מה זה חצי אוטומטי? למה חצי? :\

אוטומטי: זהו מצב שכל עוד אתה עם אצבע לחוצה על ההדק, הנשק יורה כדורים ולא מפסיק עד גמר התחמושת (המכלול הולך קדימה ואחורה עם גריפת כדור, בצורה אוטומטית, בלי ללחוץ על ההדק כל פעם ובלי לדרוך את ידית הדריכה כל פעם).

חצי אוטומטי: זהו מצב שכל פעם שאתה לוחץ על ההדק נורה כדור אחד מהרובה. (המכלול חוזר אחורה וגורף איתו כדור כל פעם אחת שההדק נלחץ וזה מבלי לדרוך את ידית הדריכה לפני כל כדור).

לא אוטומטי: זהו נשק שמצריך משיכה של ידית הדריכה לפני כל ירי כדור בודד.

shotgun (רובה ציד) לאיזה מההגדרות האלו שייך??

לא אוטומטי/חצי אוטומטי ואוטומטי לא יודע האמת.

רובה צייד לא אוטמטי

ייתכן שקיימים דגמים שהם חצי אטומטים או אפילו אוטומטים אך אני מניח שאתה שואל על ה- shotgun "הרגיל" והוא לא אוטומטי

באופן מאוד כללי ניתן להגיד שההבדל בין חצי אוטומאטי ואוטומאטי הוא בפרטים מכניים במנגנון. כל כלי שטוען לבית הבליעה כדור חדש ללא פעולת דריכה(אחרי ירי) הוא חצי אבל למעשה יכול להיות אוטומאטי את יוסב המנגנון באופן כזה שהפטיש/נוקר ישתחרר לנקירה נוספת כל עוד ההדק לחוץ. בפועל גם אקדח רגיל יכול להפוך לאוטומאטי ע"י שינויים קלים (כמובן שישנם כלים שלא הופכים לאוטומאטים מסיבות מכאניות שקשורות למהירות של נפילת הפטיש אחרי חידוש קשר - גלוק לדוגמא יכול לירות באוטומאט בעוד ברטות 0.22 - לא).

רובי הציד הנפוצים והזולים הם רובים עם טעינה ידנית של כל כדור. ישנם רובי ציד בהם טעינת כדורים אחרי כל ירי היא ע"י פעולת דריכה (רובים מסוג משאבה או רובים בעלי ידית דריכה הנמצאת מאחורי שמורת ההדק) וישנם כאלה שטוענים כדור בקנה אחרי כל יריה (חצי). ירי אוטומאטי בוב"צ הוא תקלה, אבל תקלה שמתרחשת.

.

הצחיק אותי שהעלית את העניין- ירי אוטומאטי באקדחים בכלל ובגלוק (17-19C-21) בפרטי עובד באופן שונה מעט מאשר ברובי סער. המקרה השכיח ביותר (ואינו שכיח בכלל בכלי תקין) של ירי אוטומאטי בגלוק מקורו בכשל- שבירתו של קפיץ פיסת הנוקר השוכב אלכסונית מתחתיה. הנשק יפסיק כמובן לירות לאחר הנעילה הראשונה. במקרה כזה על היורה לכוון את האקדח למטרה ביד אחת, להחזיק את ההדק לחוץ ולדרוך את הנשק, ולהיות מוכן לכך שהאקדח לא יפסיק לירות עד גמר התחמושת. (מדובר כמובן על תפעול במצב חירום מבצעי בלבד ולא בשיטת ירי אלטרנטיבית. זהו ירי מסוכן ולא בטיחותי ואני ממליץ שלא לנסותו בנשקכם האישי.)


למתעניין בירי אוטומאטי - למרוצת "סקסיותו" וההוליוודיות של ירי אוטומאטי ברובי סער, לא מדובר על פי רוב בירי יעיל (מחבלים יורים כך, וזה משחק לטובתנו בעיקר). למרות מה שנראה בסרטים, ירי אוטומאטי גורם לקפיצת קנה חזקה מאוד וסופו של צרור ארוך להרוג בעיקר ציפורים בשמיים. מצד שני- מובן שקצב אש הוא יתרון בכל מצב.

ישנם שלושה פיתרונות מבצעיים לסוגייה:

1. ירי מטחים - המוכר יותר בצה"ל כ"ירי טרור" או ירי לוט"ר מבוצע במצד "בודדת" (חצי אוטומאט"), ובו היורה לוחץ במהירות מספר פעמים על ההדק כדי לשחרר כמות גדולה של קליעים (3-6 לרוב) בכל מטח. מטרת השיטה היא להבטיח ניטרול מהיר של המטרה. זה יותר מדוייק מירי אוטומאטי בגלל שהיכולת האנושית לסחוט את ההדק במהירות קטנה עשרת מונים ממהירותו של מכלול הנע חופשי באוטומאט. ה"רווח" (ואנחנו מדברים כמובן על כמה עשיריות שניות) בין כדור לכדור מקל על גוף היורה לחזור למצב הירי הראשוני וכך לרכז את הפגיעות.

2. אוטומאט ("ירי שב"כ") - שיטת ירי שאינה נהוגה בצה"ל באופן רשמי בשום יחידה, אך אומצה ע"י אגף הלוחמים בשב"כ. בשיטה זאת הניצרה נמצאת על מצב אוטומאט, והיורה מתרכז בלחיצה קצרות ככל הניתן על ההדק בניסיון לשחרר מספר מועט ככל האפשר של כדורים). מדובר בשיטה הדורשת יותר מיומנות מהשיטה ה"לוט"ריסטית" בגלל קצב הירי הגבוה יותר.

3. משהה נעילה - מנגנון מכני קטן המחליף את ה"באפר" - בולם הזעזועים המקורי של ה M16, ומאפשר כיווץ נוסף של הקפיץ המחזיר במהלכו של המכלול לאחור. כיווץ זה (של מספר מילימטרים) ניתן לכיול ולהתאמה, ובעצם מאיט את קצב האש באוטומאט מ 700 כדורים בדקה ל 400 ואפילו 300 כדורים בדקה (מובן שאתה לא יורה כאלה כמויות בבת אחת בכל מקרה). אני מכיר את המנגנון הזה (שנרכש בנפרד מהרובה) בכמויות קטנות מהיחידה שלי בה משתמשים בו לצרכים שונים.

*נקודה נוספת: ישנם מספר דגמים של קולט קומנדו (לא נתקלטים בדגמים אחרים כאלה) שהגיעו לארץ (להערכתי בטעות?) בדגם 35 (מצבי ירי נצור/בודדת/מטח) במקום דגם 93 הרגיל והמוכר (נצור/בודדת/אוטומאט). במצב מטח (BURST) כל לחיצה על ההדק תשחרר 3 כדורים בירי אוטומאט.


