25-08-2006, 03:11
|
|
|
חבר מתאריך: 17.05.05
הודעות: 72
|
|
בלב שבור וכואב
בלב שבור וכואב אני כותב את ההודעה הזאת , ובעיקר בתחושה של אכזבה.
אני חזרתי מגיבוש טיס ואיין לי מילים, מצאתי את עצמי מאזין למפקד בית הספר לטיסה אומר שעקבו אחרי כל הנהלים ושהכול התנהל לפי הספר, יתכן והוא עוד היה ממשיך ומסביר שכלום לא קרה אילולי הייתה משפחה אחת שהתפרקה לגמרי בגלל הגיבוש הזה.
חברים, בואו לא נשלה את עצמנו באמרות כמו "נהלים" ו"תקנות" מפני שאם הם היו עובדים לא היה נפטר מלש"ב בגיבוש הזה. אני שומע שאנשים אומרים שפעולות הסגל היו נכונות והחניך הוא שאחראי למותו ואני מתחלחל.
לפי דעתי אל לנו לקבל את הגיבוש הזה כדבר שהוא מעשה שמיים , מדובר במשפחה ששלחה את היקר לה מכל לקייטנה מתוחכמת ובשניה אחת התפרקה לחלוטין, אני מרגיש שזרקו על החיים שלי ושלנו מגובשי אוגוסט 6 ואני נפגע באופן אישי.
לא מעניין אותי באשמת מי הדבר קרה ולא מעניין אותי כלום, מעניין אותי רק שמוות של חניך בגיבוש טיס הוא בלתי מקובל ומעניין אותי גם שבלי הרבה מאמץ זו הייתה יכולה להיות המשפחה שלי או של כל אחד אחר.
כמו שאני רואה את זה יש כאן ניסיון להראות שדברים כאלו קורים, אבל אל לנו להתפס לפרדיגמה הזאת, עלינו המגוייסים והמלשב"ים לקחת את מקרה המוות הזה באופן אישי כאילו זה קרה לנו או לחבר הכי טוב שלנו , כי אלוהים יודע שבתנאים האלו זה היה קרוב מאוד לכך...
חברים , לא מעניין אותי מה יאמרו בעיתונים ומה יאמרו החוקרים הצבאים, שלחו אותנו לגיבוש שהורכב בעיקר מאנשים חסרי ניסיון וצעירים (מכיוון שהמנוסים יותר טרודים כרגע בטייסות שלהם עקב המלחמה) מתוך קיבעון לתאריך מסויים, וביצעו את הגיבוש הזה בעת החמה ביותר בשנה מתוך תפיסה דומה.
אני לא יודע מה לומר יותר ובאחת הפעמים הראשונות בחיי אני נאבק למצוא את המילים , זה היה יכול להיות כל אחד מאיתנו , כל אחד! חברה זו לא הייתה טעות רנדומלית זו הייתה קומדיה של טעויות וכהוכחה לזה נוכל לראות שצעיר נוסף אושפז הלילה במצב בינוני בבית החולים כתוצאה ממכת חום נוספת.
במשך כל הגיבושים עד היום לא קרה דבר שכזה מה שמוכיח לנו שהגיבוש הזה עבר את הגבול, ושהגישה הזאת של לטרטר את החניכים עד מוות מצד אחד תוך הבהרה של כך שהליכה למרפאה סופה הורדת ציון המגובש היא גישה מעוותת לגמרי.
חברים אני פונה אליכם ואומר בשיא הרצינות : זרקו לנו על החיים.
אשמח לדעתכם
לא מסתתר מאחורי מעטה האנונימיות
רון נחשון.
צר לי על שלא תזכה לתענוג המפוקפק של הזריקה בבקו"ם, יהי זכרך ברוך.
_____________________________________
עכשיו, זה לא הסוף , זו גם לא ההתחלה , אבל אולי זאת התחלת הסוף...
|