עד כמה פוגעים דיונים במקורות גלויים בנושאים צבאיים עכשוויים בבטחון המדינה?

האם הצגה ודיון של יכולת צבאית, אלו שבתוקף של 10 שנים, מהווה באופן עקיף או ישיר איום על בטחון המדינה?
האם על צה"ל לצאת מהמוד של פתיחות בלתי סופית לתקשורת?
האם יש צורך בחקיקה שתקבע עונשי מאסר למוסר מידע המסכן את בטחון המדינה?
האם שמירת סוד צריכה להחשב כחלק מהמקצועית של כל חייל ומפקד?
האם הגיע הזמן שכל חייל ידע לשנן מה מותר ובעיקר מה אסור?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ColMonty ...האם שמירת סוד צריכה להחשב כחלק מהמקצועית של כל חייל ומפקד?...

לטעמי האישי , הסעיף הזה הוא "בילד אין" מבחינה מקצועית ואתית ,
ואינו אמור כלל להיות פתוח לדיון...

A friend in need - is a friend indeed

עד

ציטוט:

כמה פוגעים דיונים במקורות גלויים בנושאים צבאיים עכשוויים בבטחון המדינה?

מקור גלוי הוא מקור גלוי - השאלה היא האם יש קשר בין המקור הנ"ל למציאות ומה מידת הצורך ליצור וודאות מוחלטת בין הגלוי ובין מה שאינו גלוי?
לא תמיד הנושא הזה נדון בשיקול דעת או חכמה יתרה...

ציטוט:

האם הצגה ודיון של יכולת צבאית, אלו שבתוקף של 10 שנים, מהווה באופן עקיף או ישיר איום על בטחון המדינה?

לפעמים כן. שאלה אחרת - האם יש מקום להכחיש או למנוע חשיפה מוגבלת של אמצעים שהאוייב מכיר מזה זמן (למשל מערכות ואמל"ח שהאוייב רואה יום יום ואילו הציבור בארץ כלל אינו מודע לקיומם).

ציטוט:

האם על צה"ל לצאת מהמוד של פתיחות בלתי סופית לתקשורת?

זה לא המצב. סתם לדוגמא|: ישנם הרבה דברים שכתובים בבטאון ח"א וב"במחנה" שאין ספק לגביהם כי אינם מסווגים, ובכל זאת קיימת מדיניות אדוקה בצה"ל למנוע כל סיקור שלהם או "פתיחות" כלפי התקשורת. דוגמא מהזמן האחרון - פתיחת טייסת 107 שדווחה בהרחבה בכל מקום אפשרי, אך בסיכומו של דבר נמנע מן התקשורת להגיע לארוע עצמו...

ציטוט:

האם יש צורך בחקיקה שתקבע עונשי מאסר למוסר מידע המסכן את בטחון המדינה?

יש את חוק הצנזורה שסוגר את הפתח הזה לחלוטין.

ציטוט:

האם שמירת סוד צריכה להחשב כחלק מהמקצועית של כל חייל ומפקד?

זה חלק מהתפקיד

ציטוט:

האם הגיע הזמן שכל חייל ידע לשנן מה מותר ובעיקר מה אסור?

מבחינת בטחון מידע - אין כל צורך שחייל ידע מה מותר להגיד ומה אסור, שהרי זה לא תפקידו. בגדול - אסור לו להגיד כלום, ומי שיודע מה מותר ומה לא הוא גורמי בטחון המידע. אם יש חייל שלא הבין זאת - כדאי לברר מדוע לא הפנים זאת ביום הראשון בטירונות?

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

מבחינת חקיקה - הן החש"ץ והן חוק העונשין קובעים ענישה מחמירה מאוד לעברייני ב"ש.

הבעיה היא בישום ע"י הקצינים הבכירים.

עסקתי בתחום הב"ש בח"א שם המצב יחסית טוב.

יחד עם זאת לעולם הענישה היתה מקלה להדהים והיה זילות רב בנושאי אבטחת מידע.

מקרים בהם נוכחתי באופן אישי:

קצינה בכירה הרשתה לעצמה לצאת באמצע תחקיר בטחוני כי בעלה רוצה שתחזור הביתה מוקדם להכין אוכל לילדים - ללא תגובה פיקודית הולמת. מובן שהיציאה מהתחקיר הפכה אותו לחסר טעם.

קצין בכיר נהג על אף התרעות חוזרות ונשנות לעבוד על מחשב פרטי תוך שהוא שומר עליו חומר רגיש ביותר. הקצין נתפס בביקורת במ"מ חיצונית וננזף. למותר לציין כי דליפת החומר שהיה על המחשב (שיכול להיות שקרתה) היתה מזיקה לבטחון המדינה באופן אסטרטגי.

בהמשך ולאחר שבביקורת בחדר מבצעים שבאחריות אותו קצין נמצאו ליקויי ב"ש חמורים. הורה הקצין בתגובה לביקורת שלא לאפשר כניסת גורמי אבטחת מידע לחדר המבצעים. - הליקויים עצמם לא טופלו ענישתית.

יש לי עוד דוגמאות רבות אך היריעה קצרה.

גם דוגמאות שנחשפתי אליהן דרך העבודה שלא באופן אישי יכולות להבהיר מעט על התופעה.

על קצה המזלג:

קצין מצטיין הודה בתחקיר כי הוא נוטל סמים באופן שגרתי, הוראת מפקד המערך היתה להשאיר אותו בתפקיד עקב הצטיינותו.

טכנאי מחשבים גנב (!) הראד דיסק משוכלל ממערכת אחזור מודיעין צבאית. הוא כמובן לא ידע מה יש על ההארד דיסק, אך מדובר היה בכמות עצומה של חומר מסווג. לאחר חקירה מאומצת של מצ"ח הוא נתפס ונידון למיטב זכרוני לחודשיים מאסר.

לדעתי, חייבים להגדיר ג"ג ברורים - גם בצבא וגם בתקשורת. מה פתאום מדווחים היכן פועל כל גדוד? או, מהי המשימה שקיבלו כוחות כאלה ואחרים ומתי היא צפויה להתחיל ולהסתיים?
ואם כבר, למה לעזאזל הממשלה שלנו מנהלת את הדיון לגבי היעדים האופרטיביים בצורה גלויה??

ב"ש, יש לזכור, משיג שתי מטרות: הראשונה היא הגברת אי הוודאות אצל האויב לגבי האויב שמולו. השנייה היא סיוע ללוחמת מודיעין - אם האויב לא יודע מה נכון, הוא גם לא יודע מה לא נכון. לדוגמה, תארו לכם דיווחים שקריים על אתרי נפילות של קטיושות, ע"מ לגרום ל"תיקון" שגוי של הטיווח. זה אינו אפשרי כשהאויב יודע, בזמן אמת, באיזה בית באיזה רחוב נפל הטיל.

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

מילואים = חופשת ציד בשטח
שיריון = מועדון רכב כבד
ח"א = אגודת חובבי טיסה
תקציב ביטחון = תרומות ותמיכה בעמותות ספורט (1)
קרב = אי הבנה מצערת בין הצדדים. (2)

על כל פעילות של צה"ל גוררת הכחשה וגינוי חריף מצד המדינה.
אין לנו קשר אליהם או שליטה עליהם. חבורה של מטורפים שכמותם... (3)

ישראל תוכל לטעון, שעל אף המצב הבטחוני הקשה, היא מתעקשת שלא להחזיק צבא לאומי כהוכחה לרצונה בשלום. כמו כן, הממשלה תעשה כל מאמץ לתווך בין צה"ל לבין האויב הערבי. (2)

הערות:
(1) בצורה דומה בנה היטלר את צבאו, וכך עקף בשיטת הסלאמי את מגבלות פירוק החימוש של הסכם וורסאי.
(2) אופייני לצורת החשיבה הפוסט מודרנית האופנתית ביותר באקדמיה, בדיפלומטיה המערבית ובעיתון הארץ. אלא שצריך להרחיב את הטיעון כך שיכלול גם את הצד שלנו. אי הבנות יכול להתפשט למימדים טרגיים ביותר ללא גבול...
(3) א. מבוסס על הומורסקה של א. קישון ז"ל. מתוך הקובץ "סליחה שניצחנו".
ב. כמו כן, עד לפני כעשור, ממשלת בריטניה הכחישה אוטומטית את קיומו של ארגון כמו ה MI5 וה-MI6. כל פעילות או כישלון של ארגונים אלו לוו בהכחשות מצד הממשלה.



מוגש כחומר למחשבה בלבד.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Gilgamesh על כל פעילות של צה"ל גוררת הכחשה וגינוי חריף מצד המדינה. אין לנו קשר אליהם או שליטה עליהם. חבורה של מטורפים שכמותם... (3)

או, כמו שבן גוריון הודיע לאחר פעולת קיביה "אף יחידה לא נפקדה מבסיסה"...

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il