יצרתי דמות קטנה מנייר

רציתי שתהיה זו דמות אדם
אולם האדם היה לסנונית
והסנונית הייתה לנשר
כי ידי לא ידעו את המלאכה
אך יצרתי, והנה נשר

רציתי לכתוב שיר לנשר
שיסביר לי ולך כיצד נוצר
ושיספר גם עליך
אך המילים חמקו ממני
כי מעולם לא למדתי לבטא רגשות
והנה בסוף השיר הוא עלי

קיוותי שתביני שליצור את הנשר
לאהוב אותך
ולכתוב את בשיר
מרגישים לי אותו הדבר
הרגשה שגופי טובע במעמקים חשוכים
כי לא ידעתי לצלוח את הים
ורק כך גיליתי, יצור מעמקים הינני

"דיסוננס"

שלום לך,

מעניין. המילים עטופות במיסתורין. הרגשתי תחושה חזקה של גילוי.
הסוף קצת התפספס לי.
יצירה מרשימה בעיני.

המשך לשתף.
שבת שלום.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אשמח אם תוכלי לפרט יותר מדוע לדעתך הסוף התפספס

"דיסוננס"

מאוד מאוד אהבתי את השיר. מאוד רגיש ועדין.
תחושת הפיספוס של אסאניה - גם אני הרגשתי מעין משהו כזה, אבל לא בדיוק. אני חושבת שזה בגלל כמה סיבות:
אני חושבת שזה בגלל שהתחלנו במשהו, חשבנו שאנו יודעים לאן אנחנו הולכים ולמה אנו מצפים, ופתאום, בבית האחרון, הפתעת אותנו. זה לא מה שחשבנו שנקבל. בלי משים הדגמת לנו הלכה למעשה בדיוק מה שתיארת בבית הראשון: התחלנו לגזור דמות אדם ובסוף יצא נשר.
אולי אצלינו הרגשות העולים מקריאת שני הבתים הראשונים שונה בתכלית מהרגשות העולים מקריאת הבית האחרון, ואולי בעינינו אין קשר ביניהם.
האופי של השיר השתנה ממשהו קליל שמזכיר רגשות כנים ואמיתיים של ילד, למשהו עמוק ואוהב. המעבר בין הקלילות לעומק מפתיע ומכביד, ויוצר תחושה שאנו נופלים (רגשית) חזק מהשמיים לעומק הים. ההתנגשות עם פני המים מורגשת הרבה יותר חזק מאשר היא באמת. ייתכן שהיא היתה פחות חזקה אם היית מודיע לנו קודם...

לפי דעתי הבית האחרון הוא המפתח להבנת השיר, להבנת המטאפורה. במיוחד 3 השורות הראשונות שלו. כשאדם אוהב מאוד מישהו, תמיד נוצרת בעיני רוחו דמות שלו. היא אינה זהה לאמת, אלא קרובה לה. הוא אוהב את הבחורה, באופן טבעי הוא יוצר דמות שלה בראש שלו, מתוך אהבה - זו דמות האדם שהוא גוזר, ופתאום הוא מגלה שהדמות שהוא יצר בעיני רוחו=הנשר, אינה זהה לאמת=הבחורה. למה? כי ידיו אינן יודעות את המלאכה, כי הוא לא ידע לצלוח את הים=כי הוא לא פירש את רגשותיה נכון, הוא חשב שהיא מרגישה X כאשר היא למעשה מרגישה Y, או במילים אחרות: הוא לא קלע בול. אבל דווקא ע"י מצבים כאלה אתה מגלה דברים על עצמך שלא ידעת קודם: הוא גילה שהוא יצור מעמקים שחי במעמקים חשוכים. אני מניחה שהוא מתכוון שהוא גילה שהוא מאוד עמוק מבחינה רגשית, או במילים של פסיכולוגים: בעל אינטליגנציה רגשית מאוד גבוהה.
אני מניחה שזה תהליך שכל אחד עובר כשהוא בא באינטרציה עם אדם כלשהו (חבר, ידיד, בן זוג, בעל, אישה, ילדים וכו'), בפרט במצבים של אהבה. חשבת שאתה כבר יודע הכל על השני, ופתאום זה לא נכון. דרך "טעויות כאלה" הוא מגלה דברים חדשים גם על האדם השני וגם על עצמו. ברגע שאנו עומדים פתאום על טעותנו, קורה מצב של "מצא את ההבדלים", ורק ברגעים כאלה אנו מבינים איך בדיוק האדם האחר הוא המראה שלנו. אנו רואים בתוכו דברים שנמצאים בתוכינו, מתוך עולם המושגים שלנו. הרבה פעמים אנו מייחסים לאדם האחר תכונות, כוונות ופירושים להתנהגותו שאין להם שום קשר למציאות. למשל, אם חברה שלך התנהגה בצורה X ייתכן שתגידו שכוונתה היתה לפגוע, כאשר למעשה כוונתה הראשונית היתה דווקא טובה והיא התכוונה בכלל להביע אמפטיה.

