היי, אני בחור בן 16 ואני אוהב לקרוא ספרי פנטזיה ולאחרונה התחלתי לכתוב סיפור בשביל כיף עבדתי על זה הרבה ועברתי עלוי עם מורת האנגלית שלי הינה הסיפור (אגב זה סיפור שאני חברתי לבדי)
הינה הסיפור :

Chapter 1



It was after mid-night the sky was covered with clouds, darkness was threat and a storm was near by …" I have to go, I have to go"…he said in his mind while he packs his bag in hurry and writes down a worn piece of paper in a rush:

"Mom I have to go,

Its being dangerous its "theme".

Wish me luck …I wish that I will come back some day"

Simen



He gets out from the tiny house running and went into the dark forest. it was a dark frighten place full of trees, the strongest mages and wizards hadn’t dare to enter there. They say there is a beast, they call it the "millennium" no body sees it and returns alive to tell about …"They will never catch me her…no body will dare to enter to it" he thinks in his mind. He keeps running after while, a sound of foot steps was heard behind. Suddenly simen stops and jumps into the sky and wave his wand gently and whisper "impetus" a scream was heard , he lands down on one of the trees and starts to jump from one to on other until the last one, and lands on the ground in a hit. it was really painful but he run to the beach. The beach was empty no one was there and no even a had to boat …"how can I forget"…, he said in mind. The foot steps were coming faster and faster …"I have to think of something"… fortunately he sees an abandoned boat, he waves his wand again and the boat appeared to his feet. In a hurry he jumps into the boat and starts to flag in the big sea. It started raining and the wends had no mercy on him suddenly, the sea goes stormy and the boat starts to rape by servile waves. he tries to prepare it by a spell but he couldn't , he fall into the could dark sea …There is no point in life… he say in mind and start drown " Don’t let the desperate and the sadness drown you to death " a voice of a women was heard, as if it arrive from heaven. Simen sense warmness that full him with power. and then with a sweep of his wand, he get to the surfs of the sea and laid him self in a broken wood .The sun shone glow from the clouds and the storm stopped.
מקווה לתגובות בונות
והסיפור עוד לא נגמר יש המשך ארוך

למה לא עשת את הסיפור בעברית

אני לא יודע פשוט בא לי לכתוב אותו באנגלית
אפשר תגובות , ביקורת בבקשה זה חשוב לי

מה שקורה לו הוא כך:
הוא מגיע למצב שבו הוא נכנס ליער - למקום שם יש לו מוות בטוח, והוא אח"כ נאבק על הישרדותו בסערה.
לפי ההתחלה שלך (שתיארת את כל פעולותיו), אני לא רואה שום סיבה הגיונית למה הוא ייכנס ליער - מקום שאפילו גדולים ממנו לא מעיזים להכנס אליו, כי הם בטוח לא ייצאו משם. אדם צריך להיות נואש ברמות גבוהות מאוד כדי לבצע מעשה מטורף כזה. זה בערך כמו אדם שפוי שבורח מחוטפים ומחליט שהדרך היחידה שלו להינצל זה לקפוץ מבניין בן 13 קומות. בשביל אדם יעשה מעשה נואש כזה אני צריכה שתהיה לו סיבה מאוד מאוד מאוד טובה. ברור שאת הסיבה אי אפשר לחשוף בהתחלה, אלא זה כל המתח, אבל בשביל להכניס אותנו לאווירה, בשביל לספק "תחליף" מתאים לסיבה, לפחות עד שנדע אותה (או במילים פשוטות יותר - לתת איזו עצם לכלב) אני חושבת שצריך להגביר את אפקט הבהלה והבריחה בהתחלה. בצורה כזו הקורא יתחבר יותר לקטע של "היער שאף אחד לא יוצא ממנו חי".
דבר שני מאוד חשוב: ברגע שהוא נופל למים הקרים, מיד הוא מתחיל לחשוב "אין טעם לחיות". המחשבה הזאת היא ממש לא במקום כי בדיוק לפני רגע הוא עשה הכל כדי להינצל. אפילו אם הוא נמצא בייאוש, מה שאנו נשמע זהאת הגלגלים של המוח שלו חורשים באינטנסיביות ומנסים למצוא מוצא, מפלט. אדם, שכל מה שמעניין אותו באותם רגעים זה לשרוד, לא יחשוב מחשבות נוגדות הישרדות כמו "אין טעם לחיות" או מחשבות עצובות. אתה חייב להבין: אדם ששורד יש לו אך ורק שתי ברירות: לחיות או לחיות וההתנהגות בהתאם.
אני רוצה להסביר לך עוד משהו בקשר למחשבות:
ברגעי שרידות הפעולות הן מהירות מאוד, פחות חושבים, ואפילו אם חושבים או מיואשים חושבים מאוד מהר, מתוך הרבה לחץ, פחד, חרדה ובלבול, לפעמים זה יכול להגיע לשיתוק.
מחשבות עצובות או מחשבות של דיכאון מקושרות לפעולות גופניות איטיות הרבה יותר, מצב יותר סטאטי.
רגע אחד הגיבור שלך מתנהג באופן שרידותי, פעולות גופו מהירות, לחוצות, מצב דינאמי מאוד', ופתאום, ממש בלי התראה מוקדמת הוא חושב מחשבות עצובות, שמקושרת בתת מודע אצלינו לפעילות גופנית ברמה נמוכה מאוד, ומה שיוצא מזה הוא שיש לנו בראש בתת מודע שינויי מהירות פתאומיים וקיצוניים, שזה מבלבל, ויוצר קצת חוסר אמינות, ואנחנו לא יכולים להתחבר לסיפור ולהיות ברצף.
צריך להחליף את המחשבות לגיבור שלך כשהוא נופל למים.

מעבר לזה יש לי הערה טכנית קטנה: הסיפור שלך מלא שגיאות כתיב ושגיאות דיקדוק. כדאי לך לשבת אחד על אחד שוב עם מורה האנגלית שלך. לי אישית זה לא מפריע. אני מאוד מנסה להתעלם ולהתרכז בסיפור, אבל יש כאלה שזה מאוד מפריע להם.

אני מאוד אשמח אם תפרסם את המשך הסיפור. אני בטוחה שיש לך באמתחתך מתח נוסף. הרי רק התחלת את הסיפור!

שיהיה לך המון בהצלחה

gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...

תודה לך על ההערות וההארות אני אעשה כמיטב יכולתי על מנת לתקן את השגיאות הכתביות וגם אשנה את מחשבות הגיבור שלי
וכול אנשי הפרום כול הארה או הערה תתקבל בברכה

סיפור יפה