מקווה שהעשרתי וזכרתי את כל הפרטים. להערכתי מצוי חומר רב גם באינטרנט.

ע'.

נמכרת בארה"ב ומדי פעם אני שומע איזכורים שלה במטווחים בעיקר סביב "האם בטוח להעביר את זה במכס". בברטה 0.22 שיש לי הסרתי פעם חלק מסויים שאמור היה לאפשר ירי אוטומאטי. בפועל מה שקרה הוא שהפטיש שוחרר תוך כדי מהלך הצינה קדימה ולכן לא הצליח לגרום כלל לנקירה. אני לא יודע האם הכלי היה מצליח "לאכול" הזנת כדורי 0.22 רכים בקצב אוטומאטי אבל בפועל זה ממילא לא היה אפשרי.

קיימים תת דגמים של אקדחים שמראש מוסבים לירי אוטומאטי (כמו 92F ברטה). לא ראיתי אחד כזה יורה אבל זה נראה לי בלתי יעיל לחלוטין מלבד אולי עבור סרטים שבהם יורים ח"כים ולכן הרתע נראה סביל.

.

1) תחמושת רובי ציד - ישנה רשימה מרשימה בהמשך המאמר כאן. במאמר מוסגר, בארה"ב נפוץ מאוד השימוש המשטרתי בתחמושת Bean bag בתור נשק לא קטלני בבתי סוהר.
2) המשטרה הצבאית האמריקאית משתמשת ברובי ציד עוד משנות ה-20 והיא הגוף הצבאי האמריקאי היחיד שעושה בהם שימוש יומיומי מאז ועד היום.
3) יש גם רובי ציד אוטומטיים, רק שחוץ מהתחמושת שהם יורים הם לא דומים כלל לרובי הציד הקלאסיים. למשל ה-Daewoo USAS-12

מקור: http://www.riflesnguns.com/shotgun
4) אם מדברים על כוח עצירה, בל נשכח את רובי הפילים שכשמם כן הם: נועדו להרוג פילים ביריה אחת. התחמושת הפופולרית ביותר לרובים אלה היא בקוטר 577.
5) ועוד לגבי כוח עצירה. מישהו זוכר את הפיגוע שביצעו שלושה מחבלים ב-1984 במרכז ירושלים? לפחות שנים מהם נפגעו מקליעי אקדח רבים וכנראה שלפחות אחד מהם נהרג לבסוף ע"י איש הג"א חמוש ב-M-14. למישהו יש עוד פרטים על האירוע?

תכנס לאתר הזה:


http://science.howstuffworks.com/shotgun.htm/printable

יש לך שם אנמציות והסברים מלאים, כולל ניסוי וירטואלי בירי בסוגים שונים של shotguns

הכדורים של שוטגאן יותר חזקים משל רובה רגיל או אקדח???

תראה כדורי רובה צייד מותאמים להרוג סוס לכן הם בד"כ כלל יותר חזקים
אבל טווח הירי שלם קצר יותר

כושר העצירה של כדור נקבע לפי צורתו, משקלו, היקפו, שמירתו על צורה במהלך הפגיעה, מהירותו וגורמים נוספים. חשוב גם לזכור שהכל תלוי בטווח- כדור 0.45 מגנום "חזק" (בעל כוח עצירה) הרבה יותר מכדור 5.56 צבאי, אך בטווחים הגדולים מ 100 מטר הוא בקושי פוצע (ומאבד יעילות עוד הרבה לפני כן) , בעוד כדור 5.56 קטלני גם ב 700 מטר.

רובי שוטגאן (ואני מדבר תמיד מן האספקט הצבאי, אינני מבין בירי לשם ספורט או ציד) יורים 2 סוגי תחמושות: מתפזרת וקליעית. התחמושת הקליעית הינה פשוט קליע ענק (לא מזכיר קליע רובה בצורתו) בעוד התחמושת הנפוצה יותר היא התחמושת המתפזרת. בצה"ל משתמשים בשוטגאן מסוג רמינגטון 870 (אם יש עוד סוגים לא הזדמן לי להשתמש בהם מעולם) והוא משמש כנשק לוט"ר וכן לפריצת דלתות (לא לוקח דלת "רב-בריח" פלסטינאית ביריה אחת, אבל דלתות עץ נעולות- ובכן, הוא פשוט מסיר מהדלת את כל חלקה המרכזי ומשאיר צירים וקצת עץ ). השוטגאן אינו יכול לשמש כנשק סער אלא רק לטווחים קצרים בהם משפך הכדוריות עדיין אפקטיבי, ואינו יעיל נגד מטרות הלובשות שכפ"צ מודרני.

קליע נפוץ בשימושי לוט"ר הוא, כמה שזה קשה להאמין, בטון.
השימושים המסורתיים התחילו בארה"ב אצל יחידות ה-SWAT (לצורך טיהור חדר מלא ב"רעים" בלי אף "טוב" אחד לרפואה) למרות שעוד מימי מלה"ע הראשונה היה פק"ל SHOTGUN (קשה לי לקרוא לו רובה ציד, ואני לא מכיר מינוח יותר טוב בעברית...) וכמובן היה בשימוש במלה"ע 2 ומאוד נפוץ בויאטנם.
בארץ התחילו להשתמש אי שם בשנות ה-80 בתור PROOF OF CONCEPT ורק בתחילת אמצע שנות ה-90 ממש אימצו תו"לים לשימוש.
סיפור ששמעתי אומר שהפריצה לחילוץ וקסמן ז"ל הייתה הטריגר, אך אני לא יכול לאמת או להכחיש מחוסר ידיעה מוצקה.

אני מכיר בצבא את הרמינגטון כפי שציין J-R ואת הבנלי, והיו עוד כמה שהסתובבו אצלנו וביחידות אחרות לניסיון.

אישית אני לא אוהב את הקונספט של הנשק ומעדיף פעולות חרישיות, אבל במידה והכל מתפוצץ, יש מתארים שבהם SHOTGUN שימושי (לא נתקלתי עדיין באחד כזה למרות ניסיון לא מועט, אבל אני ממשיך להאמין).

אבל מוגדר/משמש לא לצייד - זה לפחות מה שהסביר לי פעם אמריקאי אחד. אני מניח שאין ביטוי כזה בעברית מהסיבה שאין בארץ אפשרות להחזיק רובה מסוג זה שלא למטרות ציד, שלא לדבר על רובה קצוץ קנה.

למרות השימוש המאוד נפוץ בצפון אמריקה, וגם במקומות אחרים (בבלגיה ראיתי תמונות של כוח משטרה חמוש בהם), אני עדיין לא מוצא את המקרים שבהם הוא שימושי ללחימה אצל כוח צבאי (בעוד בידי משטרה עירונית אני מניח ששימוש ברובי סער הוא בעייתי מבחינת הסיכוי לפגוע בחפים מפשע ע"י קליעים טועים).

