מסויים חזה את העתיד בנושא הספדתו בטרם עת של טנק המערכה לטובת החמ"מ.
3. דרך אגב שמעתי שהמח"ט רצה לזרוק גם אותך לכלא בגלל הכתבה שפרסמת בזמנו במעריב, כמו שזרק את קימה. איך ניצלת מהסיפור?

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #35  
ישן 15-09-2006, 14:42
  offerd offerd אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 04.04.05
הודעות: 3,119
אני הבנתי את המאמר אחרת
בתגובה להודעה מספר 34 שנכתבה על ידי strong11 שמתחילה ב "יוסיפון אני מניח שתשמח לקרוא גם את התגובה הזו שהתפרסמה במוסף הארץ בשבוע שעבר"

סטרונג שלום

מעניין, לא קישרתי בין המאמר שקראתי לבינו אבל בעזרתך עשיתי את הקישור.
מעניין כי אני הבנתי את המאמר בדיוק הפוך.
הטענה שלו היא שמרוב שהצבא מצטייד בטכנולוגיה הוא שוכח את תורות הלחימה הפשוטות והבסיסיות.
אנסה לצטט מדברי הסיכום שלו:
הטענה המרכזית במאמר הזה היא שבניין הכוח היבשתי של צהל סטה מהדרך הנכונה והתוצאה היא שכוחות היבשה של צהל אינם מאוזנים. הנטייה ללכת לעבר פתרון הקסם הטכנולוגי הביאה לפגיעה מתמשכת במרכיבים אחרים של בניין הכוח ולפגיעה באפקטיביות של צהל.... "
_____________________________________
קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #36  
ישן 17-09-2006, 15:10
צלמית המשתמש של יוסיפון
  יוסיפון מנהל יוסיפון אינו מחובר  
מנהל פורומי צבא ובטחון, מילואים והלוחות
 
חבר מתאריך: 07.04.02
הודעות: 23,839
Facebook profile Follow me...
תשובות
בתגובה להודעה מספר 34 שנכתבה על ידי strong11 שמתחילה ב "יוסיפון אני מניח שתשמח לקרוא גם את התגובה הזו שהתפרסמה במוסף הארץ בשבוע שעבר"

1. קציני הגדחה"ן לא היו היחידים שסירבו. הדחפורים עזבו בבוקר לא בגלל שברחו אלא כי הם פשוט המשיכו עם הפלוגה החבולה של יותם. באזור 03:00 הם כבר חזרו איתנו למגנן, אבל אחד הטנקים של פלוגה ל' כמעט התהפך והם הלכו לחלץ אותו. אח"כ הם כבר המשיכו עם פלוגה ל' שלא הצליחה לגרור את שני הטנקים הפגועים.
אולי זה נוח להציג אותם כאילו הם התחמקו מהפקודות של ניסים, אבל זה לא מדוייק.
בפועל בבוקר הם לא היו איתנו ויכלנו לעזוב את המקום.
קציני הגדחה"ן הם לא היחידים שסירבו לפקודות של המח"ט. אני חושב שאני מכיר קרוב לעשרה סרובים לפקודות שלו. כולל של מג"ד ההנדסה.
יש עוד גורמים שלא הוזמנו לתיחקור הזה אבל...

2. על המאמר הזה במערכות הוא זכה בפרס הרמטכ"ל לכתיבה צבאית (כפי שהבאתי למעלה). לצערי טרם הצלחתי לשים יד על המאמר. אני אודה למי שיוכל לסרוק אותו.

3. איך חמקתי ממשפט?
א. לא עברתי שום עבירה. נכון שלא עברתי את כל השרשרת שנדרש חייל שרוצה להתראיין או לכתוב, אבל קיבלתי את אישור דו"ץ והכתבה עברה צנזורה. המח"ט טען שלא היה לי את שניהם.
ב. כוחה של התקשורת... אותה תקשורת שהוציאה את אדם מהכלא מנעה את המשפט שלי.
_____________________________________
אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #37  
ישן 12-09-2006, 03:08
צלמית המשתמש של יוסיפון
  יוסיפון מנהל יוסיפון אינו מחובר  
מנהל פורומי צבא ובטחון, מילואים והלוחות
 