עמית, מאוד מאוד אהבתי את השיר שלך

gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...

שמחתי מאוד שאהבת את השיר.

האמת הכוונה האישית שלי הייתה מעט שונה ממה שהבנת את, אבל פירשת כ"כ יפה את השיר שחבל לי לספר את את הרעיון הראשוני.

אפילו אני לא ראיתי את האלמנט הזה בשיר ולדעתי יש עומק נוסף ומרשים באיך שפירשת אותו.

תודה רבה!

"דיסוננס"

אני מאוד הייתי רוצה לדעת מהו הרעיון הראשוני ומהי כוונתך. השיר שלך מאוד יפה והייתי רוצה לדעת מה עומד מאחוריו.

gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...

שבוע טוב,

תחושת הפיספוס התבטאה יותר בעניין הכתיבה.
הסגנון במשפט האחרון לא כל כך התחבר לי לשאר סגנון הכתיבה.

ו ... קראתי את מה שמריאל כתבה. וגם לזה אני מתחברת. שכנראה ציפיתי למשהו מסויים והסוף הפך את הכל. אז קודם כל תודה מריאל שהערת את תשומת ליבי לחשיבה מרובעת.

כמובן - זה הכל מנקודת מבטי.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

תודה על הערה. האמת אני גם מרגיש שהסוף התפספס לי, אולי יותר מכל בבחירת המילים בשורות האחרונות.

תודה

"דיסוננס"

קראתי את שירך

וחשתי במסר של האהבה התמונה בו
יצירה יפה כתבת אהבתי

תודה עינת. אני מאוד מוחמא שאהבת את השיר.

קראתי גם כמה משלך והאני מחכה לעוד.

בתודה וציפיה.

"דיסוננס"

ישנן כמה שורות שמציינות אהבה, אבל הן כמו אבק; רואים אבל לא מרגישים. השיר הוא שיר מאוד מיוחד ומאוד אהבתי אותו. קשה לבטא את מה שהוא עורר בי, מין תחושה מוזרה... גם השיר מוזר... עצה שלי: תמחוק את שורות האהבה.

בברכה,
puzpuz.

אתה צודק השיר באמת מוזר. האמת שהשיר עצמו נכתב כמו התהליך של יצירת הדמות מנייר. ניסיון של משהו אחד שלא ברור בכלל שיצא ממנו תוצר ובסוף הוא משהו אחר. ולכן אין לשיר מבנה ברור ויכול להיות שהוא קצת אישי מידי בכדי לפנות לקהל שהוא לא אני.

ולגבי השורות של האהבה יהיה לי קשה למחוק. מכיוון שהשיר מדבר על תהליך שהתבנית שלו חוזרת כמה פעמים במהלך החיים שלי. אחת מהפעמים הללו היא מערכת יחסים שיש בה אהבה באמת כמו שגיליתי אותה לראשונה.

תודה שהקדשת את הזמן לקרוא ובמיוחד להגיב.

"דיסוננס"