06-09-2006, 08:44
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 04.09.06
הודעות: 44
|
|
|
היתושה והערפד
הערפד:
מהר מהר, עוד מעט בא הבוקר. חייב להספיק למצוא אוכל. לא נעים, אני מארח מישהי הלילה, ערפדית משהו דה-בסט. אני רוצה להרשים אותה ביכולת הבישול שלי. לא רוצה לייבש אותה כמו פעם שעברה. הבטחתי לה. נו, איפה כל האנשים? יוו השמש יוצאת אין לי זמן... נו מה אף אחד לא יוצא היום לריצת בוקר? איזה אידיוט אני שלא נזכרתי בזה מוקדם יותר. דווקא עברה ברחוב בחורה לבד, התביישתי להתקרב אליה. אני חייב להתגבר על הביישנות שלי כבר התחלתי לרזות יותר מדי. מי שמתבייש לא אוכל. אח!! איי!! השמש! ססאממק חייב להיכנס הביתה. טוב צריך לתמרן. נראה לי שנשאר לי קצת כלב בפריזר. יאללה נו נעשה לה מרק כלב. פותח את הפריזר, וואלה יש לי שם כלב כמעט שלם. מניח אותו על השולחן.. ו... אין לי כוח לבשל... נהייתי מה זה עייף, אולי אני אלך לישון וזהו? אני אכוון שעון למוקדם בלילה, אני אקום מהר ואכין הכל לפני שהיא תגיע. כן. רעיון טוב.....
היתושה:
טיילתי לי ברחובות תל אביב בערב יום חמים, חיפשתי משהו לאכול.
התעייפתי. החלטתי לעצור בצד ולנוח.
פתאום הרחתי ריח חזק של דם. הריח הגיע ממרתף הבית שליד.
נכנסתי פנימה. המקום היה מעוצב בסגנון קלאסי. שטיחים, תמונות, פסלים, מראה, מקרר, מיקרוגל, משהו שנראה כמו מכשיר עינוי ושולחן עץ רחב שעליו היו גופה של כלב שחוט ובקבוקים של דם.
במרכז החדר היה ארון קבורה גדול ומהודר. אמרתי לעצמי בליינד יש פה ערפד.
ניסיתי לטעום קצת מהדם. גם מהכלב וגם מהבקבוקים. הוא כבר היה קר. אני יודעת שלא אומרים איכס על אוכל אבל ניסיתם פעם לטעום דם קר? תאמינו לי, לא כדאי לכם לנסות.
אמרתי לעצמי – רגע, איזה אידיוטית אני, אני מחפשת כוס חלב במקום ללכת ישירות אל הפרה!
הצצתי אל תוך הארון. היה שם מישהו. הוא לא זז. ומה עושה פה השעון המעורר הזה?
התקרבתי קצת יותר. הגוף שלו לא היה חם במיוחד אבל הוא היה מספיק חם.....
הערפד:
לא יודע מה השעה. אני עייף מדי בשביל לפקוח את העיניים. זה לא משנה אם השעון עוד לא צילצל יש לי עוד זמן. פתאום שומע בזזזזזזזזזז.... לא, רק לא זה..! שומע שוב בזזזזזזז.... לא יכול להיות, על המזל שלי נראה לי נכנס יתוש לארון!! מנסה לפקוח את העיניים, לא מצליח. אוי לא, לא רק לא זה. מה הוא עושה? מה הוא עושה עכשיו??! חייב לנסות לקום, חייב לנסות לקום..!
הצלחתי! אני פוקח את העיניים ומתיישב. היתוש נח לו על פינת הארון ומסתכל עליי.....
היתושה:
הערפד קם. הוא נראה לי מבוהל. שאל אותי "על מה אתה מסתכל?".
- "אני בת, אם לא אכפת לך, ואני מסתכלת עליך, יש לך בעיה עם זה?".
- "מה עשית לי? מה עשית לי כשישנתי??"
- "מה אתה בלחץ?"
- "מצצת לי דם?? רק אל תגידי שמצצת לי דם!"
- "ואם כן, מה הבעיה? הייתי רעבה.."
- "לא!!!!!!! זה לא קורה לי, זה לא קורה לי..!"
הוא קם בפניקה אל המראה, בוחן את החרירים שהשארתי לו על הצוואר.....
הערפד:
אוי לא, היא נשכה אותי..! אני מרגיש לא טוב... נראה לי אני מתחיל להשתנות.. אני מרגיש את השינוי... אני הופך ליתוש!!!!!!!!!!!!!!!!!
היתושה:
אז מה חמוד, אתה מהאיזור??
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
