 |
11-09-2006, 10:01
|
 |
מנהלת בע"ח, מטיילים ותרמילאים
|
|
חבר מתאריך: 01.01.06
הודעות: 53,831
|
|
תראה, דווקא להביא את האוכלוסיה הדתית פה ישחק לטובתי בדיון, אז אני אשתמש בזה 
אתה צודק שבאוכלוסיה הספציפית הזו (דתיים וביניהם חרדים), הדגש על לימוד קריאה וכתיבה ותורה הוא עצום. לאן הולכים שאר המקצועות? אני יכולה להעיד שבתוקף תפקידי יצא לי לראיין ולאמת נתונים ללא מעט בני ישיבות תורניות, והידע הלשוני שלהם הוא אדיר. כשמגיעים לענין החשבון- רוב רובם עומדים ברמה של כיתה ה' בלבד! האם אתה חושב שאדם עם ידע כזה- מקומו בקורס טיס, גם אם הוא מאוד רוצה? הפער עצום מדי, החשיבה שונה מדי, והחומר הלימודי אותו ייאלץ להשלים הוא אדיר. כמו כן, הוא גם לא יצליח לעבור את המבחן בחשיבה כמותית במבחן הפסיכוטכני, וכתוצאה מכך נתוניו יירדו. אז על ענין החשיבה הכמותית אנחנו יכולים להסכים.
במבחני הבנת הנקרא קרוב לוודאי שיוציא ציון מקסימלי, במבחן אנלוגיות צורניות- לא בטוח בכלל. כל החשיבה בלימודים תורניים היא יותר לתחום ההומני ופחות לתחום הריאלי, תסכים איתי. מראש נקודת הפתיחה שלו נמוכה יותר, בהתחשב בקריטריונים שהצבא ממיין לפיהם ובהתחשב בסטנדרטים המינימליים שחייל צריך לעמוד בהם ע"פ צה"ל.
לא מדובר על יכולות למידה, אלא דווקא על הכלים הנרכשים. בלימודים תורניים הדגש הוא (שוב) יותר על הצד ההומני- קריאה, כתיבה, התפלמסות על טקסטים, ופחות על הנדסה, פיזיקה, כימיה וביולוגיה.
מכאן- שתלמיד שלומד ברמה גבוהה בבי"ס איכותי- מתחיל מנקודת פתיחה טובה יותר.
הבאתי את לימוד הנגינה דווקא כדוגמה, מכיוון שזה יכול להיות כל חוג אחר מבחינתי. מדובר פה על העשרה, על ידע כללי ועל הטמעת ערכים בילד. ילד שלומד לנגן על כלי מסוים לומד עם השיעורים המעשיים גם לשמור על כלי הנגינה שלא יילך לאיבוד (אחריות), לומד שחייבים להתאמן (משמעת), לומד שלפני הופעה יש לעשות חזרות (יסודיות).. סתם דוגמא על קצה המזלג. כמובן שגם ילד ללא חוג יכול לקבל את הערכים הללו, אבל מה הסיכוי שייחשף לכך במקרה?
תנועת נוער? נגעת בנקודה שלי, באופן אישי, רגישה. תנועות נוער (וזה לא משנה כרגע איזו תנועה ספציפית) מחנכות לאידיאלים וערכים. מחנכות לחברות ורעות, מחנכות לאחריות, לאהבת הארץ, לשמירה על איכות הסביבה, לסובלנות ועוד כהנה וכהנה. הן לא רק מחנכות, אלא גם מיישמות בפועל. חברות ורעות- לינה כקבוצה במקום זר והשתתפות בפעולות מגבשות, יוצרות מעגל חברים גדול ומגובש.
אחריות- לכל ילד בקבוצה (ומדובר מהגילאים הנמוכים ביותר ועד לגילאי תיכון) יש תפקיד. יש מדריך, יש ראש צוות, יש מחסנאי ויש אחראי על רחבת המסדרים. כל אחד מקבל נישה קטנה שעליה הוא אחראי ואותה הוא צריך לתפעל ברמה הגבוהה ביותר.
אהבת הארץ- לא רק מחנכות לכך, אלא גם מיישמות- אין כמו להכיר ולאהוב את הארץ מאשר להכיר אותה דרך הרגליים.
שמירה על איכות הסביבה- אם תקח באחוזים ילדים יוצאי תנועות חברתיות ותנועות נוער, ותקח ילד רגיל, שים לו שקית של במבה ביד ותראה לאן זה יגיע (רמז- רוב הסיכויים שאצל ילד רגיל זה יגיע לרצפה, בעוד שאצל ילד שאסף זבל מחוף הים משך שעות- זה יגיע לפח).
מה זה בעיניך התנהגות חברתית בעולם האמיתי? למה לא לשאוף ליותר? ההתנהגות החברתית כאן פסולה מכל וכל, אבל יש מקום לרצות לשפר!
אני חוזרת על מה שטענתי- שני ילדים ממעמדות שונים יכולים לקבל את אותם ערכים בדיוק. השאלה היא למי יש יותר סיכוי להחשף לערכים האלה.
המבחן הפסיכוטכני לא בודק תוצאות של חינוך יקר או חינוך פרטני לעומת ציבורי. המבחן בודק את רמת המלש"ב ברגע נתון לעומת הקריטריונים הנחוצים לצה"ל. אובייקטיבית, ילד שבא מחינוך מסור ומושקע, יצליח יותר במבחן (גם ילד מבית נחשל שהחליט שישקיע והלך עד הסוף יצליח באותה מידה)
המראיינות כלל לא שופטות מלש"ב ע"פ מעמדו הכלכלי או החברתי, אלא על פי אישיותו נטו, עקב כך טענתי כי אישיותו של המלש"ב מושפעת בחלק גדול מהרקע הסוציו-אקונומי והחברתי בו הוא גדל.
אחזור ואדגיש- מעמד כלכלי, מוצא עדתי, מקום מגורים, השכלה ועיסוק ההורים אינם מהווים גורם בקביעת השירות הצבאי של המלש"ב. בדרך עקיפה- כל אחד והרקע ממנו הוא בא ומושפע, ובכך, בעצם, מתעצבת אישיותו של אדם.
--- נראה לי שקצת חפרתי.. מקווה שתסכים לקרוא הכל. דווקא מתפתח פה דיון מעניין.
_____________________________________
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
