יש לי חבר בן 31 שחווה משבר מההורים שלו בעיקבות משהו שנראה סתמי אבל השפיע עליו קשה . הבחור גידל שיער במשך שנה וחצי והיה מאוד מרוצה אפשר להגיד והאמת הוא נראה עם זה די טוב , כאילו קוקו לבנים זה לא כזה שוס אבל עליו זה בא בול . הקיצר ההורים שלו שהוא גר אצלם אז לא אהבו את השיער שלו אפשר להגיד והלכו לספר השכונתי בקומבינה שכשהילד שלהם בא לגלח את העורף הספר יגזור ויגזור תספורת קסדה מה שנקרא ( זה הכל טרמינולוגיה של החבר) והילד יתאכזב ויעשה קרחת , המתיחה הזאת עלתה להורים די הרבה כסף וכשהילד חזר הביתה הם לא דיברו איתו , נתנו לו להתבשל במיץ של עצמו , מיותר לציין שאחרי ארבעה חודשים הוא אכן עשה קרחת ואחרי זה היה לו סרטן ( ממש סרטן) בעורף שנתיים עד שזה עבר לו. החיים שלו התחרבשו , הוא השמין והתבגר ומיותר לציין שהשיער שלו לא גדל מאז .
הילד פגוע מאוד , יושב וחושב כל היום , מה אם זה לא היה קורה , אפשר להשוות זאת להרגשת שכול במובנים מסוימים אבל זה רק שיער . שאלתי היא האם יש איזשהיא דרך לעזור לו ? ( חוץ מלהגיד לו שיגדל שיער שוב) , העניין הוא שהוא פגוע גם מהמחלה שבה הוא נלחם בכוחות עצמו כמעט , כלומר אחרי הקרחת הוא היה כ"כ עייף שבשנתיים הבאות הוא הלך מרופא לרופא וגימגם עד שבסוף האמינו לו שהצוואר שלו כואב.
וגם המשפחה שלו , זה זוג הורים מבוגרים שלא תמיד יודעים מז טוב לילד ומה לא והוא מרגיש שהוא גרם להם לרגרסיה בגילם המבוגר שכבר אי אפשר לתקן כאילו הוא עוד צעיר ויכול לחזור לעצמו אבל הם כבר לא " קפיציים ". האם טיפול נפשי זה הפיתרון , האם כדורים פסיכיאטרים או שיחות קבוצתיות , אני כותב את זה במקומו בעצם כי הוא מפוחד עדיין . מה אתם ממליצים לי בתור חבר שלא ראה אותו זמן ארוך כי בזמן הזה הייתי בחו"ל ולא היינו כ"כ בקשר , לעשות?

1. מה בדיוק הקשר בין התספורת לסרטן? האחד גרם לשני?
2. מה בדיוק עלה להורים הרבה כסף?
3. למה הם לא דיברו איתו אחרי שהוא חזר מהספר? הגיוני יותר שהילד הוא זה שיכעס על ההורים.

אם העובדות נכונות,הרי שבלי ספק ההורים הם אלו שלא בסדר. הם רוצים שהילד יסתפר,אז שישוחחו איתו בכנות על הנושא,שישאלו אותו למה הוא מגדל שיער,אבל שלא ילכו ויעשו מעשים מאחורי הגב.
אני לא הסתפרתי מגיל 15 (אפילו לא קצוות) ,ואם מישהו יעז לגעת בשיער שלי זה לא יגמר טוב...

אז מה עושים עכשיו?
אם הבחור מדוכא בגלל השיער שלא צומח,אז זה החלק הקל. הרבה גברים מאבדים את השיער באופן טבעי,ואין הרבה מה לעשות נגד זה. דווקא מאד נעים עם קרחת בקיץ הישראלי הלוהט,וחוסכים כסף על שמפו.
הבעיה היותר קשה זה ההתמודדות עם מחלת הסרטן. אם הוא מטופל במחלקה אונקולוגית,אז בטח יש שם צוות פסיכוסוציאלי שאפשר להיעזר בו.

הם עשו "קומבינה" עם הספר ושיקרו לילד שלהם! במטרה לעשות לו קרחת?? ואח"כ:

"וכשהילד חזר הביתה הם לא דיברו איתו , נתנו לו להתבשל במיץ של עצמו"-זה לא מובן לי..

ולגבי הסרטן..ידוע שברגע שמתחילים בטיפולים כימותרפיים, השיער נושר..
אז אין כאן כל קשר למעשה של ההורים, הנשירה באה כתוצאה מהמחלה, לא כתוצאה מהקומבינה שלהם.

יעזור לו להיות בסביבת מטופלים כמוהו, שירגיש בנח.
וכמו שמינימקס אמרה, בבית החולים מצמידים למטופלים פסיכולוג..יש צורך שיפנה אליו..שידבר איתו.

שונרא מאי 1992-מרץ 2006.
R . I . P