 |
17-08-2006, 15:21
|
|
|
|
חבר מתאריך: 07.07.06
הודעות: 352
|
|
|
גיבוש שייטת 13 - המאמר
חבר’ה היום נגמר אחד הגיבושים השואתיים שנראו אי פעם!!!
פשוט שחיטה.. אין לי דרך אחרת להגדיר את זה. קשה בטירוף.
אני אתחיל בסיקור ובחלק מהדברים אני אסמן כוכבית ובסוף אני אסביר כל דבר שמסומן בכוכבית מה זה.
מומלץ גם להסתכל בטיפים בסוף שאני ארשום על דברים שכדאי לעשות לפני הגיבוש ובמהלכו, ציוד נוסף שכדאי להביא וכו’..
יום ראשון
מגיעים לחדרה משם אוספים אותנו לעתלית. מגיעים למתחם שמיועד לגדנ"עות ולגיבושים ושם מתארגנים על ציוד.
בגדים (מכנס וחולצה צבאיים. מדי ב’ בשפה פשוטה)
אפוד/חגור
תד"ל*
נשק - M16 ארוך
שק"ש+מזרן
אחרי שמתארגנים על ציוד פוגשים את החוליה וישר מתחילים להסתכל על כולם מי נראה סוס ומי לא.
המדריכים באים גם כן ומציגים את עצמם והם יבהירו לכם בצורה הכי לא נחמדה שיש שהם לא פה בשביל לעזור לכם ולא בשביל לדפוק אותכם. פשוט למיין מי לדעתם מתאים ליחידה ומי פחות.
כל אחד מציג את עצמו מבין החניכים, מה השם שלו ומאיפה הוא.
אחרי שכל אחד מציג את עצמו מביאים מא"ג ועוברים עליו שיעור קצר בפירוק והרכבה שלו. ממש לא מסובך. מתפרק בקלות ומורכב בקלות, ממש לא בעיה.
טוב, סיימנו עם המא"ג! עכשיו הולכים לקחת שק חול וממלאים אותו בחוף ים במשקל של 10 ק"ג וכאן גם מתחילים קצת להכיר את המשפט "זמנים זה קודש" כשהכל נמדד ויש זמן לקחת שק, זמן למלא שק וזמן לשקול אותו. לכל דבר בגיבוש הזה יש זמן.
במקרה שלנו בגלל המצב התעכבנו קצת במהלך היום הראשון ובסוף העבירו אותנו לישון בבסיס עצמו אז בשעות הצהריים ככה מיקמנו את עצמנו בחדרים וסידרנו את הציוד ועכשיו למעשה הגיבוש מתחיל.
קצת לפני השקיעה פותחים שעון, זמנים... כל הצוות תוך X דקות פה מוכן ב-ח’/שלשות למסע עם ציוד מלא עליהם!
יוצאים למסע של 4 ק"מ (4 פעמים הולכים את הרצועת חוף=2 הלוך-חזור) כאשר הולכים עם אפודים, נשק, תד"ל, שני ג’ריקנים (מי שסוחב אותם לא לוקח תד"ל כי זה אותו משקל) ושתי אלונקות צוותיות שאותן נושאים בנוסף לתד"ל בחילופים.
יוצאים למסע בקצב מהיר וכולו בחול הרך, היבש והעמוק שיהיה אויב גדול מאוד בגיבוש הזה!! לא מסע קשה יותר מדי אבל הצעדים בחול עם כל המשקל והציוד משקיעים אותך עמוק בחול ככה שרגליים חזקות זה די חשוב.
מסע לא קשה יותר מדי ומי שממש מתקשה בו באמת לא במצב טוב.
אצלנו מתוך 20 בתחילת המסע סיימו 19 אני חושב.
המסע לוקח לדעתי משהו כמו 40 דקות ואחרי זה מתארגנים לשינה (אוכל, מקלחת, תפילה למי שמתפלל וכל שאר הסידורים).
הולכים לישון יחסית מוקדם בסביבות 22:00 ככה.
