לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ●●● ברוכים הבאים אל פורום צבא וביטחון ●●● לפני הכתיבה בפורום חובה לקרוא את דבר המנהל ●●● עקבו אחרינו! ●●● חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חיילים, צבא וביטחון > צבא ובטחון
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #2  
ישן 01-10-2006, 10:32
צלמית המשתמש של עידו403
  משתמש זכר עידו403 מנהל עידו403 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.01.04
הודעות: 27,888
הנה הסיפור "שלי" (לא אני הוא האיש, אך הייתי קשור לסיפור)
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי קרנף16 שמתחילה ב "סיפורים על מתחזים"

לפני כשנתיים הגיע אלינו לעבודה בחור חדש (ל').
לדבריו הוא התגייס במחזור אוגוסט 2001, ושירת ביחידה מובחרת מסויימת שאת שמה לא אציין. הוא נפצע פעמיים בפעילות מבצעית- פעם בשכם ופעם בעזה, כאשר אחרי הפציעה השנייה שאירעה כחודשיים לפני סיום המסלול הוחלט שלא להשאיר אותו כלוחם ביחידה והוא עבר לשרת בגדוד 75 של השריון.

כששמעתי את הדברים האלה ישר "נדלקתי", ניסיתי לדובב אותו כדי שיספר עוד על השירות שלו והוא אכן סיפר:
הפציעה בעזה היתה בעצם כיסוי לפציעה שקרתה במהלך מבצע סודי מעבר לגבולות המדינה. באותו מבצע השתתפו צוותים מאותה יחידה, מטכ"ל, וצוות של יחידת קומנדו אמריקאית.
על תפקודו של ל' במבצע הוא קיבל צל"ש (!!!).
במהלך השיקום הארוך לאחר הפציעה (8 חודשים) ל' היה מסופח לר"מ 2 ברמב"ם (הוא חיפאי) והבחור התחיל ללמוד בטכניון. יש לו ציון גבוה יחסית בפסיכומטרי-723 והוא למד בפקולטה לפיסיקה במשך שני סימסטרים שבהם ממוצע הציונים שלו היה 95 והוא היה מצטיין נשיא (!!!).
ל' אף הוסיף שהצוות שלו איבד במהלך המסלול מספר לוחמים בעקבות מבצעים חשאיים ופעולות מסווגות.
עוד הוא סיפר שבמילואים הוא עתיד לשרת ביחידת האלפיניסטים ולשם כך הוא אמור לטוס לחו"ל בקרוב למשך 3 חודשים כדי לעבור את ההכשרה של לחימה בשלג.

הנורות האדומות החלו להידלק לאחר מספר ימים- גיליתי שאין לו תעודת לוחם. הייתכן?
אם ל' היה שנה וחצי ביחידה המסויימת הנ"ל, ושמונה חודשים עם פרופיל 24 שלאחריו הוא שירת כתשעה/עשרה חודשים כלוחם בשריון זה אמור להיצטבר ל 24 חודשים שמקנים תעודת לוחם.

במהלך השבועות הבאים גילינו אצל ל' בעיית אמינות- תפסנו אותו כמה פעמים בשקרים קטנים.
גילינו גם שיש לו בעיה של דיסלקציה ושהוא כל הזמן מבלבל מספרים, מה שדפק לנו את העבודה כמה פעמים- הוא היה עושה כל מיני בדיקות והיה רושם מספרים לא נכונים וככה עבודה היתה נהרסת. איך לעזאזל הוא קיבל 723 בפסיכומטרי? ואיך הוא קיבל 95 בפיסיקה בטכניון?

משפת הגוף והדיבור שלו ניתן היה להבין שהוא דביל מושלם, אוצר המילים שלו מצומצם, הוא לא מנומס (מדבר עם הבוסים תוך כדי לעיסת מסטיק למשל). הוא אחד האנשים הכי מלוכלכים ולא הגיינים שראיתי בחיים שלי- לא היה שוטף ידיים לפני האוכל, היה מתיישב לאכול בחדר אוכל כשכולו שחור מהחומרים שהוא עובד איתם- פנים, וידיים מטונפות.
במקלחת הוא תמיד היה "שוכח" להביא שמפו, ועוד ועוד ועוד...

לפני שבוע ראש המחלקה שלי החליט שזהו, נמאס לו מ ל' והוא החליט לפטר אותו בגלל כל השטויות והתקלות שלו, אך לפני זה הוא ביקש ממני לבדוק אם ל' סיפר אמת לגבי שירותו הצבאי.
נזכרתי שיש לי חבר ילדות שמשרת היום כמפק"צ באותה יחידה והוא אמור להיות באותו מחזור של ל', ואכן גם חבר שלי היה מחזור אוג' 01, אבל... ל' לא היה שם.
ל' לא היה גם במחזור שלפני זה, ולא במחזור שאחרי אוג' 01 וגם לא שני מחזורים אחר כך. משהו פה נראה לי מסריח...
אמרתי לחבר שלי ש ל' נפצע בפעילות מבצעית מחוץ לגבולות המדינה ושבאותה פעילות נהרגו מספר לוחמים. החבר התחיל לצחוק ואמר שבשנים האחרונות היחידה לא איבדה אף חייל בפעילות מבצעית שכזאת ובעצם היה לה רק פצוע אחד (הוא גם אמר לי את שמו, זה לא ל'...).
הדבר הבא היה לדבר עם חברה של אחי ששירתה כקצינת שלישות בבהל"צ. נתתי לה את המספר האישי של ל' והיא בדקה במסוף מה הוא עשה מהיום שהוא התגייס ועד שהוא השתחרר:
כחודש לפני הגיוס ל' נפצע בידו במהלך משחק כדורגל.
ל' התגייס באוגוסט 2001 לגדוד הנדסה.
אחרי חודשיים בטירונות הוא נפצע באותו מקום באותה היד לאחר שנפל מהקיר במהלך בוחן מסלול.
ל' היה מסופח לר"מ 2 ברמב"ם במשך 8 חודשים שבהם מה שעשה היה בעיקר לאכול והרבה- הוא העלה 20 ק"ג במהלך 8 החודשים האלו. מיותר לציין שהוא לא היה בטכניון באותו הזמן.
אחרי 8 חודשים הפרופיל שלו הועלה ל 64 והוא שובץ כעובד כללי בחיל האויר, או במילים אחרות- עובד רס"ר בטכני בחיפה.
במהלך שירותו בטכני הוא הגיש טופס 55+ בקשה להעלאת פרופיל אשר שניהם אושרו לבסוף, הפרופיל שלו עלה ל 82 והוא עבר לשרת כנהג טנק בגדוד 75.
במילואים הוא משרת כרגם בגדוד שריון במילואים.

כשסיפרתי את כל זה לבוס שלי הוא לא ידע מה להגיד חוץ מ- "הבן זונה שיקר לי כל הזמן".
5 דקות אחר כך ל' היה אצלו בשיחה, כעבור 2 דקות ל' התחיל "טופס טיולים יוצא".
אגב, ל' אמר שהוא מוכן ללכת למכונת אמת ושכל מה שהוא סיפר זה אמת לאמיתה.
מה שלא סיפרתי לו זה שיום קודם מצאתי במקלחות את דו"ח הפציעה שלו מהטירונות, ל' רוצה לקבל אחוזי נכות עקב הפציעה בטירונות ובשביל זה הוא צריך לכתוב כל מיני דברים עבור משרד הביטחון- באותו דף כתוב מה הוא באמת עשה בצבא (שבאופן די מפתיע אין שום קשר בין זה לבין מה שהוא סיפר לנו).
ל' ראה אותי ושאל אותי למה עשינו לו את זה וחיפשנו אותו כל הזמן, תשובתי אליו היתה:
"יש לי שאלה אחת אליך- מי היה המפק"צ שלך בטירונות ובמסלול?"
לא היתה לו תשובה.
ואז אמרתי לו- שאני יודע מה הוא עשה באמת בצבא, שהוא לא היה ביחידה מובחרת, שהוא היה עובד רס"ר בטכני וכו' וכו' וכו'...

ל' לקח את הרגליים שלו ועף לכל הרוחות.

כל מה שנכתב פה הוא אמיתי לגמרי.
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
לעולם אשא דגלך בגאווה

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #3  
ישן 01-10-2006, 10:59
צלמית המשתמש של avishon
  avishon avishon אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 14.08.05
הודעות: 2,278
בתגובה להודעה מספר 2 שנכתבה על ידי עידו403 שמתחילה ב "הנה הסיפור "שלי" (לא אני הוא האיש, אך הייתי קשור לסיפור)"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי עידו403

...נפצע פעמיים בפעילות מבצעית...

...הוחלט שלא להשאיר אותו כלוחם ביחידה והוא עבר לשרת בגדוד 75 של השריון...

...הפציעה בעזה היתה בעצם כיסוי...

...מבצע סודי מעבר לגבולות המדינה...צוותים מאותה יחידה, מטכ"ל...יחידת קומנדו אמריקאית...

...על תפקודו של ל' במבצע הוא קיבל צל"ש...

...הצוות שלו איבד במהלך המסלול מספר לוחמים בעקבות מבצעים חשאיים ופעולות מסווגות...

...במילואים הוא עתיד לשרת ביחידת האלפיניסטים...

...לטוס לחו"ל בקרוב למשך 3 חודשים כדי לעבור את ההכשרה של לחימה בשלג...





ואתה התחלת לחשוד רק אחרי שגילית שאין לו "תעודת לוחם" ?!

וואללה , ואני חשבתי את עצמי לנאיבי...

גמר חתימה טובה...

_____________________________________
A friend in need - is a friend indeed

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #8  
ישן 05-10-2006, 18:06
  אומי 5 אומי 5 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.09.05
הודעות: 990
בתגובה להודעה מספר 2 שנכתבה על ידי עידו403 שמתחילה ב "הנה הסיפור "שלי" (לא אני הוא האיש, אך הייתי קשור לסיפור)"

קל להבין על איזה יחידה מדובר,ואם אותו ל' היה באמת ביחידה הוא היה צריך להיות איתי בצוות(שממנו עפתי אחר כך)היה שם ל' אחד שהוא חבר טוב שלי ולא עליו הסיפור .
לא זכור לי מישהו שהפסיק טירונות האמצע בגדוד המקורי שלי(לא בגלל פציעה ביד) ,ולא בגדוד שאליו עברנו כשהתקבלנו ליחידה (במהלך הטירונות המיועדים ליחידה שייכים לפלוגה של אחד הגדודים).
כך שנשאר גדוד אחד שהוא יכול להיות בו (או שאני לא זוכר טוב ,הגיוני).
מי החבר הקצין שלך מאוג' 01?
בכל מקרה אשמח לקבל את השם שלו בפרטי (של המתחזה).
_____________________________________
לפעמים חרבון זה כמו קרב , אתה חוזר עם חוויות שאף אחד לא רוצה לשמוע .

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #15  
ישן 01-10-2006, 14:32
  J-R J-R אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 15.01.06
הודעות: 744
ענק. אבל איך אפשר ליפול לבחור כזה מטומטם?
בתגובה להודעה מספר 13 שנכתבה על ידי RP. שמתחילה ב "לטובת אלא שלא מכירים את האנשים הנפלאים האלה..."

ציטוטים נבחרים:
"1- לגבי סינון וועדות במהלך גיבושי יחידות מטכליות- אז כך.
הוועודת ממיינות בחומרה רבה ולפעמים ביתר דיוק , הכוונה היא שלכל יחידה יש פרופיל אותו היא בנתה ומי שרוצה להתקבל ליחידה צריך לדייק לפרופיל שהם מבקשים, היושבים בוועדה אכזריים בנושא ומנפים המון
גם אחרי סיום הגיבוש בהצלחה"

"לגבי שלדג- שלדג זוהי יחידת קומנדו של חיל האויר מטרתה היא לחדור לשטח אויב ולסמן מטרות בשביל התקפות ארטילריות אווריות וקרקעיות משולבות, חוץ מזה היא מתמחה בלוחמה בטרור וכדומה.
הוועדות בשלדג מחפשים לוחם אשר מוכן לסכן את חייו עבור המטרה.
בחור חכם, מאלתר ,פיקח, ראייה מרחבית, מנהיג מלידה.
הסיכוי שתיפול קיים כי גם בוועדה שם או הפסיכולוג הוא מפיל לפעמים על אי התאמה מזערית"


"כשאתה מגיע לחטיבה בקש , התחנן כמעט עבור גיבוש יחטיו"ת ושם תן את כל מה שיש לך !
הקב"א הדרושה היא חסויה מלפרט פה... אני עדיין בשירות הביטחון מצטער.
אך אני ממליץ לך לא להתפשר ולא לוותר על חלומך, בשביל להגיע לסיירת צריך הרבה מאוד כוח נפשי!
לגבי עקמת , אינני חושב שזה משמעותי, הכל תלוי לפי התפקוד המבצעי שלך.
כי אם המבצעיות שלך תהיה נמוכה בשל כך תיאלץ לעזוב את הסיירת!"


" לגבי מי אני ומהו מחזורי?
אני מנוע מלפרסם זאת, מצטער!"


"הסיירת היא היחידה הראשונה שקיבלה אישור ביחד עם מטכ"ל לאמן בשטח 100 הידוע!"

"אז כמובן שמטכ"ל תצא כבר בסוואנות מסירקין לצפון אבל הסיירת ואגוז יהיו שם כבר מוכנים לתזוזה.
הסיירת תיכנס כמעט ב 90 אחוז, היא מאומנת בלוחמה בטרור, היא צוות התערבות מה שנקרא!"

"לגבי שטח 100 הידוע.
שטח 100 היה מאז ומעולם כשטח אימונים סגור של צה"ל.
במהלך השנים השטח נפתח עבור יחידות כגון: מטכ"ל ,שלדג ,שייטת אך אלו ממעטות מאוד את שהייתם שם
לעומת יחידות אלו, סיירת גולני שואפת להעביר את לוחמיה כמה שיותר זמן בשטח הזה.
השטח ידוע כ נטול חוק והשגחה...."

וזה ממשיך וממשיך. השאלה שלי היא- זאת בכלל התחזות? הייתי מסתכן ואומר שהוא עשה את זה בתור בדיחה מראש.. הבחור מעלה שם מופע סטאנדאפ און-ליין ואנשים עוד משתפים פעולה במקום לצחוק איתו..







_____________________________________
אין מקום רחוק מידי.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #23  
ישן 01-10-2006, 10:59
צלמית המשתמש של ISHPUZ
  ISHPUZ ISHPUZ אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.04.05
הודעות: 5,100
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי קרנף16 שמתחילה ב "סיפורים על מתחזים"

סיפור שסופר לי ע"י קצין בטחון שדה ואומת ממקור אישי -
בחור (ששמו צויין בפני אך איני זוכר אותו כרגע) שלא גוייס עקב בעיות נפשיות חלם להיות קצין באגוז. הוא הלך לריקושט וקנה מדים, סיכות, תג וכו' והסתובב כקצין באגוז. עד כאן - סתם תמהוני.
אבל הבחור בעזרת המדים והסיפורים שלו הצליח להכנס לבסיס מודיעין ולשכנע חיילים לצלם אותו למזכרת על רקע האנטנות, להכנס לקריה ולהסתובב במשרדים (אולי אפילו בבור, אני לא זוכר) ואפילו התייצב בחר"פ בצריפין ואושפז על פציעה במהלך מבצע כשהוא בריא לחלוטין.
הוא נתפס בסופו של דבר כשלא יכל להתאפק וניסה להשלים את הפרט האחרון בתחפושת שלו כשניסה לגנוב נשק מקוצר מחייל שישן באוטובוס. כשהגיעו אליו הביתה מצאו שם תעודות צל"ש מזוייפות, דגל של אגוז מלא חתימות בהוקרה מזוייפות של אלופים וכו'.
והנקודה האישית - כשהוא היה מאושפז בחר"פ, אחי היה מאושפז איתו בחדר והיה קם בלילות להביא לו מים ולקרוא לחובשת כשהמנייק היה נאנק מכאבים מזוייפים. הוא מספר שהבחור היה אמין בצורה שלא תאמן ועשה רושם עצום על כל מי שפגש אותו.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #32  
ישן 01-10-2006, 11:30
  קרנף16 קרנף16 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 24.09.06
הודעות: 371
מתחזה ברמה גבוהה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי קרנף16 שמתחילה ב "סיפורים על מתחזים"

לאחר שחזרתי מארה"ב לאחר השירות הצבאי, התחלתי לעבוד בביטחון של פי גלילות
בזמני כל מי שעבד שם היה לוחם עם רקע פיקודי - תנאי מינימום
כפי שאתם מבינים כל החברה שם היו לוחמים ומלא סיפורים
כמו כן עוברים תחקיר ביטחוני.

עבדכם הנאמן שהגיע ליומו הראשון - ראה שם של בחור בשם "ז".
הכרתי את הבחור במקרה - בהמשך אפרט.

כמובן כולם שאלו אותי לעברי הצבאי ועניתי בנימוס דיפלומטי אופייני. כמובן שמייד שאלו אותי אם אני מכיר את "ז" המהולל שלחם בסיירת יעל ונפצע במספר קרבות ועוד ועוד.

אני ביומי הראשון הייתי מאד נבוך לכן יצאתי מזה באלגנטיות, בהמשך עבודתי "ז" תמיד התהלל בעברו, וסיפר סיפורים שלא יביישו את אהוד ברק ועמי איילון ביחד.

השיא הגיע יום אחר שדיברנו על לבנון, אחד החברה ששירת במגלן סיפר משהו - ואז "ז" קפץ והתחיל לסתלבט על מגלן, ואיך הם פישלו במבצע אחד שהוא היה איתם.... הבחור ממגלן היה נבוך ולא ידע על מה "ז" מדבר.

אני שונא שקרנים כאלה התעצבנתי, במיוחד שאני יודע ש"ז" שירת באב"כ וזרקו אותו לכלא על שקרים - באב"כ הוא סיפר שהוריו בשליחות לכן יצא כל שבוע על חשבון חביריו הבייתה עד שגילו את האמת.