הכוח העיקרי שפרץ לבית בביר נבאללה נפגע אם אני זוכר נכון ממטען נפץ.

.

השימוש ברובי ציד ללחימה הוא ארוך יומין בערך מיום המצאתם, והפעלתם בידי מיליציות (הדוגמא הראשונה שעולה לי לראש היא מלחמת האזרחים האמריקאית, ואחריה המלחמה עם מקסיקו - כולל האלאמו)

לגבי השם, נכון שיורים כדורי 12 GAUGE או 20 GAUGE (היותר נפוצים אך בהחלט לא היחידים) אך השימוש ב-SHOTGUN לחלוטין אינו לציד, להבדיל ממה שרואים אצל ציידים בארץ (לאחרונה גם הציבור התוודע ל"מצבורי אמל"ח" רבים - איפה מירי רגב כשצריך אותה ?- של הכפריים בדרום לבנון) שהם רובים בעלי קנה בודד או כפול וטעניה ידנית.

בהקשר של נחשון וקסמן ז"ל דיברתי על שלב הפריצה והטיהור שהתברר כבעייתי משהו בתחקירים.
לא על כך שלאויב היה SHOTGUN

דרך אגב, באנגלית המונח SHOTGUN מתייחס לכל נשק (ובבקשה אל תתפוס אותי במילה בהגדרה, זה מספיק קרוב) שיורה את התחמיש המדובר, PUMP ACTION הוא רק אחד מסוגי הSHOTGUN.

לא ראיתי את התחקירים, אבל ביקרתי בזירה כשעה אחרי סיום האירוע עם אנשים שבחנו אותו מהיבט מסויים. הכוח שפרץ מהכניסה האחורית (של המטבח-כניסה שפנתה למדרון והיתה למעשה במפלס של רוב שטח המגורים) נפגע ממה שהיה נראה לי כמטען, ובמקום היו סימנים רבים מאוד לפגיעות בכמה אנשים. מעדות ראיה, אני יודע היכן שכבו כל אחת משלושת הגופות של המחבלים ולמרות שניתן להניח שאלה שינו מיקום ממש לאחר תחילת הפריצה, לא נראה לי שהם הספיקו לעמוד באזור המטבח.

שוב: לא קראתי תחקירים שלא ממש נגעו לי, אבל ממה שאני הבנתי (והעניין פורסם חלקית והיו לכך עדויות בתוך הבית) היתה סבירות גבוה שנחשון הי"ד מוחזק בסלון הבית ולא בחדר בו הוא הוחזק (חדר שהיה לו חלון שפנה למדרון האחורי ומעשה היה בגוב אדם ממוצע). אני לא יודע כמה זה השפיע על תוכנית הפריצה, אבל העובדה שהוא הוחזק בחדר שבו הוחזק, לא נתנה סיכוי להגיע אליו בפריצה "רועשת" אם החוטפים היו מחליטים לירות בו (כפי שהם עשו מייד).

שוב: לא קראתי תחקירים אבל בחנתי את הזירה במשך חצי שעה בערך.

* אם היה מחדל עצום לדעתי, הוא היה בתחום ביטחון השדה. החל משעה 16:00 בערך באותו יןם שישי, עשרות חיילים ששירתו בסביבה כבר ידעו שהוא כנראה מוחזק בבית בכפר "בית נבאללה" (טעות של התגלגלות שמועה) ושיחידה מסויימת כבר פשטה מוקדם יותר על בית אחר מצפון לרמאללה (שתי עובדות שהיו נכונות). הפעילות סביב האזור שדרומית לעטרות היתה מאוד בולטת לעין בכל קנה מידה. על הכביש שמוביל מצומת א ראם מערבה (מתחת לוילה שהוחזקה אז בידי פלוגה של גולני) היה מחסום שסינן את הנכנסים ותוך שיחה עם החיילים שאיישו אותו, לא היה קשה להבין מה סיבת החסימה. העובדה שנכון לשעה 7 בערב החוטפים לא ידעו שהם נחשפו - היא כמעט נס.

.

g.l.s.h - אתה טועה, ובוא לא נפרט איפה.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

במלחמת לבנון נלקחו שלל נק"לים שונים משונים, החל מרובים גרמניים חדישים וכלה ברובים בריחיים ממלחה"ע השניה. בסוף המלחמה "אומצו" בפלס"ר גולני מספר רובי ציד חצי-אוטומטיים מתוצרת ברטה, שהובאו לנשקיית קיבוץ איילת השחר וזכו לשדרוג - קת העץ היפה הוסרה והוחלפה בידית אחיזה וקת של רוס"ר גליל, והכלים החדשים הפכו לחלק מציוד הלוט"ר של היחידה. מאוחר יותר נעשה שימוש מוגבל בכלים אלה כנשק ללוחמת סבך, למיטב ידיעתי במימדים מצומצמים.

בכתבת "מבט לחדשות" על היחידה מתחילת שנות ה-90, נראה לראשונה שימוש בנשק זה (יחד עם מקלע RPD).

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

אכן השימוש העיקרי שאני מכיר לנשק הוא לוחמת סבך (בגלל הפיזור הגבוה) - לא כל כך בטוח לגבי היעילות ...
האם ידוע על עוד יחידות בעולם שמשתמשות בו למטרת לוחמת סבך או שזו תו''ל שפותח בארץ ?

האמריקאים בוויטנאם. השימוש החל במלחה"ע 1.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

0.45 היא לא תחמושת מגנום... תחמושות מגנום (נורית לרוב ע"י אקדח תופי בעוד 0.45 הוא תחמושת של אקדחים אוטומאטיים) הם בקטרים 0.22 מגנום, 0.357 ו0.44 (ועוד כמה המצאות אקזוטיות). כמובן שבפועל אקדח 0.45 לא אפקטיבי למרחק של 100 וגם לא פחות מזה...

0.45 הוא לא קליע "חזק" בהרבה מ 5.56 אם בכלל (כשמשקללים פרמטרים אחדים וכמובן שפגיעה ממרחק קצר). כמובן ש 0.45 לא תחדור כמעט משטחי פלדה ש 5.56 כן יחזור (או אפילו בזנט).

אם אני זוכר נכון אז ה"קליע" המלא של הרובה ציד ה"צבאי" הוא בפועל "פקק" עופרת שנועד להעביר את האנרגיה הקינטית של הקליע אל נקודת מרכזית אחת וע"י כך לעקור את הדלת. לפחות במקרה אחד אני זוכר (בשנת 1995) שבמהלך אימון רמינגטון אחד כזה "פרח" אחרי שקליע נתקע בקנה...

.

קודם כל אני מקבל את התיקון- התכוונתי כמובן ל 0.44 מגנום (נשק המדבר- האקדח נרכש פעם ליחידה לצורך ניסוי ונמצא כלא יעיל, או לפחות לא עדיף על אקדחי ה 9מ"מ פרבלום). סליחה.