יום שני
אחרי 6 שעות שינה מקבלים צעקות בחדרים "כולם לקום!!!! 5 דקות מוכנים למסע!!!". ישר קופצים מהשק"ש, זורקים מכנס ב’ על הרגליים, חולצה לבנה עם מספר, נשק, תד"ל עם שק חול ואפוד עם שתי מימיות מלאות.
יוצאים למסע של 12 ק"מ (תעשו חישוב שרצועת חוף היא בערך 1 ק"מ ככה שזה 12 פעם הלוך-חזור).
8 ק"מ מתוכם עם ציוד מלא בחול הרך וקצב מהיר. לדעתי זה היה החלק הכי קשה בגיבוש (כן, יותר מהמסע 16) והוא באמת שוחט. ש חבר’ה שפותחים פערים כי הקצב הרצחני, העייפות, הציוד הכבד והחול העמוק לא תורמים למצב.
אחרי 8 ק"מ של זה עוצרים בקצה של הרצועת חוף שם עושים את המסדרים לפני מסעות ותיזוזים ושם מורידים את התד"ל ונשארים רק עם אלונקות, נשק ואפוד. עושים ככה 2 ק"מ, יחסית קל אבל זה חימום לדבר הבא שהוא עוד 2 ק"מ עם אלונקה פתוחה עם 7 תד"לים עליה (7 תד"ל=70 קילו. שואה בהתגלמותה). אנחנו בשלב הזה במסע נשארנו כולה 9 אנשים מתוך 20 שהתחילו את הגיבוש.
באמת שזה דבר קשה בטירוף, הכי חשוב פה זה לעזור לחבר’ה כי בניגוד לאלונקה סגורה שזה ממש לא קשה ולא כבד כ"כ, זה שוחט לכל אחד ואחד מהחוליה את הכתף ככה שחילופים זה חשוב מאוד!
סה"כ הגענו ל-12 ק"מ (12 פעם הרצועת חוף. במסעות תתייחסו לכל רצועת חוף כאל 1 ק"מ). כמו שכתבתי קודם, 8 עם ציוד מלא, 2 בלי תד"ל ועוד 2 עם אלונקה פתוחה עם 7 תד"לים עליה.
אנחנו סיימנו את המסע 9 מתוך 19.
ארוחת בוקר, מקלחת, תפילה לדתיים והולכים לבדיקה מדודה של פירוק והרכבה של מא"ג. כמו שכתבתי בהתחלה, ממש לא מסובך. פשוט בבדיקה המדודה הרבה שוכבים ללחוץ על ההדק כשמכניסים את המכלול ולסדר את הקפיץ כמו שצריך. כשתגיעו לזה תבינו מה אני מתכוון יותר טוב כי עכשיו זה סינית בשבילכם.
מסיימים עם המא"ג ומתארגנים על בגדי ים ומימיות יוצאים למבחני מים בים.
הולכים לים ומתחילים בשהייה ממושכת ומציקה על שני חבלים בים כשיש מסיכה אטומה* ושנורקל. מבחן לא קשה מדי אבל יש כאלה שנופלים בו. במהלך השהייה הזאת אתם תרגישו קצת את הגלים ואת החבלים שעליהם אתה שוכבים מתנדנדים ומדי פעם הם ישפריצו לכם לשנורקל, זה לא כ"כ בעיה לרוקן.
הבעיה האמיתית היא כשחאחד המדריכים בעמדה הזאת עובר במים ומשפריץ לכם מים לשנורקל בשביל לראות איך תתמודדו עם זה.
במקרה שלי הוא שם קצת מים, הוצאתי. עוד קצת, גם אותם הוצאתי. עוד קצת וגם אותם ממש בקושי הצלחתי להוציא ואחרי שכמעט סיימתי להסדיר את הנשימה שלי הוא הטביע לי ת’ראש או משך את החבל למטה, לא יודע בדיוק מה אבל כולי כולל השנורקל הייתי מתחת למים ושם כבר נשברתי ולא יכלתי עוד.
סה"כ לא מסובך מדי פשוט צריך להישאר רגועים כשזה קורה. לי ולעוד כמה זה לא כ"כ הלך. הרוב בד"כ מסיימים את זה בלי בעיה.