כשסיפרתי לחברה בעבודה על "ז" לא האמינו לי - ומייד חלק סיפרו לי ש"ז" עצמו סיפר להם שאני שקרן ולא הייתי קצין בכלל ולא לוחם.

לזכותי היה לי בארנק תעודת סגן במילואים, ואחד החברה בעבודה בן דוד שלו שירת ביעל, ואני הכרתי אותו ממבצע משותף.

מייד אמרתי לבחור מהעבודה "א" - תתקשר לבן דוד שלך ושאל אותו אם הוא מכיר את "ז" המפורסם.

ברור שלאחר בירור יחד עם קצינת השלישות הוברר כי "ז" מעולם לא היה אפילו בגיבוש ליעל.

ככה הנחש התגלה.

הכי מצחיק - שיום אחד היה לנו הרצאה של בטחון שדה ע"י היחידה שעושה סיווג בטחוני מהשרות, ואני בהפסקה נגשתי למרצה ואמרתי לה "אם ככה אתם עושים סיווג... " היא התפלאה על דבריי, אך כמו שידוע לי מעולם לא תיפלו ב"ז" שהמשיך לעבוד עד שפיטרו אותו מסיבות אחרות.

הפליא אותי בעיקר במטווחים - שהוא ירה תמיד כמו אפסנאי עם שפשפת, אבל החברה לא קלטו...


מאוחר יותר נודע לי ש"ז" עבר לעבודת אבטחה רגישה אחרת ושם סיפר כבר ששירת ביחיה מובחרת אחרת.

היה לו כושר שכנוע שלא מהעולם הזה והוא ידע לרדת לפרטי פרטים- מדהים.

שקרן כזה מעולם לא ראיתי.... אבל אחרי שנחשף איך היינו צוחקים עליו במשמרות מאחורי גבו של הלוחם הדגול "מיעל" שלא ראה מעולם את הש.ג בסירקין

כזה מעפן היה...


עוד משהו - השיא היה בחומת מגן שבערך 70% מהחברה גוייסו בצו 8 , נחשו למי לא קראו?

ל-"ז" הלוחם שצה"ל לא זז מטר בלעדיו - אני נחנקתי מצחוק באותו זמן שרק הוא וכמה שירד להם הפרופיל לא גוייסו.

נערך לאחרונה ע"י קרנף16 בתאריך 01-10-2006 בשעה 11:44.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #33  
ישן 01-10-2006, 11:45
  עבדול אלהזרד עבדול אלהזרד אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 02.03.06
הודעות: 6,684
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי קרנף16 שמתחילה ב "סיפורים על מתחזים"

פעם "התחזיתי" לטייס, אבל באמת שזה לא היה בכוונה.

ומעשה שהיה, כך היה: במהלך צמ"פ בשריון, הצלחתי ברוב חכמתי ליפול מהטנק בזמן תרגולת כיבוי שריפות, ולהחבל בכתף, בראש (למזלי הייתי עם קסדה) ודי לעקם את הצוואר. המ"מ ה"מוכשר" שלי, שלימים יגורש מהצבא עקב יכולותיו ה"גבוהות" כקצין ומפקד, החליט שבמקום לפנות אותי אפשר להתאמן עלי בפינוי פצועים כשאני על סף חוסר הכרה, אבל למזלי החובש ראה את המעשה והורה מיד על פינוי לבית חולים.

הגעתי לבית חולים צבאי ישר מהשטח, כשאני לבוש בסרבל שריונאים מאובק, ושם זכיתי לכבוד ולייקר, לייחס די אוהד ומפנק ואף לתשומת ליבן של כל מיני חיילות שבאו להוציא גימלים. בהתחלה חשבתי שזה בגלל החיוך המקסים שלי, אבל אז התחילו לשאול אותי כל מיני שאלות מוזרות, והבנתי שמשום מה סברו את הסרבל שלי לסרבל טייסים...
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #34  
ישן 01-10-2006, 11:48
צלמית המשתמש של גראדיאנט
  גראדיאנט גראדיאנט אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 16.07.06
הודעות: 692
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי קרנף16 שמתחילה ב "סיפורים על מתחזים"

אין על הסיפור הבא.
לבר שלי, בוגר פנמ"ץ חלם לשרת בשלדג. למרבה הצער, הוא לא הצליח לקבל זימון לגיבוש (אני כבר לא זוכר את הסיבה). מה עשה הבחור? ברר את התאריך ואת נקודת האיסוף, ועל דעת עצמו הגיע. בתחילה, כמובן לא רצו להעלותו על האוטובוס, אבל בטחונו העצמי הכריע את החבר'ה הצעירים שהיו מופקדים על ניהול ההסעה, (התרוץ העקרי היה משהו בסגנון של "עשו לי בעיות עם הטפסים, כשנגיע זה יסודר").
איך שהוא, ואין לי מושג איך, הוא הצליח לעבור את כל ימי הגיבוש, כשרק חלק מהסגל מבין שמשהו לא בסדר. הוא נבחן כמו כולם, וקיבל ציונים כמו כולם (כנראה שמישהו החליט שבאמת היתה טעות, והכניס את שמו לרשימה).
ובזה לא תם סיפורנו. הבחור לא עבר את הגיבוש, אך לא התייאש. הוא נסע עם רכבו הפרטי לבסיס, ונכנס -ללא אישור- עד שערי היחידה הנ"ל (ומי שמכיר את הבסיס- זה כבר מבצע ראוי לשמו). הלך אל הפסיכולוג, וניסה לשכנע אותו. לאחר שעה ומשהו של שיחה ונסיונות שכנוע, אמר לו הפסיכולוג "תראה, לפני שלושים שנה, הייתי מקבל אותך- אבל היום אנחנו כבר לא פלנגות. באמת יכול להיות שצה"ל הפסיד אותך, אבל זה לא בשליטתי".
כיום הבחור בפלס"ר גולני.

אמיתי לחלוטין. אם אמצא, אראה אפילו את הכתבה האוטנטית מעיתון המחזור שלנו (שקצת יותר מדויקת, עקב קרבת הזמנים).
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #40  
ישן 01-10-2006, 12:11
צלמית המשתמש של GrimReaper
  משתמש זכר GrimReaper GrimReaper אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 19.04.04
הודעות: 4,734
לא יחידת על או סופרמנים
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי קרנף16 שמתחילה ב "סיפורים על מתחזים"

ממש לא סיפור על סופרמן בשייטת מטכ"ל, אבל סיפור קצר על איך התהדרות בסימנים לא לכם יכולה לעלות ביוקר.

לפני מספר שנים התחלתי בהכנה לקק"צ בבה"ד החילי ושם נפגשים כמובן חיילים ששירתו בכל יחידות,חילות וזרועות צה"ל. אני לא לוחם ובחיל שלי זה בהחלט סביר לפגוש חיילים עם מדים,תגים,כומתות, סיכות מכל הסוגים והגוונים בצה"ל. על פי רוב בצדק, אבל בהחלט יש אנשים בבסיסים עורפיים שמתהדרים בהם גם (לא יחודי לחיל שלי, קיים בכל צה"ל).
אחד מהחיילים בקורס התבלט ממש מהתחלה, התערבב עם כולם, מכירים את הסגנון? שלל סיפורים לכולם, כשבעיקר המאזינים הם החיילים הצעירים יותר,חיילות, קק"צ יעודי, או מהנדסים בלי פז"מ בצבא בכלל. הבחור הגיע מיחידה מבצעית, השתתף בפעילות שלהם בשלל מקומות ביו"ש וכו' וכו'.
אני די שקט, הייתי יותר מבוגר מרוב האנשים וגם בחצי שנה אחרונה של שירות החובה, לא ממש אהבתי את הבחור הזה, את הסיפורים שלו ולא את אישיותו (תחושת בטן). מאוחר יותר התברר שהבחור כבר היה בבה"ד 1 ולא סיים וזה הניסיון השני שלו לקק"צ.
ההכנה עברה, נכנסו לבה"ד 1 ושם כבר התפזרנו והבחור לא היה איתי בגדוד, אך כצוערי החיל אנחנו מנסים לשמור על קשר גם שם. לאט, לאט מתחילים לצוץ סיפורי אמינות שונים, דיבורים על פתיחת מפה בניווט וריב עם השותף וכו', חיכוכים עם המחלקה שלו כולל שלל וועדות שונות. במקביל אני שומע מחבר שהיה במחזור הקודם, שגם בפעם הקודמת הבחור הורחק על בעיות חברתיות ואמינות.
איך שהוא, אולי בגלל כמות ה"ערבובים" שלו, הוא מקבל התחשבות יוצאת מן הכלל ומורשה לסיים על תנאי את בה"ד 1. נאמר לו שלא יקבל סיכת מ"מ, אלא לאחר שיעבור את ההשלמה החילית ובהתאם לחוות דעתם של המפקדים שם.
מגיע יום הסיום, כולנו שמחים ביציאה מהבה"ד עם הסיכה הנכספת ועולים על האוטובוסים צפונה.
לא עברה חצי-דקה,לא הספקנו עוד להגיע אפילו לצומת הרוחות, הבחור שיושב לידי באוטובוס שולף מכיסו סיכת מ"מ ועונד אותה לעצמו בחדווה. ברגע זה כבר הבנתי ממש מי הבן אדם ותחושת הגועל שלי הייתה בהתאם. לא היה לי מה לעשות, וגם לא הרגשתי שזה מקומי לפעול (בכל זאת אחד מהקבוצה) אבל האמנתי שדברים מסתדרים וכל אחד מקבל את המגיע לו - שכר ועונש.


עובר זמן מה בהשלמה החילית, ומגיע ביקור של קצין החיל הראשי שלנו.
כולנו בחדר ההרצאות, התא"ל עובר אחד, שואל מאיפה אנחנו, מה עשינו בצבא וכו'.
מגיע תורו של הבחור שלנו והוא נעמד לענות על השאלות. שואל התא"ל את השאלות הרגילות ונראה מופתע קצת לאחר שנענה על מקום שירותו של הבחור. הוא מסתכל על הכומתה בכותפת, על הנעליים האדומות, מסתכל לצדדים על מפקד הענף, מפקד ההשלמה וכל המפק"צים ושואל את הבחור שוב "איפה שירתת?" וכשהתשובה כמובן בעייתית שואל מאיפה הכומתה והנעליים... הבחור מתחיל לספור מרצפות ולגמגם, ולבסוף מודה שהם עליו ללא כל סיבה.
חוצה תא"ל מבוגר בעשרים וחמש שנה לפחות, את החדר,ובמבט של תיעוב על פניו לוקח לו את הכומתה מהכותפת ומעיף אותה מעל ראשינו ההמומים לקצהו השני של החדר, שם היא נופלת בשקט רועם. אנחנו היינו בהלם ומבוכה, כל קציני המסגרת היו עם פני חציל. התא"ל סיים את תשאול החיילים ויצא. כמה ימים אחרי זה, לא יודע למה אבל הבחור עוד קיבל קצת התחשבות, והותר לו לחתום וויתור בעצמו, וכך סיים את דרכו איתנו.

מספר חודשים אחרי,אותו חבר שלי שהיה מחזור לפני וכבר היה קצין בבסיס באזור יו"ש מספר לי שפגש באזור את את גיבור הסיפור, כאשר הוא כבר בקבע עם כומתה אדומה חדשה בכותפת, כנפי צניחה, סיכת יחידה ומספר על שירותו ביחידתו החדשה (הפעם זה היה מגלן אם אני זוכר נכון)...
_____________________________________
"The Nation that draws too great a distance between its soldiers and its scholars
will have its children taught by cowards and its fighting done by fools." Thucydides

"When a true genius appears in the world, you may know him by this sign, that the dunces are all in confederacy against him."
John Kennedy Toole

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #42  
ישן 01-10-2006, 13:24
צלמית המשתמש של GrimReaper
  משתמש זכר GrimReaper GrimReaper אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 19.04.04
הודעות: 4,734
לשקר?
בתגובה להודעה מספר 41 שנכתבה על ידי J-R שמתחילה ב "לא הבנתי משהו בסיפור הקק"צ"

שאלה טובה, הוא כנראה לא חשב לשקר מראש והזכיר רק היחידה האמיתית שבה שירת. אולי בגלל הנסיבות לא רצה להתחיל לדבר יותר מידי, כל מפקדי ההשלמה והענף היו שם, ראש הענף הוא אדם שמכיר אותו והוא גם זה שיושב בוועדה החילית שמאשרת את המועמדים. אבל כנראה שאף אחד בעבר לא קישר או התעניין בסמלים שלו בהקשר לעבר שלו, חוץ מאותו תא"ל.

מזכיר לי את עימאד פארס מסתובב בתוך אוגדת אזח"ע או ליד הש"ג ולאחר תיחקור, מחרים כומתות גבעתי מחיילי המפקדה שם. גם לי בעזה היה איזה חיל שבוקר אחד לאחר חצי שנה שם, פתאום התחיל להסתובב עם כומתת הנדסה, למה? ככה...
_____________________________________
"The Nation that draws too great a distance between its soldiers and its scholars
will have its children taught by cowards and its fighting done by fools." Thucydides

"When a true genius appears in the world, you may know him by this sign, that the dunces are all in confederacy against him."
John Kennedy Toole

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #46  
ישן 01-10-2006, 12:24
  Elad E Elad E אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.02.05
הודעות: 2,074
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי קרנף16 שמתחילה ב "סיפורים על מתחזים"

לעומת מה שסופר פה הנסיון שלי עם מתחזים נראה פתאום די עלוב אבל בכל זאת...
לבסיס העורפי שבו שירתתי הגיע בחור שנפל מגולני.
לטענתו היה באגוז, סיים מסלול, נפצע, עבר למפקדה, הוציא ת"ש 4 ולכן הועבר לבסיס הקרוב לביתו.
אף אחד לא היה טורח לנבור בסיפור של הבחור אם הוא לא היה עונד סיכת לוחם של הגדודים במקום של אגוז.

מה שהוא שכח זה שלכל חייל הכי צ'ונג בענף שהוא שירת בו יש גישה לשח"ר של"י.

חבריו למשרד של הגיבור מאגוז גילו שהבחור גם שיקר לגבי המחזור גיוס שלו (היה צעיר בשני מחזורים ממה שטען) ולא רק שלא סיים מסלול של אגוז אלא שהוא נפל בטירונות בבא"ח (מפלוגה של 51).

יום אחד הופיעה לצד סיכת הריקושט הענקית של גולני גם סיכת צניחה...למרות שידעתי כבר מה הסיפור הייתי חייב לשאול את הבחור מה פשר הדבר, התשובה הייתה שהוא זכה בה ביושר במסגרת קורס טיס שממנו נפל אחרי חצי שנה, באותו רגע הבנתי שמדובר במקרה אבוד והבנאדם או שקרן פתולוגי או שהוא מאמין שהוא חי בעולם הקטן שהוא יצר לעצמו.

נערך לאחרונה ע"י Elad E בתאריך 01-10-2006 בשעה 12:46.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #47  
ישן 01-10-2006, 12:55
  g.l.s.h g.l.s.h אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 25.12.05
הודעות: 17,294
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי קרנף16 שמתחילה ב "סיפורים על מתחזים"

עושה רושם שתופעת המתחזים ו"משפצי" קורות החיים הצבאיים שלהם נפוצים מאוד במקומות בהם מועסקים צעירים בעבודות אבטחה, ובלי לתת להם לגיטימציה, אני יכול להבין למה דווקא שם באים לידי ביטוי מלא רמות הכישרון של אותם אנשים – כנראה שעבודות סטודנטים בשכר שעתי גבוהה קורצות מאוד, ולא מעט אנשים מבינים שההבדל בין 20 ₪ לשעה באבטחת קבלת קהל בעיריה ובין 40 ₪ לשעה באבטחת מתקן רגיש, נעוץ בשדרוג הרובאי והרזומה הצבאי. סביר להניח שאלה שרק לחוצים על משרה טובה יותר, יהפכו שירות בתותחנים למסלול בגבעתי, בעוד אלה שהדאווין והשקרים אצלם בדם, ימציאו שירות בסיירת+פציעות+צל"ש...



בשני מקרים שנתקלתי במתחזים כאלה הם מצד אחד נראו לי מגוחכים ומצד שני נראה היה שאנשים שהראש שלהם לא בתחקירים או ניתוח יסודי של מה שהם אומרים, האמינו להם...



לא ראיתי כאלה שהיו פקידים טכניים ברמלה אבל אמרו שהיו בסיירת גולני, אבל ראיתי אנשים שהיו תומכי לחימה ביחידות מסויימות (אפילו לא נפלי מסלול) ושידרגו את עצמם ללוחמים. מה שכן ניתן היה בקלות לזהות את הבלוף כי הם הזכירו מאוד את כל חובבי ה"מיליטיה" בפורומים בחו"ל – אנשים ממדינות שבהן אין שירות חובה וכל הידע שלהם בא מקריאה יסודית של אתרים, ספרים וביקור במוזיאונים ותצוגות – אנשים עם ידע תאורטי מוצק ובעקבות כך לא מעט שחצנות שבירה מאוד, אבל ללא היכרות אפילו בסיסית עם חיי שיגרה בצבא/לחימה. הדרך הקלה לחשוף מתחזה היא לבדוק אותו על חיי שיגרה: פעולות שהתבטלו בדקה ה-90, הצבה בכוננות או מעגל סביב אירוע כאשר בסופו של דבר כל האקשן במקום אחר וכו'. מתחזה תמיד יתאר אירועים שבהם "כל כדור בול" ומטרות שנחשפות לזמן ארוך משום שהוא לא יכול להכיר את הדינמיקה האמיתית של עיוורון הקרב, אש לא ממוקדת ואוייב שנראה רק בצורת רשפי אש אקראיים.