חבר מתאריך: 07.04.02
הודעות: 23,839
Facebook profile Follow me...
אחרי שהשם של המח"ט כבר נחשף בראיון עם אדם
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי D62RPY שמתחילה ב "חטיבת מרכבות הפלדה בלחימה - כמה אשכולות מאוחדים"

אז תראו מה מפיק חיפוש בגוגל:
ציטוט:
תעודת הערכה קיבל המאמר "עליית הסבירות למימוש ההפתעה הטכנולוגית והתורתית, תוך ירידת הסבירות למימוש הפתעה אסטרטגית: ניתוח תיאורטי והמשמעויות לצה"ל" מאת אלוף משנה דוקטור מאיר פינקל, ראש ענף יבשה באגף התכנון ומפקד 'עוצבת מרכבות הפלדה' בפיקוד הצפון.

מתוך

מישהו יכול לשים יד על המאמר?

ולגבי החיפושית, האגדה אומרת שבחולות צאלים מסתובבת חיה שנקראת "פינקלית".

עכשיו שימו לב לזה, מתוך כתבה על התוצאות הסביבתיות של המלחמה:
ציטוט:
שני גדודים מחטיבת מרכבות הפלדה שהשתתפו בלחימה התגלו כנקיים ביותר. הגדודים, שהוצבו באזור הר דובב ושתולה, הם ששמרו על הסביבה הנקייה ביותר.

גואטה - כל הכבוד!

וגם, מסתבר שהצטיינו בלחימה, מתוך סקירה לסיכום המלחמה בהארץ:
ציטוט:
התאמנו חטיבות המילואים של האוגדה, "אלכסנדרוני" בחי"ר ו"מרכבות הפלדה" בשריון, והגדוד הסדיר, הדרוזי, ואלה אכן הצטיינו במלחמה, לא פחות מהיחידות והחטיבות ידועות השם

אני טוען שזה למרות המח"ט ולא בגלל המח"ט.
_____________________________________
אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #40  
ישן 12-09-2006, 13:13
צלמית המשתמש של יוסיפון
  יוסיפון מנהל יוסיפון אינו מחובר  
מנהל פורומי צבא ובטחון, מילואים והלוחות
 
חבר מתאריך: 07.04.02
הודעות: 23,839
Facebook profile Follow me...
אותו שי אביטל שהכין לנו חביתות בגמבה
בתגובה להודעה מספר 39 שנכתבה על ידי דלעת29.11.94 שמתחילה ב "איפה"

שהוא ואמל אסעד השתתפו בתורנות שטיפת כלים כי אני רק עוד חייל במוצב" ו"גם אני אכלתי"...
שהיה מגיע לעמדות עם קנקן קפתה חם ועוזר לשומרים לא להרדם.
כנראה שאין הרבה כאלו.
אני רק אציין לטובה מהמלחמה הזאת את אמנון אשל, מח"ט 7, שכמה שעות אחרי שנכנסנו ת"פ שלו הוא הגיע לבקר אותנו והסתחבק עם כולם. מה שיפה זה שהוא לא פתר לנו כמעט אף אחת מהבעיות שהיו לנו ועל השאלות הוא רק יכל לענות "אני אברר"... אבל הוא היה שם בשטח, איתנו, בשבילנו. אחרי פינקל זו היה שינוי מרענן!
אני לא טוען שמח"ט צריך להיות כל הזמן עם החיילים ולהסתחבק. אבל הוא יכול לעשות זאת כמה דקות בכל יום. אחרי שבועות של לחימה קשה בלי לראות את המח"ט, פתאום לפגוש בו לראשונה, נקי ומצוחצח, בלי נשק (או עם מקוצר בפעם השניה).
_____________________________________
אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #41  
ישן 29-04-2007, 22:08
צלמית המשתמש של יוסיפון
  יוסיפון מנהל יוסיפון אינו מחובר  
מנהל פורומי צבא ובטחון, מילואים והלוחות
 
