אני מקווה שהנושא הזה מתאים לכאן,
בעקבות כמה וויכוחים לגבי שיטת ההחייאה בצה"ל(חובשים צבאיים שבאו להשתלמות בתחנה שלנו מבולבלים בגלל הבדלי גרסאות בין מה שהם למדו לבין מה שאנחנו עושים ובין מה שחלקם למדו בבה"ד 10 בקורס X ובY) עניין אותי אם למישהו יצא להתקל בתו"ל של הטיפול בנפגע טראומה בקרב ואופן הטיפול\פינוי שלו לבית החולים או לאזור טיפול הקרוב.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

לפי מה שאני זוכר:

1. לא מטפלים תוך כדי קרב

2. לגבי החייאות, תלוי במספר הפצועים ודרג רפואי, בגדול, חובש לבד בשדה הקרב, אין טעם שיבצע החייאת טראומה.

3. בגדול התו"ל בצה"ל הינו ה ATLS אם כמה נגיעות קוסמטיות (לפחות כך היה לפני 10 שנים), עדיין בתקופתי צה"ל אימץ גם את שיטת ה סקיפ אנד ראן מאחר ולא כל שדות הקרב הינם בעומק לבנון... והבינו שתו"ל צהל"י נטו לא מתאים לחובש קרבי שנתקל בזירת פיגוע במרכז ת"א.

4. מנסיוני (בה"ד 10, מד"א ומעבר) בקורס חובשים בצה"ל מלמדים לא מעט "שטויות" (למשל שאינפוזיה מצילה חיים...) אך מצד שני מלמדים לא מעט שיטות שעוזרות במצבים מסויימים שבמד"א לא פוגשים.

אם תפרט יותר אולי אוכל לענות לך

דבר ראשון, יחסי החייאה במד"א אנחנו עובדים ביחס של 2:30 ולפי מה שהבנתי בצבא משתמשים ביחס של 1:5 לעיסויים והנשמות.

דבר שני,אתה בטוח שבצה"ל עובדים בסקופ אנד רן? הרי זה יכריח אותם לנהל מן קרב פינוי בשביל לחלץ את הנפגעים..אני יודע שיש את כוח 10 אבל אין לי מושג באיזה מצבים הוא פועל ומה שיטת העבודה שלו,כמו כן מה הפרוטוקלים שהם יכולים לבצע שם?

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

יחס 2:30 הינו פרוטוקול חדש, יחס 1:5 כפי שצה"ל משתמש הינו הפרוטוקול הישן... זאת אחת הבעיות בקורס חובשים בצה"ל, הם טוענים שהם מלמדים את החומר המתקדם ביותר וכפי שאתה רואה... הם בפיגור קל....

סקופ אנד ראן מבוצע בעיקר בעורף, אל תשכח שכוחות רפואה צבאיים נמצאים לא רק בשדה הקרב, התו"ל של סקופ אנד ראן הוא אחד הלקחים של הפיגועים לאחר הסכם אוסלו, הבעיה היא שלא כל החובשים הקרביים זוכרים את התו"ל לאחר הקורס מכייון שרובם חוזרים ליחידות לוחמות ואת העורף הם רואים רק בחופשות... אולי חובשים בשטחים במצבים מסויימים יכולים להשתמש בתו"ל סקופ אנד ראן. התו"ל הנ"ל הינו תוספת לתו"ל "הרגיל" של צה"ל.

כלומר 30 עיסויים על כל שתי הנשמות (וחשוב שמי שלא יודע המה מדובר - ידע) הוא פרוטוקול מעודכן לשנת 2005 עפ"י המלצת ארגון רופאי הלב האמריקאי.

הפרוטוקול הופץ לאחרונה ע"י נתן קודינסקי (ממרכז הדרכה של מד"א) ויואל דונחין (המחלקה לרפואה דחופה בבי"ס לרפואה) על גבי פוסטרים בין כל תחנות מד"א ומחלקות בי'ח הדסה בירושלים, ולאחרונה גם במהדורה מעודכנת של "המדריך להחייאה בסיסית".

הידיעה על כך שחושבי צה"ל אינם מעודכנים בנושא קריטי כל כך - מדהימה אותי.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

באירופה למשל יש סכמת החייאה שונה לגמרי..יש להם איזה משהו בכלל עם 7 הנשמות ועוד כל מני דברים ע"פ המקרה.

יכול להיות ששיטת ההחייאה של 1:5 (שאגב,היא לא הישנה..היא העתיקה..הישנה היא 2:15) אפקטיבית יותר למקרים שבצה"ל נתקלים בהם בקרב..

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

לא יודע מאיפה שמעת שבאירופה יש פרוטוקול שונה (אני באירופה מספר שנים ועדיין לא שמעתי על כך) הפרוטוקול שהצגתי הינו ביו לאומי או לפחות אמור להיות כזה.אם אתה בקרב אז יחס 1:5 יעיל יותר?? יעילות היחסים הינה רפואית נטו אין לה שום השפעה מהסביבה, ברור שבשדה הקרב כל החייאה הינה פחות יעילה בגלל מגבלות טכניות, אך גוף הפצוע לא יגיב יותר ביעילות ביחס 1:5 רק בגלל שהוא בשדה הקרב..

ציטוט:

הידיעה על כך שחושבי צה"ל אינם מעודכנים בנושא קריטי כל כך - מדהימה אותי.

כשעברתי לעסוק ברפואה אזרחית כמעט מיד אחרי השיחרור הייתי בשוק.... בשלב מסויים הרגשתי שבבה"ד 10 עבדו עליי במידה מסויימת.

בהמשך לנאמר פה אכן יש הבדלים בין צה"ל למד"א הנובעים מאופי השטח ואופי הלחימה בטיפול.
בנוסף למיטב זיכרוני בעבר לימדו בצה"ל כי בהחייאת טראומה אין לבצע עיסויים מכיוון שהדבר מזרז את תהליך הכניסה להלם , טענה שלא שמעו עליה במד"א . בכל מקרה אם זיכרוני שוב לא מטעה אותי מהרענון האחרון שעשיתי , צה"ל השכיל לשנות את סכמת החייאת הטראומה והבין את חשיבות העיסויים גם לנפגע טראומה .

ציטוט:

בעבר לימדו בצה"ל כי בהחייאת טראומה אין לבצע עיסויים מכיוון שהדבר מזרז את תהליך הכניסה להלם , טענה שלא שמעו עליה במד"א

זה בסדר בשום מקום לא שמעו על הפנינה הזאת....רק בבה"ד 10
החייאה ללא עיסויים??!! מה הטעם?? מזרז תהליך כניסה להלם? ברגע שאתה מדבר על החייאה הפצוע כבר לא במצב של הלם... הוא בשלב שאחריי.....