לפני כ-10 שנים עבדתי בעבודה חלקית מאוד (3 שעות כל ערב) באבטחה בבית חולים שהיה סמוך לביתי (היה הדבר היחיד שהתאים לשעות הלימודים). בשער של בית החולים עבד מאבטח בשכר מינימום שהשלים בגרויות באותו זמן. הוא טען מספר פעמים שהוא שירת ב"מטכ"ל"! לא פחות ולא יותר. זה לא שהוא היה צריך את זה בשביל להתקבל לעבודה, אבל משום מה הזכיר את זה מספר פעמים די בשחצנות. באחת הפעמים שהוא הפציץ עם היציאה הזאת אמרתי לו בפשטות שהוא לא שירת שם. הבחור התקיף חזרה אבל היה מאוד לחוץ כנראה כי חשב שאני מזהה אותו והתחיל לשאול "איפה שירתת, שמשון? יעל? דודבדבן?". עניתי לו שהייתי מש"ק אבטחה בבית נבאללה והוא הבין את הליגלוג והמשיך לנסות ולחקר מאיזו יחידה אני בא...



עניתי לו שלא ייתכן שהוא יוצא מטכ"ל מאלף ואחת סיבות אבל נסתפק בזאת שיוצא היחידה לא היה עובד בשכר מינימום בעבודת יום בשער של בית חולים (היצע וביקוש).



בחו"ל גולשים בפורומים מסוימים לא מסתבכים בשקרים ברורים כמו אנשים כאן, אבל נתקלתי בהרבה מאוד מקרים שבהם שיא הקרביות היה נחשב להריגת אדם וחלק גדול מהאמריקאים בעלי עבר צבאי כלשהו טענו שהם הרגו אוייב במהלך השירות הצבאי. עד ל 2003 לא היה באופק עימות מרובה נפגעים כך שהיתה מצוקת בסיס נתונים להתחזות. לא מעט אנשים ששירתו בבוסניה טענו שהם הרגו אוייב בירי במהלך השירות – טיעון לא סביר מבחינה סטטיסטית. לפחות בעניין זה, נכון לשנת 2001, שמעתי מעט מאוד ישראלים שניכסו לעצמם הרג של אוייב בטווח קצר או בינוני – מעניין אם זה משום האופי הישראלי או העובדה שהיו לא הרבה מקרים כאלה. לאחרונה טענה בפני ידידה אמריקאית שהחם שלה, ששירת כחייל באירופה במלחמת העולם, מספר שהוא השתתף בפלישה לנורמנדי, לחם בגרמנים והרג אנשי (ואפן) SS, השתתף בשחרור מחנות (עד כאן סביר) וגם שירת כשומר במשפטי נירנברג (שנה וחצי לאחר תום המלחמה) והיה וראה גופה של אחד הנאשמים שהתאבד...



כשאמרתי לה שהסיפור בכללותו אינו סביר משלל סיבות, היא ממש נעלבה. מעבר לכך שרוב החיילים האמריקאים לא לחמו באירופה נון סטופ (רוב היחידות כמעט ולא ראו קרב ממושך מעבר לקרבות מקומיים – במקרה של יחידות כמו פלוגת איזי מ"אחים לנשק" הוא די יוצא דופן) אלא שעד למשפטי נירנברג כבר שוחררו משירות כמעט כל אלה שלחמו מאז הנחיתה בנורמנדי ונשלחו חזרה לארה"ב (תלונה נפוצה מאוד היא על כך שכוחות הכיבוש השיפוט האמריקאים בגרמניה לא היו אלה שכבשו אותה ולכן היה להם קל לחבב את הגרמנים מה שהוביל למקרים רבים של פושעי מלחמה שגוייסו לשרת את המודיעין האמריקאי).



אותו הדבר קיים גם בעניין מלחמת ויאטנם – מלחמה שבה מעל ל 90% מהסד"כ האמריקאי בויאטנם לא חלם/כמעט ולא לחם, וגם מבין אלה שלחמו האחוז שנחשף ללחימה אינטנסיבית למשך זמן הוא קטן – הרבה מאוד בוגרי שירות צבאי כלשהו מאותו זמן הולכים על הטיקט של "ויאטנם וט" וזוכים לכבוד עצום מהאמריקאי הממוצע, למרות שמבחינה סטטיסטית הבעיות שרובם גוררים לא קשורות ללחימה אלא להשחטת הצבא האמריקאי והחיילים בויאטנם וההסתבכויות של המשוחררים בארה"ב המנוכרת של לאחר המלחמה.



בארה"ב, למרות שלכאורה היא מדינה מסודרת עם מערכת תיעוד, נפוצה יחסית תופעה של שידרוג/המצאה של שירות צבאי ומלבד המקרה של קצין בכיר בצי שהתאבד לפני כמה שנים אחרי שהתגלה שנשא עליו עיטור שלא היה זכאי לו, ישנם הרבה מקרים של מפורסמים שהתחזו לוותיקי שירות עד שהסתבר שלא שירתו מעולם! (מקרה ידוע הוא השחקן הארווי קייטל).
_____________________________________
.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #48  
ישן 01-10-2006, 12:55
  סרג'יו סרג'יו אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.10.05
הודעות: 730
סיפור אמיתי ובדוק 100 אחוז!
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי קרנף16 שמתחילה ב "סיפורים על מתחזים"

סבא שלי טען שאיתו במלחמת יום הכיפורים היה בחור בגדוד שהתחזה לשיריונר. לא האמנו למשמע אוזנינו (אני, אבי, אחי, ודודי). שאלנו אותו: כיצד הוא נהג בטנק ללא הכשרה. הוא ענה לנו: כשיש לך אדרנלין בדם אתה יכול לעשות הכל.
במקרה ראיתי את אותו הבחור באיזה סרט דוקומנטרי.....

מסתבר שהבחור (כיום בן 60 כמעט) הוא אזרח צרפתי, שהתגייס לצה"ל בתור איש תחזוקה ואז עבר לצרפת. בפרוץ המלחמה הוא הלך לשגרירות הישראלית ואמר שהוא שיריונר ורצה מאוד לטוס לארץ ולעזור למערך המלחמתי. אף אחד לא בירר אם הוא באמת שיריונר ואמרו לו או-קיי, נתנו לו טפסים, וכבר ביום השלישי למלחמה הוא הצטרף לגדוד. אותו בחור נהג בטנק כמו כלום...,ושתיבנו: ללא ידע בנהיגה קודמת!
_____________________________________
Your signature did not follow Fresh's signatures policy, therefore it was automatically erased. Please see the E-Mail which has been sent to you, to learn how to fix this.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #50  
ישן 01-10-2006, 13:19
  קרנף16 קרנף16 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 24.09.06
הודעות: 371
איך שיגענו את האמריקאים
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי קרנף16 שמתחילה ב "סיפורים על מתחזים"

שעבדתי בארה"ב בקניון, יום אחד הייתי עם חבר שלי ששירת כמש"ק לוט"ר ומספר חיילי מארינס הגיע לדוכן שלנו, חבר שלי אמר לי "קלוט איך אני מסתלבט עליהם"
הוא שאל אותם אם הם מ- army כאשר כל ילד בארה"ב יודע שחיילי המארינס הולכים עם מדים לבן כחול (משהו כזה - לא חשוב עכשיו) , זה היה כמו לשאול לוחם שייטת אם הוא מנ.מ.

לאחר שיחה קצרה שסיפרנו שאנחנו מישראל - התחיל הצחוק האמיתי - לא יכולתי שלא לעשות זאת לאור כמות הסיכות שעיטרו את החזה שלהם, על כל החלפת פנצ'ר קיבלו אות מופת.

הם שאלו אם שרתנו בצהל, ואז החלפנו חוויות, מה שהצחיק אותי שכל דבר שספרנו הם ענו לנו " אה-כן שמענו על זה בביסיק טרינינג של המארינס" חברי סיפר להם שכל לוחם בצהל זה מינימום נייבי סילס

השיא היה ששאלתי אותם באיזה יד הם יורים? הם לא הבינו את השאלה ואני אמרתי שבצהל יורים ב-ש הידיים כי יש קצת חיילים והרבה אוייבים, לכם אם אתה נפצע בקרב תשתמש ביד השנייה!

הם כמובן אמרו שהם מכירים את זה- ניחשתם נכון מהבייסיק טרינינג!!

חבורה של ילדים מעפנים המארינס האלה- או שלוחם שם שוקל 50 ק"ג ועף ברוח או מקרר בגודל של אלי הנה - ממה שאני ראיתי לפחות!
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #57  
ישן 01-10-2006, 14:03
  J-R J-R אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 15.01.06
הודעות: 744
באמת מעניין. אין הוכחות?
בתגובה להודעה מספר 56 שנכתבה על ידי mr_doron שמתחילה ב "איפה בכל הסיפורים האלו אנשי התחקור הבטחוני ?"

הרי את הזימונים לעבודות האלה אתה מקבל רק בעקבות הרקע שלך ונתוניך, ובנוסף גם כשאתה בא לראיון ויש כבר את כל הנתונים שלך (והיה מספיק שהייתי מביא תעודה מזהה המקשר אותי לנתונים הנ"ל) הייתי צריך להביא תעודת שחרורכהוכחה סופית וכך גם כל האחרים. במהלך החודש מינימום שעובר עד שמודיעים לך תשובות הם בודקים את הרקע של כל אחד ואחד שוב..

עם זאת היו איתנו בקורס גם חבר'ה מהשריון ומהנדסה שלא שיקרו והמציאו כדי להתקבל אלא פשוט.. אמרו את האמת. היה איתנו שריונר (בחור שאין מילה שתתתאר אותו יותר טוב מ"מתוק") שלא ידע לפרק M16 אחרי מטווח, הוא סיים בכבוד והוסמך.
_____________________________________
אין מקום רחוק מידי.


נערך לאחרונה ע"י J-R בתאריך 01-10-2006 בשעה 14:05.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #58  
ישן 01-10-2006, 14:19
צלמית המשתמש של cre666
  cre666 cre666 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 16.09.06
הודעות: 4,878
ציזבט אב"כי...
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי קרנף16 שמתחילה ב "סיפורים על מתחזים"

אני מכיר בחור שיש לו את המראה האמין שהצליח להשתמש באותו סיפור מטורף תקופה ארוכה, ועוד עבד לו.
הבחור שירת ביחידה עורפית בתחום ההתגוננות מפני אב"כ, ככה שהיה לו יידע מעמיק בתחום, אבל תיאורטי בלבד.
במהלך התקופה הפרועה שלו (שנגמרה קצת לפני זמני לצערי) הבחור היה אלכוהוליסט למחצה, וכשישב בפאבים בתל-אביב, אחרי כמות נכבדת של אלכוהול, כמו מסביב לדיוואן, הדאווינים מתחילים לעוף באויר,
והוא מתחיל לספר, על כמה שאב"כ זה דבר מסוכן, ושהוא חלק מסיירת אב"כ מקצועית שאחראית על טיפול בהתקפות אב"כ.
כמובן שבשלב הזה מישהו שואל "על מה אתה מקשקש, ישראל לא הותקפה אף פעם בנשק בלתי קונבנציונאלי". התשובה הייתה "אה, אילו רק הית יודע".

דלקת הריאות של קדאפי ב 93? זו שכמעט הרגה אותו? האמריקאים הנחיתו אותנו על החוף, החבר'ה של השייטת הביאו אותנו לתוך הבית שלו. איך עשינו את זה אתה שואל? לא יודע, להם יש את המקצועיות שלהם, לי את המומחיות שלי, הם דואגים שאני אגיע לשם בחיים, אני מפזר את החל"כ ומטפל בו ככה שהם לא יהרגו את עצמם עם החומר שלנו..., רק שביציאה העיניינים הסתבכו, היה קרב נורא, לא יודע מה בדיוק הלך שם, ירו עלינו מכל הכיוונים והחבר'ה של השייטת הכניסו אותי לרכב ועפנו משם, רק שהאמפולה של החומר נשארה שם, ככה הם הצליחו לתת לו את התרופה הנכונה בזמן"

"חאלד משעל בירדן? המוסד הכניס אותנו פנימה, היה קשה לתפוס את החת'כת ___ הזה, פעמיים חיכיתי לו שעות ברכב והוא נעלם לנו, אחד החברים הכי טובים שלי היה זה שבסוף הזריק לו את הרעל..."

אסד האב? ממזר בן ממזר, חבר'ה שלנו חיכו לו כל כך הרבה פעמים, בסוף מת באופן טיבעי ה___ הזה..."

"החפץ החשוד שמצאו לפני חודשיים במשרדי הממשלה? מה אתם חושבים, בשביל סתם מטען עושים כזה בלגאן? זה היה מטען כימי מתוחכם, רק שהחבר'ה של סיירת יעל גיבורים גדולים על חנ"מ, זה הורג אותך מהר, בלי כאבים, כשהם מבינים מה חומרי לחימה כימיים עושים לך, הם לא מוכנים אפילו להסתכל, שלא לדבר על לגעת בזיפת הזה, אז צריך מופרעים כמוני שיסגרו את העבודה, הם עושים את העבודה הקלה של לחתוך את החוטים ואני העברתי את כל החומר הכימי למיכל אטום, טיפלתי בו ולקחתי אותו איתי לרמת חובב, מה אתם חושבים, אני סתם משתכר פה הערב? עם 2 פעולות גדולות בחודש ועוד כוננויות שמקפיצים אותי כל שני וחמישי, בלי הכמויות האלו של אלכוהול היו צריכים לאשפז אותי באברבנל, כמו את רוב יוצאי היחידה שלנו, אפילו מדברים על לפתוח שם מחלקת אב"כ במיוחד בשבילנו...."

וכך הלאה וכך הלאה באותו אופן.

אני מקווה שמיותר לציין שכל הדוגמאות האלו לא היו ולא נבראו, אבל בין הדמיון הקודח של אלכוהוליסט למחצה, והרצון של אנשים להאמין לתאוריות קונפירציה, הוא טוען שזה עבד מצויין, במיוחד על הבנות מהמוצא שלו, ששמעו כבר 50 פעם שכל נהג בגייס היה לפחות יוצא שלדג. זה לפחות היה סיפור חדש...
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילהA nation is a society united by delusions about its ancestry and by common hatred of its neighbors - William Ralph
מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכייה האנושיים - בן-גוריון
Give a man fire, and he will be warm for a day. Set a man on fire, and he will be worm for the rest of his life...

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #60  
ישן 01-10-2006, 14:49
צלמית המשתמש של cre666
  cre666 cre666 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 16.09.06
הודעות: 4,878
נץ, אני לא טענתי שהסיפור אמיתי, אתה יודע :-)...
בתגובה להודעה מספר 59 שנכתבה על ידי נץ כחול שמתחילה ב "לא הזריקו לחאלד משעל שום רעל..."

אבל את אותם הפרטים שאני ואתה יודעים לברר על הסיפור, גם הוא מצא (אלא אם כן אתה קראת את התחקיר של האירוע, הסבירות שהוא יפול על אחד כזה היא אפסית), והוא בנה את הסיפור מסביב לזה...

חוץ מזה, הדרך הקלה היא לענות ב"אה, כן. זה באמת הסיפור שמכרו לתקשורת..."
תחשוב על זה, אם הייתי עונה לך ככה עכשיו, רוב האנשים היו מניחים שאני יודע יותר טוב....
(וכמובן שאני לא!)

בכלל, אני לא אוהב לשקר, לשקר כמו שנאמר אין רגליים.
כשאני עשיתי משהו מספיק מטומטם כדי שאני אהיה עם הגב לקיר,
אני מספר תמיד את האמת, את החלק ה"יעיל" של האמת
ו"מקשט" אותה קצת כדי שלא ישימו לב להשמטות.
ניהול מידע בדרך יעילה נותן תוצאות הרבה יותר טובות משקר.
תן לאדם את העובדות ה"רלוונטיות", וזו כבר תהיה 100% הנחה שלו ופעולה שלו...
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילהA nation is a society united by delusions about its ancestry and by common hatred of its neighbors - William Ralph
מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכייה האנושיים - בן-גוריון
Give a man fire, and he will be warm for a day. Set a man on fire, and he will be worm for the rest of his life...

