31-08-2006, 20:57
|
|
|
|
חבר מתאריך: 07.03.06
הודעות: 114
|
|
|
מאמר-גיבוש צנחנים 29-30 לאוגוסט..
טוב אני יכתוב על הגיבוש מנק' המבט שלי!
השעה 4 וחצי בבוקר ואני קם, נוסע לתחנת רכבת, מגיע לתחנה...בהתחלה היו קצת בעיות אבל עברנו את זה...
בקיצור מגיע לתחנה המרכזית בת"א...ורואה עוד כמה אנשים שבאים לגיבוש שגם הם מבולבלים כמוני...אבל הצתרפתי אליהם וחיפשנו ביחד את האוטובוס שייקח אותנו לתל השומר...(הנהג היה איטיופי עם מבטא כבד שהרס אותנו מצחוק...הבאנו לו את כל הכרטיסי נסיעה האלה שיתלוש את הכרטיס המתאים...והוא התעצבן אז הוא צעק עלינו "מה אתה מביאים לי שטיח תתלשו בעצמכם!" חחחח היה ממש מצחיק!)
אחרי הצחוקים באוטובוס הגענו לתל השומר...אני התחלתי לחפש את חברי לפורום (שמו בישראל אור)
אחרי שמצאתי אותו ישבנו קצת במקום מוצל...ההינו צריעכים להרשם אצל שני חיילים אבל אני חיכיתי שירד קצת התור...אחרי שנרשמנו התייבשנו קצת בצל...ואז הוא הגיע המפקד קאסה..בחור שחור שחושב שהוא מינימום הרמטכ"ל!
התחיל לצעוק קצת ולהסביר מה הולך להיות לנו...ארני ממליץ לנצל תזמן הזה כדי להכיר אנשים חדשים...אחרי שחיכינו זמן ארוך חילקו אותנו לקבוצות...אני ההיתי בקבוצה 3 עם חברי אור...
מפה לשם הלכנו לקבל מדים מילאנו טפסים כאלה ואח"כ הלכנו לאכול (אני לא בידיוק זוכר מה היה שם כי ההיתי עייף ולא שמתי לב למה שאומרים פשוט הלכתי עם הזרם).
אחרי האכילה נתנו לנו ללכת לאוהלים ושם התייבשנו עם איזה 5 וחצי 6...(באוהל הכרתי תבנאדם הכי חרטטן בארץ...כל מי שהיה בגיבוש מכיר אותו-זה שעבר גיבוש שייטת מטכ"ל גדוד 50...היה 7 שנים בקארטה ו5 שנים במשטרה ולא עצר אף יהודי רק ערבים...וגם הוא כל שבוע מוציא חברים שלו ממעצר על סמים...קיצור שקרן לא קטן).
ב5 וחצי הסתדרנו לפי הקבוצות והלכנו לכיוון המסלול של הריצת 2000...בכל מקצה שני קבוצות היו על המסלול...קבוצה אחת שעשתה תריצה וקבוצה שניה חיכתה...אני ההיתי בקבוצה שניה והמספר שלי היה 69...בשלב הזה אתה מרגיש פרפרים בבטן ולפני שאתה שם לב המפקד נותן לך סימן לצאת לריצה...אני סיכמתי עם חבר שלי אור שאנחנו רצים ביחד...ההיתי בטוח שהוא מאחורי ולכן תמיד הגברתי מהירות...בלי לשים לב הגעתי לחייל שמסמן אותנו בצבע...ואני עדיין חושב שאור חברי מאחורי...
אז פשוט הגברתי מהירות...ושוב בלי לשים לב ראיתי שאני ב10 מטר האחרונים של הריצה...ולפניי יש רק 2 אנשים מהקבוצה שלי...
בקיצור הגעתי מקום שלישי בקבוצה שלי...ולאורך כל הדרך רק דימיינתי שאור מאחורי חחח...
אחרי הריצה הלכנו לעשות תורנות מטבח קטנה...סטלה של החיים אני קיבלתי איזה חייל שביקש ממני להפריד ענבים חחח...אחרי התורנות מטבח עמדנו בח' ענקית כזאת...ששם קראו שמות וחילקו אותנו לקבוצות חדשות...אני ההיתי קבוצה 2 מספר ברזל 5...הכרתי קצת תאנשים וגיליתי שיש לי אנשים בקבוצה ממש סבבה...עשינו תורנות שמירה ולבסוף בבוקר גילינו שממספר 8 הפסיקה התורנות כי לא הצליחו להעיר את מספר 9...בבוקר קמנו והבנו שעכשיו מתחיל הגיבוש האמיתי...
