20-08-2006, 21:27
|
|
|
|
חבר מתאריך: 25.04.02
הודעות: 17,485
|
|
הלו, שרתתי מיד אחרי מלחמת יום הכיפורים במיתלה שבסיני.
איציק מרדכי כמג"ד 202 ניהל את העינינים בג'ידי.
הפקידות שנכנסו לקרון שלו לא יצאו במשך שעות וכל הגדוד ידע...
היו ימים...
בסוגריים: טלי ליפקין שחק (רפפורט של אותה תקופה) שירתה בלישכת ראש אמ"ן בקריה...נעזוב זה.
באותה תקופה הבנות לא התלוננו מאלף סיבות והמרכזית שביניהן היתה, שלא היה נהוג להתלונן...ומי בכלל היה דופק להן חשבון? גם לא דיין, גנדי, לא מתן וילנאי או יאנוש...ועוד כהנה וכהנה.
היום, 35 שנה לאחר שריפת החזיות, נשים, הן מנהלות בנקים, חברות ואפילו ראשי ממשלות. הדפוסים השתנו ויחד איתם השתנו הזמנים והנשים תפסו אומץ לב. נכון, לא כולן, עדיין ישנן הרבה נשים שחוו אינוס או לחץ ולא העזו להתלונן.
הפחד עדיין משתק אותן. הן ורק הן צריכות לעזור אומץ, להתלונן, להגיב ולבער את הנורמות בלשון סגי נהור, פשוט לצאת למלחמה בכל אותם מנייאקים החושבים שהכל מותר בשל מעמדם ולהכניע אותם.
אם הנשים תעשינה זאת, תצאנה כל אותן ניפגעות נישכרות, תעודדנה אחרות, תפלנה אימה על חברי כנסת, מנהלים וראשי חברות ותקנינה מעמד שווה לגברים בחסות החוק והצדק.
הדרך ארוכה אבל אפשר כבר לראות את האור בקצה המינהרה.
_____________________________________
looopy
|