כל התרגיל לוקח משהו כמו 30-40 דקות.
סיימנו את התרגיל המציק עם השנורקלים ועוברים לעוד אחד, יחסית נחמד. הולכים לשחייה עם מסיכה אטומה ושנורקל למצוף בים, בערך 40-50 מטר וצריך להגיע בכמה שפחות הצצות. פשוט להסתכל על אחרים עושים את זה ולספור להם תנועות חתירה/חזה (בהתאם לסגנון שחייה שאתם מעדיפים) ולראות תוך כמה הם בערך מגיעים לאזור. לשחות את אותה כמות כשמשתדלים כל הזמן להרגיש את הגלים פוגעים בכם בצורה שווה, כלומר לא להרגיש גל שפוגע בכם באלכסון או בצד שלכם כי אז אתם לא שוחים ישר והזרמים משכו אותכם הצידה.
קיצר פשוט לשחות את הכמות הזאת עד שמרגישים שצריכים להיות קרובים, להציץ ולהמשיך לשחות בהתאם.
אחרי זה יוצאים לתחרות שחייה עד לאיזה מצוף בערך 200 מטר מהחוף, משם שוחים למזח שזה עוד 200 מטר בערך ומשם חזרה לחוף שזה גם בערך 200 מטר. סה"כ לדעתי זה עסק של 500-600 מטר שחייה. כל אחד שישחה איך שנוח לו יש מלא ששוחים שם חזה. פשוט תגיעו כמה שיותר מהר איך שנוח לכם.
סיימנו עם הים לעת עתה אבל לבנתיים מתארגנים על ציוד מלא ויוצאים לתיזוזים.
קשה בטירוף!! אצלנו היה קצת אלונקה סוציומטרית*, זחילות ולהעביר אלונקה מתחת לסרטים לבנים בגובה חצי מטר מהחול בערך כשכל פעם שמישהו מהחוליה או האלונקה פוגעים בסרטים הלבנים כולם רצים לים לטבול.
במהלך התיזוזים תכירו טוב טוב את המושג "טבילה". זה בעצם אומר לרוץ לים להרטיב את כל הגוף. הדרך הכי יעילה וכיפית זה לרוץ לים עד קצת מתחת לברכיים ואז פשוט להימרח במים לכמה שניות!! מרגיע וכיף לאללה. יצא לכם בכל סוג של תיזוז "לטבול" במים, בין אם זה ספרינטים, אלונקות סוציומטריות או זחילות.
קטע נוסף שהיה לנו זה שוב אותה שהייה במים עם השנורקלים והמסיכה האטומה רק שהפעם זה היה בחושך כבר והמים עוד יותר קרים. כל מי שלא הצליח מתחיל להילחץ מזה אבל בפעם הזאת כמעט ולא שמים לאף אחד מים. פשוט לראות איך מסתדרים בעיקר עם הקור כי בשעות המאוחרות בערב כבר המים מתקררים ולהיות שם הרבה זמן מתחיל להציק לגוף.
אפשר להרגיש פתאום את הגוף רועד בטירוף, התכווצויות שרירים קצת ועוד...
סה"כ זה לוקח בערך 20-25 דקות.
אחרי כל זה מתארגים לשינה בסביבות 22:00-23:00 בידיעה שעוד 6 שעות מהרגע שאמרו שצריכים להיות במיטות מקפיצים אותנו למסע 16 הידוע לשימצה! אני אנסה להסביר איך הוא הולך ותבינו שהשד לא כ"כ נורא ושה-12 יותר קשה (לדעתי ולדעת הרבה אחרים מהגיבוש).
יום שלישי
"כולם לעמוד ב-ח’ עם ציוד מלא מוכנים למסעעעעעעע!!!!"
מתארגנים שוב כל החוליה עם ציוד מלא, לובשים שוב את כל הבגדים המציקים שכבר עמוסים בחול, מים וזיעה ויוצאים לדרך.
יוצאים בהתחלה ל-4 ק"מ ראשונים עם כל הציוד קצב מהיר בחול הרך ואחרי ה-4 ק"מ הראשונים אתם לא תשימו לב אבל כמעט חצי חוליה תעלם לכם כי יפרישו אותם או שהם ישברו. ההתחלה מאוד קשה.
אחרי 4 ק"מ (4 רצועות חוף. זוכרים?) עוצרים למנוחה של כמה דקות. שותים, נותנים לכתפיים, לרגליים ולגב לנוח קצת. מחזירים נשימה ויוצאים לעוד 4 ק"מ עם אותו ציוד ואותו חרא. שוב גם פה נעלמים כמה חבר’ה שהמדריכים מפסיקים אותם או בגלל בעיה רפואית או כי הם יותר מדי רחוקים מהחוליה שלהם.
אחרי ה-4 האלו (8 עד עכשיו) מורידים תד"לים וכאן זה כבר נהיה די קל. עושים 4 ק"מ כשכולם בגוש אחד וכאן כמעט אין חבר’ה שנופלים כי זה באמת לא קשה מדי.
נחים שוב אחרי ה-4 האלו ושוב יוצאים לעוד 4 באותה מתכונת-אפודים ונשק בלי תד"ל.
ממש לא קשה כל ה-8 ק"מ האחרונים... השד לא כ-ז-ה נורא.
סה"כ השלמנו 16 ק"מ. אצלנו בחוליה התחלנו את המסע 16, 16 איש וסיימנו אותו 7.
אחרי זה יושבים קצת ולא עושים כלום לזמן מסוים, עצה שלי תנסו לישון כמה שיותר. תראו שכולם ישבו ותחכו להוראות ופשוט תפסו לכם איזה פינה נוחה, שימו ראש ותנסו להירדם עד שיעירו אתכם.
אצלנו התחילו אחרי ההפסקה המסויימת הזאת שיחות אישיות. המפקדים יושבים בחדר עם אחד החניכים כל פעם ל-20-30 דקות ככה ושואלים אותו כל מיני שאלות על המוטיבציה לשרת ביחידה, על השירות, על המסלול ועוד.. לא את כולם שואלים אותו דבר. פשוט תהיו עצמכם, דברו דוגרי ואל תילחצו מזה כי בשיחה הזאת הם ממש נחמדים לשם שינוי. תוכלו לגנוב מהם חיוכים 
מבדקי בריכה עכשיו. עושים כמה מבדקים.
1. החזקת משקולת כשהמרפק מעל המים. טיפ שלי, תעשו את זה עם היד החזקה למעלה מחזיקה את המשקולות ותדחפו את הגוף עם הרגליים והיד השנייה. לא קשה כ"כ.
2. צלילה ולאסוף טבעות מהקרקעית. פעם אחת עם מסיכה אטומה ופעם אחת בלי מסיכה. תרגיל שלי היה ממש קשה והייתי בו ממש גרוע.
הטבעות נמצאות על כמו מתקן עם ווים בולטים שעל כל אחד מושחלת טבעת. טבעות בערך בגודל של צלחת חד פעמים ופשוט צריך לרדת למטה עם החבל עד שמגיעים לקרקעית כשהרגליים נוחתות ואז להתחיל לאסוף טבעות כמה שיותר.
הכי חשוב לא להילחץ ולהתפרע מתחת למים כי זה יקח לכם המון אנרגיות וחמצן ותצטרכו לעלות למעלה וחבל.
3.צלילה למרחק. לוקחים נשימה ושוחים כמה שיותר לאורך הבריכה.
4. פירוק והרכבה של מא"ג מתחת למים בכמה שפחות זמן וכמה שפחות הצצות. עצה שלי, בנשימה הראשונה תפרקו את המא"ג ותתחילו את ההרכה בהכנסת הקפיץ, תעלו לקחת אוויר ותחזרו למטה תוך נשימה-שתיים אתם מסיימים עם זה. חשוב שתזכרו להעביר את היד על האזור שבו הקת של המא"ג נכנסת כדי שלא תיתקעו ותילחצו מתחת למים. תחזיקו גם את המא"ג ישר כשאתם מכניסים את הקנה כי זה חלק שהוא יחסית רחוק מכם וקשה לתפוס את העומק והכיוון של הקנה ככה שתסדרו את המא"ג בצורה הכי נוחה להרכבה שאפשר. יסבירו לכם כבר איך.
5. שחייה מעל ומתחת לחבל כמה שפחות זמן והצצות. לא מסובך מדי, ההלוך הוא מעל החבל שזה ממש קל ואין סיבה לעשות את זה עם נשימה בכלל אפשר באותה נשימה שיוצאים לדרך לסיים ככה בריכה. כשיוצאים לצד השני חזרה לוקחים אוויר שלא נחשב בספירה והחזרה קצת יותר קשה. 3 נשימות גג בחלק הזה.
6. ריקון מסיכה ושנורקל מתחת למים. קל לאללה.
אחרי זה שוב מתארגנים על ציוד ויוצאים לתיזוזים בערך כמו אתמול רק שהפעם במקום להעביר אלונקה מתחת לסרטים היינו צריכים לבנות עמדה. תרגיל שאני ממש אהבתי. כיפי לאללה, מעניין ויותר מהכל, קורעעעעעעעעע מצחוק!! אני פשוט הייתי בשלבים של כמעט להשתין במכנסיים מצחוק. אפילו המדריכים שלנו באיזה קטע התחילו להיקרע מצחוק שם. קיצר תרגיל ממש אחלה
בנוסף אליו כמובן יש זחילות, אלונקה סוציומטרית וספרינטים. כמובן שיש טבילות רבות במים...
סיימנו עם התיזוזים ובעצם באופן לא רשמי נגמר הגיבוש. מי שלא הספיק לעשות שיחה עם המדריכים עושה ומי שעשה אותה כבר יש לו קצת זמן חופשי שכמובן מומלץ לנוח בו.
ברוב הקבוצות יש באותו ערב שיחת שבירת דיסטנס בה המדריכים מספרים קצת על עצמם, איזה דרגה היו, עיסוק וכו’... קצת להכיר את הצד היותר אנושי שבהם (תאמינו לי שכמה שתקללו אותם במסעות תגלו שהם תותחים. אני במסעות קיללתי את המדריך שהיה שוחט אותנו על החוף אבל אחרי השיחה האישית תפסתי ממנו אחושרמוטה וגיליתי שהוא לא באמת מניאק. זה עסק עם בנאדם רציני מאוד, תותח, נחמד לאללה ולשם שינוי גם חייכן קצת ולא מחייך רק חיוכים אכזריים כשאנחנו זוחלים או אוכלים חול).
הולכים לישון ב-22:00-23:00.
יום רביעי
ומקבלים שינה איכותית עד איזה 6:30-7:00 בבוקר ואחרי כמה זמן יוצאים למתחם הראשוני של הגיבוש (האזור קליטה המעפן עם המיטות המציקות) ומחזירים ציוד.
מי שצריך ללכת לפסיכולוג הולך וכל השאר סתם מתייבשים איפשהו. תשובות מקבלים עוד באותו הערב.
סטטיסטיקה
התחילו 180
סיימו את הכל (הכל=כל המסעות וכל דבר שהיה בגיבוש) 40-50 איש
לגבי כמה התקבלו אני לא יודע במדויק אבל אני חושב ש-20-25 ככה.
הסברים
1. תד"ל = תיק מעפן בטירוף שחייבים (!) לשפצ"ר בצורה נורמלית אחרת אתם תסבלו. התיק הזה מכיל למעשה את השק חול.
חשוב לשפצ"ר אותו עם הרצועות העבות ולא עם הדקות כי הן ממש לא נוחות.
בנוסף כשאתם במסעות אתם תראו שיש כמו ברזלים מעוגלים בתד"ל שיכולים להיות מאוד לא נוחים וכואבים אז תשימו לב שבאפוד/חגור מעל הפאוצ’ים במותניים יש כמו טבעות כאלה אז תנסו לחבר אותם אחד לשני (כשתראו תבינו מה אני מתכוון) וזה יעזור לכם מאוד! אם התד"ל לא משופצ"ר טוב אז לפעמים הוא ממש לוחץ באזור הבית שחי וזה סיוט.
2. מסיכה אטומה = מסיכת צלילה רגילה שפשוט שמו עליה איזולירבנד שחור.
3. אלונקה סוציומטרית = יוצאים לספרינט והארבעה או שמונה הראשונים לוקחים אלונקה (תלוי אם יש אלונקה אחד או שתי אלונקות). מי שמגיע לאלונקה נרשם. אני ממליץ שפשוט תעשו בפעם הראשונה אל תזדרזו לאלונקה כי יהיו אנשים שידפקו ספרינטים. תגיעו בפעם השנייה כשחלק יהיו עייפים מהסחיבה הראשונה וככה ספירנט אחד תרוצו לאלונקה וספרינט שני "תנוחו" ואל תרוצו לאלונקה ככה שזה יוצא פעם כן פעם לא.
טיפים
שמרו על ההיגיינה שלכם שם כדי שלא יתפתחו לכם שפשפות וגירויים מציקים כאלה שימררו לכם את החיים. רובנו התקלחנו כל פעם שהיה אפשר (5 פעמים ב-3 ימים!!!) וכל פעם החלפתי תחתונים וכל יום השתדלתי להחליף פעמים גרביים. חשוב מאוד שתעשו את הדברים האלה.
תנצלו זמנים פנויים לסדר את האפוד והתד"ל שלכם שיהיה לכם כמה שיותר נוח במסעות.
תעזרו לחברים במסעות וסתם ככה בין לבין, תתחברו עם האנשים.. יש שם ממש תותחים.
תנצלו "זמנים מתים" לשינה ומנוחה ואולי גם שפצו"רים אם צריך.
מתיחות. כל פעם לפני ואחרי מסעות ותיזוזים תעשו זה ממש חשוב ולא תמיד יגידו לכם לעשות אז אם יוצא לכם תעשו קצת.
ביום הראשון כשאתם לוקחים נשק תדאגו לקחת נשק שיש לו מאחורה או מקדימה או גם וגם כל מיני מיתרים שיעזרו לכם לשפצ"ר את הרצועה אליו כמו שצריך.
אל תתפנקו ותשימו ריפוד בכתפיים או תביאו רצועת נשק מהבית ודברים בסגנון. קחו מה שמביאים לכם ותסתדרו איתו כי לא כל המדריכים יראו את זה בעין יפה.
במסעות תצמדו למדריך כמה שיותר כי ברגע שנמצאים כמה מטרים מאחריו לא מרגישים שמתרחקים ופתאום תמצאו את עצמכם 20 מטר מאחורה ותצטרכו לדפוק ספרינט לכולם וזה לא מומלץ.
היצמדות לתחת שלו תעזור לכם לשמור על קצב. תהיו הזנב שלו פשוט... לא קל אבל אפשרי.
מה להביא?
משחה נגד שפשפות.
הרבה מאוד תחתונים, גרביים וחולצות לבנות.
אזיקונים. אין דבר שהם לא יעשו!! תביאו איזה 10 קטנים ועוד 5 גדולים יותר זה יספיק לכם.
הרבה רעל וראבק רק זה יחזיק אתכם במסעות כי לא משנה כמה סוסים אנשים או כמה עגלות הם, כולם גמורים שם מעייפות ולאף אחד אין כח אבל רק המוטיבציה תגרום לכם להמשיך ללכת לא משנה מה קורה.
קיצר, תשקיעו, תנו 200% ואם יש יותר אז גם אותם. תזכרו שבאמת הכל תלוי בראש, אבל מצד שני אל תפקירו את הגוף שלכם ותבואו לשם עגלות. תרוצו קצת לפני הגיבוש 3 פעמים בשבוע ככה - ריצת ספרינטים, ריצה ארוכה וריצת שחרור.
שיהיה לכולם בהצלחה!! באמת גיבוש שחיטה וכל מי שמסיים אותו אני מוריד את הכובע בפניו. רק נחישות, ראבק ורעל יסיימו את הגיבוש.
(פרסמתי את המאמר גם אתמול בלילה באתר www.gibush.net) |
|
ראשי
צ'אט
)
מצב כלאיים
