חזרתו של נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, על הבטחתו לפרוש, כמתוכנן, במאי 2008, התקבלה בקרב משקיפים מסוימים בסקפטיות ובקרב אחרים כסימן לכך שרוסיה היא עדיין מדינה המכבדת את ההליך הדמוקרטי. מערכת סיקור ממוקד מציגה מיפוי ראשוני של המועמדים המובילים לרשת אותו.

השבוע הודיע נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, כי יסיים את תפקידו, כמתוכנן, ב-2008. בכך נתן מענה לחרושת השמועות- הטענה כי ינסה להשתמש בכוח הרב שלו ושל מפלגתו, רוסיה המאוחדת, בכדי לנסות ולשנות את החוקה הרוסית כדי שתאפשר לו להתמודד על קדנציה שלישית.

המהפכה שביצע פוטין למן עלייתו לשלטון בתחום המדיני, הצבאי, הכלכלי והשלטוני היא כה עמוקה, עד כי פרשנים פוליטיים ברוסיה ובמערב התקשו להאמין כי פוטין יפנה את מקומו לאדם חדש ויוותר על כל יכולת להשפיע על רוסיה, לאחר 2008.

כיום יש צורך ברוב של שני שליש מהבית התחתון בכדי לשנות את החוקה, רוב הנמצא ברשותו של פוטין, וכן רוב של שלושה רבעים מהבית העליון, אולם הבית העליון אינו גוף שנבחר על ידי העם הרוסי אלא ממונה באמצעות אלקטורים, רובם נאמנים ישירות לנשיא. בשל כך נחשב גוף זה לחותמת גומי ותו לא.

ב-20 החודשים שנותרו לפוטין בכדי לסיים את כהונתו, עדיין קיימת האפשרות כי יפעל לבצע שינוי חוקתי בעצמו, או "בלחץ" העם. העובדה כי לא הצביע או ניסה לקדם באופן מיוחד יורש במפלגה, מעלה אף היא את החששות בפוליטיקה הרוסית כי כך יפעל פוטין לבסוף.

חמישה חודשים לפני הבחירות לנשיאות, בדצמבר 2007, יתקיימו בחירות לבית התחתון ברוסיה. לתוצאות הבחירות עשויות להיות השלכות על החלטתו של פוטין על המשך דרכו. כיום נהנה פוטין מפופולאריות גבוהה בקרב העם הרוסי, חרף ביקורת מכיוון חוגים ליברליים הרואים בו מנהיג אוטוריטרי. בבחירות לנשיאות ב-2004, גרף פוטין למעלה מ-71% מהקולות, והוא המשיך ליהנות מאחוזי תמיכה גבוהים מאז.

ניצחון גדול של מפלגתו, אותה עדיין יוביל בבחירות, יאפשר לו לבחון מחדש את האפשרות לשנות את החוקה.

במידה וידבק בחוקה כפי שהיא היום, ישנם כיום חמישה פוליטיקאים בגילאי ה-40 וה-50 לחייהם היכולים להיחשב כמועמדים לתפקיד. חלקם אינם מוכרים בעולם המערבי, אך הם נחשבים לבכירים ביותר בממשל הרוסי, חלקם גם מקורבים אישית לנשיא הרוסי פוטין.

להמשך - http://www.sikurmemukad.com/sikurim...npresident.html

רוב המועמדים הם מקורבים לפוטין, וכנראה העמדות שלהם גם דומות, אז לא יהיה שינוי רציני בפוליטיקה הרוסית ובעמדותיה.