חבר מתאריך: 07.04.02
הודעות: 23,839
Facebook profile Follow me...
גדוד 293 - גדוד מילואים מצטיין!
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי D62RPY שמתחילה ב "חטיבת מרכבות הפלדה בלחימה - כמה אשכולות מאוחדים"

ביום ראשון הבא, ל"ג בעומר, יום ההוקרה לחיילי המילואים יוכרז גדוד 293 כגדוד מילואים מצטיין בבית הנשיא.
נקבל תעודה יפה ומענק כספי לתקציב הגדוד שיספיק לרכישת חולצה ופיתה עם חומוס לכל אחד מהחיילים בגדוד. אם נרצה גם כובע נצטרך להוסיף מכיסנו.
כה לחי!
_____________________________________
אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #43  
ישן 08-07-2007, 01:00
צלמית המשתמש של יוסיפון
  יוסיפון מנהל יוסיפון אינו מחובר  
מנהל פורומי צבא ובטחון, מילואים והלוחות
 
חבר מתאריך: 07.04.02
הודעות: 23,839
Facebook profile Follow me...
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי D62RPY שמתחילה ב "חטיבת מרכבות הפלדה בלחימה - כמה אשכולות מאוחדים"

ראיון עם עומרי שדה, מג"ד 293, שודר בתוכנית "יומן" בערוץ 1 ביום שישי.
ניתן לצפות בראיון בשידור החוזר הלילה בשעה 3:00 או באתר של ערוץ 1 (כחלק מהכתבה של אורי גולדשטיין).
כשעומרי מדבר על זקס הכוונה למג"ד 294, המג"ד של יותם ונעם ז"ל.
_____________________________________
אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #46  
ישן 01-09-2007, 20:17
צלמית המשתמש של יוסיפון
  יוסיפון מנהל יוסיפון אינו מחובר  
מנהל פורומי צבא ובטחון, מילואים והלוחות
 
חבר מתאריך: 07.04.02
הודעות: 23,839
Facebook profile Follow me...
בתגובה להודעה מספר 44 שנכתבה על ידי strong11 שמתחילה ב "איתי לבנון"

אני לא יודע מיהו איתי לבנון ועל מה הוא מקבל צל"ש.
גם אושרי סיבוני מקבל צל"ש מח"ט. למה רק מח"ט לא ברור לי, אולי בגלל שאם יכירו בכך שמפקד D9 פיקד בפועל על שני מג"דים זה לא יוסיף יוקרה לצבא.
מוזר שמ"כ שהחליף מ"מ בצנחנים מקבל אות מופת ואושרי רק צל"ש מח"ט.
_____________________________________
אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #48  
ישן 16-09-2007, 20:55
צלמית המשתמש של יוסיפון
  יוסיפון מנהל יוסיפון אינו מחובר  
מנהל פורומי צבא ובטחון, מילואים והלוחות
 
חבר מתאריך: 07.04.02
הודעות: 23,839
Facebook profile Follow me...
צילום דווקא צפיתי מיד אחרי שנתת את הקישור
בתגובה להודעה מספר 47 שנכתבה על ידי hagarblu שמתחילה ב "מעניין שאיש לא פתח את הקובץ..."

ואפילו שמרתי אצלי את התמונות שאליהן רציתי להתייחס.
הנה הן:
מי בדיוק הכוח המצולם? האם פלס"ר החטיבה?
מה היו המשימות? האם בתחילה איבטחתם את המפח"ט ואח"כ בתוך הציר הלוגיסטי?
מתי נכנסתם לציר?
מה היה הכינוי שלכם בקשר?
האם אתם איישתם את 5ד?
האם אתם הפרעתם לנו להיכנס חזרה לארץ ברביעי בלילה?

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
האם יריתם גיל?
האם זהו שדה הטבק במפגש הואדיות מול שמורת יארון קצת לפני המחצבה?
אולי בכלל בין עין-אבל לבינת' ג'ביל?

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
זו בהחלט המחצבה. הברקה של אבישי!

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
מארון א-ראס?
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
מגנן הפאגודה?

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
איפה?

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
איפה?

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
החבר'ה של עודד? 120?


תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
האם זה המפח"ט? זה בדובב? איפה ביחס ללולים?. לא קצת חשוף אל יארון? די מסביר איך המח"ט יכל לזהות שירינו רקפת בניגוד לפקודה שלו.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
איפה?

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
המח"ט מאיר פינקל

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
איפה?

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
הטנקיסיטים מפלוגה ו' 293
מכירים את תמונת הטנק עם התותח באדמה מ211. תשאלו את הבחור השמאלי. הוא מכיר אותו מבפנים...

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
שרק לא יחשבו שזה בדיחה. זה הציוד שחיכה לחלקנו בקידבגים.

נ.ב.
כל הצבא דיבר עד כמה שהפלס"ר שלנו היה מוכן למלחמה בזכות האימון המקיף ללחימת סבך כנגד גרילה שנערך בבירנית.
האלבום מאותו אימון.
_____________________________________
אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il


נערך לאחרונה ע"י יוסיפון בתאריך 16-09-2007 בשעה 21:01.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #54  
ישן 16-09-2007, 21:31
צלמית המשתמש של יוסיפון
  יוסיפון מנהל יוסיפון אינו מחובר  
מנהל פורומי צבא ובטחון, מילואים והלוחות
 
חבר מתאריך: 07.04.02
הודעות: 23,839
Facebook profile Follow me...
בתגובה להודעה מספר 53 שנכתבה על ידי b.a שמתחילה ב "לא. אבל אולי הם היו יודעים..."

כמו שכבר סיפרתי, בחודש מרץ 2006 ערכנו, כל גדודי החטיבה (כל גדוד בנפרד), אימון לקראת מלחמה בלבנון בקיץ 2006.
הפלס"ר החטיבתי ערך באותה התקופה אימון בבירנית.
באימון קיבלנו לראשונה ציוד שהגיע מהימ""ח שלנו. נאמר לנו בכמה היזדמנויות שבניגוד לאימונים קודמים בהם חתמנו על ציוד של יחידות אחרות הפעם הציוד מגיע ישירות מהימ"ח וכל אחד מתאמן על המיד שינופק לו במלחמה. הימ"ח שלנו בדיוק סיים מעבר מבסיס אחר ונאמר שבאימון אנחנו בוחנים את הציוד במקום יום ימ"ח.
אני חייב לומר שנדהמתי מכמות ומאיכות הציוד. היו שם דברים שלא ראיתי אפילו בסדיר. על ההתלהבות שלי ושל יותם ז"ל מהציוד שקיבלנו תוכל לקרוא באשכול הזה. כל טנק קיבל כמה ארגזי זיווד ואמצעים נוספים (כולל שיפורי מחשב ומיגון) על ארגזי הזיווד נכתב מספר הצ' של הטנק והוסבר לנו שאותם ארגזים יחכו לנו בימ"ח אם חלילה נוקפץ.
לצערי באמת הוקפצנו. מסתבר שהציוד באמת הגיע מהימ"ח שלנו אך מה שחולק באותו אימון לכל טנק היה במקרה הטוב במחלקת טנקים ובחלק מהמקרים לא היה גם לפלוגה שלמה.
יצאנו למלחמה עם מוט מומנט אחד לכל הפלוגה ועם שני בורסייט לכל הפלוגה וזאת למרות שפוצלנו לכמה יחידות משנה.

יום הימ"ח האחרון שהשתתפתי בו לפני המלחמה היה ב99 עוד בבסיס הקודם. אז פתחנו קידבגם וטנקים והכל היה מושלם. ממש כמו באימון.
אני משער שאם הייתי קופץ לימ"ח ומישהו היה נותן לי רשות לבדוק את הטנקים (אם בכלל היו נותנים לעבור בש.ג.) אז היו מציגים לי את אותה ההצגה המושלמת שראיתי קודם.