לגבי עוצמת הפגיעה- אני מופתע מדבריך. להערכתי קליעי M16, בעיקר מזן SS109 בעלי חץ הפלדה הפנימי נחותים ביכולתם לעצור אדם לעומת כדורי אקדח איטיים יחסית ובקוטר גדול (כשאני מדבר על כוח עצירה אני מדבר על פגיעה במרכז מסה במטרה ללא שכבת הגנה כלשהי). אני בטוח שרבים פה נתקלו בתופעה בה מחבלים חוטפים כדור (או 6 קליעים במקרה שלי, ואחזור אליו בהמשך) מהסוג הזה והקליע (מרוב חדירותו ומהירותו המדהימות) פשוט חולף דרכם כמו שקצה מחט עובר בבד בזמן תפירה בלי להסב לו נזק..
במקרה שלי (ציר מריח בואכה טרמיט, רפיח. מאי 04) תפקדתי כקלע בחיפוי אחורי לאלמנה כשזיהיתי חמוש נכנס לסימטה ומתחיל להתקדם לאורכה מזרחה. הוא חטף כדור ראשון (יריתי מ 150 מטר בערך, בקשר עין לא רציף, החלטה שנויה במחלוקת בדיעבד), נפל, קם והמשיך בזחילה לכיוון אחת הכניסות. עד שהצלחתי לנטרל אותו הוא הצליח להתקדם כ 6 מטרים שבמהלכם ספג 6 כדורים (הפגיעות הן ודאיות) ללוחמים שעדיין בסדיר שקוראים את זה- אני מנצל את הבמה הזאת להטיף/להמליץ לא להשתמש בכדורים האלה- עדיף כדורים לבנים. אין הרגשה מבלבלת מלחיצה ומתסכלת ממטרה שחוטפת ולא נופלת/עוצרת.

זאת דוגמה לכך שחדירות ומהירות לא תמיד משחקים לטובתך בשטח.

אני לא מומחה לבליסטיקה וגם לא שיננתי טוב את מה שכן קראתי. באופן מאוד כוללני הייתי אומר שהתנהגותו של ה 0.45 "צפוייה" יותר מזו של ה 5.56 (או בעצם כמעט כל כדור אקדח יהיה "צפוי יותר".) ולכן ברור שכאשר קליע כזה יפגע במרכז גוף של אדם, הפגיעה לרוב תגרום לשיתוק הנפגע או פגיעה מיידית בתפקודו. באותה רצועה הייתי מעורב במקרה שבו אני ועוד חייל ירינו על מחבל ממרחק של החל מ-200 מ' ועד ללפחות 400 מ' (בלילה ללא ירח -אני עם מה שמכונה A3 והחייל השני עם רוס"ר רגיל). מאוחר יותר כשראינו את הסרט שצילם ה**** ניתן היה לראות שהוא נפגע ברגל, עצר והמשיך לרוץ, ואחר כך (כאשר היה כבר במרחק של 300 מ' לפחות) הןא נפגע באזור שמעל האגן (בצילום ניתן היה לראות מה שנראה כמו רסס של דם מייד לאחר הפגיעה) נפל ושוב קם וברח... (מאוחר יותר נמסר שהוא מת בבית חולים). כנראה שהוא לא נפגע בעצמות או בצמתי עצבים ותעלת החדירה לא יצרה מספיק "נזק" כדי להפיל אותו...



בעבר עשיתי נסיונות ירי על שאריות של שכפצי מגן סטנדרטיים במגוון כלים. הנחתי 16 שכבות כאלה זו ע"ג זו ויריתי עליהן בזווית ישרה מטווח של מטר. כל קליעי ה 0.22 (ברטה עם קנה קצר) נתקעו בשכבת הסיבים הראשונה של השכבה הראשונה וקיבלו צורה כדורית. כדורי 9 מ"מ צהליים רגילים (קליע לבן-נורו מFNHP) חדרו שכבה אחת ונתקעו בשניה, כאשר כמה מהם "שחו" בין שכבות החומר הצהוב דמוי הקבלר. כדורים חדשים לתמ"ק שנורו מאותו אקדח, חדרו בקלות 2-3 שכבות. כדורי 0.45 (נורו מקולט 1911) חדרו בקושי שתי שכבות. כדורי 9 מ"מ שנורו מתמ"ק עוזי רגיל, חדרו מעל 3 שכבות. אמנם זה מובן מאליו, אבל בכל זאת: תחמושת 5.56 רגילה שנורתה ממקוצר חתכה בקלות את כל 16 השכבות אבל סטו ממסלולם ותמיד יצאו בזווית קצת אחרת. כאשר השענו את השכבות על בול עץ טרי של אקליפטוס, הקליעים עשו חור יציאה בקוטר של 3-4 ס"מ, פרמו לחלוטין את הסיבים וגרמו לחלקם "להטוות" עם ה"בשר" של האקליפטוס שגם בו נפער חור מכוער מאוד ו"מדמם".



6 פגיעות והוא עדיין חי? בתחילה חשבתי שזה קצת מוגזם, אבל אז נזכרתי בסרטון זוועתי שהסתובב ברשת לפני כמה שנים ושמקורו בעיראק: חייל אמריקאי צולם כאשר הוא יורה להנאתו ממקוצר בכלב משוטט בגודל של רועה גרמני. החייל ירה בו מטווח של פחות מ-20 מטר לפחות 5 פעמים, כאשר בכל פעם הכלב המסכן התמוטט, ואז קם שוב ודידה הלאה...



נשר המדבר לבחינה ביחידה צבאית....? בשביל מה?

.

הרעיון היה לבחון כלי נשק בקוטר גדול שישמש כנשק משני יעיל. אצלנו משמשים האקדחים בווסט כנשק משני למקרה של מעצור או גמר כשיש "מחבל בעין" ואי אפשר להחליף. הרעיון היה שאקדח כזה יסיים את ההיתקלות מהר ויאפשר את תיפעול הנשק העיקרי וחזרה אליו מהר יותר מאשר אקדח 9 מ"מ.

בסופו של דבר- כמו שהבנת - נמצא בלתי מתאים ובלתי יעיל למטרה.

את הניסויים שלך עשית על איזה סוג של שכפ"צים? האם אתה מדבר על מה שנקרא "שכפ"צ קל/דק"? כלומר השכפ"צים הירוקים העשויים מאריג עבה כלשהו (גמישים) במקום להכיל פלטות קרמיות? אלה שמשמשים מילואימניקים בבט"ש? אני המום מהעובדה שזה הצליח לעצור כדור כלשהו.

אני השתתפתי בניסוי בו ירינו מקלאצ' בשכפו"ד קרמי ישן מ 50 מטר. הכדור הראשון נעצר, השני ריסק את הפלטה לחתיכות ונעצר, השלישי והבאים אחריו עברו כמו מים.

