30-08-2006, 13:46
|
|
|
|
חבר מתאריך: 12.08.06
הודעות: 383
|
|
|
לכל יחידה בצה"ל יש דרישות - ולמשרד הביטחון לא נשאר כסף להגנה נגד טילים
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/printed/P300806/a.a.3008.600.1.9.jpg]
שר הביטחון, עמיר פרץ, סבור כי הרקטות והטילים הם "איום אסטרטגי". אולם, המומחים חלוקים באשר לעוצמת האיום ולזמינות הטכנולוגית והיעילות של הפתרונות השונים שאמורים לתת לו מענה.
שלשום החליט פרץ למנות את מנכ"ל משרדו, גבי אשכנזי, לרכז את "המענה המבצעי לאיום הרקטות קצרות הטווח והרקטות לטווח בינוני". אשכנזי יצטרך להחליט, בתיאום עם מומחים בנושא, אם להמליץ שישראל תצטייד בתותח הלייזר (נאוטילוס/ סקיי גארד), אם לקדם מיזמים שונים של טילים נגד טילים (מיני חץ) הנמצאים בשלבים שונים של בדיקת היתכנות, ואילו תקציבים להקצות להם.
מדובר בהחלטות קשות ובנטל תקציבי של מאות מיליוני דולארים, וכל זאת כאשר שמיכת הביטחון קצרה ולקחי מלחמת לבנון רבים. צה"ל צריך להתכונן לקראת עימות אפשרי עם איראן, המתקרבת לייצור נשק גרעיני ואולי גם עם סוריה. היחידות השונות ממהרות לנצל את המומנטום ולהציב דרישות חדשות, וכמעט כל חיל בצה"ל דורש את חלקו (ראו תרשים).
"מערכת הביטחון היא מערכת ביורוקרטית", קובע הד"ר עודד עמיחי, מדען בכיר לשעבר ברשות לפיתוח אמצעי לחימה (רפא"ל) ומצדד נלהב בפתרון של תותח הלייזר. הד"ר עמיחי סבור כי ישראל כבר היתה יכולה להיות מצויידת במערכת אחת לפחות, שהיתה נותנת לה מענה מפני קאסמים בנגב.
דובר אחר, גם הוא מדען בכיר לשעבר רפא"ל שביקש להשאר בעילום שם, טוען כי טיל הים-ים "ברק" מתוצרת רפא"ל, המותקן על כלי השיט של חיל הים ונמכר לציים רבים בעולם, יכול היה לתת תשובה דומה לאיום הטילים לטווחים הקצרים והבינוניים (עד 200 ק"מ). לדבריו, כבר לפני כשני עשורים הוצע הרעיון אך ראשי מערכת הביטחון דחתה אותו.
עוזי רובין, שהיה עד 1999 ראש מנהלת מיזם חומ"ה (חץ ומערכות התראה), חידש את ההצעה להשתמש בטילי הברק לפני שנתיים וחצי. אך הצעתו נדחתה - כנראה משום שבמערכת הביטחון סברו כי מדובר במערכת מיושנת יחסית. אם היו מקבלים את ההצעה, ייתכן כי חלקים מאזור הצפון, ובהם מפרץ חיפה על מתקניו האסטרטגיים, היו מוגנים. יש מי שמסיקים מכך כי במערכת הביטחון "מאוהבים בשקפים ובמצגות ולא בברזלים". כלומר, שאנשי המחקר והפיתוח מעדיפים "צעצועים חדשים על פני מערכות ישנות, בדוקות ויעילות", כפי שאמר בכיר לשעבר במערכת הביטחון.
בעיה אחרת היא הקשר ההדוק, כמעט גורדי, בין משרד הביטחון, כולל מפא"ת (מינהל למחקר, פיתוח אמל"ח ותשתית טכנולוגית) שאמורים לכאורה לייצג את האינטרסים העליונים והאולטימטיביים של הציבור הרחב, לבין התעשיות והחברות הבטחוניות שמייצגות אינטרסים צרים של עצמן. אף ששמואל קרן, ראש מפא"ת מנסה לשנן לפקודיו, אזרחים וקצינים במדים כאחד, שראייתם צריכה להיות ממלכתית ושעליהם לעמוד איתן מול לחצי האינטרסנטים, לא תמיד זה קורה בפועל.
בעיה נוספת שמתעוררת שוב ושוב היא יחסים בעיתיים וקרבות יוקרה על שליטה, נכסים ומשאבים בתוך צה"ל. מסיבה זו אין לחיל היבשה (בעיקר חיל התותחנים) עד היום שום מערכת יעילה של טיל נגד טילים מדוייק. חיל האוויר הודף כל ניסיון כזה ותובע לעצמו בלעדיות על הפעלת טילים וטילים נגד טילים (כמו החץ).
אפשר להניח כי התחושה המשותפת לרבים בישראל כי העורף הופקר תזרז את פרץ ואשכנזי לקבל החלטות מהירות. במקביל גם ייעשו מאמצים לזרז את המחקרים השונים (בעיקר ברפא"ל) על פיתוח טיל חדש נגד טילים לטווח בינוני. אבל כל אלה אסור להם להשכיח כי בסופו של דבר מערכות נשק מפני טילים אינן יכולות לתת מענה הרמטי. זהו משחק טכנולוגי ומבצעי של חתול ועכבר. על כל מערכת הגנה שמיועדת ליירט או להשמיד טילים ימצא היריב פתרון כמותי או איכותי לשטות, להטעות ובסופו של דבר "להביס" אותה.
http://www.haaretz.co.il/hasite/pag...SubContrassID=0
_____________________________________
"אין רועה, ואין מנהיג, איש הישר בעיניו יעשה."
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