גם אחרי המלחמה ב"יום חזרה לכשירות" המצב לא היה הרבה יותר טוב. לפחות אנחנו עכשיו יודעים מה נקבל.
_____________________________________
אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #60  
ישן 14-09-2015, 21:44
  yafemdmq yafemdmq אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 14.09.15
הודעות: 7
סיפורו של אסף, סגן מפקד פלוגת שריון בחטיבה 847
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי D62RPY שמתחילה ב "חטיבת מרכבות הפלדה בלחימה - כמה אשכולות מאוחדים"

פורסם ע"י אורי מילשטיין

ראיינה לילך סנדרוביץ:

כמעט בכל יחידה שהשתתפה במלחמת לבנון אתה תשמע את אותם סיפורים על איך שינו להם את המשימות בכל שעתיים, על החוסר בציוד, על איך הם נכנסו ויצאו בכל לילה מבלי להבין את מהות המשימה. על כך שחלק מהכוחות היו בפנים והמחטי"ם היו מניעים אותם מהארץ דרך מסכי הפלזמה.

ובכן הסיפור שלי הוא לא שונה בהרבה מהסיפורים הללו, הסיפור שלי בא להציג את חוסר התקשורת בין המפקדים בשטח בזמן לחימה לבין המח"ט ,על הדילמות שלי כמפקד ועל אותם הרגעים בהם התדרדר האמון שלנו במח"ט.

שמי אסף ואני משרת כסמ"פ בפלוגת טנקים בחטיבה 847 אשר לקחה חלק פעיל בלחימה באוגוסט 2006 במרחב בינת ג'בל מרון א ראס וכפר יארון, חטיבה אשר איבדה כשבעה לוחמים וקצינים במלחמה.

הפלוגה שלי נכנסה ללחימה בסוף יולי כשמשימתה הראשונה היה להשתלט על מרחב הכפר יארון לאתר ולהשמיד מחבלים,אמצעי לחימה ומשגרי טילים.

כבר בשעות הראשונות ללחימה החלו הסימנים להכנה הלקויה למשימה לתת את אותותיהם בשטח, כלים שעלו על מוקשים של כוחותינו, המעברים לא היו פתוחים בניגוד למודיעין המקדים שירד מהחטיבה ותמונת מצב מטושטשת מאוד בשעות הראשונות. כשלמזלנו התנגדות האויב כמעט ולא הורגשה בשלב הזה , דבר שאפשר לנו להתארגן מחדש ולהשלים את המשימה באיחור קל של מספר שעות.

בשלב זה הפלוגה שלי פוצלה לשני כוחות כשהמ"פ שלי בתוך כפר יארון עם 4 טנקים נוספים וכוח חי"ר וחמשת הטנקים הנותרים בפיקודי עברו לעבוד תחת פיקוד של גדוד ההנדסה החטיבתי.

הפעילות של הכוח שלי התאפיינה בעיקר בעבודה לילית בחסות החשיכה, כניסה לעומק השטח לטובת הכנסה של ציוד ומזון לכוחות השוהים בפנים ,חילוץ ופינוי פצועים והכשרת ציר לוגיסטי שישמש את כל המרחב, וביום ביצוע מארבים והשמדת זיהויים חשודים.

לאורך כל הלחימה החטיבה לא הצליחה לפתוח ולהחזיק בציר הלוגיסטי באופן מלא שיאפשר תנועה מהירה ובטוחה בשטח כשהלחץ מהאוגדה כל הזמן הולך וגובר לסיים את המשימה הזו.

יום שבת בערב ,24 שעות לפני כניסתה לתוקף של הפסקת האש, המיקום יער ברעם, אנו בעיצומו של קפ"ק 2 למשימה כנראה אחרונה שמדברת בגדול על כניסה של כוח המונה כ-180 חיילים ומפקדים לפתיחה סופית של כל הציר הלוגיסטי (כ-14 ק"מ) , כיבוש של 3 "שמורות טבע" (שם קוד צבאי למאחזי מחבלים מחופרים ברשת מנהרות תת קרקעיות בתוך כיפות וגבעות מיוערות) ותפיסת עמדות על בסיס השלוחות המשתפלות מערבה מהכפר בינת ג'בל.

כבר בשלב ההכנות לפקודה התחלנו להבין את הבעייתיות במשימה כשהכוח דל מידי לביצוע כיבוש של יעדים מסובכים כמו "שמורת טבע", וגדול מידי לתנועה מהירה ובחתימה נמוכה בתוך ואדיות ושטחי השמדה(בנקודות בהם נפגעו לנו טנקים ודחפורים מטילי אויב) והגעה לעמדות עד הזריחה.