איזו גרסא ? ה-357 או ה-45 או חלילה וחס ה0.5 ?

אלא אם אתה מיחידת "גולית" שם לכל לוחם יש כף יד של דוב קוטב, האקדח הזה הוא לא שמיש לחלוטין במצבי חירום.
כלל אצבע הוא שאקדח צריך להתאים ליורה בגודל ומשקל, ואח"כ לשחק עם הקוטר ופרמטרים נוספים.

ולמה להחליף את הגלוק או זיג ?

שאטגן - שימוש נפוץ ביחידות לוט"ר הוא לפתיחת דלתות (ירי בצירים), שימוש נוסף הוא בתחמיש גומי כנשק אל-הרג.

כושר עצירה - ככל שקוטר הקליע גדול יותר כושר העצירה שלו גדול יותר, ניתן להגדיל את כושר העצירה ע"י שימוש בקליע שיפתח או "ימרח" עם הפגיעה (כגון סופט-פוינט והולו-פוינט). כושר עצירה משמעו שהכדור לא יעשה לך חור ברגל אלא יוריד את הרגל.

היה לי מקרה שבירי אקדח המלוכלך חטף מס' קליעים ועדיין היה מסוגל להמשיך בריצה ולעבור מעל לגדר אבן. האדרנלין עושה לגוף דברים שיראו בלתי אפשריים, ולכן כשצריך לעצור מישהו במקום יש לבחור תחמושת מתאימה.

כל הנ"ל לא קשור לכדורי רוס"ר שם ישנה חשיבות רבה לירי לדיוק בטווחים רחוקים יותר, סיבה נוספת היא שכדור רוס"ר לא מתוכנן דווקא "להרוג ביריה אחת", לעיתים קרובות עדיף שיהיה לאויב חייל פצוע מאשר חייל הרוג.
אקדח כנשק משני צריך להיות גם קל לשימוש, נשר המדבר נראה לי קצת מוגזם - גדול ומגושם מדי.

! This is Sparta

שדורות של שריונרים וחיילים במחסומים לבשו. הוא מכיל בתוכו שכבות של אריגים דמויי קבלר ואמור לעצור רסיסים ובשטחים שם הגן נגד דקירות סכין. כמו שרשמתי, הוא נראה לי יעיל מאוד נגד קליעי אקד"ח או תמ"ק (גם אם אלה חדרו אותו (עדיין מטווח קצר) הםא איבדו המון אנרגיה קינטית על כך), למרות שהוא לא בדיוק האביזר הקלאסי. התנפצות של לוח קרמי ביריה שניה נשמעת הגיונית מאוד ובסרט שהוקרן באחד מערוצי דיסקברי על שיריון נגד כדורים, היו הסברים יפים על הסיבות הפיסיקליות לזה ואיך מנסים להתמודד אתם.

ובקשר לנשר המדבר... נראה לי שמישהו מהמחליטים פשוט רצה להוסיף כלי אקזוטי לנשקיה ולשק איתו קצת... כמו שרשמו כאן כבר, הכלי מאוד לא נוח לשימוש ככלי מישני, כבר מאוד וקשה לתפעול מהיר (ובטח אצל מי שעובר לתפעל אותו אחרי שירה ברוס"ר). הוא גם באופן יחסי לא ממש אמין (בהשוואה לשלושת אקדחי ה 9 מ"מ שבשימוש צה"ל).

.

אמת, וכפי שציינתי ימיו של הכלי ביחידה לא האריכו ימים אפילו בתור ניסוי.

אני לא יודע באיזה שכפ"ץ אתה התעללת ,ומה היה מצבו ,אני כן יודע שבמהלך ויכוח אם צריך שכפ"ץ בלבנון ואם הוא יעזור במשהו, חייל לקח שכפ"ץ כזה הצמיד אות לעץ ונעץ סכין טובה.
התוצאה ,צד אחד (אחורי )נחדר,והשיכבה הבאה(החלק הקידמי די קרוב לסקוץ')נפגעה אבל לא נחדרה.

לפעמים חרבון זה כמו קרב , אתה חוזר עם חוויות שאף אחד לא רוצה לשמוע .

וכדי לחדור אותו עם סכין אתה צריך מומנטום רציני אם בכלל. אני לא בטוח שאפילו לי אנפילד מכודן יחדור אותו אחרי שחייל חזק במיוחד ידקור אותו. ולא הבנתי מה המסקנה שניסה אותו חייל להוכיח ואם הוא הוכיח אותה.

.

אנחנו מדברים על אותו שכפ"ץ.

אמרת שהוא שימש נגד דקירות ,אז סיפרתי שהוא חדיר לסכין טובה (מי ינחש איזה סכין?).
לגבי הוכיח או לא ?
אני לא יודע מה חדיר יותר יותר רסיס או סכין ,לשמחתי לא יצא לי לבדוק .....

לפעמים חרבון זה כמו קרב , אתה חוזר עם חוויות שאף אחד לא רוצה לשמוע .

האשכול הזה עדיין חי? :\
(לא ידעתי לאן לשרשר :|)

http://www.shotgun.co.il/shotgun/am_benelli.htm

שובו של קצוץ הקנה

התחום המוחמץ ביותר בארץ מבחינת שימוש בכלי נשק הוא זה של "רובה הצייד".

על רקע ההחלטה של הצבא האמריקאי לחמש את חייליו ב"רובה צייד" בעל מנגנון חצי אוטומטי מתוצרת בנלי האיטלקית,

הזדמן לאבי מור לנסות את הכלי המופלא הזה, במטווח בארץ. התוצאה, הוא ירה ו"נפגע".

כתב וצילם: אבי מור

הערה: העבר סמן העכבר על התצלומים לקבלת הסבר. הקש על התצלומים לקבלת תצלום מוגדל.



מבוא

זו הפעם השנייה בהיסטוריית החימוש של צבא ארה"ב, ותוך פחות מרבע מאה, שנופלת החלטה לחמש את חיילי הצבא על כל שלוחותיו בנשק מתוצרת לא אמריקאית. זו הפעם השנייה שהזוכה היא חברת ברטה איטלקית, הפעם על ידי חברת-בת של, בנלי (Benelli Armi).



בשנת 1984, כאשר צבא ארצות הברית קיבל עליו את הדין ועבר עם כל מדינות נאט"ו להשתמש באקדח 9 מ"מ רב-כדורי בעל מנגנון פעולה כפולה, הייתה זו הפעם הראשונה שבה זכתה במכרז ברטה, יצרנית הנשק הוותיקה בעולם. הפעם היא זכתה במכרז הצבא האמריקאי, שביקש להחליף את "רובה הצייד" שלו, בעל מנגנון פעולהניטען מחלק (Pump Action) ברובה בעל מנגנון פעולה חצי אוטומטי ובחר בדגם Benelli M4 Super 90.

