אמנם קוראים לזה "למגירה בלבד", כי כך התכוונתי שכתבתי אותו. אבל בגלל האנונימיות של הרשת (לא כל כך ד"א), אני מחליט לשים אותו פה.
אני לא רוצה שאנשים יתחילו לקטול אותי, אז מראש- אני לא משורר, אני לא סופר, וזה לא נסיון לתשומת לב. פשוט כתבתי משהו וזהו.
אין לי מטאפורות ואין הרבה אמצעים אומנותיים, כי כנראה שאני לא חושב ככה.. השיר הזה נכתב ישר מהראש, ולכן הוא בטח זוועתי כזה..
אז למה אני שם אותו פה? צורך די מוזר שקיים אצל בני אדם לשתף, גם אם לא תגיבו משהו לעניין, אשמח לשמוע תגובה כמו "לא משהו" או "מעניין", אבל בלי לקטול יותר מדי, כנ"ל.
אז אחרי כל ההקדמה המתישה, מגיע רגע הסרת הלוט. בבקשה, תהנו.

למגירה בלבד



הנה את לידי

אני רואה את שיערך השחור המושלם

פוקח את עיני

אבל את לא שם



את יודעת בכלל מה אני מרגיש?

את יודעת מי אני?

לידך אני לא יכול להיות אדיש

את לא מכירה את שמי



בפעם הראשונה שראיתיך זה קרה

איבדתי קשר עם הסביבה

האם זה טוב? זה רע?

צפתי לכיוונך על גבי גלים של מחשבה



זאת הפעם הראשונה שזה קורה לי

אף פעם בעבר ליבי לא יצא ממקומו

אף פעם לא היתה לי מישהי



אבל היית שווה את ההמתנה

חיכיתי רק לך

את כמו מתנה

עטופה בריח לילך



צריך רק קצת אומץ להתחיל

קצת ביטחון לדבר

גם לזה אני לא רגיל



נראה כאילו את כמה רמות מעלי

כי אני- זה רק אני

כל היום חושב עליך

ואת- מושלמת, יותר שווה ממני



"תנסה, מה כבר יקרה?"

לחץ חבר לעת צרה

"אתה בכלל לא מכיר את הבחורה"



אבל הוא באמת באמת לא ידע

על כל תקופת ההמתנה

שחיכיתי רק לה



אז ניסיתי.





"תשמע, אתה נשמע לי בחור נחמד
מעכשיו- אנחנו ידידים!"

זה כואב יותר מעקיצת אלפי דבורים



המוח יודע ותמיד ידע שאין סיכוי

הלב לא היה מוכן לשתוק בלי ניסוי

אז הא! קיבל הלב את הנסיון

והמוח את הפתרון

לשכוח ממנה מיד!



אבל הלב לא מוותר

אני הולך איתה יד ביד

הלב רוקד ומפרפר

וכשאתעורר מהחלום אבין מיד

שהמוח צדק



ושוב אני לבד.



אבל למרות שאין סיכוי, תמיד הלב מקווה ומחכה ליום

שאולי המציאות תצא מהחלום

דווקא את ההקדמה שלך הייתי שומר לסוף, מעבר לכך שאני חושב שהיא מיותרת ואולי שגויה.
אתה כותב טוב, המסר פה טוב, אני יכול להזדהות עם השיר שלך, שזה הישג לא מבוטל.
הוא כתוב טוב, הוא זורם ושוטף, אין שום סיבה שתחשוב שהוא ראוי לתגובות קוטלות.

אני אוהב את השיר, את המבנה שלו, את חוסר האחידות במבנה, את החריזה הלא קבועה.
שמח שזו הייתה המגירה שלך

מנהל איור ותלת-מימד
My DeviantArt
פרוייקט הגמר שלי - Dark Gold

קודם כל אני מודה לך. זה באמת ממש חשוב לי.
אולי זאת קלישאה, אבל אם אחד רק הצליח להזדהות עם השיר, אז אני לא מצטער שפרסמתי אותו כאן.

אבל אני דווקא די מצטער על ההקדמה. פשוט אני חסר נסיון ולכן די פחדתי מקטילה כאן בפורום, אז אני מצטער.

ושוב תודה

אתה לא צריך להתנצל ולהצטער, רק להעריך את עצמך. לא חטאת בכלום, החשש שלך מובן, עכשיו אני יכול להגיד (לפחות בשמי) שהוא לא מוצדק

אני שולח לך מכאן, רחוק רחוק על גבי קווי הטלפון לחיצת יד ידידותית מאוד וחמה.
שוב תודה.

אני חושבת שהשיר מכיל בתוכו את כל מכאובי הנעורים שבהִדלקות, התאהבות, דחייה, סטטוס ה"ידידים" ושאחד שואף למעבר ו-תחושת הבדידות שבאכזבה .