כמו שכבר ציינת בה"ד 10 וכל מילה מיותרת ...
ובהחלט לא יזיק להם להעמיק ולהעשיר את הידע שלהם ולא בראיית סדרת טלוויזיוניות בנושא רפואה.

למרות ששמעתי השבוע ממישהו שטיפל בצפון,שמד"א הכניסו ת.א חדשה עם איזשהו חומר (כל אחד אומר שמפיקים אותו ממש שחי בים אחר,אני שמעתי בינתיים צדפה,סרטנים ואלמוגים).
אומרים שהחומר הזה שספוג בת.א עוצר דימומים ואפילו בחלל הבטן במקרה שמכניסים את הת.א לשם...

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

להזכירך אנו מדברים על החייאה, כך שהלם תת נפחי הינו מחוץ לתחום, פצוע בהלם הינו פצוע שעדיין חי...

לבי התחבושת אם איני טועה מדובר בסוג של פיברין, מפתיע לשמוע שדווקא מד"א משתמשים בו ולא צה"ל, הרי שתחבושת כזו יכולה להיות מאוד יעילה בשטח....

ברצוני להוסיף שצורת הטיפול במ.ד.א שונה קצת ומבוססת על מתן טיפול ראשוני ופינוי לבית חולים. בצבא לא תמיד מתאפשר פינוי מיידי ולכן מלמדים טיפול בשטח, ייצוב הפצוע והכנה לפינוי.
לפי דעתי הסיבה לבילבול אצל החיילים נובעת משינויים תכופים בצורת מתן הטיפול הראשוני.( רק בשירות שלי שונתה צורת מתן החייאה לפחות 4 פעמים).

מד"א עובד לפי שיטת ה PHTLS
צה"ל לפי ATLS
אבל... צה"ל טועה בכך שאינו מחדיר גם את שיטת ה PHTLS, לא מעט חובשים צבאיים מוצאים עצמם מעורבים במתן טיפול במתאר אזרחי/קרבת בי"ח לפעמים ככח עצמאי לעיתים בשילוב עם מד"א (ע"ע תאונת הרכבת) ואז הם עושים בדיוק מה שלא צריך לעשות... חובש צבאי זה לא רק חובש בקרב, זה חובש בפיקוד העורף, חובש בבי"ח צבאי, חובש בבסיס שאמור לתת מענה לישובים/כבישים מרוחקים מתחנת מד"א וכו', אני שרתתי בבסיס עורפי ויצא לי לטפל ביותר פצועים מחברי החובשים שהיו ביחידות לוחמות...

דוק לדעתי להוסיף לחבר'ה הצעירים עוד חומר ופרוטוקולים רק יסבך אותם יותר וללא ממש יועיל.
פשוט ניתן ללמד קצת יותר לעומק את הראציונאל וההגיון ולא לעבוד כמו רובוט ( לדוגמת קורס צניחה )

לא צריך ללמד אותם את כל הפרוטוקול... מספיק להכניס להם לראש שברגע שיש בי"ח/פינוי מהיר שלא יתחילו לחפש ורידים.... כי זה הדבר הכמעט ראשון שכל חובש קרבי עושה... אלה יעמיסו ויעיפו אותם לדרג הבא (כי מה לעשות עם כל הכבוד תחנה הסופית הינה חדר ניתוח) ואמרת יפה: לא לעבוד כמו רובוט..

ע"ג נט"נים, שם הם נחשפים גם לPHTLS ובעיקר לPHATLS
הם אמורים לדעת לעבוד לפי התו"ל האזרחי גם אחרי ההשתלמות..

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

הבעיה שהם עושים רק שבוע, איך אפשר אחרי שבוע במד"א להיות עצמאי בשטח.... אל תשכח שחובש צבאי מוצא את עצמו לעיתים לבד בלי עזרה ובלי אפשרות ליעוץ, לכן עליהם לרכוש יותר נסיון לפני שנותנים להם לצאת לשדה הקרב או סתם להישאר בבסיס עם 300 חיילים לפני שראו בן אדם מעולף.

לפחות למי שעושה בת"א (ובעיקר בחורף) את ההשתלמות יש מגוון רחב של אירועים וכמות לא קטנה שלהם.

חלק לא קטן מהחובשים שבאים אלינו חוזרים עם ניסיון של 2-3 החייאות,סיוע נשימתי פגיעה רב מערכתית אחת והרעלות..

לרובם זה יחסית מספיק בשביל להכניס אותם לעולם החובשים..

אבל אם שולחים מישהו לעשות את ההשתלמות שלו בבאר שבע למשל,אז הוא יכול לבלות את מרבית הזמן בנסיעות לבית חולים עם פצוע קל,ובחזרה משם...ובסופו של דבר החובש נתקל רק בבצקת של איזו מישהי בת 85+,דבר שלא יועיל לו בחיים כי הוא לא יכול לתת פוסיד ואין בנות 80 באיזורי קרב.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

כשאני הייתי חובש אחרי הקורס התחננתי שיוציאו אותי לעוד השתלמויות (לא רק מד"א), התחננתי שיעלו לנו את הרמה, שפכתי בפני מפקדי שלפי דעתי אין לנו מספיק ניסיון, הם הסכימו, הביעו הערכה על היוזמה, חייכו מאוזן לאוזן, עד היום (8 שנים אחרי השחרור) אני מחכה.....

שאלות כמו "מה זה המד-לד הזה שכולם מדברים עליו?" הפכו להיות שכיחות (מישהו שאל אותי אתמול מה זה..)..


אבל מה לעשות,לדעתי חיל הרפואה עובר להסתמך ברמת הפצועים בינוני-קשה רק על פראמדיקים, את החובשים הם משאירים לטיפול פלוגתי בפציעות קלות.

יש בזה הגיון מסויים בגלל העובדה שחובשים לא יכולים להעניק שום טיפול תרופתי, לדוגמא:
מתנדב לשעבר בתחנה שאחותו הקטנה מתנדבת איתי , נפצע בבינת ג'בל בתחילת המלחמה ואיבד רגל,לפי מה ששמעתי, היה איתו חובש במשך 10 שעות עד שפינו אותו..ובכל הזמן הזה לחובש לא היה יותר מדי מה לעשות, אולי ח.ע למה שנשאר מהרגל ותמיכה נפשית...

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

ציטוט:

אבל מה לעשות,לדעתי חיל הרפואה עובר להסתמך ברמת הפצועים בינוני-קשה רק על פראמדיקים

כפי שרשמי באחת התגובות שלי אכן זהו המצב בשנים האחרונות וטוב שכך, אינני יודע בדיוק איך הם שולבו (כמה ובאיזה רמות) אך אין ספק שחר"פ של היום שונה ממה שהיה לפני כניסת הפארמדיקים. לדעתי ברמת הלחימה צריכים להיות רק פארמדיקים ואילו חובשים במרפאות, כמו שרשמת חובש בהרבה מצבים לא יכול לעזור למעט תמיכה נפשית (חזה אוויר למשל) אך פארמדיק באותו המצב יוכל לעזור ולא מעט (נקז לבית החזה), גם בפעולות פשוטות יותר שגם חובש מוסמך כגון פתיחת נתיב אוויר עדיין יש הבדל עצום בין מנתב אוויר מפלסטיק (חובש) לצינרור קנה הנשימה (פארמדיק),

לגבי חובשי מילואים, ביזיון, מקווה בימים הקרובים לשלוח לביטיס מסמך מסודר בנושא...

