קם בבוקר ליום חדש ושם את המסכה על הפנים.
אני מסתובב איתה בכל מקום שיש בו אנשים.
ככה אף אחד לא יכול לראות מה קורה בפנים.

לא כולך מסכה. יש גם את החלק של ביטחון עצמי אמיתי.

לפעמים אתה שם מסיכה גם בפני עצמך - יש מצב שאתה לא מוכן להכירבאמת של עצמך.

אתה באמת מאמין שאף אחד לא יכול לראות מה קורה אצלך בפנים? אפשר, גם אפשר, רק הפירושים שכל אחד נותן לסימנים שהוא מוצא הם שונים, או שבהרבה מקרים בוחרים להתעלם מהם. אתה יכול לשים את המסיכה שהיא הכי מושלמת לדעתך - זו שדרכה אי אפשר לראות כלום, אבל דווקא מדברים מאוד קטנים, שלא נתת את דעתך עליהם, אפשר לדעת מה קורה בפנים. אפשר לראות חוסר התאמה בינם לבין המסיכה שעטית. ולפעמים אנו עוטים אותה מסיכה מאותן סיבות ויש מצב של יד רוחצת יד: אני לא אחשוף אותך ואתה לא תחשוף אותי.

gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...

כשהולכים עם מסכה ... זה בחירה כמובן. לאיזה יקום מתחברים ?
עם איזה אנשים מתקשרים ? מתחברים ? אם אלה שבאמת רוצים ?
המסכה ... הזו. בסופו של דבר מזיקה ללובש אותה.
הכי טוב - להיות אוטנטי.
שם נמצאות כל המסכות האמיתיות.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

בתכלס זה מוכר לי מאיזה שיר מוכר אין לי מושג כרגע תשם שלו
אבל זה נראה לי יותר כציטוט ידוע אבל בכל מקרה כולנו מסיכות מסיכות שונות ומשונות

נכון. ככה זה עם כולם בשלב זה או אחר בחיים. לרוב התקופה הזאת עוברת או נחלשת מאוד. נכון.

לשעבר עוטה המסכה,
puzpuz.

וזה לא בדיחה. אני אומרת את זה בשיא הרצינות.
האמת שאפשר להבין את ההגיון בלהיות בעל מסיכה בצורה ממש פשוטה: ביטחונית כלכלית.
מבחינה ביטחונית: כמו שצ'נדלר אמר באשכול על הבינוניות - יש יצר הישרדותי חזק. אתה לא תעשה משהו שבסופו של דבר יעזור למישהו לפגוע בך, ואם הסרת המסיכה, חשיפת האמת, תיפגע בך בצורה כלשהי - פשוט לא תחשוף אותה. אין דבר שאי אפשר להשתמש בו נגדך - ראי ערך עורכי דין בבתי משפט. כשמתקרבים חושפים יותר כי מרגישים יותר ביטחון שלא יפגעו בנו ולא ישתמשו בדברים שלנו נגדנו.
כלכלית: יש כאן עיניין של אינטרסים. כמעט כל דבר שאנו עושים ביומיום הוא כזה, אפילו דברים שניראים לנו נשגבים. אם זה יפגע באינטרסים שלנו לא נחשוף את האמת שלנו, אלא נישאר עם המסיכה. דוגמה פשוטה ביותר היא אותן פגישות ראשונות בין בחור לבחורה: כל אחד מהם יודע טוב מאוד שאם הוא יחשוף את האמת האישית שלו, יהיה 'הוא עצמו', זה עלול לפגוע באופן חמור ביותר בסיכויים שלו למצוא חן בעיני המועמד הפונטנציאלי שנמצא מולו. יש הרבה שקרים, הרבה חצאי אמת, ואנשים לומדים מהר מאוד שאם הם רוצים להשיג משהו או מישהו הם צריכים הרבה פעמים להעמיד פנים או לומר דברים שהם לא מאמינים בהם וכו' וכו', בקיצור - מסיכה.
ואם שני הדברים האלה לא משכנעים, אפשר להסתכל על הדברים בצורה פיסיקלית גרידא: כל מערכת פיסיקלית שואפת למינימום אנרגיה, ושום דבר לא יישאר בתוכה אם הוא מבזבז לה אנרגיה. אם המסיכה נמצאת בבנאדם והוא משתמש בה, סימן שהיא משרתת אותו, ומבחינה פיסיקלית זה הדבר הכי נכון לו ומתאים לו כרגע, כי זה מבזבז למערכת (שנקראת 'אדם') הכי פחות אנרגיה. ברגע שזה לא ישרת אותו יותר - המסכה תעזוב מעצמה.

gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...