ב3 וחצי קמנו וב4 כבר עמדנו במגרש מסדרים עומדים בשלשות...
המפקד הגיע אמר לנו ללכת לאכול עוגה ולשתות תה...
ואז הגיע מילואימניק חדש שהוא יהיה המפקד שלנו לאותו יום...הכרנו אותו ולאחר בערך 3 דקות כבר ההינו עם כל הציוד עלינו והלכנמו איזה 700-800 מטר לכיוון המסלול של הריצת 2000...
המפקד ביקש מכל אחד שיעמיס עליו שק חול ששוקל בערך 20 קילו...
כולם העמיסו והתחילו התיזוזים...(23 שניות עיקפתם תשק חול זוזזזזז...!!!)...לאורך כל המקצים של השקי חול אני הגעתי ראשון...ולדעתי השקי חול היה ממש קל...החבר'ה לא האמינו לזה שתמיד אני ההיתי ראשון...ואז המפקד ביקש ממנו להחליף שק ששקל בלי להבגזים 25 קילו!...ותאמינו לי שזה משמעותי ברגע כזה...
אחרי שהחלפתי תשק ראיתי שיושבים על הריצפה בערך 7 ילדים שכבר פרשו...ולא האמנתי עברה בסך הכל שעה...
אחרי בערך שעה וחצי של ריצות עם השקי חול המפקד החליט שהוא נותן לנו משימה...לעשות 60 סיבובים צוותיים אבל יש בעיה...אסור שמישהו יעשה את אותו מספר סיבובים שאחד החברים שלו עשה...למשל אם מישהו עשה 4 סיבובים אז אסור שעוד מישהו יעשה 4 סיבובים...בקיצור החלטנו שאנחנו נתחיל בכך שמישהו יעשה 15 סיבובים וככה נרד למשל הראשון עושה 15 השני עושה 14 השלישי 13...וכך הלאה.
אז אני התנדבתי לעשות 15 סיבובים...והתחלתי לרוץ...לאחר שסיימתי את כל הסיבובים המפקד החליט להעלות את הרמה ועכשיו אנחנו צריכים לעשות 80סיבובים כמובן שהבנו באותו רגע שבמקצה הקודם עשינו יותר מ60 סיבובים והחלטנו שגם הפעעם אנחנו נתחיל מ15 סיבובים לאדם וככה נרד...שוב אני התנדבתי לעשות 15 סיבובים...ולאחר שסיימתי המפקד קרא לנו לשתות ולהוריד שקים...זה הייתה הנקודת אור שלנו...
כמובן שכל דבר נרשם אפילו אם אתה מגרד את הגב או מתכופף כדי להסדיר נשימה...
לאחר שרשמו אותי (מספר 5) תמיד בתור המוביל המפקד נתן לנו לעשות דיון ולאחר הדיון להעמיס על האלונקה 4 שקים של 25 קילו והתחלנו את האלונקה הסוציומטרית...בהתחלה החלטצתי שאני עושה סיבוב סוחב סיבוב נח...אבל שראיתי שאנשים בכלל לא רוצים לסחוב את האלונקה אז תמיד סחבתי...
אחרי בערך 10 פעמים (אני מתוכם סחבתי 7 פעמים)...הפסקנו עם האלונקה...ושוב היה לנו דיון קטן ועוד משימה...לאחר המשימה קיבלנו זמן לשתות להשתין ולהקיא (מי שצריך חחח..אני הקאתי כי שתיתי יותר מידי).
אחרי ששתינו המפקד עשה קו בחול ואמר שמתחילים עם הזחילות...ובאמת שזה הדבר הכי קשה שהיה לי בגיבוש...פה ההיתי ממש חלש...אחרי בערך 40 דקות של זחילות כבר לא הרגשתי תרגליים...כל השרירים נתפסו לי...
אחרי הזחיולות כבר שמתי לב שהשמש עלתה מזמן...ועוד מעט מסיימים!
לא האמנץתי שאני עומד לסיים...אבל אז המפקד ניפץ את החלום ויצאנו למסע עם האלונקה...