כשהמח"ט הגיע לשטח לראות איך מתקדמות ההכנות העלינו בפניו את בעיות כוח האדם ולוחות הזמנים שמטרפדים את המשימה עוד לפני שהיא התחילה.

בשלב זה עוד לא ידענו שמצפה לנו בעיה גדולה בהרבה, המח"ט חשף בפנינו בחצי חיוך עדכון מהפיקוד על כך שנוהלי הפתיחה באש משתנים בגלל המצב הרגיש של הפסקת האש, אין אישור לירי על נקודות חשודות, אין לנו מטוסים ומסוקים לחיפוי ואין ארטילריה לריכוך היעדים בכל שלבי המבצע בכניסה וביציאה שאמורה להתבצע בלילה שלמחרת.

כששאלנו את המח"ט האם הוא עדיין חושב שניתן לבצע את המשימה למרות המגבלות החדשות הוא השיב שהוא לא רואה בעיה בכל זה ושאין סיבה שלא נעמוד במשימה.

בשלב זה מג"ד ההנדסה הסביר למח"ט שהוא מאמין שהמשימה מעמידה את כל הכוח הסכנה גדולה וזאת לנוכח הבעיות שעלו ולנוכח ידיעות המודיעין שאמרו שניתנה הנחייה ללוחמי החיזבללה לירות את כל מה שיש להם מכיוון שזה הלילה האחרון ללחימה והחיזבללה רוצה ליצור אפקט של ניצחון על צה"ל, לדברי המג"ד הצטרפו גם המג"ד שלי וכל המפקדים של הכוח( הסיור, התצפיות, הצמ"ה ) וכמובן אני מפקד כוח הטנקים.

לאחר שנאמרו כל אלה אני הייתי בטוח שהמח"ט יעשה כל שביכולתו לעצור או לעכב את המשימה שכן ברור לכולנו שזוהי סוג של משימת התאבדות ואין סיכוי שהמפקד שלנו יפקיר אותנו כך בשטח, נוכחנו לדעת שטעינו וכל הזמן המח"ט אומר לנו שהלילה לטובתנו ואנחנו מוגנים בחסות החושך וזאת למרות האירוע שהתרחש לילה קודם לכן:

שני טנקים מהכוח שלי בפיקוד מ"מ ואליו הצטרף דחפור קיבלו משימה להיכנס לנקודה כ-5 ק"מ בתוך לבנון ולהוריד אספקה לכוח שהיה מצוי שם מספר לילות, ליוויתי את המ"מ בכל שלבי הפקודה וההכנות והסברתי לו שאני אתמקם בנקודה שבה אני אוכל לראות אותו לאורך כל שלבי התנועה שלו ואחפה ואכווין אותו כך שאין לו ממה לחשוש.

חצי שעה לאחר תחילת התנועה של הטנקים פרץ קצין המודיעין לקשר והתריע בפני ידיעה חמה שיש חוליית טילים שמנסה לפגוע בטנקים שלנו, לקח לנו מספר שניות לזהות את החוליה שהייתה ממוקמת באגף הימני של הטנקים בתוך "שמורת טבע" כק"מ לכוח.

הודעתי למ"מ לתפוס עמדות מפני שהוא לא זיהה את החוליה וביצעתי ירי לעברם ולאחר מספר דקות אישרנו בוודאות שהחוליה הושמדה.

להפתעתי הבנתי מהמח"ט שהוא כלל לא קיבל דיווח על האירוע והוא לא חושב שזה משפיע באיזה שהוא אופן על המשימה שלנו למרות שהוכחתי לו שהלילה לא לטובתנו ולאויב יש יכולות ואמצעים לבצע ירי בלילה.

בנקודה הזאת הבנתי בעצם שהמח"ט לא ממש מחובר לשטח וההבנה שלו את המלחמה לא התחברה עם האירועים שהתרחשו בפועל, ובחצי אוזן שמעתי מספר מפקדים שדיברו על כך שהם לא מתכוונים לצאת למשימה גם אם זה כרוך בסירוב פקודה.