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #61  
ישן 01-10-2006, 14:28
  אישגדול אישגדול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 30.09.06
הודעות: 597
עוד כמה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי קרנף16 שמתחילה ב "סיפורים על מתחזים"

לפני שנים רבות (כך מתחילות כל האגדות) שירתתי כקצין באוגדת עזה. היה לנו שם שקמיסט אחד, בחור שנראה טוב, חסון, ומסתובב עם כומתה אדומה וכנפי צניחה. הבחור סיפר על עצמו ששירת במסלול בסיירת מטכ"ל, נפצע בבטן מצרור מאג בטירונות יחידה ובגלל זה הפך לאיש מפקדה. סיפור נחמד לספר לחיילות בנות 18, אבל קצת טיפשי לנסות למכור אותו למי שהוא יודע שהיה מקורב ליחידה הנ"ל בצורה אינטימית למדי, באותה תקופה בדיוק.... לאחר זמן קצר היה האירוע של נחשון וקסמן, והבחור התחיל לספר שהוא היה בצוות ניר פורז בזמן הפציעה. לקראת סוף השירות התחיל למכור שהוא בכלל נפצע בזמן החילוץ של נחשון וקסמן ז"ל.
בערך באותו זמן מגיעים אלי סיפורים שהבחור נראה בחתונה עם מדי שייטת, ושבוע אחר כל אני רואה אותו בקניון איילון עם נעליים אדומות, כומתה אדומה וסמלי לוחם בשלדג. בקיצור - ההגדרה "טייס בשייטת מטכ"ל" נכתבה עליו....
באותה תקופה הגיע אלינו ליומיים מ. לאוגדה כמדריך אקדח במילואים, כדי להעביר אימון אקדח לאנשי הקבע. (לזכות הבחור יאמר שהוא באמת מדריך טוב). באותו ערב, במהלך ישיבת מטה, התבצע ירי על האוגדה מכוון מ"פ חאן-יונס (מדובר על שנת 96, כשארועים כאלה היו נדירים למדי). כמובן שכל המטה שם שכפצי"ם וקסדות, ורץ לעמדות כדי לוודא שהשומרים במגדלים, שהם חיילי מפקדה, בריאים ושלמים, וגם שהם לא יורים חזרה סתם כך בלי לזהות מקורות ירי. אותו מ. מגיע עם עוזי פיסטול עם פנס יראור, צולבת ופרצוף של "באתי להציל את העולם".
המשך לאחר הקטע הבא:
כשנה לאחר מכן, אני מקבל טלפון - מ. על הקו. הוא מבקש ממני לאשר לאיש שנמצא אתו ברכב ומקשיב בדיבורית, איך הוא עלה באירוע הנ"ל למגדל השמירה תחת אש, חילץ משם את החייל שנפצע, סגן מפקד האוגדה אמר לו שמגיע לו צל"ש, וכו' וכו' וכו'.
המשך הקטע הקודם: האירוע האמיתי: האיש מגיע לאזור המגדל עם העוזי פיסטול והפרצוף החשוב, וסגן מפקד האוגדה צועק עליו: מ., עוף מפה לפני שאני מכניס אותך לכלא! דרך אגב, לא היו נפגעים באירוע הנ"ל - לא על מגדל ולא במקום אחר.
כדי שנבין - האיש מאמין לסיפורים של עצמו עד כדי כך, שהוא מבקש ממישהו שהיה שם לאשר לו סיפור מצוץ מהאצבע. ועכשיו אפשר להבין איך הוא מצליח לשכנע אחרים.
_____________________________________
I think, therefore I am. I think


נערך לאחרונה ע"י אישגדול בתאריך 01-10-2006 בשעה 14:35.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #62  
ישן 02-10-2006, 19:18
צלמית המשתמש של סירפד
  סירפד מנהל סירפד אינו מחובר  
מנהל פורום צבא ובטחון
 
חבר מתאריך: 04.05.02
הודעות: 22,789
אני זוכר אותו
בתגובה להודעה מספר 61 שנכתבה על ידי אישגדול שמתחילה ב "עוד כמה"

קוראים לו נועם ש. והוא סיפר לי את כל סיפור הפציעה בחילוץ של נחשון וקסמן, אחרי כמה חודשים חבר טוב שלי ששירת ביחידה (ועליו מספרים סיפורי רמבו שכולם אמת ) הפריח את הסיפור שלו.

למיטב זכרוני לפי הסיפור שלו הוא היה בצוות "לוט"ר בינ"ל" (צוות של ס. מטכ"ל שעובר חלקים ממסלול שייטת ומסלול 669 - לא פחות!) ונפצע באירוע וקסמן. אח"כ שכב חצי שנה משותק מותניים ומטה, ויום אחד הוא זכה ל"נס רפואי" וקם על הרגליים - עקב הפציעה הוא הועבר מהיחידה והתגלגל להיות מאבטח של אוגדונר עזה דורון אלמוג, ובשלב מסויים הוא השתגע מהתפקיד אז עשו ממנו שקמיסט עד לשחרור...
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #68  
ישן 02-10-2006, 10:34
  משתמש זכר kufxh kufxh אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 08.08.05
הודעות: 866
התייחסות של פסיכולוג על שאלה בעניין
בתגובה להודעה מספר 67 שנכתבה על ידי Tal53 שמתחילה ב "אני כסמל היית מתחזה לרס"ן פעמיים בחודש (יחד עם שאר הסמלים בפלוגה)"

מצאתי באיטרנט תשובה של פסיכולוג לאחד ששאל מה לעשות עם חבר שמשקר : לא הייתי מתעמת איתו. כי השקרים הללו הם מעין מעטה של הגנה שהחבר שלך עוטה על עצמו. מאחורי אותו מעיל הגנה ישנה אישיות שבורה ופגועה מאד. בשל הפגיעה בו, הוא החליט להיעזר בהגנת הפנטזיה. ה"עצמי" השקרי. שלכולנו יש, אולם לא במידה גדולה כמו אצלו תפס פיקוד כך שהעצמי השקרי הפך לעצמי האמיתי בעיניו.

אז להתעמת איתו ולהוכיח לו שהוא משקר ואתה וכולם יודעים. במקרה הטוב יגרום לו לנתק איתך קשר. במקרה הגרוע זה אכן ימוטט אותו נפשית.

במקום להתעמת אפשר להתמודד ביחד איתו עם הקושי. למשל, כשמספר שקר נוסף, במקום להוכיח לו שזה לא נכון, להגיד לו: "עזוב, זה הרי במילא לא משנה אם אתה כך וכך או אתה אחרת. אנחנו חברים, לא?
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #70  
ישן 02-10-2006, 17:58
  Crusoe Crusoe אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.05.05
הודעות: 125
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי קרנף16 שמתחילה ב "סיפורים על מתחזים"

יש לי שכן בשנות השלושים לחייו, בנאדם נחמד אבל לצערי הרב אלכוהוליסט ושקרן פתולוגי. הוא כול הזמן מספר לי על מעלליו במלחמת לבנון הראשונה שאליה הגיע בתור לוחם בגדוד 13 ומאוחר יותר הצטרף לצוות מיוחד של מודיעין שדה בתפקיד של "מאבטח שטח" (מה זה?!). לטענתו הוא גם ביצע מספר חיסולים ואף הניח את אבן-הפינה של מוצב דלעת. פעם אחת הוא גם הראה לי חץ וקשת וטוטו ששימשו אותו בשטח הסבוך של לבנון! במלחמה האחרונה עשיתי ניסוי די מרושע כאשר שאלתי את הבנאדם אם הוא היה בצפון כי ראיתי אותו (כביכול) בחדשות מעמיס ציוד על נגמ"ש אז לדאבוני הוא ענה שכן והוא היה מאוד מופתע כי הוא לא ידע שצילמו אותו. כששאלתי למה הוא חזר מהר כול-כך הוא ענה שהדרגים הגבוהים לא אישרו ליחידה שלו להיכנס ללבנון אז הוא מאוד התרגז וחזר הביתה, לא לפני שהוא הודיע לקצינת הקישור על עזיבתו. דרך אגב, אימא שלו אמרה לי שהוא היה בצבא פחות משבוע אחרי שהתייצב בבקו"ם לפני שנים רבות...
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #71  
ישן 02-10-2006, 21:36
  עבדול אלהזרד עבדול אלהזרד אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 02.03.06
הודעות: 6,684
בתגובה להודעה מספר 70 שנכתבה על ידי Crusoe שמתחילה ב "[right][size=3][font=Times..."

אם הוא בשנות השלושים לחייו, ומלחמת לבנון הראשונה הייתה לפני 24 שנים, איך הוא בדיוק היה אמור להספיק להשתתף בה? כנער מתופף?

אבל יצא לי לעבוד פעם עם טיפוס דומה - הוא נהג לספר שהוא היה חימושניק אבל גם שריונר וצנחן, ומרוב שהוא היה מצטיין הוא גם הפך לנגד חימוש בעודו בסדיר, וגם נהיה קצין, ובסוף בתור פרס על הצטיינותו וכישוריו הרבים הוא זכה לשחרור מוקדם מהצבא.

פעם, כדי להשתעשע, המצאתי במהלך שיחה איתו אדם דמיוני לגמרי שכביכול שירת בסיירת מובחרת, נפצע, הפך לקומוניסט וכיום הוא מרצה אנטי-ציוני באוניברסיטה בה אותו מספר סיפורים טען שהוא לומד מפעם לפעם. כצפוי, הבדאי החל להפליג בסיפורים ובפרטים על המרצה הקומוניסט הזועם ועל עברו הקרבי המפואר, שהשיק לשלו...
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #75  
ישן 02-10-2006, 22:45
צלמית המשתמש של שמוליק
  שמוליק שמוליק אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 12.11.01
הודעות: 10,760
Facebook profile
מה שרעל יכול לעשות
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי קרנף16 שמתחילה ב "סיפורים על מתחזים"

הצטרפתי למקצועות של מחזור מאי.
אחר החבר'ה היה מורעל מילדות על גולני, היה הולך עם שרשרת עם תליון של העץ. כל הציוד שהוא קנה לפני הגיוס הי מעוטר בעצים ובצבעי גולני, אבל מה לעשות היה לו פרופיל נמוך, ולכן הוא הגיע לשריון.
הבחור לא התייאש וסיפר לחבר'ה שלו בבית שהוא בפלס"ר 7.
ואכן תג היחידה שלו היה דו כיווני, כשהיה בבסיס או קרוב אליו, הצד של 500 היה מופיע. אבל איך שיצאנו מהבסיס הוא היה הופך את התג לתג של חטיבה 7.

העניין נמשך עד ההשבעה בטירונות (בגלל שהיינו מחזור מאי ההשבעה היתה ביחד עם הבני"שים בסוף המקצועות) שאז המשפחה שלו הגיע.
אביו ההמום הסתכל מסביב ולא הבין מה עושים שם הטנקים ולמה הבן שלו הולך עם תג של 500.
החבר'ה שהכירו את השריטה של הבחור צעקו לאבא: "כן כן אנחנו בשריון..."
אני חושב שאז זה נגמר.
_____________________________________
שמוליק.................................................. ..............העוגות של שמוליק
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #78  
ישן 03-10-2006, 11:29
  Cfox Cfox אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 15.08.06
הודעות: 2,775
סיפור על אי-התחזות
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי קרנף16 שמתחילה ב "סיפורים על מתחזים"

כמו שכולם בטח יודעים- ג'ובניקים הם ג'ובניקים, ואצלהם לכומתה ולסמלים, לרוב, אין יותר מדי משמעות. ובכן, לא אצלי.
כשהייתי בקורס חובשים, גיליתי פתאום לפני מסדר שאני לא מוצא את הכומתה שלי (חשוב לציין- כומתת בקו"מ, למרות שהייתי כבר שנה ושמונה בצבא, פשוט כי לא הייתי זכאי לכומתה אחרת. כל החניכים הצעירים בקורס השתגעו כל הזמן איך זה שאחרי כל-כך הרבה זמן בצבא בעיניהם, אני עדיין עם כומתת בקו"מ). בכל מקרה, פניתי לחבר קצין מהבה"ד (שירתתי שם עוד לפני הקורס) שייתן לי כומתה. הוא נתן לי את שלו- כומתת הנדסה. (מיותר לציין שמעולם לא היה בהנדסה- פשוט יום אחד איבד את הכומתה שלו וזה מה שמצא). ירדתי למטה אחרי המסדר, ונתקלתי בשני חבר'ה לוחמים מקורס אחר שנעצו בי מבטים.
"אתה מקורס חובשים כלליים, לא?"
"כן,, למה?"
"אז למה יש לך רקע אדום לסמל"? (באמת שעד לאותו רגע לא שמתי לב)
הסתכלתי על הכומתה לרגע וחייכתי חיוך נבוך
"כי לקחתי אותה מג'ובניק אחר, שהוא שם אותו"
מיד הורדתי את הרקע האדום, כשהלוחם ממשיך בדברי התוכחה שלו. לרגע לא חבשתי שהוא טועה. מאוחר יותר כבר מצאתי את הכומתת בקו"מ שלי והחזרתי לקצין, שלא שכח לכעוס על זה שהעלמתי לו את הרקע האדום.
דרך אגב, הסיבה שעברתי בסוף לכומתה שחורה, כמו רוב המדריכים בבה"ד 10, הייתה לא שזה הפריע לי אישית, אלא שדווקא כמה חניכים לוחמים שאלו אותי יותר מפעם אחת איך זה שיש לי דרגת סמל ושרוך וכומתת בקו"מ, ואז כבר התייאשתי להסביר שמעולם לא זכיתי לכומתה שחורה, אז פשוט מצאתי אחת והלכתי איתה.
דרך אגב, היום למדריכים בבה"ד 10 יש אישור מיוחד (מהמב"ס?) ללכת עם כומתה שחורה, למרות שכעקרון לפי שיוך חילי והכל אמורה להיות להם כומתת בקו"מ. עניין של עמידה מול חניכים או משהו.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #79  
ישן 03-10-2006, 11:38
  Cfox Cfox אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 15.08.06
הודעות: 2,775
ואיך יכולתי לשכוח.. סיפור התחזות מיוחד- של בחורה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי קרנף16 שמתחילה ב "סיפורים על מתחזים"

בתחילת השירות שלי, גם אני, כמו חיילים רבים אחרים, הייתי... ניחשתם נכון, ממתין.
בכל מקרה, היינו אני ועוד בחור, והגיעה מישהי שלישית- כבר מדריכה בבה"ד, שהחליטה לעזוב. הסיבה- היא רוצה לחזור להיות קרבית, כי היא התחילה בקרקל, ואז ירד לה פרופיל, ועכשיו הבעיה עברה והיא יכולה לחזור. רק מה- היו לה מדי בנות רגילים ושום נעליים אדומות. גם הסיפורים לא נשמעו אמינים, ובהתחלה ממש לא האמנתי לה. אלא, כשראיתי איך הממתין השני מאמין לה ומקשיב באוזן מלאה לסיפורים שלה, החלטתי שאני באמת לא בסדר שאני ככה מזלזל ואני צריך לתת בה יותר אמון. אז האמנתי. עד, שיום אחד, הבחורה נקראה לצאת לאבט"ש, והייתה צריכה לחתום על נשק. ומי גילה לה את כל התשובות בבוחן 100 והראה לה איך פורקים M16? עבדכם הנאמן, בוגר טירונות 02 בניצנים. התירוץ שלה היה, שבקרקל היה להם גלילון ולא M16. בירור קצר נוסף העלה שמעולם לא הייתה בקרקל.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #80  
ישן 03-10-2006, 13:19
  shlomz shlomz אינו מחובר  
מנהל פורום מילואים (במיל.)
 
חבר מתאריך: 21.08.06
הודעות: 4,003
כמה משלי...
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי קרנף16 שמתחילה ב "סיפורים על מתחזים"

לא מור"קים מי יודע מה, אבל בכל זאת :

מרץ 2002, התקופה שלפני "חומת מגן", תע"מ פלוגתית ברמאללה ת"פ גד' 202. באחד הלילות מוקפץ חפ"ק המ"פ (שכלל אותי, את הנהג וקשר) ע"י הסמג"ד ונסענו יחד לחבור לכוח הנדסה (גד' 603, אאל"ט) שהסתבך באזור נחליאל.
לא משנה כל מה שקרה בדרך (כולל שני אירועי זריקת אבנים ומטען קטן שהופעל על הג'יפ), בסופו של דבר חברנו למוהנדסים - סד"כ כיתתי בערך, בראשות המג"ד שלהם, וחילצנו אותם בסופות שלנו.
במהלך החזרה (שלקחה די הרבה זמן) התחילו המוהנדסים לדבר עם החבר'ה שלי. חשוב שתבינו, מדובר במילואימניקים הכי "מילואמניקיים" שישנם, כולל זיפים וכובע צמר של מכבי ת"א. די מהר נשאלת השאלה "אז מאיפה אתם?" - ואיכשהו החבר'ה שלי מצליחים ליצור את הרושם שאנחנו יחידה שאת הנפלים שלה מעבירים למטכ"ל ...
השיחה מתמשכת, כשלבסוף משהו נראה חשוד לאחד הסדירים והוא שואל "אם אתם כ"כ מובחרים, למה יש לכם נשק ארוך?" (ועוד עם מתפסי בורקס ורצועה צרה...). הנהג לא מתבלבל ועונה "שקט! מה אתה רוצה, שהערבים יקלטו אותנו?!?"

במקרה אחר, זומנתי למפקדת המחוז לישיבה כלשהי. נכנסתי לאחד המשרדים, שם ישבו שתי קצינות צעירות. כשהן ראו אותי, אחת שאלה אם אני הקח"ש החדש (כנראה שהיה אמור להגיע באותו היום). כשעניתי בשלילה, היא שאלה אז מי אני בעצם - והייתם אצריכים לראות את הפנים שלה כשעניתי, בטון רציני וקשוח, "ביקורת מהפיקוד"
_____________________________________
על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #81  
ישן 03-10-2006, 13:42
  gothic_ gothic_ אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.12.04
הודעות: 788
סוג של התחזות
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי קרנף16 שמתחילה ב "סיפורים על מתחזים"

יש לי חבר שהתגייס לצנחנים.
הבחור היה ממש מורעל על החטיבה שלו ולא הפסיק לדבר עליה.
לקראת הצניחות הוא התרגש במיוחד ואפילו קנה מצלמה חד פעמית לצניחות.
עד כאן הכל טוב ויפה...
בצניחה השנייה הוא נקע את הרגל, לא השלים 5 צניחות וכשהחברים שלו קיבלו כנפ"צ הוא שמר.
טוב הבחור לא התייאש, הובטח לו ע"י המ"פ שיעשה השלמה עם פלוגת היחס"ר (הבנתי שבאותו מחזור היחס"ר עשו את הצניחות מאוחר יותר).
למרבה הצער הוא יצא לקורס כלשהו ופספס גם את ההשלמת צניחות.
אחרי 8 חודשים בצבא הוא יצא למ"כים והחבר'ה בקורס מ"כים לא ויתרו לו וקראו לו "טבח" (ירכית, נעליים אדומות, כומתה אדומה, אין שום סיכה).
בסוף נשבר לו והוא הלך לריקושט וקנה כנפ"צ, מרוב בושה הוא אמר למוכרת "איבדתי את הכנפ"צ שלי".
בזמן שהוא ניסה לענוד אותם על החולצה הוא שבר אותם בטעות!!
ואז הוא שוב חזר לריקושט וקנה עוד כנפ"צ. הפעם המשימה הצליחה וה"טבח" חזר לביסל"ח מאושר עם כנפ"צ שהרוויח ב"יושר". :-)
מאוחר יור, בתור מ"כ טירונים הוא עשה עוד כמה צניחות (באחת מהן הוא קפץ מהמטוס ובאותה שנייה המשקפיים שלו החליטו גם לצנוח וקפצו ממנו.....) אבל עדיין אין לו 5 והכנפ"צ שלו מריקושט
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #83  
ישן 03-10-2006, 13:44
  DoubleONothing DoubleONothing אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 16.08.06
הודעות: 57
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי קרנף16 שמתחילה ב "סיפורים על מתחזים"

מלש"ב שהוא שקרן פתולוגי...