מבחינה לאומית אמריקאית יש כאן שתי מכות. האחת: אובדן הכנסה כספית לתעשיית הנשק האמריקאית. אולם יתכן שבעיה זו תיפתר כמו במקרה של האקדחF92 של ברטה, שחויבה לאחר שנתיים של אספקה מאיטליה, לפתוח מפעל ייצור בארצות הברית, כדי לספק גם לשוק העבודה האמריקאי תעסוקה. השנייה: מכה קשה יותר לשיקום, והיא זו שספג האגו של תעשיית הנשק האמריקאית, שבלאו הכי מצויה כבר כמה שנים במשבר קשה.





שם כינוי

בהקשר זה של החלטת הצבא האמריקאי להחליף את סוג "רובה הצייד" שלו, כדאי לומר שכוחות הביטחון השונים בישראל, רשמו לעצמם החמצות רבות מאד בתחום הנשק והתחמושת. אבל המוחמץ ביותר הוא תחום "רובה הצייד". רמת הירי של רוב שוטרי ישראל טעונת שיפור, משטרת ישראל וצה"ל אינם משתמשים בתחמושת מיוחדת ללחימה ומה שמכונה "רובה צייד" (ועוד נחזור להגדרה זו), עדיין אינו חלק מהציוד התקני בניידות המשטרה, או חלק מהחימוש בכל יחידה צבאית. זאת בניגוד למה שקורה בכל העולם.

רק עתה היינו עדים לשיטות פיזור ההפגנות וטיפול במתפרעים בעיר Cincinnati שבארה"ב בעת מהומות שהיו בה, וזמן לא רב לפני כן עמדה בפני משטרת קוריאה אותה בעיה. בשני המקרים בא לידי ביטוי רובה הצייד ביעילותו בטיפול בבעיות אלו.

הכינוי "רובה צייד", הוא שם שגוי למינוח האנגלי Shotgun דהינו: רובה כדוריות. אחד הפירושים למילה האנגלית Shot הוא קליע, או כדורית עופרת. כלומר: המטען אותו יורה רובה הכדוריות. מדובר ברובה המצויד, בדרך כלל, בקנה חלק. במקרים מסוימים הוא בעל קנה-סלילים לירי של קליע מיוחד, בקוטרו המלא של הקנה ולכן הקליע נקרא במקרה זה Slug, מינוח המקובל בכלי נשק סליליים.

ב"רובה צייד" בעל קנה חלק נשמרת מידת הקוטר, בדרך כלל, כמעט לכל אורכו, מסוף בית הבליעה וכמעט עד הלוע, כשבקצה הקנה מצוימשנק (Choke), מינוח הלקוח מתחום הקרבוראטורים אלא שבמקרה זה היעוד שלו שונה. בתוך התרמיל המיועד לירי ברובה-כדוריות, ושאף הוא מכונה בטעות כדור צייד (באנגלית Shot Shell כלומר: תרמיל כדוריות) יש מטען של כדוריות עופרת, בדרך כלל במשקל כ-30 גרם (אונקיית עופרת אחת ) לתרמיל.

כאשר יוצאות הכדוריות אל מחוץ לקנה הן מיד מתחילות להתפזר. כדי לגרום להן להישאר צמודות זו לזו הותקן בקצה הקנה אותו משנק, הגורם להצרה מעטה של הקוטר ובדרך זו לשמירת הכדוריות כענן אחיד לטווח ארוך, אחרי יציאתן מהקנה. כך מושגת פגיעה יעילה יותר במטרה בעת צייד, או בעת לחימה. ב"רובה צייד" (שנמשיך לכתוב אותו במירכאות, עד שימצא לו מינוח עברי מדויק יותר) חד-קני חד-כדורי, שהוא הפשוט והזול ביותר, יהיה בדרך כלל, משנק קבוע שנקבע ע"י היצרן. ברובה דו-קני יהיה משנק שונה בכל אחד מהקנים (משנקים קבועים ע"י היצרן ואינם ניתנים לשינוי). ברובה חד-קני רב-כדורי, חצי אוטומטי, או בעל מנגנוןניטען מחלק,הקנה יהיה מצויד במשנקים מתחלפים, חיצוניים או פנימיים.





יתרונות הרובה

מהם השיקולים לשימוש ברובה מסוג זה ללחימה, ולא רק לצייד?

יתרונו של הרובה, פרט לעובדת היותו קצר מאד ולכן נוח לתפעול בעת יציאה מרכב, בתוך בית, או בכלי שיט; הוא בעיקר באזורים בנויים וצפופי אוכלוסין, שבהם יש עניין להגביל את טווח מעופו של הכדור, או של מטען הכדוריות, כדי שלא לסכן אנשים חפים מפשע. בירי מטווח קצר יתרונו הוא בכך שהכדוריות אינן יוצאות מגופו של הנפגע. הכדוריות עשויות עופרת ואינן מצופות בנחושת, כך שבעת פגיעה בחפץ קשה, הנתירות שלהן נמוכה מאד ובכך אינן מסכנות לוחמים או אזרחים בטווח האש. אחת הראיות לכך היא שאפילו בארץ הותר שימוש ב"רובה צייד" עד מרחק של 100 מטר מבית בודד ובמרחק 500 מטרים ממקום ישוב.

"רובי-צייד" שונים משמשים כרובים תקניים בצבאות העולם מזה כמעט מאה שנה. לצבא האמריקאי יש רובים כאלו, הפועלים עם מנגנון טעינת מחלקכבר ממלחמת העולם הראשונה - ומדובר בצבא עשיר הרגיש לצורך לעדכן את כלי הנשק שלו. "רובה צייד" מודרני מסוגל לירות לא רק כדורי עופרת רגילים, מסורתיים, אלא גם תחמושת לא קטלנית אך בהחלט כואבת לשם פיזור הפגנות, שיגור מטעני גז-מדמיע, תאורה ועוד. "רובה צייד" מסוגל לירות תחמושת שלא למטרת קטל בקטגוריתNon-lethal or Less-Lethal Ammunition .

בשימוש משטרתי מוכר לנו "רובה הצייד" מזה המצוי על הרובוט המטפל בחפצים חשודים ובמטענים.



לצורך פיזור הפגנות או מתפרעים ניתן להשתמש בשני סוגי משנקים: Spreader, Diverter. הראשון (Spreader) תפקידו כשמו: לגרום לפיזור גדול יותר של ענן הכדוריות העוזב את הקנה, כדי לגרום לכמות קטנה יותר של כדוריות להגיע לכל משתתף יחיד בהפגנה. זאת כדי להקטין את רמת הפציעה ולהגדיל את אפקט פיזור ההפגנה. הסוג השני (Diverter) הוא שכלול של המשנק הראשון, והוא גורם לענן הכדוריות לא רק להתפזר אלא גם לקבל צורה של אליפסה שטוחה. ענן הכדוריות עוזב, במקרה זה, את הקנה במקביל לקרקע והירי יהיה לעבר רגלי המפגינים, שוב כדי למנוע פגיעה קטלנית.