אני לא חושב שצריך להוציא חובשים מן הקרבות..עדיין,אין מספיק בוגרי קפ"צ כל שנה בשביל לקבל כמות מספיקה בשביל טיפול רפואי במלחמה גדולה.
חובשים מאידך אפשר להכשיר במהירות רבה יותר סיכויי ההצלחה שחניך יסיים את הקורס גבוהים בהרבה
ויש מקרים שבהם פשוט לא צריך פראמדיק.
חובש(מיומן) בשטח יכול להתחיל החייאה במידת הצורך והדבר יעלה בכמה אחוזים(במצבי טראומה והלם) את סיכויי ההצלחה של ההחייאה כאשר יחבור אותו החובש עם חוליית החייאה קדמית או עם פראמדיק מזדמן.
כמו כן במקרים של התייבשות יכול החובש לתת עירוי נוזלים לחייל ודבר נוסף ששמעתי עליו עכשיו הוא הניסוי במנות דם מיובשות.
הדם מיובש ונשמר בשקית שאליה מוסיפים מים פיזיולגיים עם חמצן כבר ונותנים בעירוי לחייל ויש סיכוי רב שמנת דם זו תציל את חייו. והדבר הטוב שכל זה יכול להתבצע ברמת החובש הבודד וללא פיקוח של פראמדיק או רופא.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

דיברתי על אידאל, אין ספק שישום עדיין רחוק מאוד עד לא ישים... אם אני לא טועה בצבא ארה"ב כולם פארמדיקים... בדיוק כמו על האמבולנסים האזרחיים...(אין שם נהג חובש כפי שידוע לי).

ציטוט:

חובש(מיומן) בשטח יכול להתחיל החייאה במידת הצורך והדבר יעלה בכמה אחוזים(במצבי טראומה והלם) את סיכויי ההצלחה של ההחייאה

החייאת טראומה בשטח ע"י חובש (basic life support) לא מעלה בכמה אחוזים את סיכויי ההחייאה.... סטטיסטיקת ההצלחה של החייאה בתנאים הנ"ל הינה באיזור ה 0% הצלחה..... כמובן שגורם המזל תמיד יכול להיות לצידו של החובש...

דבר ראשון יש בארה"ב אמבלונסי BLS ובעקבות ההצלחה שלהם שם הם אפילו נתנו בחלק מהמקומות גלוקוג'ל לטיפול בהיפו במקרי חוסר הכרה(שם לפי מה שאני יודע אסור לחובש לפתוח ווריד,נדמה לי שרק חובשים בטורקיה ובארץ מורשים לפתוח ווריד).

דבר שני,למה לבזבז פראמדיק לטיפול במישהו שאיבד אצבע למשל? חובש יכול לחבוש את זה יפה מאוד ולפנות את אותו החייל.
היתרון בפראמדיק זה שהוא יכול לתת לו משהו להקלה על הכאב,אבל מניסיון שיש קטיעה כזאת והאנדרנלין זורם אז לא מרגישים.(גם מניסיון אישי שהורדתי חלק קטן מהאצבע ואחרי זה הדביקו,וגם מכמה וכמה קטיעות שטיפלתי בהן במד"א).

ובקשר להחייאה..יותר מדי זה לא יכול להזיק..זה עדיין מעביר דם למוח.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

ציטוט:

ובקשר להחייאה..יותר מדי זה לא יכול להזיק..זה עדיין מעביר דם למוח

להזכירך כל הדיון מסתובב סביב חובש צבאי בשטח לחימה, לא בחובש מד"א, בתנאי לחימה החייאה יכולה גם להזיק:
1. החובש בטפל בפצוע אחד שסיכויו נמוכים מאוד במקום לטפל בפצועים אחרים במידה ויש (לפעמים כפי שכבר ציינתי חובש צבאי עובד לבד...) שניתן עדיין להצילם (להזכירך החייאה במוצאת באדם מת...) זאת הסיבה כפי שאתה ודאי יודע שבאירוע רב נפגעים לא מבצעים החייאות בסבב ראשון.

2. תחת אש להתרומם ולהתחיל לבצע עיסוי לב והנשמות מעלים בצורה משמעותית את הסיכוי של החובש להיפגע- חובש פגוע לא יכול לתת מענה יותר, לא לאותו פצוע ולא לאחרים..... וזאת הסיבה שלפי התו"ל הצבאי לא מבצעים החייאה תחת אש (שזו היתה הפתיחה של האשכול...).
זכור לי סיפור בזמן שהייתנו בלבנון על זוג חברים שעברו הכל ביחד, מילדות ועד הצבא, בצבא שרתו באותה הפלוגה, אחד היה חובש, שניהם יצאו לאותו מארב, אחד נפגע, החבר החובש זחל אליו ומצא את חברו ללא דופק וללא נשימה, מיד התרומם ממצב שכיבה לכריעה על ברכיו על מנת להתחיל החייאה, עוד לא הספיק להנשים את חברו אפילו לא הנשמה אחת חטף כדור בראש ונפל, שניהם נקברו באותו היום אחד ליד השני.... את הכתבה קראתי לפני כ 7 שנים לצערי היא אינה בידי ולכן לא אוכל לעלות אותה....

סיפור עצוב,
מזכיר את השיר בלדה לחובש...

ובקשר לאשכול,אתה צודק.
בעצם זה מה שעניין אותי, התורת טיפול של צה"ל בנפגעים קשים במקרה של קרב בחזית(כשאין אפשרות לפינוי מיידי).

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

מעבר לזה, עצוב גם ששאר הפצועים לא קיבלו טיפול רפואי בתום הקרב מכיוון שהחובש מת בעת שניסה להציל חבר שסיכוי אפסיים.... חלילה אין בכוונתי לשפוט אותו או לשים את עצמי בנעליו, החובש גילה מסירות והקרבה יוצאת דופן, אך מבחינה מקצועית שגה, על כך שילם בחייו ורק במזל פצועים אחרים לא שלמו על כך.

אתה חייב להבין שיש גם דרג עבודה מקצועית בנושא הזה
זה אומר
פראמדיק לא יצליח אם לא יעבוד חובש \ חובש בכיר איתו, אם ינסה לעבוד לבד , סביר מאוד להניח שיהיו טעיות
כנ"ל לגבי רופא , וכנ"ל לגבי נהג אמבולנס , באופי הזה של העבודה בלתי אפשרי להיות בעל מקצוע בודד בזירה , על אחת כמה וכמה בארועים בעלי היקף נפגעים גבוה

אפילו יש שבוע נט"ן , אבל ככל הזכור לי עדיין מלמדים לפי מתכונת צה"ל ולא לפי מתכונת מ.ד.א.
קורס חובשים הצה"ל גם קצר מדי כדי להכניס לתוכו פרוטוקולים רבים, אבל בהחלט יש המון חובשים שמשרתים בעורף ולא מקבלים מספיק ידע עמוק בטיפולים מסוג זה.

ציטוט:

קורס חובשים הצה"ל גם קצר מדי כדי להכניס לתוכו פרוטוקולים רבים

עוד ביזיון מבית היוצר של צה"ל: בצה"ל שירות החובה הינו בין הארוכים בעולם עם הכשרות הקצרות בעולם.... למרות שבשנים האחרונות הוכנס מקצוע הפראמדיק לצה"ל ועל כך יבורך יוזם הרעיון, מדוע לא מאריכים את הקורס מדוע לא משקיעים מעט יותר באיכות? לפני מספר חודשים יצא לי לפגוש מספר חובשים בהשתלמות בי"ח, הידע הכללי שלהם היה ירוד מאוד (ביחס לחובש כמובן...).

צה"ל צריך להעלות את הסטנדרטים של הקורס חובשים, כמו קורס סייעות שיניים שעושות את המבחן של משרד הבריאות ומקבלות תעודה שתופסת גם באזרחות.
אם צה"ל יעביר את הקורס בשת"פ עם מ.ד.א ובסוף הקורס ינפיק תעודות חובש של מ.ד.א. רמת הידע והמקצועיות תעלה.

הבעיה שאז צה"ל יצתרך לשלם למד"א....

בעיה נוספת ברמת המקצועיות הינה חובשים במילואים.... בימים האחרונים מדברים כל כך הרבה על בעיות מילואים... אומנם את המילואים האחרונים עשיתי ב 99 אבל כל החובשים שהיו איתי לא ידעו להניח ת"א... אומנם רובם היו כבר בגיל יחסית מתקדם למילואימניקים, אך עדיין אתה פורס תאג"ד ואף אחד לא יודע מה לעשות.... איך לחבוש, איך לעבוד עם רופא,שלא נדבר על החייאות, היכן ממוקם הציוד הרפואי בכל פק"ל (תתאר לך רופא מבקש ציוד החייאה וחבורה של חובשים מתחילה לנבור בפקל"ים), אף אחד חוץ מהמ"פ לא ידע מה לעשות בזמן הנחתת מסוק ועוד ועוד... עכשיו צא למלחמה מתוך ידיעה שאם תפצע אתה מגיע לתאג"ד כפי שתארתי...

אבל אם רוצים לעלות רמה , צריך לשלם. כמו כן מ.ד.א יוכל להיעזר בחובשים העורפיים שהוסמכו על ידו במצבים כמו שהיו בחודש האחרון בצפון שבו אנשי מ.ד.א עבדו הצורה מאוד מאומצת.

לצה"ל ולמד"א יש שת"פ בנוי מראש במיוחד לימים כמו החודש האחרון כך שמד"א מתוגבר (או לפחות אמור להיות)

אני במילואים עוסק בשת"פ מסוג זה. ובאימון האחרון גיליתי שצורת העבודה בנוייה טוב אבל הרמה של חובשי הצבא דורשת שיפור ביחס למ.ד.א.

ערכתי את התגובה שלי למעלה... תראה מה רשמתי על חובשי מילואים... וזה בשליפה מהזיכרון ב 1 בלילה..

ומה שאמרת מוכיח מדוע חובשי צה"ל צריכים להיות מיומנים גם במתאר עבודה "אזרחי"

ומה לעשות שהצבא מקדיש לי פעם בשנה שעתיים הרצאה על עזרה ראשונה.(פעם בשנה זה עוד טוב)
אני עוד לא יודע ומקווה שלא יצא לי לדעת מה מחכה לנו בימ"חים, לאור מה שראיתי במו עיניי בצפון, שלא נדע.

אני לא יודע אם באזרחות אתה מתעסק ברפואה/פרארפואה, בנקודת הנחה שלא... אתה חושב שאתה מסוגל לטפל בפצועים בצורה שוטפת ומקצועית ולתפקד כחובש במילואים???

אבל אם לצאת מנקודת הנחה שחלק מהחובשים במילואים לא עוסקים בתחום באזרחות, אתה יכול לשער את רמת המקצועיות שיש להם מיום אימון פעם בשנה.

מלבד מסדרי חולים וכ"ו, והם פשוט נלחמים עם המערכת ע"מ לקבל יותר משבוע השתלמות במד"א אחת לחצי שנה
אני בטוח שהחודש הזה הם קיבלו את השוק של החיים שלהם

לא מבחינת מראה ואופי הפגיעות אלא מבחינת הכמות ורצף הארועים

בסכמת טיפול PHTLS (pre hospital truama life support) לא ניתן לייצב פצוע בשטח! לעמות סכמת טיפול ABC (החייאה בסיסית/מתקדמת/מכשירים) שבה ניתן.
כנ"ל לגבי ATLS. אפילו עם אתה עושה ניתוח שדה לא ניתן לייצב פצוע, אלה רק לטפל בשט"דים מסכני חיים וכאלה דברים....

Your signature did not follow Fresh's signatures policy, therefore it was automatically erased. Please see the E-Mail which has been sent to you, to learn how to fix this.

בשטח ניתן בהחלט לייצב פצוע, ההגדרה של ייצוב פצוע הינה מניעת הידרדרות במצבו,( בגדול כל פצוע קל שמטופל בשטח יוצב מצבו באופן אוטומטי מעצם קבלת הטיפול... ) השאלה מה חומרת הפציעה ולכמה זמן תייצב אותו.... להוציע פצוע מכלל סכנה = חדר ניתוח.

אחת המטרות של ניתוח שדה זה לייצב פצוע בטרם הגעתו לבי"ח....

לא ניתן לייצב פצוע. במיוחד שיש לך את "שעת הזהב". לכן תמיד הטיפול הראשוני יהייה עצירת שט"דרים, בדיקת הכרה והעמסה על קרש גב. ואז טסים לבית חולים....

ולשאלתך. אפילו אם תשים לו ח"ע, ותזריק לו עירוי עדיין לא תעצור התדרדרות בחלק מהמקרים.

Your signature did not follow Fresh's signatures policy, therefore it was automatically erased. Please see the E-Mail which has been sent to you, to learn how to fix this.