אני מניח שבכל מיון כמעט, ימצא מלש"ב, שעבר מסלול בשייטת, אבל בגלל שגילו בסופו שאין לו 18, החזירו אותו להיות מלש"ב.

בעיקרון, אני לא מזלזל בכל הסיפורים הקיימים, שכן יש מצב וחלקם לפחות נכונים, ואני מכיר אישית מלש"בים עם סיפורים מאוד מעניינים, ונכונים לא פחות.
אולם, באחד המיונים בו הייתי, נכך גם ת'(אות אקרעית, שכן את שמו של החבוב אני לא זוכר). ת' התפאר במעשים גדולים. הוא היה בעמית לכושר, שם עשה קורס סנפלינג וצלילה כוכב אחד, עבר גיבוש שייטת וחתם על וויתור, בגלל שנדרש לוותר על פיצויים בגין נכות. בנוסף הוא דאג נורא שמא לא יצא הביתה עם נשק, שכן יש לו סליק מלא בתחמושת בבית. בין היתר גם תחמושת של וולקן. לשאלה איך הוא מתכוון לירות בפגזים של וולקן מנשק אישי 5.56, הוא ענה בקצרה "סמוך על סמוך".
אה, והוא גם נדקר פעמיים, ומי שנכנס לשכונה שלו לא יוצא בחיים.

זה רק אני או שזה כבר עובר את גבול ההגיוני בספק.
_____________________________________
If two witches, would watch two watches, who'd give a fuck?

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #84  
ישן 03-10-2006, 17:13
  soft foam soft foam אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 03.08.06
הודעות: 89
התחזות חוקית
בתגובה להודעה מספר 83 שנכתבה על ידי DoubleONothing שמתחילה ב "מלש"ב שהוא שקרן..."

סטייה קטנה מהנושא, אבל לדעתי עדיין רלבנטי.

יצא לי להתחזות לא פעם במהלך השירות.

כמובן שההתחזות היתה חוקית במסגרת ביקורות בטחון שדה.

ניכנסתי לבסיס עם דף נייר מהמדפסת (חבר שלי נכנס עם אישור כניסה עם תמונה של מיקי מאוס).

עשיתי ביקורות בתור קצין מחשוב מהמטה ועוד כל מיני דמויות דמיוניות ... עבדתי על מחשבים מבצעיים ... דברים משעשעים אבל לא מי יודע מעניינים לספר.

דווקא לשני חברים מקורס הדרכה שעשיתי בבסיס ח"א במרכז יצאה התחזות מצחיקה יותר.

אחד התחזה לרס"ן ממדור במטה שעוסק באמל"ח מסווג והשניה התחזתה לפקידה שלו וביחד הם יצאו לסיור במתקן סודי להדהים. קצת מצחיק לספר שהוא נחשף למידע סודי ורגיש ביותר.

מאוד מצחיק לספר שהוא קיבל אירוח אח"מים כולל ארוחת צהריים משובחת.

גילוי נאות - מדובר היה בילד בן 19, רב"ט.

לא יאמן, אנשים פשוט מאמינים להכל.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #85  
ישן 05-12-2009, 14:28
  שטורס שטורס אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 31.01.07
הודעות: 1,048
בצה"ל צריכים לפתח נוגדנים ל-social engineering מהסוג הזה
בתגובה להודעה מספר 84 שנכתבה על ידי soft foam שמתחילה ב "התחזות חוקית"

גם אני שמעתי פה ושם סיפורים ומעשיות. לא כדאי לשתף פה.
אני מגיב דווקא לפוסט שלך כי מעבר לכל הצ'יזבטים שאנשים פה מספרים - social enginieeing מהסוג הזה יכול ממש להרוג. הצבא מלא בילדים אהבלים שקיבלו לידיהם כוח ו/או סמכות, וחושבים שניסיון החיים שלהם עושה אותם לחכמים ומנוסים.
האבסורד הוא שככל שהיחידה ממושמעת יותר, מתורגלת יותר -הסיכוי שלה ליפול למתווה של התחזות מתוחכמת רב יותר, ופוטנציאל הנזק - בהתאם. אתה לא יכול ללמד ילדים לציית לבעלי דרגה - ובד בבד ללמד אותם מידה הגונה של כבדהו וחשדהו. ונקודת התורפה היא כמו תמיד - השומרים בשער, למיניהם...שערים אמיתיים ושערים וירטואליים. אתה יכול לבנות יופי של יחידה מבצעית ומקצועית. אם הש"ג שלך מניח לבעל דרגה גבוהה להיכנס - זה עלול להיות מה שיפיל אותך.
להרחיק עדות, די אם ניזכר במקרה האחרון של הזוג סאלאחי שנכנסו כמו גדולים למסיבה של אובמה, וכבונוס קיבלו את מנהוהן סינג - aka הוד מעלתו ראש ממשלת הודו... והשירות החשאי טען שהם נבדקו בגלאי מתכות וכו' !
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #86  
ישן 03-10-2006, 19:27
  shlomz shlomz אינו מחובר  
מנהל פורום מילואים (במיל.)
 
חבר מתאריך: 21.08.06
הודעות: 4,003
אנשים אכן מאמינים להכל...
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי קרנף16 שמתחילה ב "סיפורים על מתחזים"

ההתחזות הכי מוצלחת שלי - טקס קבלת צוות צעיר ליחידה שבה שירתתי, בסוף מסע כומתה שלהם. האומללים הגיעו לשער הבסיס בסוף מסע של 90 ק"מ, שם נאמר להם כי מי שיקבל את פניהם הוא לא אחר מ"קצין המבצעים המיוחדים" של היחידה. עד כאן שום דבר שלא חורג מהמקובל ביחידה במקרים שכאלה - מקובל היה שאחד הלוחמים יוצא, מחופש לקצין ומזיין לצעירים את השכל עד שהם מבינים שעובדים עליהם.

במקרה שלי היה טוויסט קטן... לאחר הקשב רועם (ודי מרשים בהתחשב במצב התשישות) יצאתי לפגוש את הצעירים - כשאני, (כולה חצי שנה מעליהם) עטוי בדרגות רס"ן, שלל סיכות שונות ומשונות, קצת קמח בשיער (בשביל אפקט הגיל) ו... כומתה שחורה בכותפת.

אחרי נאום רווי ציונות, ביקשתי מהחייל המצטיין לגשת קדימה (דאגתי לקבל את שמו מהפ"פ לפני כן) וחבשתי לראשו את הכומתה השחורה. אחרי הצ'פחה המסורתית הסברתי ש"היחידה כרגע בשינויים מבניים, ולכן אתם הראשונים שמקבלים את הכומתה החדשה".

אח, אם היתה לי מצלמה... הפרצופים שהיו להם הם בין הדברים הכי מצחיקים שראיתי...
_____________________________________
על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #88  
ישן 03-10-2006, 21:51
  אישגדול אישגדול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 30.09.06
הודעות: 597
עוד אחד, אם כי קצת הפוך
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי קרנף16 שמתחילה ב "סיפורים על מתחזים"

איפשהו בשנת 88, יצאתי לתעסוקת אמ"ט/ אבט"ש בעזה כמפקד כח מפקדונרים מהסוג הגרוע ביותר - אפסנאים, טבחים, ועוד דומים להם, כדי לשמור על המנהל האזרחי. לטובת התעסוקה המדהימה הזו המנהל האזרחי שכר שני גי'פי סוזוקי, והם היו כלי הרכב שלנו למשימות.
יום לאחר שהגענו, אנחנו מגיעים לחטיבה בעזה למשוך ציוד (להזכירכם - שני ג'יפי סוזוקי אזרחיים למהדרין), כאשר איתי עוד 3 חיילים - אפסנאי (הנורמאלי היחיד שהיה) ושני חיילים נוספים. כמובן שכולם, כחיילי מפקדה מקושרים היטב, עם M16 מקוצרים (אז עוד לא היו מקוצררים והמצאות אחרות, חי"ר היה עם גליל והמקוצר היה נשק של קצינים ויחידות מיוחדות), אני עם נעלי פלדיום באישור רפואי, אקדח זיג פרטי (בדיוק אז התחילו להכניס אותם לצבא - אני נשבע שלי היה קודם) וכוונת אייל על הנשק (הסמכת כדורי פלסטיק).
מייד עם הגיענו התחילו חיילי החטיבה לשאול אותנו בטון של שותפי סוד שושו "מאיזה יחידה אנחנו". החיילים שלי התחילו לספר להם שהם מ"יחידה 5-1-2" (בפועל - חטמ"ר אילת , חטיבת הצ'יקמוק של צה"ל) והם לא יכולים לפרט יותר.
אחרי חצי שעה של נדנודים, הם גילו לחיילים במקום את האמת - וההם פשוט לא האמינו להם! הם היו בטוחים לכל אורך השבועיים שכשאנחנו מגיעים, מטכ"ל יורדים למדרון אחורי
מסקנה: לפעמים אתה לא צריך אפילו להתחזות. מישהו אחר שרוצה להאמין יעשה את העבודה בשבילך....(דרך אגב, אני לא ידעתי מהסיפור - כי אף אחד מהמפקדונרים שם לא העיז לדבר איתי. גילתי את זה רק אחר כך, וכמעט התעלפתי מרוב צחוק).
_____________________________________
I think, therefore I am. I think

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #91  
ישן 03-10-2006, 22:13
  YGH YGH אינו מחובר  
יגיל הנקין. ד"ר להיסטוריה צבאית, חוקר במחלקת היסטוריה של צה"ל
 
חבר מתאריך: 16.02.04
הודעות: 5,564
לא בדיוק התחזות, אבל:
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי קרנף16 שמתחילה ב "סיפורים על מתחזים"

אחד ממכרי יצא פעם לתרגיל במל"י, אז עדיין באלי"ש. בקיצור, מילואים, היו חסרים אנשים, שמו אותו על כלי עם סימון טקטי של מג"ד. אני כבר לא זוכר איפה היה המג"ד, אבל המכר הנ"ל היה על הכלי שהמג"ד אמור היה להיות עליו.
בין כה וכה נעים אנה ואנה בהאמרים דמויי הטנקים, נוחת לו איזה מסוק בסמוך, ומתוכו יוצא אחד בוגי יעלון, וניגש היישר ל'טנק' המג"ד.
מוציא הבחור את ראשו מהכלי ומביט סביב בעניין.
שואל אותו בוגי, "איך מתנהל התרגיל"?
אומר הבחור, "בסדר, אני חושב".
- בוגי: "איפה האוייב?"
- "שם, אני חושב"(נפנוף יד בכיוון כללי מאוד).
- בוגי: "והארטילריה, מאיפה באה"?
- "מלמעלה, לא?"
בנקודה הזו בוגי מתחיל להסתכל עליו במבט מוזר קצת, ושואל אותו, "תגיד, אתה לא קצת צעיר בשביל מג"ד"?
הבחור לא מחמיץ את ההזדמנות ואומר לבוגי, "נו, אתה יודע. במלחמה כמו במלחמה, הקידום מהיר".
אחרי כמה שניות ומבט בפרצופו ההמום של בוגי הוא החליט שדי בעניין ואמר לו, "תשמע, אני סך הכל מט"ק, רק במקרה אני על הכלי הזה..."
_____________________________________
"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #92  
ישן 03-10-2006, 22:27
  משתמש זכר Black Mammmba Black Mammmba אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 07.10.05
הודעות: 2,637
שלח הודעה דרך ICQ אל Black Mammmba Facebook profile
בתגובה להודעה מספר 91 שנכתבה על ידי YGH שמתחילה ב "לא בדיוק התחזות, אבל:"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי YGH
אחד ממכרי יצא פעם לתרגיל במל"י, אז עדיין באלי"ש. בקיצור, מילואים, היו חסרים אנשים, שמו אותו על כלי עם סימון טקטי של מג"ד. אני כבר לא זוכר איפה היה המג"ד, אבל המכר הנ"ל היה על הכלי שהמג"ד אמור היה להיות עליו.
בין כה וכה נעים אנה ואנה בהאמרים דמויי הטנקים, נוחת לו איזה מסוק בסמוך, ומתוכו יוצא אחד בוגי יעלון, וניגש היישר ל'טנק' המג"ד.
מוציא הבחור את ראשו מהכלי ומביט סביב בעניין.
שואל אותו בוגי, "איך מתנהל התרגיל"?
אומר הבחור, "בסדר, אני חושב".
- בוגי: "איפה האוייב?"
- "שם, אני חושב"(נפנוף יד בכיוון כללי מאוד).
- בוגי: "והארטילריה, מאיפה באה"?
- "מלמעלה, לא?"
בנקודה הזו בוגי מתחיל להסתכל עליו במבט מוזר קצת, ושואל אותו, "תגיד, אתה לא קצת צעיר בשביל מג"ד"?
הבחור לא מחמיץ את ההזדמנות ואומר לבוגי, "נו, אתה יודע. במלחמה כמו במלחמה, הקידום מהיר".
אחרי כמה שניות ומבט בפרצופו ההמום של בוגי הוא החליט שדי בעניין ואמר לו, "תשמע, אני סך הכל מט"ק, רק במקרה אני על הכלי הזה..."



נפלאות גבעת חלפון.
_____________________________________
"רק מי שהריח את המוות יכול באמת להעריך את חיים,,

"שאלוהים ירחם על אויבי,כי אני לא ארחם עליהם,,-גנרל ג'ורג' סמית' פטון

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #93  
ישן 03-10-2006, 23:20
צלמית המשתמש של gps
  gps gps אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 08.07.04
הודעות: 3,342
Facebook profile
גבעת חלפון...הזכרת לי גבעת זאב
בתגובה להודעה מספר 92 שנכתבה על ידי Black Mammmba שמתחילה ב "[QUOTE=YGH]אחד ממכרי יצא פעם..."

באיזה חורף אחד יצאנו צוות מורחב לעבודה בגבעת זאב,היינו עשרה חברה צעירים,חלק מזוקנים עם כובעי חורף מצמר על הראש, עלינו על הסוואנה של חברת ההסעות.בהיותנו צפונים סמכנו על השילוט והכוונה של הירושלמים,ככה אנחנו נוסעים ומגיעים לשלט עם חץ "גבעת-זאב"...פנינו שמאלה,אף אחד לא ממש התרגש שהיה שם שלט נוסף "כפר בידו",אנחנו נוסעים בדרך לא משהו אני חייב לציין ומגיעים למחסום צה"לי מאוייש ע"י הנחל החרדי,מבלי שניצטרך בכלל להאט חיילי המחסום מפנים את המעבר ומסמנים לנו להמשיך בנסיעה.....ממשיך עוד קצת קדימה ואני מזהה ג'יפים של מג"ב דוהרים קדימה ורואה מהומה,ביקשתי מהנהג לעצור ולחזור למחסום למה לא ניראה לי שאם נמשיך הסיפור יגמר בטוב.

חזרנו למחסום ירדתי ושאלתי את החיילים מה הסיפור שם,יש פעילות בתוך בידו הוא עונה,התרגזתי ושאלתי אותו אז למה הוא נתן לנו להכנס,הוא התחיל לצחוק ואמר "בואנ'ה יה ימס"ניקים מה באתם לצחוק עליי......ורק כשהוא השתכנע שאנחנו לא ימ"ס ובאמת קצת מאחרים לגבעת זאב אמר:אז למה פניתם שמאלה,תחזרו לכביש הראשי ותמשיכו ישר עד גבעת זאב.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #95  
ישן 03-10-2006, 22:44
  ninesouls ninesouls אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 21.01.03
הודעות: 2,066
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי קרנף16 שמתחילה ב "סיפורים על מתחזים"

סיפור קטן אחד: פעם בסדיר היינו במשטח טיפולים. פתאום מגיע המ"פ, קורא לי ואומר: תגיד, אתה מדבר אנגלית? אני: ככה ככה. הוא: טוב, אתה מדבר. אמיר, בוא הנה! קורא לאחד המ"מים, מוריד לו את דרגות הסגן מהכתף, עונד לי אותן ואומר: הוסמכת לקצין. מגיעים תורמים של המגבית לסיור בגדוד, המג"ד רוצה שקצין ילווה אותם. לך תעלה שחור על שחור ותחכה להם בש"ג. בקיצור, הלכתי לש"ג, אבל מהר מאד הסתבר לי שהמג"ד רוצה שכשהאוטובוס מגיע יקראו לו והוא גם יצטרף, ולא ממש התחשק לי שהוא יגלה את הקצין החדש שנולד לו בגדוד... איכשהו התחמקתי מהתפקיד.

סיפור קטן שני: בזמנו היו לי בפלוגת המילואים חבר'ה ותיקים, ממייסדי הפלוגה, בוגרי יום כיפור שלא היה אכפת להם מכלום. פעם, כשהפלוגה היתה בשטחים, אחד מהם (בחור עם רעמת שער כסופה מרשימה) לקח מעיל קבע, שם דרגות סא"ל, עלה על ג'יפ ונסע לבקר את הפלוגה הסדירה השכנה. הגיע לשם, הסביר להם שהוא הסמח"ט ויש להם התקפת מחנה, עקב אחרי התרגיל, אסף אותם, נתן כמה מלים חמות על רמת הביצוע, הבטיח שהחטיבה תצ'פר אותם, עלה לג'יפ והסתלק.

וסיפור אחרון וקצת הפוך: כשהייתי בטירונות המחלקה יצאה ראש השנה. ראש השנה היה מחובר לשבת, שלושה ימים ארוכים, ולאחד החבר'ה שנסע לטבריה עם חברים לא התחשק להסתובב עם הנשק. הלך הבחור לתחנת משטרה להפקיד אותו, אבל מה? אצלנו בטירונות לא ממש הקפידו בקטע של חלוקת פסים, והשוטרים הודיעו לבחור שהוא מחזיק בנשק באופן לא חוקי. למזלו, אחד המ"כים שלנו היה בן מושב שלו. התקשר הבחור מתחנת המשטרה למ"כ, ומי שענה היה אבא של המ"כ - תא"ל בצה"ל. אמר לו האבא: תשמע, עומר לא בבית, אבל אם זה מה שאתה צריך - אני אהיה עומר בשבילך. בקיצור, דיבר האבא עם השוטרים בתור מ"כ והבחור שוחרר, וכך היינו המחלקה הראשונה בצה"ל שהיה לה מ"כ תת אלוף.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #96  
ישן 03-10-2006, 23:43
צלמית המשתמש של amirsgv
  משתמש זכר amirsgv amirsgv אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 16.08.04
הודעות: 3,994
איך עבדו עלינו
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי קרנף16 שמתחילה ב "סיפורים על מתחזים"

במרץ 1991 הגעתי לגד' דרקון. לא עשיתי קורס תותחן (למה זה סיפור ארוך) והגעתי ישר לגדוד. שבוע לפני הגיעו החבר'ה מקורס תותחן. הגדוד היה אז בשטחים, והיה רק צוות אחד בשמירות בסוללה. לאחר כמה ימים, כשרק התחלתי להתוודע לתומ"ת, הודיעו לנו שמגיעים האנשים ובערב יש לנו שיחת פתיחה עם הסגל. לשיחה נכנסנו אחד אחד, כאשר היום אנחנו יודעים מי עמד מולנו: דרור כ' שהיה חימושניק שם דרגות סגן והתחזה לקע"ת; ר' (היום בכיר מאוד בחברה פיננסית) שהיה הק"ס נשאר הק"ס; חיים א' שהיה הסרס"פ התחזה לרס"פ; ויוסי ה"שאקל" (כן, אל"מ יוסי, אז סמ"ר יוסי) שהיה הרס"פ התחזה לסרס"פ. ככה עשתה לנו הועדה שיחת קבלה, לחמישה או שישה שהגיעו. הפחידו אותנו מאוד, כולל איומים מחד ושיחת היכרות מחד, וואז אמרו שצריך לחתום. את פ' החתימו על מאג ושני מצברים, ושלחו אותו לקחת אותם מתחת למיטה שלו; אחרים החתימו על כל מיני דברים. אותי, שהייתי טרף קל (לא הכרתי תומ"ת ...) החתימו על הפס קולימטור. הפס קולימטור, למי שאינו תותחן ותיק, הוא הפס של הכוונת. לי אמרו שמדובר במוט מתכת ועליו זכוכיות.
רק מאוחר בלילה או למחרת בבוקר גילו לנו את האמת. הבדיחות הללו רצו על חשבוננו שבוע שלם ...
_____________________________________
מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #97  
ישן 04-10-2006, 07:53
  לוחם במיל' לוחם במיל' אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 16.04.06
הודעות: 80
עוד כמה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי קרנף16 שמתחילה ב "סיפורים על מתחזים"

ברוח ההתחזויות שהן "בסדר".

1. הקפצה למעצר של מבוקש מאוד בכיר לפני כמה שנים, כל היחידות קופצות וזה סוג של מירוץ מי יגיע ויהיה מוכן ראשון. מספר X של פלגות מהיחידה שלי מגיע לנקודת הערכות ראשון עם הסוואנות כשברקע כבר נוחת המסוק של מטכ"ל. הכל נעשה בריצה ויש כבר אישור לצאת אבל מה, בשביל להכנס לשטח צריך ספארי ולנו כמובן אין כי אף אחד לא דאג לארגן. מצד שני הספארי של מטכ"ל כבר עומד עם המנוע מונע. בלי לחשוב יותר מדי הצוותים קופצים עליו והנהג מופתע אומר "חבר'ה אני מחכה ל- 83 (תחליפו במספר שאמור להיות כאן באמת) " , המפלג צועק עליו "ומי נראה לך שאנחנו בדיוק? יאללה טוס מכאן כבר". הספארי נגנבה והמבוקש נעצר ע"י היחידה הנכונה


2. בכניסה לבסיסים ויישובים בשביל היערכות לפני פעילות, תמיד היינו באים עם הסוואנות ועונים תשובות מופלצות כששאלו אותנו מאיפה אנחנו "כוח 17", "קומנדו תותחנים", "משמר הנשיא" מדהים מה ש-ש.ג מוכן לאכול.

3. התחזות הפוכה - תרגיל כשכבר היינו לוחמים, התחפשנו לחימושניקים כולל החולצה הלבנה מתחת ל-ב, נעליים שחורות , גלילונים ואקדחים מוסלקים, ונכנסו עם רכבים לבסיס של שריון בשביל לחטוף את אחד הקצינים שלהם. הכל עבר חלק וביציאה מהבסיס ה-ש.ג מנפנף לנו לשלום "נו איך היה ? הצלחתם?" מתברר שכשמתאמים תרגיל מול קמב"ץ צריך לדאוג שהוא לא משתף את כל שאר הבסיס...
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #98  
ישן 04-10-2006, 09:16
  shlomz shlomz אינו מחובר  
מנהל פורום מילואים (במיל.)
 
חבר מתאריך: 21.08.06
הודעות: 4,003
מה שקלצ' יכול לעשות...
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי קרנף16 שמתחילה ב "סיפורים על מתחזים"

במהלך טירונות יחידה, נשברה הנצרה של הנשק שלי (m16 קצר) ומאחר שלא היתה נשקיה זמינה, השתמשתי במשך שבועיים בנשק של אחד המאגיסטים במהלך האימונים. אמאמה, כשיוצאים הביתה המאגיסט לוקח את הנשק... מה עושים? אחרי שהמפק"צ "הבטיח" לי לצאת עם המאג הביתה, נקבע שאני אקבל את אחד משני הקלצ'ניקובים שהיו לפלוגה.
בקיצור, יצאתי הביתה כשאני נראה כך: נעליים אדומות, מדי א' רגילים (לא ירכית), תג של חט' 35, כומתת בקו"ם וקלצ'. אני חושב שאפילו אם הייתי בלונדינית יפיפיה עם מחשוף נדיב לא הייתי זוכה במבטים שקיבלתי ברכבת צפון באותו יום ו' ויום א'... השיא היה כשעברתי ליד מקום הכינוס של השייטת...

למרבה הצער, באותו השבוע נדפק לעוד מישהו הנשק והוא קיבל את הקלצ' - ואני יצאתי הביתה עם העוזי...כמו שנאמר sic transit gloria mundi
_____________________________________
על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #99  
ישן 04-10-2006, 10:41
צלמית המשתמש של a_tell
  משתמש זכר a_tell a_tell אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 30.05.06
הודעות: 1,500
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי קרנף16 שמתחילה ב "סיפורים על מתחזים"

ליל שבת אחת במוצב טבק (חורף 2000) בזמן שאני שרוע על המיטה בחדר, מתפרצים שני חברי לצוות (בני"שים, כמוני) ובהתרגשות אומרים לי: יש טנקים במשטח! טנקים במשטח! (טבק = מוצב של תותחנים). יצאתי מהחדר והסתכלתי על המשטח מלמעלה וכל מה שראיתי זה קנים 155 מ"מ שהיו שם מאז ומעולם. שאלתי אותם: מה נפל עליכם? כשהם מתגלגלים מצחוק הם הצביעו על ר' הק"ס החדש שהגיע יום קודם לסוללה, ואמרו שהוא ביקש מהם לרדת למשטח לטפל בטנקים של הסוללה. זאת היתה ההיכרות שלי עם ר' ובמשך חמשת החודשים הבאים שמעתי ממנו עוד כמה יציאות תמוהות, למרות שעד היום אינני בטוח מה באמת היה הרקע שלו.





אחד המצבים שבהם חייב להיות יצירתי הוא כאשר הוא שומר בש.ג. של בסיס ברמת הגולן כאשר מגיע רכב של קציני האו"ם לספור את הכלים (מפני שכידוע לכם, סוריה וישראל כלל לא מחזיקות אמל"ח משני צידי הגבול, בהתאם להפסקת האש). בזמני היה נוהל שכאשר מגיע האו"ם לבסיס יש קצין מהמפקדה שמחכה בש.ג. ללוות אותם. כמובן שבכל פעם הקצין הזה "מתעכב" בהגעה לש.ג. מאלף ואחת סיבות. עיקר הנטל נופל על השומר שצריך להעסיק את החבר'ה מהאו"ם בכל מיני סיפורים.

בוקר אחד שמרתי עם חברי י' בש.ג. של מחנה שגב כשהגיעו החבר'ה מU.N. אני החלטתי באותו רגע ששכחתי את כל מה שלמדתי בשיעורי אנגלית ועברתי לשפת הסימנים, ז"א תנועות ידיים של "חכו....חכו עוד קצת". י' שנולד בצרפת ניגש לחלון הרכב והסתכל על הקצינים באכזבה. פתאום הוא רואה את דגל קנדה על המדים של אחד הקצינים וצועק: Quel est le frère de matière ? הקנדי ענה לו (במבטא אמריקאי שגרם לי לגחך): Je suis très bien, et vous ? וככה התגלגלה לה שיחה קולחת כשהתברר שגם האוסטרי והשוויצרי שישבו ברכב מבינים קצת את השפה. כשהקצין המלווה הגיע סוף סוף מהמפקדה הוא לא הבין איך זה שהחבר'ה מהאו"ם נהיו סבלניים היום.
_____________________________________
"היטלר מת, סטלין מת ועוד כמה ששכחתי את שמם

ובכל זאת עדיין נשפך כאן דם"

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #102  
ישן 04-10-2006, 15:22
  tomllica tomllica אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 24.06.05
הודעות: 146
....
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי קרנף16 שמתחילה ב "סיפורים על מתחזים"

סיפור התחזות קצת שונה, שהפך אצלנו ביחידה לסוג של מור"ק.
היה לנו נהג ביחידה, י"ב שמו, שכל פעם היה צוחק עלינו הלוחמים שאנחנו לא לוחמים באמת, ושההכשרה בארץ זה סתם שטויות לעומת מה שהוא עבר. הוא, לדבריו, היה קצין בצבא האדום שעסק רוב השירות שלו בהכשרת לוחמה ביערות (לאחר שעבר הכשרת קומנדו כזאת בעצמו) שכללה לוט"ר, צניחות, צלילות.... להכשרה נוספו תחומים נוספים כל פעם ששוחחנו איתו. כולנו ידענו שהוא חרטטן, אבל אף אחד ביחידה לא קרא לו שקרן בגלוי. מעבר לכך, כל נסיעה איתו (הוא נהג) היתה גולשת מהר מאוד לסיפורים שלו על צ'צניה וכד' ולחבר'ה ביחידה היה מנהג לזרום איתו ולראות עד לאן הוא מגיע עם הסיפורים ואחרי זה לספר אחד לשני.
חודש אחרי שהוא השתחרר, היה ביחידה ערב סיום תקופה ובאחד הסרטים היה קטע כזה שיש שם של מישהו שעזב ומה עשה ביחידה באותיות גדולות בלבן על רקע שחור, כאילו בתור מחווה לעוזבים, אז זה נראה פחות או יותר ככה:
ניצן י. - לוחם
אבי נ. - טכנאי מכ"מ
י"ב - נהג
י"ב - מדריך קומנדו
י"ב - navy seals
י"ב - s.a.s
י"ב - וכן הלאה..... אני מניח שהבנתם כבר.

יושבים 100 אנשים באולם ומחרבנים בכיסאות מצחוק.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #104  
ישן 04-10-2006, 19:06
  J-R J-R אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 15.01.06
הודעות: 744
אני לא יודע אם זאת התחזות
בתגובה להודעה מספר 103 שנכתבה על ידי חן אברהם שמתחילה ב "חחחחח זה באמת טוב."

לפני כשנתיים יצאתי לקורס נהיגה מונעת (היה אז חובה, אני לא יודע איך זה היום) בצריפין (בה"ד 6 אני חושב?) הקורס היה אמור להתחיל ביום ראשון כך שכשיצאתי הביתה ביום שישי קיבלתי את הניירת לקורס ואזהרה חמורה לגבי נהלי ההופעה המחמירים הנהוגים בבה"ד 6. אני, ששמעתי שהקורס הנ"ל הוא המקבילה הצה"לית לקורס נהיגה מונעת האזרחי, חשבתי שמדובר ביומיים חופש ומנוחה- וביום ראשון בבוקר הגעתי שמח וטוב לב על אזרחי, עם זקן לא קטן כשרק אקדח ותעודת חוגר מעידים על היותי קשור לצה"ל איכשהו. הבעיות התחילו כבר בכניסה לבסיס- מסתבר שהש"ג המסור מסרב להכניס לבסיס חיילים על אזרחי! הצגת תעודת לוחם והסברים לגבי חוקי הלבוש עם התעודה לא עזרו- הוא לא רצה צרות עם הרס"ר ולא הכניס אותי. למזלי מסירותו לתפקיד לא עלתה על מסירותו לקצינתו, שהגיחה מהמשרד הסמוך וקראה לו לבוא לעזור לה להוציא משהו. הוא לא התבלבל ונטש את הש"ג וכך יכולתי להיכנס, שצעקותיו מלוות אותי לאורך הכביש בחיפושי אחר מקום הקורס.

אבל הבעיות רק התחילו. הגעתי לסככה מול המבנה בו מתקיים הקורס וראיתי עוד כמה חיילים, כולם מצוחצחים ומגוהצים מלבד שני חבר'ה על אזרחי (מסתבר שהשניים האחרים היו נהגים ביחידת מודיעין מפורסמת, והפקודות אוסרות עליהם לנהוג ברכבי היחידה לבושים במדים כדי לא לשרוף את הרכבים) שמחתי לראות שלא אהיה לבד כשיתחילו הצרות והצרות אכן התחילו- שלושתינו לא הורשנו לגשת ולהיקלט אצל הפקידה עד שלא ניראה כמו חיילים מא' ועד ת'. האישורים שלהם לא עניינו אותו! מה עושים? . ניגשנו למשרד הרס"ר, ושלושתינו יחד התחלנו להתלונן ולמחות בתוקף על היחס המעליב לו זכינו מצד מפקד הקורס, אשר גוער בנו על שאנו נאלצים למלא פקודות מחמירות כגון אי לבישת מדים. אני גאה להצהיר שצעקתי והתלוננתי בלהט כפול משלהם ואיימנו להתקשר ע-כ-ש-י-ו למפקד היחידה (שאחד מהחבר'ה היה הנהג שלו, אם להאמין לדבריו). בסופו של דבר, כאשר ראיתי שהרס"ר מתחיל להישבר במהירות אמרתי בקול "יאללה מה אכפת לי, אני בחוץ" ויצאתי למסדרון. מבחוץ שמעתי אותו אומר "טוב, אז רק תראו לי שוב את האישורים המיוחדים שלכם"- ראה, הניח שגם לי יש - ונתן להם שלושה אישורים להליכה על אזרחי בשטח הבה"ד.

ולסיום- הבננה
_____________________________________
אין מקום רחוק מידי.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #106  
ישן 04-10-2006, 18:53
  analmongus analmongus אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 04.10.06
הודעות: 408
עוד כמה סיפורים ברוח טובה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי קרנף16 שמתחילה ב "סיפורים על מתחזים"

שלום לכולם, מזה זמן אני משתמש סמוי בפורום, ואשכול זה הוא ללא ספק אחד המצחיקים שקראתי. אוסיף ברשותכם את סיפוריי בנושא:
1. בקורס טיס, בשלב הבסיסי היה נהוג לערוך סדנת מילוט די נחמדה. כדי לסחוב את כל הדברים הדרושים, שיפצרנו תד"ל על גבי המנשא של הג'ריקן או המ.ק 77, וכנ"ל מלפנים - תד"ל ותד"לון קשור לאפוד באזיקונים. באחד הלילות אנו (אני ועוד שתי חברים לצוות) נתקלים בשתי חבר'ה מדוגמים משהו דה בסט (תיקי LOWE, אמצעי ראיית לילה שלא ראינו בחיים, נעלי הרים אזרחיות וכו') הולכים בניחותא לכיווננו, מכרסמים להנאתם שקדי מרק (לנו לא היה אוכל בכלל). "שלום, שלום" וכו'. התברר שהם ממגלן, והם אמרו שהם בסדנת מילוט. לפני שהספקנו להציג את עצמנו, אחד מהם שואל: "מה זה התיקים האלו?", בהתחלה לא הבנו על מה הוא מדבר, עד שהצביע על התד"לים שלנו (כנראה שכח לגמרי שבטירונות גם לא היו כאלה, או שפשוט היה חושך ולא זיהה...). "אה זה... ציוד מיוחד..." עונה אחד מחבריי. "ומה אתם עושים פה"? שואל הבחור."סדנת מילוט, כמוכם". "איזו יחידה?" זרק חברי "XXXX", המספר המזוהה עם שלדג באותה תקופה. "אה כן?, אז למה אתם עם ארוכים?", ואז ביציאת השנה זורק חברי:"למה איזה נשקים אתה חושב יש למצרים?". נבוך מעט, הבחור מהנהן: "אה, נכון"... אחרי זה ביקשנו מהם את שקדי המרק, והמשכנו בדרכינו...
2. טירונות טיס, אנחנו בשלב הבסיסי - מתפקדים כמכ"ים של "להב 1" - מחזור הטירונות הראשון של הקורס שהתגייס אחרינו. הטירונים שבועיים בצבא, לא מכירים אחד את השני, והחלטתי לנצל את המצב: לקחתי כובע ב' (היו למכ"ים כובעי בייסבול) והצטרפתי כחייל מן השורה לטירונים למשך הערב והלילה, כשאני עושה הצגות של מסכן שקשה לו (אשכרה תיזזתי איתם וכו', כאשר חבריי המכי"ם צועקים עליי, מפילים אותי למצב, מעמיסים עליי עוד ועוד ציוד וכו'). לאחר מכן באוהל, הכרזתי שאני רוצה לחתום ויתור - כאשר הטירונים מנסים לשכנע אותי לא לעשות זאת... נעלמתי באמצע הלילה, ובבוקר הם מדווחים במצ"ל שחסר חייל... איזה שרוטים... את התרגיל הזה עשיתי אחריי זה גם בטירונות צנחנים (אחריי שהעיפו אותי מטיס) בסנור.
3. באיזור של אפריל/מאי 1997 נשלחתי לקורס קלעי סער באדם - לקבלה של ה A2-E3 הדנדשים. עד כמה שאני יודע - היינו הגדוד הראשון "הרגיל" שקיבל את הנשקים האלו. יצאתי שבת עם הנשק, ואין לי מילים לתאר את התגובות שקיבלתי. אנשים ברכבת אשכרה באו לגעת בו. אחד שאל אותי עם יש לי מחסנית לדבר הזה, וכשהוצאתי את המחסנית מהכיס (לא הייתי משפצר אותה לנשק כנהוג - כי לא היה לי נוח עם זה), הוא אומר לי:"חחח, זו מחסנית רגילה של M-16, אתה סתם וואסאחיסט..."). אנשים שאלו אותי מאיזו יחידה אני, אמרתי "צנחנים". והם אומרים לי:"צנחנים, בטח..." בקיצור יצאתי רמבו משייטת מטכ"ל בלי לנסות בכלל...