אגב, רובי כדוריות קלאסיים דו-קניים מקובלים באמריקה עוד ממלחמת האזרחים. באנגליה מקובל להחזיק רובה צייד בבית. בדרך כלל יהיה רובה כזה תלוי מעל האח, והוא שהוליד את הפתגם הבריטי: A Shotgun In Every Cottage.





רובה שיועד ללחימה

מקריאת מערך הדרישות הטכניות של האמריקאים במכרז ל"רובה הצייד" החדש, מובן מיד שמדובר ברובה שיועד ללחימה. ניכרת במפרט התייחסות עליונה לאמינות בכל עת ובכל מצב, ועם כל סוג תחמושת, החל בתחמושת רגילה ללחימה, וכלה בתחמושת לפריצת דלתות וכדומה. דרישה טכנית בולטת: אפשרות שימוש ידני, במקרה שלא ניתן לירות תחמושת כלשהי באופן חצי אוטומטי.

הרובה כמובן צריך להיות דו-צדדי, כלומר: בר שימוש לחיילים ימניים ושמאליים כאחת. עליו לאפשר פירוק והרכבה מהירים מאד בתנאי שדה ללא צורך בכלי עזר, שיהיה בעל ציפוי עמיד בפני פגעי מזג האוויר ובעל כושר עבודה עד ל-10,000 כדורים (הרובה עבר בפועל מבחן ירי של יותר מ-25,000 כדור) . גבול דרישת הירי ללא מעצורים הוצב במינימום 300 כדורים (בפועל הוא הגיע ל-667 כדורים) וכשל-ירי לא לפני 975 כדורים (בבדיקות זה קרה רק לאחר 2,000 כדורים).



בטרם מפרטים את הדרישות החימושיות והמבצעיות של הרובה, יש להזכיר שצורת המדידה של קנה "רובה הצייד" לקוחה מהתקופה בה כלי הנשק היו נטעני לוע. רובים ואקדחים, חלקי קנה וקוטרם של הכדורים, לא נמדדו במילימטרים (אז העולם לא היה עשרוני...) או באינצ'ים, אלא ב-Gauge שפירושו באנגלית: מידה, או מדידה. כדי למדוד ולרשום את קוטר הקנה ברובים נטעני לוע, ספרו כמה כדורים מעופרת נקייה בקוטר הקנה, דרושים כדי ליצור משקל של ליברה (פאונד – 453.6 גרם) אחת. דרך מדידה זו ל"רובי צייד" נשארה בתוקף עד היום ואם נכתב 12 Gauge או בקיצור12GA פירושו שנדרשים 12 כדורים מעופרת בקוטר הקנה כדי להגיע למשקל של פאונד אחד. כך מובן הדבר מדוע רובה 16GA יהיה קטן בקוטרו מרובה 12GA ורובה 20GA יהיה קטן אף ממנו.



אורכו של התרמיל, לעומת זאת, יימדד באופן מסורתי באינצ'ים: 2.5 , 2.75 , 3 , ו-3.5 אינץ'. תרמיל כדור הצייד יכול להיות מקרטון, אך בתחמושת מודרנית הוא עשוי פלסטיק. החלק התחתון של התרמיל, שבו מצוי כיס הפיקה, עשוי נחושת וגובהו של חלק זה יהיה בהתאם לגודל המטען ועוצמת אבק השריפה. דרישת הצבא האמריקאי הייתה לבית בליעה שיקלוט תרמילים באורך 3 אינץ', אבל שהרובה יהיה מסוגל לירות גם כדורים באורך 2.75 אינץ.



על פי הדרישות, היה על הרובה להיות בעל קת טלסקופית להקטנת אורכו הכללי, ושניתן להרכיב עליו קנים בשני אורכים שונים: 14 ו-18 אינץ'. לשני הקנים שהמשתמש יכול להחליפם בקלות יש משנקים פנימיים מתחלפים. הרובה מתפרק לצורך ניקוי וטיפול בזמן קצר, גם זאת ללא צורך בכלי עזר. ניתן להרכיב לו קת אקדח, כדוגמת ידית האחיזה המוכרת מרובה M16 או לוותר עליה לפי הצורך, מבלי לפגוע בתפקודו של הרובה.





הכוונות - על הרובה מותקנת "כוונת רפאים" המאפשרת רכישת תמונת כוונות במהירות גבוהה בעת לחימה. כמו כן מותקנת ברובה מסילת פיקטיני (הקרויה על שם בסיס החימוש האמריקאי פיקטיני). זוהי מסילת המאפשרת התקנת אבזרי-עזר שונים, כמו לראיית לילה וכדומה. הכוונות ניתנות לאיפוס ללא צורך בכלים מיוחדים, לבד משפת הכרכוב של הכדור.





הנצרה, ידית הדריכה, כפתור שליטה על המחלק ומעלית הכדורים בפתח הטענת השחלה; כולם גדולים ומאפשרים תפעול מהיר ובטוח של הנשק בעת לחימה. השחלה, המחסנית הגלילית המצויה מתחת לקנה, תקלוט בדגם הקנה הארוך שישה כדורים באורך 2.75 או 3 אינץ', ובקנה הקצר חמישה כדורים באורך 2.75 אינץ' וארבעה כדורים באורך 3 אינץ' כל אחד.





שנוי ללא עקבות

לפני ימים אחדים התמזל מזלי וקיבלתי רובה כזה למבחן. הדגם שקיבלתי היה שונה במעט מהמקור, קנהו קוצר על פי דרישה של אחת היחידות המובחרות של צה"ל, לצורך שימוש מיוחד. הקנה של הרובה שנבחן היה באורך 12 אינץ' בלבד, אך למרות זאת לא נפגם במאומה תפקודו.

בעת הניסוי באש חיה נורו אך ורק כדורים המקובלים ככדורי לחימה, ולא תחמושת צייד בעלי חיים. המטרה הייתה לבדוק את מידת הפיזור של הכדוריות, תוך ההבאה בחשבון שמדובר בקנה שקוצר ושאין בו משנק. קיצור הקנה, אגב, נעשה על ידי מי שנחשב לאחד מחרשי הנשק הטובים ביותר בארץ, שאוקי שהין, תושב תרשיחא ובעל בית מסחר לנשק בעכו. בקנה החדש הועתקה הכוונת הקדמית למקום חדש, מבלי להשאיר עקבות לשינוי שבוצע.