תאמין את שלב ההתנדבות במד"א עברתי ממזמן.... אתה מערבב מספר נושאים שתגובה עליהם תחרוג מנושא הפורום...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי סרג'יו לא ניתן לייצב פצוע. במיוחד שיש לך את "שעת הזהב". לכן תמיד הטיפול הראשוני יהייה עצירת שט"דרים, בדיקת הכרה והעמסה על קרש גב. ואז טסים לבית חולים.....

יהיה לא נעים אם תפתח את דלתות האמבולנס בכניסה למיון ותגלה שהפצוע מת לא ?
אין מצב , ניתן לייצב פצועים , עיכוב דרדור מצבו נחשב גם ליצובו של הפצוע
אחרת , נוכל כולנו להדפיס כרטיס וללכת הבייתה

נצא מתוך הנחה , שאם כך מובא לפניך פצוע טראומה שהוא ללא דופק וללא נשימה , - מותו יקבע במקום
אם הגיע אליך שהוא עדיין נושם או עדיין עם דופק , ומול עניך עשה במוניטור את האסיסטולה { קו הישר הגואל} , יבצעו בו החייאה מלאה - { ב95% מהמקרים זה לא מצליח}
החובשים הצבאים לא היו מודעים לשינוי שחל בסכמת ההחייאה , בכול אופן זה לא היה משנה מכיוון שכול הנפגעים היו מגיעים לגבול , לחבירה עם כוחות מד"א
במקרים מסויימים , מסוק הונחת בתוך שדה הקרב ע"מ לפנות נפגעים, כולל נפגעים קל
וברוב המקרים הונחתו מסוקים בגבול ע"מ לפנות נפגעים למרכזי טראומה , רק אחרי שעברו דרך הידיים של מד"א

ציטוט:

ומול עניך עינך עשה במוניטור את האסיסטולה

זאת הבעיה רוב החובשים בצבא לא יודעים מה זה וגם אם כן אין להם שום סמכות בנושא....

ומה עם פצוע טראומה עם דופק נמוך מאוד? (פחות מ20), מה היחס עיסויים הנשמות עליו?

ולפי זה הרעיון הכללי של הטיפול בצה"ל זה - אם הוא פצוע ואין דופק, תזרקו אותו בצד ונעבור הלאה...?

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אם אין דופק ויש פצועים אחרים אז כן, בדיוק כמו בארוע רב נפגעים.
להזכירך כיום החייאה יעילה מבוצעת ע"י לפחות 2 אנשי צוות.... 2 אנשי צוות שלא מטפלים בפצועים אחרים.

טוב..יש צדק בדברים האלה..

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

בצבא מכנים אותם חוקים/פקודות שנכתבו בדם.... הגיעו למסקנות האלה לא בגלל חוכמת יתר, פשוט פשלה פה, פשלה שם....

הרעיון הכללי ותמיד כך היה , לא משנה אם זה במלחמה או אירועים החיים , מצילים את מי שאפשר להציל
היה ויש סימן {המודינאמי כולשהו } ל"ד או דופק , "יתאבדו" על הפצוע הזה
חובש צבאי , בזמן הקרבות , שעצר דימומים , חבש או הניח ח"ע ונתן עירוי ואז הכניס את הפצוע לאיזה רק"מ או מסוק שבא לחלץ נפגעים , לא עשה את זה בגלל שאינו יודע לעבוד אלא בגלל שבהתחשב בתנאי השטח שבהם היה מצוי זה המקסימום שיכל לעשות
לגבי זמן חילוץ הנפגעים מהשטח מרכיב חשוב מאוד בהצלת חיים , זה כבר לא לביתנו ,אני מניח שגם זה יעלה בכול חקירת הארועים שם

בתור מנהל יחידת טראומה (מהגדולות בארץ) אני חייב לציין שחלקים ניכרים מהאשכול רצופים בטעויות גסות ובורות. לצערי הצטרפתי לאשכול רק בשלב זה ויהיה ממש קשה להגיב ולתקן. חבל שאנשים מתבטאים בכזו רצינות תהומית ומציגים כביכול ידע מעמיק בנושאים שבעליל אין להם רקע משמעותי הולם.

אז קדימה. הב לנו תקציר.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

1. עיניין קטן אישי: לגבי מי שאמר על פינויים בבאר שבע. מדובר במרכז העסוק יותר מבין מרכזי העל. כולל בתקופות של פיגועים בתל אביב או ירושלים. מספר הפינויים המוסקים הגדול בארץ. ולמספר פרטים עקרוניים יותר על קצה המזלג:
2. רפואה צבאית, בוודאי בשדה הקרב, שונה בצורה בולטת מרפואת חירום במיתארים אחרים.
3. מצבים והחלטות אג"מיות יש להן השלכה חד-משמעית על אופן הטיפול וכמובן גם על התוצא של הפצועים.
4. ככלל אין מקום להחייאת "לב-ריאה" בפצועי טראומה. למעט קבוצה מאד סלקטיבית של פצועים עם פצע חודר ללא סימנים חיוניים (דופק, לחץ דם, נשימות) אך עם סימני חיים (פעילות חשמלית של הלב הניצפית במוניטור, תגובת אישונים וניסיון כלשהו לנשימה ספונטנית). זאת כאשר יש אפשרות להגיע לטיפול דפיניטיבי (ניתוח) בתוך 5 (ויש המציינים) 10 ד'. כמובן שעל פי רוב אין זה רלוונטי בשדה קרב.
5. ניתן לקבוע מוות בשטח וראוי לעשות זאת ולא לבזבז מאמצים על פצוע מת ואף על פצוע במצב קיצון (רקמת מוח מחוץ לגולגולת, ללא נשימה, ללא דופק, לחץ דם ב"קנטים") כאשר הדבר מסכן לוחמים או חיי פצועים אחרים להם כן יש סיכוי להינצל.
6. מבלי להכנס יותר מדי לסכמות טיפול כאלו או אחרות הדגש בשטח צריך להיות על פתיחת נתיב אויר, הבטחת נשימה ראויה, עצירת דימומים חיצוניים ופינוי מהיר לאחור (עד למקום בו ניתן לספק את הטיפול הדפיניטיבי). מן הסתם שוב, בעיות אג"מיות יכתיבו אופן הפינוי ומישכו.
7. ככל הידוע לי אין עוד צבא (ובמלחמה הנוכחית זה בא לידי ביטוי בצורה קיצונית) בו ישנם כוחות רפואה בכזו רמה ובכזו כמות. רופאים ברמה הפלוגתית? אין חיה כזו בעולם. ולא רק לגבי יחידות מיוחדות למבצעים מיוחדים. כך שבעיניין הזה צה"ל מספק את הסחורה ובגדול ותוך סיכון ברור ומחושב של משאב יקר ערך ויחסית במחסור.
8. לצורך השגת היעדים שצוינו ב-6 בהחלט יש מענה מצויין בכל יחידות צה"ל.
9. לגבי יחס עיסויים הנשמות: עיניין כ"כ מרובע וחסר חשיבות אמיתית... בכל ההחיאות שחוויתי בעשרים השנים האחרונות לא היתה איזו שהיא ספירה שכזו וזה ממש לא משנה הדיוק הזה לגבי התוצאות.
10. לגבי תחליפי דם (אינסטנט דם לערבב ולהגיש). נכון יש עבודות אבל אנחנו מאד רחוקים מהשגת המטרה ושימוש בבני אדם...
11. תחבושות וחומרים המוסטטיים (עוצרי דימום). נכון, ישנם הרבה סוגים של דבקים ביולוגיים כאלה ואחרים. ישנן תחבושות בשימוש הצבא האמריקאי ואפילו עם תגובות מעודדות לגבי יעילותן כפי שדווח בעירק ואפגניסטן. אבל יש לזכור שמה שבעיקר הורג הם הדימומים הפנימיים בחזה ובבטן ולאלה יעזור בראש וראשונה פינוי מהיר לשולחן הניתוחים. דימומים חיצוניים ברובם יעצרו ע"י אמצעים פשוטים של חבישת לחץ, חוסמים וכו'.
כמובן שיש עוד המון מה לכתוב אבל לבינתיים זה מספיק.

די סיכמת את מה שנאמר בגדול באשכול...... אז אולי בכל זאת תוכל להסביר היכן טעינו

עריכה:

ציטוט:

9. לגבי יחס עיסויים הנשמות: עיניין כ"כ מרובע וחסר חשיבות אמיתית... בכל ההחיאות שחוויתי בעשרים השנים האחרונות לא היתה איזו שהיא ספירה שכזו וזה ממש לא משנה הדיוק הזה לגבי התוצאות

לפי תוצאות מחקר שנערך ע"י איגוד הקרדיולוגים האמריקאי הם טוענים אחרת (יש לציין שלא מדובר בהחייאת טראומה)... אך בין סטיטיסטיקה ומציאות לפעמים ישנם פערים לא קטנים.

מצויין! נשמח כמובן להרחבות, במידה ותהה מוכן לכך בעתיד...

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

אני נתתי את באר-שבע כדוגמא לכך שלפעמים פינויים יכולים לקחת מספר שעות בהתאם למיקום נה"ז מד"א שבו משתלם החובש.
כשיש במשמרת שם בממוצע 2.5 קריאות, חובש לא נחשף למספיק אירועים ובמיוחד כשהוא יכול לבלות חלק לא קטן מהזמן בנסיעות לנפגע ולבית החולים ומשם חזרה לנה"ז.

ובקשר להחייאות,יש סיבה ליחס עיסויים הנשמות. ברמת החובש לא ניתן לבסס נתיב אוויר מתקדם ולכן יש חשיבות לכך שמישהו לא יבצע עיסוי לב בזמן שמישהו מנשים.

ובקשר לעצירת דימום בתוך חלל הבטן,אותן הת.א שדיברתי עליהן,שמועות מדברות כי הן הצליחו לעצור דימום בתוך חלל הבטן במיון הקדמי בקריית שמונה בתחנת מד"א.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

לא ניתן לעשות זאת ללא ניתוח. אם יש לך דימום זה סימן שאבי העורקים הבטני או הורידים הנבובים נקרע או איבר ואי אפשר לעשות זאת בלי ניתוח.

Your signature did not follow Fresh's signatures policy, therefore it was automatically erased. Please see the E-Mail which has been sent to you, to learn how to fix this.

ציטוט:

אם יש לך דימום זה סימן שאבי העורקים הבטני או הורידים הנבובים נקרע או איבר ואי אפשר לעשות זאת בלי ניתוח.

לא בהכרח , אך לא לכך מיועדת התחבושת/חומר המוסטטי כפי שהוזכר ע"י קיפודון, מעבר לכלי דם גדולים בחלל הבטן ישנם גם כלי דם קטנים שיודעים לדמם...

בחלל הבטן יש וריד נבוב אחד בלבד...

ניתן לראות בת.ד של אופנועים שהרוכב פגע בכדון ואז צוות מד"א (והמתנדב החדש המבועת..אני) מוצא אותו כשחלק מן האיברים הפנימיים בחלל הבטן פורצים החוצה.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

מוקד התכוון להשתלמות בתחנות מד"א באיזור נגב, לא לבית החולים, כל מי שעבד בתחנת מד"א פריפרית יודע שיותר מדי לא ניתן ללמוד שם ביחס לתחנה שנמצאת במרכז עיר גדולה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי kipodon 1. 3. מצבים והחלטות אג"מיות יש להן השלכה חד-משמעית על אופן הטיפול וכמובן גם על התוצא של הפצועים. 4. ככלל אין מקום להחייאת "לב-ריאה" בפצועי טראומה. למעט קבוצה מאד סלקטיבית של פצועים עם פצע חודר ללא סימנים חיוניים (דופק, לחץ דם, נשימות) אך עם סימני חיים (פעילות חשמלית של הלב הניצפית במוניטור, תגובת אישונים וניסיון כלשהו לנשימה ספונטנית). זאת כאשר יש אפשרות להגיע לטיפול דפיניטיבי (ניתוח) בתוך 5 (ויש המציינים) 10 ד'. כמובן שעל פי רוב אין זה רלוונטי בשדה קרב. 5. ניתן לקבוע מוות בשטח וראוי לעשות זאת ולא לבזבז מאמצים על פצוע מת ואף על פצוע במצב קיצון (רקמת מוח מחוץ לגולגולת, ללא נשימה, ללא דופק, לחץ דם ב"קנטים") כאשר הדבר מסכן לוחמים או חיי פצועים אחרים להם כן יש סיכוי להינצל. 6. מבלי להכנס יותר מדי לסכמות טיפול כאלו או אחרות הדגש בשטח צריך להיות על פתיחת נתיב אויר, הבטחת נשימה ראויה, עצירת דימומים חיצוניים ופינוי מהיר לאחור (עד למקום בו ניתן לספק את הטיפול הדפיניטיבי). מן הסתם שוב, בעיות אג"מיות יכתיבו אופן הפינוי ומישכו.

עקרונית מסכים עם הכול ותודה על הרענון ,
דבר אחד חייב להלקח בחשבון
התורה שנלמדת לחוד והמציאות לחוד, מצב הפצוע וחילוצו אליו מתווספים הקשיים עצמם ברמת השטח, שכאן לא יהיה המקום לפרטם
מדבריך שנכתבו באופן ברור וידועים לי בכול אופן , זה נשמע קל , אבל לעיתים רמת השטח גוברת עשרת מונים על הנלמד
ואם אני מדבר עכשיו עם מנהל יחידת טראומה אז לכבוד הוא לי , את ד"ר טלאור מרמב"ם אתה בוודאי מכיר והוא זה שמקיים עבורנו אחת לכמה חודשים פורמי טראומה, האחרון שבהם היה לפני כמה חודשים
ידוע כי , אין רופא ברוב המקרים גם ברמת טיפול נמרץ , וברוב המקרים הקריטים שבהם נתקלים על המוניטור מזוהות כול מיני הפרעות קצב שמבשרות לנו על ההולך לבוא ,שום פראמדיק או חובש בכיר יחליט שהוא מפסיק החייאה גם אם יתגלה לעניו מצב של PEA במוניטור או מצבים VP שחוזרים על עצמם אחרי כמה שוקים טובים או כמה סבבים של תרופות ,ולפי כך עניין קביעת המוות או הפסקת החייאה לא מבוצע בכזאת קלות
בטראומה החיים טיפה יותר "קלים" אך עדיין אין לנו את הסמכות לכך , למרות שידוע שזה בעצם הסוף ,נשימות אגונליות , היפוטנשין , רמת חמצן בדם נמוכה , מצב אישונים מגיבים שווים וכ"ו , מצב המודינאמי וכ"ו יאפשרו לנו להמשיך כול עוד ישנה תגובה וכול עוד לא זהינו את האסיסטולה במוניטור, וכול עוד כמובן לא זוהה אובדן צלם אנוש מוחלט ,עד אז ,לא מדלגים לפצוע אחר , את התמונה הזו תכפיל נניח בכ 10 נפגעים שמוגדרים קשה, ובסה"כ 2 צוותים שמוגדרים כנט"ן \ אט"ן במקום, אז , הרי לך עבודה מורכבת שבעתיים
בכול הקשור לטיפולים מתקדמים ברמת " סעד חיים מתקדם " {צוותי אט"ן \ נט"ן} כול אותם פרצדורות מתקדמות מצילות חיים , טובוסים , קריקו , טרוקרים , זונדות נידלים וכ"ו , לוקחות זמן .. לא זמן ארוך אבל לוקחות זמן, ישנם עיכובים , מכמה סיבות ,תרופות לא שנמצאות שברשותנו , תגובת הפצוע וכ"ו ,בסופו של דבר מעדיפים להנשים בעזרת מפוח בלי ביצועם ע"מ לחסוך זמן , ובכך איכשהו מצליחים לעשות משהו , וכול זאת בלי רופא
זאת התמונה ברמת צוותי השטח - אני מניח שאתה מכיר או מודע לה , אחרי כול מה שכתבת לעיל הייתי חייב להשקיע כאן תגובה כתוספת הולמת לנאמר

ציטוט:

אני חייב לציין שחלקים ניכרים מהאשכול רצופים בטעויות גסות ובורות

רוב המידע שנכתב פה הינו על סמך החומר שלומד (עם דגש על העבר) בבה"ד 10, אין זה אומר שהמידע נכון.
מצטרף לביטיס, נשמח לשמוע הערות גם אם רק על קצה המזלג...

שלום לכולם

אני במקרה הבן-אדם שעדכן, בחודשים החארונים, את הדרכת ההחייאה בחר"פ (ועוד כמה דברים). אנחנו כן מלמדים את כל העקרונות החדשים של ה-AHA, ( (מלבד דבר אחד, שחורג מהשיחה כאן), בכל הקורסים.
מה שאנחנו לא מלמדים זה לבצע החייאה פורמלית (פרוטוקולים של CPR ו-ACLS) ברוב נפגעי הטראומה, וזה בשונה ממד"א.
תראו, אין, למיטב ידיעתי (וחקרתי את זה קצת), מחקרים קליניים, שתומכים בביצוע CPR בנפגעי טראומה. יש, לעומת זאת, בסיס פיזיולוגי להאמין שביצוע לא יועיל לנפגע, אם לא ירע לו.
CPR מספק כ-20% מתפוקת הלב בחולה עם נפח מחזור תקין (משמע- שלא דימם בצורה משמעותית) וללא הפרעה בחזרה הוורידית ללב (משמע- חזה אוויר בלחץ או טמפונדה פריקרדיאלית), וככה נותן איזושהיא זרימת דם שמספיקה לעיתים לשמירה על המוח ועל הלב ולא יותר מזה. אצל חולה/פצוע שדימם בצורה מאסיבית או שהחזרה הוורידית ללב שלו חסומה, עיסויי לב סגורים לא יתנו זרימת דם שמספקת בשביל להציל את המוח ואת הלב. לעומת זאת, הם יכולים לחדש את אובדן הדם ממוקד הפציעה ולהחמיר נזקים שנגרמו מפגיעת חזה. עיסויים, בכל מקרה, הם טראומטיים, מה שמוריד מערכם כאשר אינם מועילים בלאו הכי. הפתרון היחיד לפצוע טראומה (מלבד מקרים ספציפיים כמו פגיעת ראש או התחשמלות) שאיבד דופק הוא פתיחת חזה דחופה עם עיסויים לב פתוחים.
אגב, בדעה שהחייאה פורמלית אינה נכונה בנפגעי טראומה כאלה, מחזיקים כירורגים רבים שהתייעצתי איתם, כולל טראומטולוגים בכירים מאד בעולם.
בספרות, במקרים בהם עיסויי לב כן מומלצים בטראומה, מדובר בעיסויי לב תוך כדי נסיעה לבית-החולים, אך ורק כשזמן הנסיעה אינו עולה על 10 דקות. ממש ממש לא המצב בבינת-ג'בל, או כמעט באף מקרה אחר בצבא, מה גם שלחובש אין אמבולנס איתו, ואם הוא מפנה ברכב שאינו מתאים לכך תהיה בעיה אדירה לבצע עיסויים.

לגבי מילואימניקים- מה שנאמר על הרענון שלהם נכון. היה מעט מאד זמן לאמן אותם לפני שעלו, ככה שהדגש לא היה על החייאה, אלא על טראומה ואר"נים וכו'. חלקם לא התאמנו כבר כמה שנים, ככה שזה לא שאפשר היה להגיד "טוב בטראומה אתם שולטים, אז נעבור להחייאה".
גם לא כל החובשים הסדירים מעודכנים בחידושי ההחייאה (רובם לא), אבל אני מקווה שבתוך זמן לא ארוך מדי זה ישתנה. כל מי שמסיים היום קורס חובשים לא מכיר שום דבר אחר חוץ מ-30:2 (או 15:2 בהחייאה של ילד ע"י 2).

לפי דבריך אני מבין שהפסיקו עם הנוהג המביש של שינויים בפרוטוקולים/נהלים וכו' בין קורס לקורס ולפעמים אף באותו הקורס, האם הבנתי נכון??

נ.ב. סוף סוף משהו מעודכן...

במד"א יש CD מאוד נחמד של השתלמות לחובשים.
אני מניח שבצה"ל יש את המשאבים ויש את היכולת להפיק דיסק שכזה לחובשים שיכלול את מה שהוא צריך שהם ידעו,ואני מניח שלמרבית החובשים במילואים יש מחשב בבית.
בנוסף לזה מוסיפים חוברת שמכילה סיכומים קצרים שמאפשרים חזרה מהירה על החומר, וביחד שני הדברים האלו יכולים לעזור מאוד לחובשים שכן מעוניינים לרענן את ידיעותיהם במידה ועבר זמן רב מאז הפעילות האחרונה שלהם או הרענון.

אפשר גם לחסוך יותר ולהפיץ את האוסף מצגות שעל הCD דרך האימייל ולאפשר הורדה גם מאתרי צה"ל.

נכון שזהו פתרון שסומך מאוד על אותם המילואימניקים שיעברו על החומר, אבל לדעתי זהו פתרון סביר שיכול רק לעזור.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

להזיק זה לא יזיק... אבל המוטיבציה מוקד, המוטיבציה.... יש בעיה עם חובשי מילואים, לעיתים מדובר באנשים שהפעם האחרונה שבא הם ראו וטיפלו בפצוע היתה לפני כ 15 שנים, האימונים מעטים, קצרים וללא מוטיבציה של רוב החובשים, האם במידה והם יעמדו מול פצוע אמת יוכלו לתת טיפול טוב?? יתכן שביחידות מילואים לוחמות שבהם החובשים הם כח אורגני המצב שונה אך בגדודי רפואה...

אז כמו שאמרתי..מה כבר חובש יכול להתקל בו בצבא? קטיעות,חבלות,דימומים וכו'..

הוא צריך לדעת דברים כמו חסם עורקים רוסי,הולדני ושאר המדינות..לדעת שמכסים את שתי העיניים כשיש פגיעה בעין אחת ועוד כמה דברים.
את כל זה אפשר לכסות בחוברת באורך 20 עמודים ואפשר להוסיף נספח של חידושים בתחום רפואת החירום.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

או יותר נכון איפה בדיוק לא דייקנו כאן .
מלבד המצב שתארת על פתיחת חזה , שאיננו מבוצע ברמת שטח אלא רק ברמת בי"ח לפיכך לא רלוונטי לקיומו של דיון , לי נראה שהכול כאן מכוסה
דבר אחד לא , אם אתה אחראי על עידכונים של החייאות וכ"ו , והינך איזשהו בעל תפקיד באגף רפואה של צה"ל ,חובה עליך ולאחרים להמליץ על יותר השתלמיות של חובשים , חוג"דים חופ"לים וכ"ו מחוץ למערכת הצבאית,
וללמד אותם , שירדו כבר אחת ולתמיד וסופית עם העניין של פתיחת וריד שמשום מה בלי לפגוע בשום "משנה תורן " כאן זאת הפרצדורה היחידה שהם מומחים בה
הם יודעים ואני מניח שגם אתה שמה שהם עושים או רואים באמבולנסים של מד"א סיכוי מאוד נמוך שיראו אותו ביחידות האורגניות שלהם

ציטוט:

פתיחת וריד שמשום מה בלי לפגוע בשום "משנה תורן " כאן זאת הפרצדורה היחידה שהם מומחים בה

וגם זה רק לחבר'ה בני 20 בריאים.... כשמגיעים לקשישה בת 89 כל הגאווה מתפוגגת אחרי שאתה לא רואה אפילו וריד אחד....

כולנו היינו מופתעים שהיא הצליחה להזריק הרואין..

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

עדות של חובש מילואים שחזר מלבנון (מתוך NRG):

ציטוט:

גיסין, חובש בהכשרתו, נכנס לבנון בלי הציוד הבסיסי לטיפול בפצועים בשטח - פק"ל חובש. גם אמצעי ראיית לילה היו במחסור. הוא מספר שפצועים במצב קל ובינוני שהו בשטח כ-36 שעות לפני שפונו לקבלת טיפול רפואי הולם. "לא היה ציוד מתאים לטפל בפצועים. זה רק מראה כמה ערך חיי אדם פחות חשוב בקרב של חילות הרגליים

בזיון כבר אמרנו???

כל המלחמה הזאת המשפט מפתח היה "לא רוצים שציוד חשוב ישכב במחסני חירום ויחכה למילואים בזמן שיש סדירים".

מה יצא מזה,במחסני חירום נשארו חלקי ציוד(אם בכלל) רפואיים ממה שכבר היה אז לא היה מספיק (אני שמעתי על זה שחיילים לקחו ת.א ממד"א קריית שמונה בשביל להשלים ציוד חסר).

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אבל לכל יחידת מילואים יש את המחסנים שלה, בנוסף לחיל הרפואה יש עוד מחסנים לכלל היחידות, למה לקחת דווקא ממחסן מילואים???

סכמת ההחייאה הצה"לית מתייחסת כמובן לטראומה. תורת העבודה לרופאים מבוססת כמובן על הATLS והמבחנים המקדימים בקורסי הרענון של החובשים הינם מבחני הפרה טסט של הATLS הנעשים ברשות בעלי הזכויות.
תורת העבודה לחובשים נשענת לכאורה על הATLS אך למעשה עוברת שינויים שמקורם לא תמיד ברור.
בעקרון שמירת עמש"צ וחסימת שטפי דם 'פורצים', הערכת AW מהירה ופתיחת AW עפ"י הצורך, הערכת B ונשימות פתיחה, חיפוש שט"דים ועצירתם. בעבר הייתה מבוצעת בשלב זה הערכת דופק כמותי [ובהמשך איכותי] ואז היה ניתן ערוי ראשון של ליטר [וקודם לכן מתן שני ערויים] אך כיום לאחר הערכת הדופק מלמדים את החובשים לעבור לD עפ"י AVPU [למרות שהATLS במהדורה האחרונה ממליץ על הגלאזגו] ובהמשך לE חשיפה, היפוך, הערכת מדדים ורק אז שיקול ערוי. את החובשים מלמדים לפעול עפ"י 'בולוסים' של 250 CC אך מאמר הקונצנזוס של רופאי הטראומה בחר"פ אינו מתייחס לבולוסים אלא ליעד ל.ד ומבחין כמובן בין שט"ד נשלט לבלתי נשלט. אין עסויי לב סגורים בהחייאת טראומה ובודאי שלא בהנחיות חר"פ.

לענין העמס וסע מול המתן ויצב - מובן כי ההעדפה היא להעמס וסע ובעיקר בדמם בלתי נשלט. גישה זו היא המועדפת בבט"ש בשטחים. שיטת המתן ויצב היא כורח ותעשה במתארי המתנה כאילוץ. במקרים אלו בלבד ישקל מתן ערוי. מובן שגם אז לא יעשה עסוי לב.