אני אומר שמסיכה זה לא את לכן את לובשת אותה ולכן זה פריט חיצוני לך.
כלומר רוב האנשים לא מכירים באמת אחד את השני אלא את המסיכות שלהם.
בעצם אם יש לאדם מספיק כריזמה ויצירתיות הוא מסוגל ליצור כל מסיכה ולהיות כל סוג של בנאדם. אבל מי הוא האדם האמיתי שהוא?
אנחנו כיום בגלל שאנו חיים בחברה, ועם המון אנשים שלכל אחד יש את האינטרסים האישיים שלו, לובשים כל כך הרבה מסיכות עד שהעצמיות שלנו נסתרת לגמרי מרוב רובם של האנשים.
תחשבו על זה: איך אתם מדברים ומתנהגים כלפי אנשים שונים? ההורים? המורים? החברים? המכרים בשכונה? הידידים/ות לשעבר כשאנחנו רואים אותם פעם בכמה זמן (המסיכה הזו היא מסיכת ה - small talk) קשישים, שוטרים, מוכרים, קונים. כל בנאדם צריך יחס שונה. או שמא זה לא ככה?
אנחנו רק חושבים שזה כך כי אנחנו, האדם שבפנים כל כך מפחד להיפגע, להחשף עד שהוא בונה המון מסיכות כדי להגן על עצמו מפגיע אפשרית ולו הקטנה ביותר. ומה שהכי גרוע שלפעמים אנשים מגיעים לשלב שבו המסיכה שלהם נושכת את האדם שיצר אותה (כמו שאומרים אצלנו: ויקומו המלפפונים ויכו את הגנן) האדם כל כך חזק בקטע של המסיכה או המסיכות עד שהוא בטוח שזה הוא עצמו ולא מסיכה......

יש עוד אבל היד כואבת והכל ארוך.....
אולי בהזדמנות אחרת......

בע"ה נצליח כולנו לבטוח בכולם ונהיה עצמנו עם עצמנו ועם אחרים.

אמרו לי שאני ממש עצלן ושאני לא יכול להכחיש את זה.
אז שתדעו שאני יכול גם יכול להכחיש את זה........
........אבל אין לי כח..............................

בתור אדם שהיה רגיל (ואולי עדיין) ללבוש מסיכות אני יכול לומר לך בוודאות שכל מסיכה שאדם שם על עצמו מגיעה מתוך אותו אדם. זה כמו שחקן שעוטה מסיכה של דמות. הוא לא יעשה את זה באופן מוצלח אם אין בתוכו משהו שמחובר לאותה הדמות.

המסיכה היא בד"כ האישיות שהיית רוצה להיות בסיטואיציה מסויימת. היא האלטר-אגו שלך שעוזר לך להתמודד עם הסיטואציה.

יש במסיכה צד פחדני, זה כאשר אנשים מתמשים בה כדי להתחמק מההתמודדות האמיתית והנחוצה.
יש במסיכה צד חיובי והא מתגלה כאשר אנשים, שלא מעיזים לעשות משהו שהם משתוקקים לו, המסיכה נותנת להם את ההגנה והביטחון לעשות את זה ובסוף לחזור ולהיות עצמם.

אבל אתה צודק. מסיכות יכולות להגיע חעמדה שהן שולטות באדם ולא להיפך. זה קורה עם מסיכות שלבשת אותן יותר מידי ואתה כבר מחוייב אליהן כי רק ככה העולם מזהה אותך. הכי גרועות הן המסיכות שמסיטות לשקרים, כי כמו שאנחנו יודעים שקר גורר שקר ואין לזה סוף.

נ.ב - שירים טובים הם שירים שגורמים לך לחשוב ולבחון מחדש את המציאות. השיר הזה גרר דיון מעניין מאוד ולכן אני חושב שהוא שיר מעולה.

"דיסוננס"

ציטוט 1: "אני יכול לומר לך בוודאות שכל מסיכה שאדם שם על עצמו מגיעה מתוך אותו אדם"

ציטוט 2: "יש במסיכה צד חיובי והא מתגלה כאשר אנשים, שלא מעיזים לעשות משהו שהם משתוקקים לו, המסיכה נותנת להם את ההגנה והביטחון לעשות את זה ובסוף לחזור ולהיות עצמם."

לפי מה שאתה אומר בעצמך, המסיכה היא לא עצמיותו של האדם כי אחר כך הוא חוזר להיות עצמו.

זה שיש לנו כל כך הרבה מסיכות זה תוצאה של חברה רעה, ומנהגים רעים. לדעתי המסיכות הם רק שקר, ולפעמים צריך לשקר. אבל לשקר צריך לדעת איך. כלומר כאשר אתה יודע שאתה שם על עצמך מסיכה לרגע ואחרי אותה הסיטואציה שבה נצרכת לה אתה מוריד אותה אז זה בסדר אבל רוב המסיכות הם קבועות, ואין לנו מסיכות של רגע.

המסיכה היחידה שאדם באמת צריך היא מסיכה קטנה. מסיכה שעוטפת את העצמיות שלנו במעטה שקוף. כלומר שיראו את העצמיות שלנו אבל לא יוכלו לפגוע בה כי היא מכוסה במסיכה דקה. והתפקיד היחיד של המסיכה הוא להגן על עצמיותנו. כל שאר המסיכות הם מסתירות את העצמיות כי הן לא עצמנו.

אמרו לי שאני ממש עצלן ושאני לא יכול להכחיש את זה.
אז שתדעו שאני יכול גם יכול להכחיש את זה........
........אבל אין לי כח..............................

הניסוח שבו נכתב הקטע מזכיר לי קטעים מאיזה ספר אחד שנקרא " והילד הזה הוא אני".....

יש מצב שהקטע משם?