הכדורים שנורו היו מסוגBuckshot בגודל שונה של כדוריות ובאורך תרמיל שונה. לדוגמא: כדור צייד המקובל מאד אצל סוכני ה-FBI הוא Buckshot בגודל מספר ארבעהמכיל עשרים ושבע גולות עופרת בקוטר של 0.24 אינץ' לגולה, בתרמיל באורך 2.75 אינץ'. הכדור המקובל ביותר ללחימהשהוא Buckshot מספר 00 יכיל 8 עד 9 גולות, כל אחת בקוטר 0.33 אינץ', וכפי שניתן להבין, פגיעה של 8 או 9 גולות בבת אחת בגוף האדם יוצרת שמונה או תשעה מסלולי פצע שונים. אין ספק שפגיעה בו זמנית במספר כזה של כדוריות בקוטר 8.4 מ"מ, עולה בעוצמתה וביעילותה על פגיעה של קליע אחד או שניים בקוטר 9 מ"מ בצורת FMJ.



גם בבדיקת הירי מטווח של 15 מטר, רוב הכדוריות פגעו במטרה בגודל מרכז הגוף של אדם. הרובה פעל ללא כל מעצורים, על אף שהיה מלוכלך מאד מירי קודם. גם החול שדבק לשמן שעל הרובה תוך תהליך ההדגמה של הפירוק וההרכבה לא הפריע לחלוטין לירי תקין. ירי כדורי 3 אינטש מגנום היה קל ונשלט, וסביר להניח שהוא מאפשר לכל חייל או שוטר מאומן, לבצע ירי לחימה מהיר ויעיל מאד בכל תנאי. הקנה הקצר גרם לרעש ירי חזק יותר, אך לא במידה שעשוי להטריד מי שמשתמש באוזניות.



לסיכום ניתן לומר שזהו בהחלט כלי לחימה מודרני הן מבחינת הרובה האביזרים אותם ניתן לחבר אליו, הן מבחינת התחמושת שהוא מסוגל לירות, הן מבחינת היישומים הצבאיים, האזרחיים והמשטרתיים. היבואן מאיר רוט מציין שהרובה אינו נמכר בשוק החופשי, אלא ליחידות צבא ומשטרה בלבד. עוד הוא מדגיש שהרובה כפי ששונה בארץ, התקבל כדגם מאושר בחברת בנלי.

פורסם לראשונה בכתב העת מוגן מספר 9, מאי 2001.

הערות ותגובות

.

אני כבר מחכה לו ...


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.shotgun.co.il/shotgun/am_benelli_files/am_benelli_view_open.jpg]

! This is Sparta

ציטוט:

במקור נכתב על ידי צנחן1 אני כבר מחכה לו ... [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.shotgun.co.il/shotgun/am_benelli_files/am_benelli_view_open.jpg]

צנחן,
אם תבוא לבקר אותי תראה כזה אמיתי .. בנלי M4 .
צור קשר בפרטי, או אולי נשאר לך הנייד שלי ?
נעם.

ואולי בהזדמנות זו תסביר לצנחן1 שלא פולטים כל שמועה לאויר המקלדת...

ציטוט של צנחן1:

כושר עצירה - ככל שקוטר הקליע גדול יותר כושר העצירה שלו גדול יותר, ניתן להגדיל את כושר העצירה ע"י שימוש בקליע שיפתח או "ימרח" עם הפגיעה (כגון סופט-פוינט והולו-פוינט). כושר עצירה משמעו שהכדור לא יעשה לך חור ברגל אלא יוריד את הרגל.


Marshall & Sannow יעזרו לו.

http://www.firearmstactical.com/streetstoppers.htm

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Here ואולי בהזדמנות זו תסביר לצנחן1 שלא פולטים כל שמועה לאויר המקלדת... ציטוט של צנחן1: כושר עצירה - ככל שקוטר הקליע גדול יותר כושר העצירה שלו גדול יותר, ניתן להגדיל את כושר העצירה ע"י שימוש בקליע שיפתח או "ימרח" עם הפגיעה (כגון סופט-פוינט והולו-פוינט). כושר עצירה משמעו שהכדור לא יעשה לך חור ברגל אלא יוריד את הרגל. Marshall & Sannow יעזרו לו. http://www.firearmstactical.com/streetstoppers.htm

ידידי יש לך בעיה עם הגדרות ? אל תצטט לי מאמרים אמריקאיים, ובטח לא מאמרים מטעם ..., ההגדרה הפשוטה ביותר לכושר עצירה של כדור היא אותו משפט שהבאתי כושר עצירה משמעו שהכדור לא יעשה לך חור ברגל אלא יוריד את הרגל, הכוונה אינה מילולית אלא מתן הסבר פשוט. אני לא מדען ולא כותב מאמרים, אני סתם חייל פשוט שיורה ... ואין דין כדור 0.22 FMJ לכדור 0.45 הולופוינט. זה הכל, שום שמועות מהאויר.

! This is Sparta

כושר עצירה הוא מונח חמקמק וכללי שבא לתאר את אחוזי המקרים בהם נעצר תוקף בשימוש בכדור בודד אחד מהסוג שעבורו מבקשים לדעת את כושר העצירה.

הוא נותן מושג כללי וכיוון כללי לאפקטיביות של התחמושת.

כליע חזק ומהיר שעובר דרך המטרה לא העביר לה את כל או מרבית האנרגיה שלו (הוא המשיך אחרי) ולכן יעילותו פחותה ביחס לקליע אחר אשר יהיה בעל אותה אנרגיה אך העביר אותה בשלמותה לגוף הנפגע.

בלה בלה.. דברי חוכמה.. ידה ידה

ולמה משתמשים בתחמושת כדוריות כאמצעי לפיזור הפגנות?

לא לחינם המציאו אמצעים קצת יותר בטוחים לטיפול במפגינים

(ולכן פחות מדוייקת ומתאימה לירי מכוון) שמתאימה מאוד לקבלת תמונת כוונות מהירה מאוד ולטווח קצר.

לגבי השימוש נגד מפגינים - גם לי הציטוט היה נשמע מוזר... בעוד במדינות רבות מחפשים כלי נשק שיעצרו חשודים במעשי פשע ללא פגיעה קטלנית, פה פתאום חוזרים אחורה בזמן ומחפשים נשק יחסית קטלני לשימוש נגד מפגינים...

.

כמו כל נשק אחר, גם כאן מדובר בהתאמה של סוג התחמושת לדרישה המבצעית. לרובה ציד קיים מבחר ענק של תחמושת פחות-מקטלניות לשימוש בהפרות סדר - זו גם הסיבה שזהו כלי נשק פופולרי בבתי סוהר ובמשטרה צבאית (לא בארץ).
חברת פז לוגיסטיקה משווקת מבחר גדול של תחמושות מסוג זה כולל שק חול, כדוריות גומי בגדלים שונים, גז מדמיע, צבע ושילובים שונים ומשונים. בערב אביא מידע בנושא.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

אתה יודע באיזה רובה ציד משתמשי ברובוטי ס"פ ולמה דווקא בשוטגאנים ולא בכלי נשק אחר?

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight