12-09-2006, 18:59
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 01.01.04
הודעות: 27,888
|
|
|
לצערי לא יכולתי להגיב בימים האחרונים, הייתי "קצת" חולה
כמה קצת? מספיק כדי לבלות את סוף השבוע בחדר המיון של ביה"ח בנהריה עם כל מיני מחטים שתקועות לי בזרוע.
לענייננו, אני לא בעל דרגה ואין לי שום כוונה להחזיר את M i c h a e l S c למציאות, שכן שנינו בעלי אותה דרגה, ואנחנו מכירים גם מקורס מפקדים ומהסוללה שאליה הגענו לאחריו כמש"קים.
M i c h a e l S c השמיע את דעתו, וגם אם היא לא לרוחך זוהי זכותו המלאה. ישנם לא מעט אנשים (אני דווקא לא ביניהם) המחזיקים בדעה זהה לזו שלו.
אני כן חושב שטיפולים חימושיים עד רמה מסויימת צריכים להיעשות ברמת הצוות או בשת"פ עם מחלקת החימוש הגדודית.
העברת כל הטיפולים לגוף אחר יוצרת ריחוק וניכור של הצוות מהכלי שלו. מפקד צוות "טוב" אמור להכיר כל בורג וכל מערכת בכלי שלו, מה יקרה אם הוא יסובב את הידית הזאת יותר מדי, אם לכלי הספציפי הזה יש הסטוריה מיוחדת ,כגון משבית אלטרנטורים סדרתי וכו'.
כאשר הצוות מטפל בכלי זה נותן הרגשה שהנה, על הדבר הזה אנחנו עובדים על מנת שבבוא הזמן נוכל להילחם ממנו כמו שצריך. תסכימו איתי שכאשר אתה מתחזק את הכלי שאתה יודע שתילחם בו, הטיפולים שלך יהיו איכותים יותר ופחות "מחופפים" מאשר קבוצת אנשים שעושה את זה רק כדי לסמן וי בטופס, ולצאת הביתה ביום חמישי מוקדם (כבודם של אנשי החימוש במקומם מונח, אני רק מקצין את הדוגמה).
חוץ מזה ליביו, כל תותחן מצוי הוא טייס מתוסכל, כמו שאומר המשפט:
פעם טייס, כמעט חובל, תמיד תותחן.
_____________________________________
לעולם אשא דגלך בגאווה
|
ראשי
צ'אט
שלשום וגיליתה רק בטפל"ש ביום שישי בצהריים? 
מצב כלאיים
