האם מישהו יכול לתת סקירה מפורטת של יחס הדרוזים ככלל ליישוב ולתנועה הציונית עד קום המדינה?

כל מה שאני יודע הוא שהדרוזים של אז היו די סגורים לעולם שבחוץ ולא ממש משכילים. יהודי צפת לדוגמא, בקושי היו בקשר אתם, ויהודי אחד תמהוני שהיו לו חברים דרוזיים מבית ג'אן והיה חי אתם לפעמים, היה נחשב לתופעה חריגה.

.

והיו אף כאלה שהתנדבו להגנה, ומצד שני היו גם כאלה שהתנדבו לצבא ההצלה של קאוקג'י, בגלל זה כתבתי "ככלל".

(גם אם זה נשמע קצת חצוף). תרים טלפון למזכירות של קיבוץ יחיעם לדוגמא ותשאל אותם את השאלה הזאת (תגיד שזו תת שאלה באיזו עבודה שאתה כותב ומעוניין בתשובה כללית יחסית לא במחקר מקיף). הם בטח יפנו אותך למישהו בקיבוץ שיפנה אותך למישהו אחר, אבל בסוף תגיע למישהו שגר בקיבוץ, או לשעבר שישמח (לרוב) לשוחח בטלפון. ברוב המקרים כשיש לי שאלות מהסוג הזה (ובמיוחד בעידן הטרום גוגל/ויקיפדיה) זה מה שאני עושה והתוצאות לרוב טובות מאוד.

באופן כללי הרושם שאני קיבלתי במשל השנים, היה שהדרוזים היו חברה מאוד מסורתית וסגורה באותה תקופה ולא היו מאוד מעורבים בפוליטיקה של מחוץ לכפר שלהם.

.

רוב הדרוזים היו נייטרלים בכל הנוגע לחיכוכים על רקע לאומי, שהיו בארץ. המרד הערבי יצר עויינות
גדלה והולכת בין הערבים לדרוזים שבכרמך, אחרי שכנופייתו של יוסף סעיד אבו דורא, פרצה לעספיא
וביצעה שם מעשי שוד ורצח. הדבר חיזק מעמדם של האבו רקונים, שטענו בדבר הצורך לקיים
קשרים עם ההגנה (על היחסים האלה היו אחראים גיורא זייד ואבא חושי).
יצחק בן צבי גם יזם יצירת קשרים עם מנהיג הדרוזים בסוריה, סלטאן באשא אל -אטראש, ורכש
אהדתו לציונות.
כאשר הוקם צבא ההצלה ע"י קאוקג'י, הוא גייס דרוזים שכולם חיו מחוץ לא"י. הגדוד היה בפיקודו של
שכיב ואהב, והוא נטל חלק בקרבות רמת יוחנן, והותש. אחרי הקרב הגיעו הצדדים להפסקת אש,
שבמסגרתה התפרק הגדוד הדרוזי: חלק מלוחמיו חזר לבתיהם בסוריה, חלק נשאר בכפרים דרוזיים
בארץ - וחלק חצה את הקווים והצטרף להגנה. נכדו של אחד מאותם לוחמים, שנותר שנים בקבע
בצה"ל, הוא הנווט הדרוזי הראשון.

http://www.e-mago.co.il/e-magazine/druze.html
תקבל פה הרבה תשובות.

http://www.snunit.k12.il/heb_journa...edra/60141.html

למי שמעוניין.

לפנות ל"בית המורשת הדרוזית" בדליית אל כרמל יש שם איש מאוד נחמד שישמח מאוד לענות לך על כל השאלות.
קבל:


http://www.shimur.co.il/show_item.a...Id=53&siteId=89
בית המורשת הדרוזית



בבית המורשת תצוגה מחיי העדה הדרוזית, מסמכים, כלי עבודה, כלי נשק, לבוש, מאכלים ועוד. הבית מציע הרצאות, סרט על ההיסטוריה הדרוזית והכרמל, סיור בכפר ועוד.

כתובת: בית המורשה הדרוזית דליית אל כרמל.
טלפון: 04-8394242
פקס:טלפקס: 04-8393242

מנהל: פאדל נסראלדין

שעות ביקור: רצוי לתאם מראש.
הדרכה באתר: בתיאום מראש.
דמי כניסה: בתשלום.

קישור למפה
המוזיאון
הדת הדרוזית נוסדה בשנים 1043-1017 בידי החליף הפאטמי וקבוצת פילוסופים ומטיפים. מאמיניה התפזרו בסוריה, לבנון, ישראל, מצרים והודו. הנביא שועייב, שהוא יתרו חותן משה, הוא נביאה הקדוש, וחגה החשוב הוא חג הקורבן. הדת הדרוזית סודית ורק לחכמיה מותר לקרוא בספרי הקודש ולהתעמק ברזי הדת. הדרוזים מאמינים בנצחיות הנשמה ובגלגול נשמות. לנשים ולגברים מעמד שווה בענייני דת וירושה. הדת אוסרת פוליגמיה, נישואי תערובת וקוראת להתנזרות מתענוגות החיים. הדת הדרוזית אינה מקבלת מאמינים לשורותיה מאז 1043. בשנות ה20- של המאה ה20- החל להתפתח הקשר בין הדרוזים ליהודים בארץ ישראל במפגשים ובביקורים. פועלים דרוזים מעוספיא עבדו במחצבות נשר. עם התגברות פעולות הכנופיות הערביות סייעו הדרוזים ליהודים ותרמו בכך להגנת היישובים היהודיים ואף הצילו חיים. הדרוזים אף התעמתו עם הכנופיות הערביות. דרוזים רבים התגייסו ל'הגנה', ותרמו בעיקר בפעולות מודיעין. במלחמת העצמאות סייעו הדרוזים ליהודים, ורבים מהלוחמים בצבא הסורי עברו לצד היהודי. מאז הקמת המדינה התנדבו הדרוזים לשרת בצה"ל. ב1956- הוחל חוק גיוס חובה על הדרוזים, ובשנת 1957 הוכרזה העדה הדרוזית כעדה דתית בישראל. הדרוזים מונים כיום כ94,000- נפש, והם מתגוררים ב22- כפרים דרוזיים בצפון הארץ. הכפר דליית אל כרמל נוסד לפני כ400- שנה והוא היישוב הדרוזי הגדול ביותר והדרומי ביותר בישראל. בכפר כ14,000- נפש. בבית המורשת הדרוזית תצוגה מחיי העדה הדרוזית, מסמכים, כלי עבודה, כלי נשק, לבוש, מאכלים, מוסיקה ועוד. הבית מציע הרצאות, סרט על ההיסטוריה הדרוזית והכרמל, סיור בכפר, ארוחה ב'בית אמא', הופעת מוסיקה ומחול דרוזיים, הפעלות לבתי הספר, תכנית לגיל השלישי, לאישה ולמשפחה והפעלה לקייטנות ולמסגרות בחינוך הבלתי פורמלי.

אגב הייתי שם היה מעניין מאוד.
אם תרצה עוד פרטים מעבר לזה אנסה להפנות אותך לאנשים שישמחו לדבר אתך אבל זה יקרה רק אחרי החג.
בעז

אלוהים ברא את בני האדם, קולט עשה אותם שווים