אני יודעת שנכתב מתוך כאב אבל זה מאוד יפה, באמת
המשך לכתוב ולשתף, אתה בדרך הנכונה .
בהצלחה !
רחלי .

"Beauty is in the eye of the beholder..."

תודה רבה גם לך, ואני מאוד שמח שאהבת.
אני מקווה שאני אכתוב עוד שירים, כי זה באמת מקל ועוזר, ואם אני אכתוב אני אכן אפרסם אותם פה.

הייתי מתחיל לקטול אותך (סתם... אני לא כזה...). אבל השורות האלה באמת עשו משהו בבפנוכו שלי. הן מילאו מצויין את תפקידן בתור שורות מחץ.

כמעט שכחתי לחתום,
puzpuz.

תודה לך.
שתי השורות הנ"ל הן הכי אהובות עלי בשיר גם כן. הן משאירות פתח לתקווה, דבר שאני מקווה שכולם יכולים להזדהות איתו.
בלי התקווה החיים (ולפי התגובה שלך, אז גם השיר שלי.. אני צוחק כמובן) היו לא נחמדים. אני לא צריך להרחיב על זה כי זה די מובן מאליו

אולי זה יישמע לך מוזר, אבל ממש רותקתי. כאילו נכנסתי לזה. כתבת ממש יפה ולעיניין.
דבר שני, בפורום הזה אין קטילות. כאן אנשים מכבדים מאוד אחד את יצירתו של השני, כי הם יודעים שיצירה היא ציפור נפשו של האדם הכותב. אם מישהו רוצה לומר משהו שאתה מגדיר אותו כ"קטילה", אז הוא מדבר אך ורק לעיניין, בעדינות ובכבוד רב. לפעמים מקבלים הצעות לשיפור.
כאן למדתי הרבה. בעיקר ששירים וסיפורים זה לא מה שלמדנו בבית הספר. לא חייבים מטאפורות או חריזה או כל אלמנט אחר שהמורה אמרה. כל מה שצריך זה לכתוב מהלב. מבחן האמת שלך הוא לא מבקרי הספרות למיניהם, אלא האנשים שקוראים את השירים שלך.

אני מאוד אשמח אם תפרסם עוד. אתה כותב מאוד יפה.

דרך אגב אהבתי את ההומור בשם שלך: "כל השמות תפוסים"

gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...

תודה לך, ואני שמח שנהנית.

עכשיו אני רוצה להבהיר את עצמי- הצעות לשיפור וביקורת אני אקבל ברצון ואפילו בשמחה, כי תמיד יש לאן להשתפר (חוץ מביאליק [= ), פשוט ביקשתי שלא יקטלו אותי בצורה חסרת טעם ולא ביקורתית. אני אשמח ודורש לקבל ביקורת.

ובקשר לשם- באמת כל השמות תפוסים! חח. שוב תודה, ואני מקווה שהבהרתי את עצמי

היי שלום לך
קראתי את שיריך והם נעמו לי
טוב שהחלת כן להוציא אותם
בסופו של דבר
והמשך להוציא את מילותייך
מהמגירה
יש להם מקום
עינת

שלום לך וברוך הבא לפורום !!!

מעניין ... קראתי את השיר. קראתי את הפתיח.
והם פשוט התחברו לי.
אני שמחה לראות שהאומץ בלשתף את מה שאתה כותב מקבל ביקורות נעימות ובונות.
לעומת השיר שהעברת בו את תחושת ההידלקות והאכזבה.
יפה.
ואל תאבד את האומץ הזה. הלב אכן אומר אמת. גם אם המציאות לא מתלבשת.
הוא אומר לנו אמת.

בהצלחה !!!

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אני בן אדם כזה (האמת לא חקרתי, אולי כולם ככה??) שכשאני קורא שיר אני מחפש להזדהות איתו. אני רוצה שהוא ידבר גם עליי. כאילו ככה גם אני הצלחתי לבטא את עצמי. כאילו בזכות השיר שיתפתי מישהו בכאב שלי, כשם שהוא שיתף אותי בשלו.

בקיצור, כמו שכבר הבנת בכותרת, התחברתי.
מתנצל שאין לי ביקורת שלילית לתת,
גם אני כותב ישר מהראש ולא מייפה מילים יותר מדי, זה לדעתי הופך את הקריאה לזורמת יותר.
(לפחות בשבילי וסליחה אם הבורות שלי פוגעת במישהו)

אשתדל לעקוב אם תפרסם עוד דברים.
אלי.

תודה רבה לכולכם. אני מאוד שמח שאנשים אוהבים את הכתיבה וזה באמת נותן לי ביטחון..
אז שוב תודה, וstay tuned כי אני אפרסם עוד כמה בקרוב