חג שמח ומצחיק לכולם
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #108  
ישן 06-10-2006, 17:48
צלמית המשתמש של עידו403
  משתמש זכר עידו403 מנהל עידו403 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.01.04
הודעות: 27,888
גם אני עשיתי את זה :)
בתגובה להודעה מספר 106 שנכתבה על ידי analmongus שמתחילה ב "עוד כמה סיפורים ברוח טובה"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי analmongus
2. טירונות טיס, אנחנו בשלב הבסיסי - מתפקדים כמכ"ים של "להב 1" - מחזור הטירונות הראשון של הקורס שהתגייס אחרינו. הטירונים שבועיים בצבא, לא מכירים אחד את השני, והחלטתי לנצל את המצב: לקחתי כובע ב' (היו למכ"ים כובעי בייסבול) והצטרפתי כחייל מן השורה לטירונים למשך הערב והלילה, כשאני עושה הצגות של מסכן שקשה לו (אשכרה תיזזתי איתם וכו', כאשר חבריי המכי"ם צועקים עליי, מפילים אותי למצב, מעמיסים עליי עוד ועוד ציוד וכו'). לאחר מכן באוהל, הכרזתי שאני רוצה לחתום ויתור - כאשר הטירונים מנסים לשכנע אותי לא לעשות זאת... נעלמתי באמצע הלילה, ובבוקר הם מדווחים במצ"ל שחסר חייל... איזה שרוטים... את התרגיל הזה עשיתי אחריי זה גם בטירונות צנחנים (אחריי שהעיפו אותי מטיס) בסנור.
חג שמח ומצחיק לכולם



פתחתי 3 מחזורי טירונות בתותחנים, אחד כמפק"צ, אחד כסמ"ח, ואחד כרס"ל. בכל תחילת מחזור, בלילה הראשון אחרי שוק הבשר והחלוקה לסוללות הייתי מוריד את השרוך, הדרגות והנשק, מצ'קמק את עצמי (כובע ב' במקום כובע גדוד, חגורה עקומה, מכנסיים למעלה) והולך לטייל בסוללות.
בסוללה אחת הייתי חייל מורעל, כזה שמתלהב מכל דבר, ובסוללה הסמוכה הייתי חייל שבוז שבוכה לאמא בטלפון ומבטיח לה שביום ראשון אני לא חוזר לצבא.
היו כמה מקרים שניגשתי למפקדים (שהכירו אותי) והמשכתי את המשחק, לא תמיד הם היו מודעים לכך שזה אני או שהם לא היו מעודכנים ולא הבינו מה אני עושה שם...
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
לעולם אשא דגלך בגאווה

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #109  
ישן 05-10-2006, 15:58
  קגנס קגנס אינו מחובר  
מנהל
 
חבר מתאריך: 31.07.06
הודעות: 14,967
המתחזה שחשפתי והמתחזה שהייתי
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי קרנף16 שמתחילה ב "סיפורים על מתחזים"

לפני מספר שנים, חבר קרוב שלי נכנס למקום עבודה חדש בתחום ההייטק ושם התחבר לגבר בשנות השלושים המאוחרות לחייו. הבחור היה חביב מאוד, מוכשר ובעל תחומי עיסוק מגוונים ולכן חברי לא הופתע במיוחד כשהלז סיפר לו בשלב מסוים שהוא קצין בסיירת מטכ"ל. איתי הוא לא "נפתח" אך לחברי סיפר איך התקשה במסלול עם המאמצים הפיזיים (הוא נראה כפקיד נמוך ושמנמן), איך השתתף בחטיפת עובייד וכו'. נראה אמין למדי . יום אחד, התייצבתי לישרות מילואים. הפלוגה שלי (המשתייכת למערך מסוים בחיל התותחנים) ישבה במוצב בשומרון יחד עם פלוגת המפקדה. ואת מי אני רואה יום אחד יושב בחדר אוכל בין חיילי המפקדה? נכון, את ה"קצין ממטכ"ל".... הוא שמח מאוד לפגוש אותי אך נלחץ כשהבין שאני מודע לסיפורים שסיפר לחברי וניסה למרוח אותי בהסברים שונים ומשונים לנוכחותו במקום (לדבריו הועבר למילואים ביחידתי עקב עימות פנימי בסיירת או משהו כזה...). כמובן שתחקיר קצר עם הותיקים בפלוגה העלה שהבחור התגייס ליחידתי (שהיא יחידה קרבית איכותית אך ממש לא מטכ"ל) בסדיר, נחשב חייל בכיין וגרוע, לא סיים את המסלול וגמר כסמב"ץ. אח"כ התגלו שקרים נוספים של הבחור.
וה"התחזות" שלי: במסגרת יציאה הבייתה במהלך המסלול (כאמור, ביחידה מסוימת בחיל התותחנים) תפסתי טרמפ לכיוון המושב שלי מצומת קרובה אליו ואיתי עמד חבר שהיה בקורס טייס. עצרה לנו ישישה מהמושב ממוצא אנגלי שיארחה בת משפחה מחו"ל. במהלך הנסיעה הקצרה היא הסבירה לה מי אנחנו והיכן אנחנו משרתים:
This is "Y", he is a pilot, and this is "A", he is in the commando.
לא הכחשנו.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #110  
ישן 06-10-2006, 15:08
צלמית המשתמש של Bstar
  Bstar Bstar אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.06.06
הודעות: 725
התחזות שלי
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי קרנף16 שמתחילה ב "סיפורים על מתחזים"

כשעברתי ירפא ב' , אז החלטתי ללכת לבקר את דודה שלי בתחנת משטרה שליד צומת מסובים (התחנה הקרובה - אני לא זוכר את שמה) ולספר לה שעברתי איזה מיון לטיס...

כשהגעתי אליה למשרד היא לא זיהתה אותי , ואחרי שזיהתה היא התחילה לצעוק , ואי ! מה אתה עושה פה וקפצה עלי בחיבוקים ונשיקות , שהמפקד שלה בא לבדוק מה הרעש הזה , הוא ראה אותי ואתה מתחבקים ושאל "מי זה?" היא אמרה לו זה אחיין שלי ! הוא התקבל היום לקורס טיס ...המפקד שלה שהיה נצ"מ שואל אותי "מה עברת כבר גיבוש?!" ואני בכלל עדיין לא קיבלתי תאריך לגיבוש אמרתי לו בבישנות כן כן , מה שכן , לאחר שלושה חודשים עברתי את הגיבוש של 158
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
159
הגאוה היא זמנית , הכאב הוא נצחי .
ינואר 07 .

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #114  
ישן 06-10-2006, 19:04
  Akula Akula אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 09.05.06
הודעות: 152
התחזות מלש''בית
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי קרנף16 שמתחילה ב "סיפורים על מתחזים"

אממ אני לא מבין למה כל כך הרבה ג'ובניקים מתחזים לקרביים, סבבה אני מלש''ב ואני הייתי רוצה להיות קרבי, אבל אני גם בן יחיד ובמידה ואני לא אקבל אישור מההורים למשהו קרבי אני אלך למ''צ או שב''ס משהו אבל אני לא אלך כמו איזה הומו להתחזות לצנחן או לוחם.
בכל מקרה אני עדיין ביב' ולומד ברנה קסין(למי שמכיר על גבעת התחמושת) בכל מקרה יש לנו מסורת של גיוס ליחידות קרביות, עכשיו בשכבה שלנו לומד בחור אחד,שהוא חבר דרך אגב די טוב שלי, שכבר שנים מספר שאבא שנו הוא משהו סופר דופר במודיעין, סא''ל במודיעין , שהיה בפאנל הביטחוני(מה שזה לא יהיה) , וכל השיט הזה, עכשיו אני וחבר שלי די מורעלים והבנו שזה בולשיט אחד גדול,אבל החלטנו לעבוד עליו. אני השתתפתי בקיץ הזה בגדנ''ע של תיקשוב, אז בטקס סיום אימא של חבר שהכרתי שמה צילמה אותי ואותו במדים(אני חייב לציין שלטקס סיום נתנו לנו מדים חדשים שלא התאימו בגרוש, ככה שלקח לי משהו כמעט את כל השעת מנוחה שנתנו לנו לפני בלדגם את עצמי, שלא לדבר על זה שהרס''ר אחד שמה בבה''ד 7 באסם קיים(הוא הרס''ר של הבסיס או מה?, הרס''ר שלנו היה בכלל סמ''ר חביב למדי שחוץ מלצעוק הביא גם פיתות וחומוס בשעת ט''ש....ששי אנחנו אוהבים אותך!) או משהו כזה שהוא זה שהדריך אותנו בצעידה בשביל המסדר לא ירד לי מהסעיף כי אני הייתי בראש הטור(ודוגרי לא צעדתי בקצב מופתי, גם לא בטקס) ובגלל כאבי תופת מהנעליים הצבאיות שבכל זאת התעקשתי ללבוש ולא להחליף לנעלי ספורט), בכל מקרה סטיתי בטעות מהנושא, הוא אמר לכולנו שהוא הלך לגיבוש מטכ''ל בחופש(האמת לא התעניינתי מתי למטכ''ל יש גיבושים או לא,אבל היה ברור שהוא מזיין בשכל), אז הדפסתי את התמונה מהגדנ''ע שחבר שלי שאימא שלו צילמה שלח לי, ואמרתי למתחזה היקר שלנו שזה אני בטקס סיום של גיבוש מטכ''ל(עכשיו זה כשברקע יש חלק מהשלט של חיל תיקשוב) ואיך זה שלא פגשתי אותו, אז הוא אמר לי שהוא ראה אותי ,אבל הוא היה בצוות מיוחד של המקומבנים....האמת שלא אמרנו לו שאנחנו עובדים עליו , כי דוגרי לא יפה (אני אישית עשיתי התערבות עם חבר שלי שהוא יוצא על נפשי).

שאלה קטנה ולא קשורה אולי קצת, בטקס סיום הראו סרטון שהכינו מהמחזור שלנו, עכשיו הופעתי בו כמה פעמים, יום לפני זה אחת המדריכות אמרה שהם ישלחו לנו את הסרט בדיסקים לבית,ואפחד לא קיבל כלום(תבינו הם אמרו תוך 3 ימים, וזה הסתיים ב20 ביולי...חשבנו מתעקבים בגלל המלחמה), זה בנהלים שלהם לשקר לנו בפרצוף?

לשם המחשה עד כמה היה מטומטם מה ששיקרנו לו ועד כמה הוא לא מבין בגרוש הנה התמונה שהראתי(קלטו את השלט מאחור של חיל תקשוב )(אני השחרתי את הפרצופים כי אני לא יודע אם כולם היו מסכימים שיראו אותם בפורום...אני עם השיער הארוך משמאל...לעצמי השחרתי את הפרצוף גם...כיגם אותי אני לא רוצה שיזהו ^^)

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i27.photobucket.com/albums/c167/Smert99/PICT0007b.jpg]
_____________________________________
חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.


נערך לאחרונה ע"י Akula בתאריך 06-10-2006 בשעה 19:16.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #118  
ישן 13-10-2006, 00:20
  capten nemo capten nemo אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 05.01.03
הודעות: 4
זכרונות מתוקים
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי קרנף16 שמתחילה ב "סיפורים על מתחזים"

אם כבר מעלים זכרונות
כגדוד שריון ותיק במילואים נלחם המג"ד שלנו לקבל גיפים לאימון מפקדים
וכך מצאנו את עצמנו בשבועיים של ניווטים בנבטים בחורף חורשים את האזור צפון ודרום.
יום אחד בצהריים נעמד רכב קטרינג של חברה ידועה ליד הקמבץ שלנו שחיפק את כל הניווטים ושואלו אם הוא משה מיחידה XXX כי יש לו הזמנה למנות בשביל היחידה שלו .
כמובן שקמבצנו שמח להיות משה ולהעמיס אל הננ שלו מנות קטרינג משופרות ל 30 איש כולל שתיה כיד המלך. ואף לחתום לבחור על ההזמנה בראשי תבות.
וכך מילואימניקים תשושים ורעבים זכו לפשוט על ארוחה שנועדה לכנראה לטייסים או דומיהם במקום מנות קרב כשמנות חמות בצה"ל היו רק בחלום (לפני שנות האלפיים)
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #119  
ישן 13-10-2006, 17:52
צלמית המשתמש של חרוב
  משתמש זכר חרוב חרוב אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 17.05.03
הודעות: 4,101
אחד האשכולות המצחיקים!
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי קרנף16 שמתחילה ב "סיפורים על מתחזים"

ותרומתי לאשכול:

בעקבות סוג של פציעה, ירד לי הפרופיל ל24 ועברתי מחרוב לשייטת (התנדבתי לשירות). הקיצר, הייתי בשייטת בתור ע' קמב"ץ בפלגת לוחמים. ולכן, הכרתי מקרוב את היחידה.

בדרכי לבסיס ברכבת, עם עוד חבר לבסיס - שהיה באמל"ח - התיישבנו מול מישהו שהיה עם הרגל חבושה בגבס. שאלנו אותו מה קרה והתשובה שלו הייתה כזאת:
"אני לוחם בשייטת 13, והייתי בפשיטה על הקארין a . אבל, ואת זה לא חשפו בחדשות, זה שפשיטה נפצעו שניים. אני וחבר שלי. הוא נפצע בכתף ואני ברגל. שנינו נהייה בסדר. אני רק מעביר את הכמה חודשים עד שאני אהיה בסדר ואני חוזר לשם..."

אין לי מושג איך אני וחבר שלי החזקנו את עצמנו לא להתפקע מצחוק... הכרנו את הצוותים שביצעו את הפשיטה, ידענו שהוא לא אחד מהם... מה עוד - שיש לו חתיכת דמיון! לא היה אף לוחם שנפצע במבצע ההוא, תודה לאל.
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #122  
ישן 14-10-2006, 13:58
צלמית המשתמש של High_Hopes
  משתמש זכר High_Hopes High_Hopes אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 30.05.02
הודעות: 8,838
סיפור על חייל אמריקאי
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי קרנף16 שמתחילה ב "סיפורים על מתחזים"

כפי שחלקחם יודעים חזרתי מארה"ב לפני כמה ימים, אחרי שהייתי במחנה קיץ.
בין השאר הדרכתי קליעה על רובי 0.22, אפילו נעזרתי בפורום הזה כדי לקבל מידע על הרובים שבטעות חשבתי שהם רובי אוויר בהתחלה, בקיצור לקחתי את העיניין מאוד ברצינות כדי להגיע כמה שיותר מוכן למחנה.

בשבוע הכנה אמרו לי מי יהיה איתי במטווח ובין השאר היה איתי חייל אמריקאי (בעיה ראשונה - איך נותנים לחייל אמריקאי להעדר חודשיים משרות, על אף שהוא לא בא כנציג צבאי אלא כעובד לכל דבר), הדבר בעלה בי מעט חששות כי פחדתי שאם מדובר במישהו רציני יהיו ביננו ויכוחים על איך עושים דברים בצורה נכונה, אולי לו כבר יש ניסיון ברובים האלו, וגם יצאתי מנקודת הנחה שהוא מסוגל להדריך יותר טוב כי הוא כבר עבר את השיעורים האלו באנגלית.

כשכבר הגענו למטווח התגלתה תמונה קצת שונה - בחור בן 18 וחצי בשם ריאן, שטוען שהוא פרמדיק, היה בעיראק, צלף, משתייך למשטרה הצבאית וירה בהמון המון נשקים, אני והישראלי השני ישר צחקנו ששמענו את כל הדברים האלו וכמובן שגם האמריקאים קלטו מהר מאוד שהוא מזיין בשכל אבל למרות שאף אחד לא האמין לו הוא היה משוכנע שהכל נכון. אחת השאלות הראשונות ששאלנו אותו היא אם הוא טוראי, כדי שנוכל לקרוא לו פרייבט ריאן, הוא טען שהוא ספשליסט (מבדיקה בגוגל גיליתי שזה 2 פסים), זה לא מנע מאיתנו לקרוא לו פרייבט ראיין בכל מקרה.