חזרתי אל הטנקים שלי לבצע הכנות ולעדכן את המפקדים בפעילות הצפויה ללילה כשאני מנסה להסתיר את חששותיי כשמנגד עומדים לפני הערכים של דבקות במשימה ויוזמה והתקפיות שעליהם חונכנו מהיום הראשון בצבא, אני בוחר בשלב הזה לא לספר לחיילים את כל הפרטים כדי לא ליצור לחץ מיותר ואני מספר רק לממי"ם.

בתום ההכנות נענו לכיוון נקודת המפגש עם שאר הכוח ושם אני נוכח לגלות שכח הסיור לא התייצב למשימה ואנו אמורים לצאת בכל זאת ללא כוח קדומני שאמור היה לספק לנו מידע בזמן אמת ולנווט את הכוח בשטח.

בשלב הזה אני כבר החלטי לגבי זה שאני לא מוציא את החיילים שלי למשימה הזו ומודיע למג"ד ההנדסה ששימש כמפקד המשימה, המג"ד אומר שהוא מבין ויוצר קשר עם המח"ט ב"ורד הרים"( טלפון מוצפן שמשמש להעברת מידע סודי מבלי חשש להאזנות).

המח"ט מדבר איתי אישית ושואל לפשר העניין ואני מבקש ממנו שיגיע לשטח (הוא במרחק 3 דקות נסיעה בלבד) והוא מצידו אומר שהוא לא רואה צורך בזאת ומפציר בי להפסיק עם הסצנות הילדותיות לדבריו ולצאת כבר למשימה.

לאחר שאני מסרב בתוקף מתפתח וויכוח קולני בינינו ומזווית העין אני רואה שהסמח"ט והמג"ד שלי הגיעו, אני מנתק למח"ט את הטלפון וניגש לדבר איתם והם אומרים שהם לחלוטין מבינים אותי אך אין ביכולתם לעשות דבר מלבד לנסות ולדבר עם המח"ט שכבר בדרכו לשטח.

תוך כדי הוויכוח עם המח"ט ניגש אליי מפקד הכוח (מג"ד ההנדסה) ומושך אותי הצידה ואני בטוח שהוא הולך לנסות לשכנע אותי לרדת מהעניין שלפתע הוא אומר לי שהוא לא יכול לסביר לי כמה הוא גאה במה שאני עושה והוא בעצמו חושב כמוני אך בגלל דרגתו נבצר ממנו לומר את דעותיו בקול רם.

מדברי מח"ט המגומגמים אנחנו מבינים שבעצם יש משמעויות חבויות מאחורי המשימה הזו, שבעוד כמה שעות אנחנו נהיה ב"יום שאחרי" , היום שבו ימדדו המפקדים הבכירים בהישגים שלהם בלחימה ואף מפקד באוגדה 91 לא ירצה לקחת אחריות שהחטיבה לא פתחה את הציר הלוגיסטי ובעצם לא עמדה במשימה ושזה בעיניו חשוב יותר מחיי החיילים, כמובן לא במילים הללו אלה במשמעויות שנגזרו בין שורות.

מיותר לציין שלמחרת היום לציר הזה לא תהיה כל משמעות מפני שכל הכוחות אמורים לצאת מהשטח והציר לא ישמש אף כוח או משימה כלשהי.

לאחר הרבה ויכוחים ושיחה עם מפקד האוגדה גל הירש ניתנה פקודה לדחות את הפעולה בלילה אחד ולבחון מחדש בבוקר את חשיבות המשימה וסדרי העדיפויות של הפיקוד.

בבוקר שלמחרת נכנסה הפסקת האש לתוקף ותוכנית המבצע חזרה למקומה במגירה!

מנקודה זו והלאה האמון שלנו במח"ט והמנהיגות שלו בעיננו כבר לא חזרה לקדמותה ואני חושב ששם במטעים של דוב"ב ביום שבת בנקודת דיווח 87 על גדר המערכת איבד המח"ט את החטיבה שלו.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 00:32

הדף נוצר ב 0.15 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר