כל מה שאנו עושים זה שאנו מתלהמים ומתהלמים וממשיכים הלאה.

אז קודם כול אין מה להתהלם. גם אנחנו אם היינו במצב שלהם, אם היינו במדינה שמנהלת מלחמה נגד מדינת היהודים, גם אנו היינו מזדהים עם מדינת היהודים ולא עם אויביה.

ואכן היו יהודים במדינות ערב, לא היה להם ברירה ובגלוי הם היו צריכים ליישר קו עם המדינה שהם חיו בה, אבל בסתר לבם הם ייחלו שמדינת ישראל תנצח את המלחמות. אבל הם היו ישרים עם עצמם ובסוף הם הגרו משם לארץ ישראל או לארצות אחרות.

הבעייה היחידה שהייתה בפניהם היא שחלק ממדינות ערב לא נתנו להם לצאת משם, אבל ברגע שהתאפשר להם לצאת, רובם ככולם יצאו משם.

מדינת ישראל לעומת זה לא שמה שום מגבלות על ערבים לצאת מתחומה ולהגר. על זה כל איש נייטרלי היה אמור לשבח את מדינת ישראל. ואם מדינת ישראל הייתה עוד נותנת להם את הכסף לכרטיס ועוד קצת צידה לדרך, על זה היו אמורים לתת למדינת ישראל ולעם היהודי הערכה הכי גדולה שלמרות שמדינות ערב לא נתנו ליהודים לצאת מתחומה והערימו קשיים, לעומת זה מדינת ישראל לא רק שלא מחזיקה את הערבים בכוח, אלא גם נותנת חופש לכל אחד להגר לאן שהוא רוצה.

אבל לא כן מרגישים היהודים הגלותיים שבתוכנו: אפילו להעניק לערבים קצת כסף ועזרה לצאת מארצנו גם את זה הם חוששים.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

אני חושב שזה יעניין אותך: http://www.herut.org.il/hebrew_new/index.html