ואז החלטנו לאפס את הנשקים - אני לא אגיד שכולנו היינו טובים במיוחד, לי ולישראלי השני זאת הייתה פעם ראשונה בנשק קצת מוזר לירות במשהו שכמעט אין לו עדף וצריך לטעון כל כדור בנפרד, אבל בסופו של דבר הצלחנו לסגור נפ"ם וגם האחרים הצליחו (האחראי על הקליעה היה במחנה שש שנים והייתה לו את התוצאה הכי גבוהה אייפעם אז זה לא היה לו קשה מידיי, ועוד אחת שלא הלך לה כל כך טוב אבל ויתרנו לה כי היא ממש לא ידעה יותר מידיי) ורק ראיין לא הצליח לפגוע את כל הכדורים במטרה והוא לא הצליח לעשות מטרה אחת מסכנה עם משהו שיראה כמו מקבץ.

כדי לקצר מעט את הסיפור נתקדם הלאה מעט - היה לו קטע שהוא היה מחליט לקום בבוקר ולעלות על מדים (למרות ששוב - הוא לא נשלח כנציג מהצבא, זאת הייתה עבודה לכל דבר) ואפילו הילדים הבינו בשלב מסויים שהוא סתם ווסחיסת וגם הם היו צוחקים עליו.

יום אחד הוא הגיע למטווח על מדים יצוגיים ואז כל מה שחשדנו נחשף - היה לא רק פס אחד - טוראי, ההכשרה שלו הייתה של נשק ורימון בלבד (הוא טען שהוא ירה בעוד דברים, בצבא האמריקאי נותנים לך סיכה על כל הכשרה) לא הייתה לו סיכת פרמדיק. כמובן ששאלנו אותו איפה כל הדברים שהוא סיפר לנו עליהם, אז הוא ישר אמר שזה במדים האחרים שלו ובאלו שהוא לובש הוא לא הספיק לעדכן, באותו לילה ראיתי אותו נכנס לדף שלו באתר האינטרנט של הצבא, וראיתי שהדרגה שלו היא pv2 בדיקה קלה בגוגל - מדובר בטוראי שסיים טירונות ואימון מתקדם ועכשיו הוא בהכשרה ביחידה או משהו כזה, וזה בעצם השלב שאתה שם את הפס על החולצה.

הבחור ניסה להתחזות להמון דברים שהוא לא, אבל בניגוד לרוב הסיפורים פה הוא לא היה שקרן טוב בכלל, ומהיום הראשון הוא פשוט היה בדיחה מהלכת.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #128  
ישן 14-10-2006, 15:44
  משתמש זכר Soloavia Soloavia אינו מחובר  
צחי בן עמי לתחום התעופה הצבאית, חיל האויר ותולדותיו
 
חבר מתאריך: 17.10.04
הודעות: 8,704
לא התחזות - אבל סיפור משעשע...
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי קרנף16 שמתחילה ב "סיפורים על מתחזים"

ביום השרות האחרון שלי, הטיס אותי חבר בקרנף, ובסוף הטיסה נתן לי את סיכת הטייסת שענדתי על המעיל.

את השרות ביצעתי ביחידה בח"א שיפה השתיקה לגביה מסיבות מובנות (להסתרת הפדיחה בעיקר)
רצה הגורל ופגשתי מישהו מאותה הטייסת שניסה לעשות פרצוף רב חשיבות במיוחד...

השיחה היתה כזו:
- אתה שרתת בטייסת?
- לא. אני שרתתי ב-505 - יחידה שמתמחה בכלי טייס בלתי מאויישים שלא כדי לדבר עליה יותר מידי
- אז מה הקשר שלך לטייסת?
- סרן נ. השתתף באחד הקורסים שלנו...
- אמרת 505?
- כן.
- אהה. שמעתי על השת"פ הזה...

(הסבר: 505 היא גדנ"ע אוויר, ונ. היה מדר"ט ראשי בקורס הטייס על הפייפרים בימים בהם עדיין טס בדיה - כך שלידידנו לא היה שמץ מושג במה מדובר, ועדיין כל מילה שאמרתי היתה אמת)
_____________________________________
ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #130  
ישן 23-10-2006, 13:57
  אבי ירדן אבי ירדן אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.01.06
הודעות: 284
על טייסים, חובלים ומה שביניהם
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי קרנף16 שמתחילה ב "סיפורים על מתחזים"

לפי זמן לא מועט, אחד המחזורים הגדולים של חובלים ששרץ מודחי טיס, יצא להשתתף בטקס רשמי לקבלת פניו של קולין פאוול שהיה אז רמטכ"ל צבא ארה"ב. כמובן שיצאו החברים לבושי לבן ועם "מנחתי המסוקים" הזכורים לטוב, כובעיהם של קציני חיל הים. כשפגשו את חלקם האמריקאים ושאלו מאיפה הם, ענו "טייסים של הצי", לא נעים, אבל קרה. בשלב מאוחר יותר, יצא המחזור לסיור בן שלושה ימים בירושלים. אדם המוכר לי היטב, ששמו האמיתי אינו אבי ירדן, הסתובב באחד הערבים לבוש אזרחי, כמו כולם, אבל עם סוודר א' כחול שעליו כותפות שלב יסודות דאז - כחול עם שני פסים לבנים - שנראו בדיוק כמו כותפות שלב בסיסי בטיס של אותם ימים. ודווקא הוא, שחלם להיות טייס ולא התקרב אפילו לחצרים מימיו (משקפיים, מה לעשות) ושכל קשר בינו לבין הים היה מקרי בהחלט (למעט העובדה הזניחה שהשתתף בקורס חובלים), נשאל כל מיני שאלות שגרמו לו להבין שחושבים ברחוב הירושלמי שהוא פרח טייס. אבל הוא לא נפל, כמו ידידיו מודחי הטיס, אלא אמר את האמת.

בכל זאת, היה משעשע.

אה, קרה פעם אחת, עם דובון כחול גדול ביציאה מבה"ד ח"י בבת גלים בדרך לעוד חפרפרת בב"ח, שמכותפות הצוער נראה רק הכחול בלי העוגן המוזהב, המזהה את בעליו כצוער ולא כקצין. הש"ג בשער, כנראה טירון מפוחד, הצדיע למשעי, וקיבל הצדעה בחזרה. אבל זה לא נקרא התחזות, יש להניח.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #131  
ישן 23-10-2006, 18:22
צלמית המשתמש של SURF-DUDE
  SURF-DUDE SURF-DUDE אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 14.03.06
הודעות: 629
סיפור שעדיין בסימן שאלה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי קרנף16 שמתחילה ב "סיפורים על מתחזים"

יש אחד שגר בשכונה שלי שיש לו חנות בעיר, חנות של ציוד לצבא ולטיולים ומיני ספורט. בקיצור, הוא חבר של אבא שלי מילדות, אבל יש לציין שבערך מכיתה י' הם לא החליפו מילה עד לפני איזה 8 שנים, וגם ככה הם לא בקשר הכי הכי, ככה, לעיתים רחוקות (למרות שהוא גר בשכונה שלי). בכלל אופן, לפני הגיבוש חובלים עברתי במקרה ליד החנות שלו, וכיוון שאני והוא בקשר יחסית טוב (הייתי קונה אצלו משקולות ושאר ירקות) החלטתי להכנס לשיחת נימוס קצרה. יידעתי אותו שפני מועדות לגיבוש החובלים, ולהפתעתי התחלנו לדבר על הצבא וגיבושים, ולאט לאט הוא התחיל לפזר את הערפל וחשף בפני שהיה בסיירת מט"כל, בתקופה שבר לב(הבן) היה מפקד היחידה. יש לציין שהבחור מאוד מאוד חסון (גורילה בקיצור). בתחילה, נדלקו אצלי כמה נורות אדומות כי אני בחור חשדן מטבעי, אך עם חלוף הזמן נחשפתי לפרטי פרטים לגבי היחידה ואופי השירות בקורס ובסדיר ובקבע, מבצעים, סיטואציות, וכנסים, ואני חייב לציין שכמות הפרטים והשמות שהוא ציין משכנעת למדי. אך בראשי מתרוצצות להן כמה תהיות באשר לדבריו.
איך לוחם לשעבר בסיירת מטכל שש בקלות ראויה לציון לחשוף את עברו ביחידה?
האם הגיוני שלוחם לשעבר ביחידה יהיה רק מוכר בחנות קטנה ולא הכי משגשגת ליד השוק?
יש לציין ששאלתי את אבי עליו, והוא איננו יודע דבר, אך הוא אמר לי במפורש שמהכירותו עם אדם זה, הוא איננו חרטטן (למרות שהסביר ופירט בהתלהבות יתרה )
בנוסף, הוא הראה לי כמה וכמה פציעות שנראות מאוד משכנעות וכן חדירת כדור בבסיס האגודל, וגם האף שלו נראה שנשבר כמה פעמים (עקום ונפוח- 8 פעמים לדבריו).

אני כבר לא יודע מה לחשוב.. מה אתם אומרים?
_____________________________________
המשך יבוא...





תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #132  
ישן 24-10-2006, 23:35
  cat2010 cat2010 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 31.07.03
הודעות: 77
שלח הודעה דרך ICQ אל cat2010
יש כאלה שמדברים
בתגובה להודעה מספר 131 שנכתבה על ידי SURF-DUDE שמתחילה ב "סיפור שעדיין בסימן שאלה"

המקרה שלך מזכיר לי משהו שקרה לי.
נסעתי יום אחד במונית בת"א, וכרגיל גלשנו עם הנהג לשיחות על המדינה, צבא וביטחון. הקיצור הוא אומר לי שהוא היה ב 269 או משהו כזה (שכחתי) ואז אני קולט שזכרתי מהרצאות שזה המספר הישן של מטכ"ל. עכשיו הוא לא אמר לי יותר מזה שהוא היה ב 269 הזה או משהו אבל כששאלתי אם זה לא המספר הישן של מטכ"K הוא היה מופתע שידעתי ונפתח וסיפר לי שהם היו מתאמנים בכניסה למחילות או תעלות באדמה עם אקדחים שלופים, "לחימת ג'ונגלים" הוא קרא לזה. כמו במחילות של הוויטקונג. וחשבתי שכל זה ממש מוזר שקודם כל הוא חושף את עצמו ודבר שני שהוא מספר לי מה הם עושים.
זה היה לי מוזר עד ששמעתי מה החיזבאללה עושה בלבנון עם כל המחילות שלו ממילואימניקים שהיו שם.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #139  
ישן 27-10-2006, 14:57
צלמית המשתמש של MCA
  MCA MCA אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 08.07.03
הודעות: 1,031
שלח הודעה דרך ICQ אל MCA
מה זה השטיות האלה?!?!?!?!?!
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי קרנף16 שמתחילה ב "סיפורים על מתחזים"

לפעמים אני משתגע מהאנשים פה !
מה כול מי שעבר מסלול שייטת , שלדג, מטכל זהו הוא בטוח יצליח בחיים !
כמובן כי במסלול שלו לימדו אותו איך לנהל עסק מציון!
וכמובן תואר ראשון בניהול משאבי אנוש! ותואר ראשון בשיווק ופירסום!!!
מה זה השטיות האלה ילדים!!?!?!?! אתם באמת מאמנים שזה ככה?
שכול לוחם מהיחידות האלה מצליח ??
מה נסגר איתכם ?:
1. לא כול מי שסיים מסלול ביחידות האלה יהיה עשיר/מליונר/טחון מתחת מה למה כי הוא עשה מסלול
יופי הוא חזק והוא אולי ישרוד קצת יותר עבודות קשות, אני מבטיח לכם שבן אדם שיצטרך להאכיל את הילדים שלו יעבוד פי 4 יותר קשה מכול לוחם לשעבר ואני מדגיש לשעבר ( פגשתי המון לוחמים מילואמנקים שמנמנים שאחרי כמה שנים הכושר ירד ושרירים הפכו לשומנים וזה קורה המון אתה די שחוק אחרי השירות הצבאי שלך במיוחד של קרביים וסיירות )
2. מה עושה אותם למוצלחים ולזה שהעסק שלהם ירוץ ויהיה גדול ? מה העשר חודשים קבע ? שיתן להם קצת משכורת שכול גובניק ולוחם יכולים גם לחתום ?
הידע שהם צברו במסלול ובשירות !? כן אז יעזור להם בידע בלחימה ובציוד של זהו שם זה נגמר !
3. אני מודע שהרמטכלים שלנו והראשי ממשלה שלנו חלק לא קטן מהם יוצאי אחת משלושת היחידות האלה ... אתם חושבים שזה כזה קשור? אני לא אני חושב שזה הבן אדם ולא היחידה שהוא שירת בה וגם הצבא די נוהג לקחת חברה משריון גולני שהם דווקא הרוב של אלופי הפיקוד שלנו ואל תגידו שזה כי יש קצת סיירות ... יש לנו המון סיירות ויחידות שכול אחת תופסת יותר מידי מעצמה ובגלל תופסים ממנה פי מליון ממה שצריך אם צריך.
4. סתם שאלה ככה? מה בחור מצנחנים וגולני או כול שאר צהל יש לו סיכוי פחות נמוך מלוחם בשייטת שלדג מטכל ?
5. מילאה הייתם אומרים טייס שזה כבר עם תואר וקבע של 9 שנים או יותר הייתי מסכים איתכם עם כול התקציבים של חיל האוויר שלנו ובמיוחד במדור טיסה כן הם די היסתדרו בחיים למרות שגם שם אפשר ליפול מהר מאוד ! יותר נכון נחיתת אונס!
6.שורה תחתונה הההודעה הזאת נכתבה על ידי זה שתפיסה מהסיירות תרד מבטיח לכם אז הם עשו מסלול קצת קשה ... זהו שם זה נגמר אולי קצת מעבר... החברה בגדודים עוברים מסלול קשה ואז שירות עוד יותר קשה וגדודים זזים אין להם עמוד שידרה קבוע! וחיים בגדוד לא קלים ונטולי ת"ש
לעומת החיים הטובים בסיירות... אז תמיד תחשבו קודם לפני שמדברים על סיירות וגדודים מהבחינה הזאת
תודה ושבת שלום לכולנו
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #148  
ישן 05-12-2009, 13:55
צלמית המשתמש של ziv.harel
  ziv.harel ziv.harel אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 26.04.06
הודעות: 400
עוד סיפור לאוסף
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי קרנף16 שמתחילה ב "סיפורים על מתחזים"

אם כבר הקפיצו את האשכול אוסיף לכם סיפור

לפני מספר חודשים הזדמנתי במסגרת עבודתי לאחד ממפעלי אינטל, מאחר והיום התארך הוזמנתי לאכול צהריים במפעל וכך על בטן מלאה התחילו לרוץ סיפורים.
האנשים צריך להבין כולם בשנות הארבעים והחמישים לחייהם, אפשר להגדירם כמצליחים ולמעשה לאיש מהם אין לכאורה סיבה לפנטז על דברים מלפני 30 שנה, לפחות כך חשבתי עד לאותו היום.

תוך כדי שיחה מתחיל אחד המארחים לספר על פעולה מאמצע שנות ה 70 שהתרחשה באזור תעלת סואץ, מאחר ובאותם ימים היו פעילויות רבות באזור, לא יחסתי חשיבות לפרטים בתחילת הסיפור. עד שלפתע אמר פרט מאוד חשוב שהקפיץ אותי, לא יכול להיות חשבתי לעצמי הרי היינו שם רק 32 איש ואת רובם הכרתי אישית (24, השאר הגיעו מיחידות יעודיות לצורך המשימה), יכול להיות שהשתנה כל כך או שינה את שמו?. הירידה לפרטים והדיוק הפתיעו אותי, כאילו שעבר על התדריך וקרא את התחקיר, הוספתי שאלה, הבחור קצת הסתבך בתשובה אבל עדיין הפגין בטחון רב. בדרך חזרה עוד קרתה לנו "תקלה" כתוצאה מפליטת כדור של אחד החברים שפגעה בלוחם שצעד לפניו, ואפילו על כך הוא ידע!

שתקתי, היה לי ברור שהוא לא היה איתנו, אבל את העבודה מאינטל רציתי לקבל, אחרי הארוחה אמר לי ד. שהזמין אותי כי אותו בחור מרתק אותם כל פעם בסיפורים שלו ויש לו הרגשה שהוא מגזים בתאורים שלו, לא יכולתי שלא להסכים אבל מצד שני למה להרוס להם.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #149  
ישן 06-12-2009, 06:11
צלמית המשתמש של skydiver
  משתמש זכר skydiver skydiver אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 08.04.07
הודעות: 1,111
התחזות בלי כוונה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי קרנף16 שמתחילה ב "סיפורים על מתחזים"

ב2004 כשהקמנו את הפלח"צ הגיע למחלקה שלי (אני הייתי הסמל) מ"מ ותיק מגבעתי שגר בישוב גדול וותיק ביו"ש.
אחרי שבועיים של התאקלמות הקצין שנקרא לו ע' יוצא הביתה עם, שימו לב: M4 עם טריג', סיכות לוחם וגדוד של גבעתי, סיכת מחלץ ולוחם חילוץ של פקע"ר וכמובן כומתה כתומה וזוהרת להפליא.
החברים באותו ישוב כמובן לא ידעו על מעבר היחידה ואותו ישוב ידוע בכמות הצעירים הדתיים שהולכים ליחידות מיוחדות.
כאשר הגיע ע' לישוב הקיפו אותו החברה ושאלו אותו לפשר הכומתה והסמלים החדשים והוא ענה להם שהוא עבר לפקע"ר. הם פשוט לא האמינו לו! כל הזמן שאלו אותו לאיזו יחידה הוא עבר וניסו לברר איזו יחידה מיוחדת משתמשת בכיסוי של חיילים בפקע"ר ולא הצליחו לברר. ככל שהם ניסו יותר ולא הצליחו הערכתם אל ע' גברה והם היו בטוחים שכל שבועיים הוא יושב עם אסד לקפה ואוכל עם חמינאי שאוורמה לפחות.

זה נפסק רק כשהפלח"צ נהיה מוכר קצת יותר, לצערו של ע'... : )
_____________________________________
"עם שאינו מכבד את עברו גם ההווה שלו דל - ועתידו לוט בערפל". (יגאל אלון)

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 10:33

הדף נוצר ב 0.27 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר