29-09-2006, 09:36
|
|
|
|
חבר מתאריך: 13.12.01
הודעות: 8,479
|
|
|
עשית פה סלט וערבבת נושאים
בתגובה להודעה מספר 62 שנכתבה על ידי ori שמתחילה ב "חלילה מלנכס לעצמי את מאפייניה של הדת שלך. אני סקפטי מטבעי..."
אני אינני מחכה למשיח שיגיע על חמור, טוסטוס, שטיח או ברכב של אונר"א.
משיחיות היא דווקא נחלת הדתיים, החוזרים על תפילה זו ומחכים לביאת המשיח.
והצגת השלום כפיסת נייר, אכן מגמדת את המשמעות שלו ואני מסכים איתה.
בשביל פיסת נייר לא אהיה מוכן להקריב כלום, ולא אתן גם לך להקריב כלום.
אבל האמונה באותו שלום מיוחל, או חוסר האמונה הבסיסי באדם שאתה לוקה בו, הם הבסיס למשא ומתן קודם כל, הגעה להבנות, ונסיון ליישום.
אותו נסיון ליישום הוא החלק הקשה מכל, היחיד שאינו פיסת נייר אלא מעשים אמיתיים בשטח.
ותודה לאמת, בשני הצדדים, רב רובו של העם אינו מעורב בתהליך אלא כצופה שמביע את דעתו בקלפי או במקרה הגרוע משתתף בהפגנות.
כולנו מובלים, על ידי אינטרסים בינלואמיים, המשתנים בהתאם לשערי מטבע ועתודות משאבים בעולם.
לכולנו מנהיגים אשר מכשילים מהלכים, אצל כולנו יש תעמולה שטנית כנד הצד השני.
תכנס לביתה של מסעודה משדרות, או פאטמה מג'בליה - יכול להיות שתשמע את אותם דברים - אולי אפילו באותה שפה.
תכנס לביתו של עו"ד ישראל ישראלי ברמת אביב ג', או לביתו של אחמד אחמד ברימאל בעזה - ותשמע את אותם דברים ייתכן גם באותה שפה.
אז תקרא לי הוזה, תקרא לי שלומיסט, תקרא לי מצפוניסט או תקרא לי פסוקים מהתנ"ך.
אני לא ארפה, ולא בכל מחיר, אבל לא ארפה מהנסיון לגרום לשני הצדדים לבחור בחיים ולא במוות.
וזה מתחיל מלטה למעלה, ומלמעלה למטה, וכל פעם שהתהליך נעצר, מצטרפים עוד מאוכזבים חלק לצד הלוחמני קונספירטיבי, וחלק לצד שבוחר בחיים.
אני מקווה שהאמצע הזה יתרוקן, ואז נוכל לבחון באמת לאן נושבת הרוח, ואם שיעורי השחייה שלקחתי הם בשביל להשתכשך במימייה הנהדרים של עזה, או לטובת שחייה מהירה לכיוון קפריסין.
(בשביל למנוע תגובה עתידית, בוחרים בחיים הכוונה לשלומיסטים, מצפוניסטים, שמאלנים, מאמיני דת השלום, פציפיסטים, שינקיניסטים, וכל מי שמאמין שקיים סיכוי להניח את הנשק ולסיים את פעולות האיבה - וכן, זה מושג שאכן נוכס לצד שמאל, כנראה היינו קודם) |
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