המסע באמת היה ממש קשה!!!
ההינו 6 אנשים שתמיד ההינו על האלונקה והחלפנו אחד את השני וכל השאר פשוט לא שמו זין ולא עזרו בכלל!
היו לי יותר מאיזה 4 פעמים שחשבתי לפרוש אבל תמיד ראיתי את החברים שלי קורסים מתחת לאלונקה וההיתי חייב להחליף אותם...למרות שהרגע יצאתי מתחת לאלונקה...
המצב היה ממש קשה כל 10 צעדים היה חילוף של מישהו אחר והמפקד היה ממש אכזרי מתי שראה שכולם שבורים הוא הרים את היד וההינו חייבים לתת ראבק כדי להגיע אליו ב5 שניות!
אחרי איזה 3 ק"מ כבר כל ה6 אנשים היו שבורים טוטאלית...
ואז באמת ראיתי את הנ'ק סיום...נשאר עוד ק"מ אחד!
נכנסתי מתחת לאלונקה וצעקתי "צוות שתיים רעל בענייייםםםם"..!!
וכל הצוות נתן ראבק אחרון! וסיימנו הגענו למגרש...המפקד אמר שלא מורידים את האלונקה עד שהוא מסיים..ואני כבר חשבתי שהנשמה יוצאת לי!
הוא נתן שיחה של שבירת דיסטאנס והחליט שאנחנו יכולים להוריד את האלונקה...הורדתי אותה וההרגשה הייתה בשמייםם..!!!
כולם היו שמחים...עשינו חיבוק קבוצתי וממש אני הלכתי לאחד אחד ונתתי חיבוק עם כל הזיעה אבל לא הפריע לי הרגשתי שאני חייב לעשות את זה...ישבנו כולם עם המיימיות שתינו והתחלנו לשבח אחד את השני (אני הרגשתי ממש גאה בעצמי כי כולם אמרו שאני ההיתי הכי תותח..!!)
אבל עם כל הגאווה ידעתי לפרגן גם לאחרים...הרבה מהצוות הודו לי שלא נתתי להם לפרוש והכרחתי אותם להמשיך...
לבסוף הלכנו כולם למקום שעכל הסיימים התקבצו בו...קיבלנו שוקו ולחם עם גבינה...
וחיכינו לשיחה עם הפסיכולוג...
אחרי השיחה אני ו3 אנשים מהצוות שלי יצאנו החוצה הלכנמו לבורגר קינג...קנינו כל אחד כוס ענקית של קולה...והתחלנו תנסיעה לכיוון הרכבת...עייפים רצח אך מאושרים!
ברכבת דרכנו נפרדה...מכיוון שהרכבת הייתה מלאה...
אך זה היה לטובה...בגלל שהכרתי 3 בנות ממש חמודות שגם איתם שמרתי על קשר חחחח
טיפים:
*לא לפרוש בשקים,לא לפרוש בשקים,לא לפרוש בשקים,לא לפרוש בשקים,לא לפרוש בשקים,לא לפרוש בשקים.
*לא לפרוש בזחילות,לא לפרוש בזחילות,לא לפרוש בזחילות,לא לפרוש בזחילות,לא לפרוש בזחילות,לא לפרוש בזחילות.
*לעזור על האלונקה כי באמת אנשים מתים ממנה אז בחיית תעזרו..!!!
*לישון טוב לפני הגיבוש
*תביאו תחטיפי אנרג'י האלה...הם עוזרים מאוד אחרי הגיבוש
*לא לזלזל בשיחה עם הפסיכולוג...זה חשוב מאוד..!!!
זהו כאן נגמר המאמר...יש הרבה דברים ששכחתי או שלא כתבתי נכון...כי אני לא ממש זוכר...אבל בכל זאת זה בערך מה שאני זוכר...
תודות:
*תודה ראשונה והכי ענקית לאור שלא נתן לי לפרוש ותמיד הכניס לי רעל...!!!
*תודה שניה לצוות שלי...צוות מספר 2 חולה עליכם...עומרי מס'9 אני מת עליך יסטנדאפיסט..!!!
*תודה למפקד קאסה שבזכותך לא פרשתי כי רציתי שתאכל תלב...!!!
ולא לשכוח "הג'וקר תמיד חוזר!"
_____________________________________
חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
