האם באיזור התל /מבצר התחולל קרב כל שהוא במהלך המאה העשרים?

לדעתי יש שתי אופציות שהן או מלחמת העולם הראשונה או מלחמת השחרור (אני יודע שכח עיראקי פעל באיזור אך שוב - אין לי מידע על משהו שהתרחש ממש במקום).

חיפשתי תעוד בעניין אך לא ממש מצאתי!

יש למישהו מושג בעניין?

תודה.

לבני.

http://www.alexandroni.org/site.php?battle=betek




עד כמה שאני זוכר, חסן סלאמה נהרג שם.
ועוד משהו שאולי יענין אתך.

תודה רבה !

שרשרת מתקפות של הכוחות הבריטיים על הקווים התורכיים בשומרון ובחוף במארס 1918 שנערכה (יחד עם הפשיטות הגדולות על ארץ ישראל שמעבר לירדן כמה שבועות מאוחר יותר) כהכנה למתקפה הגדולה שתיכנן אלנבי צפונה בקיץ. המטרה היתה שיפור של הקווים הבריטיים וייצובם על תוואים טופוגרפיים נוחים יותר. בחוף החזיקו הבריטים קו מאזור ארסוף דרומה מזרחה לכוון פתח תקווה (שהקו עבר תפונה לה) ומשם הוא פנה דרומה לכוון ברקת. המטרה היתה לתפוס קו מעבר לכל אורך הירקון, בהמשך על נחל דיר בלוט ומזרחה לכוון סינג'יל. ב 12 למארס 1918 נפתחה הרעשה כבדה מאזור פ"ת (בסיוע אווירי של תצפית) לכוון הקווים התורכיים ומספר חטיבות חצו את שטח ההפקר ותוך כמה שעות תפסו קו עמדות נוח שהשתרע במקום מאזור פג'ה-ברקת-עבוד, מתל אפק (שממערב לו נותר הקו זהה)-מגדל צדק-בית אריה. מגדל צדק הופגזה בסיום הקרב אבל נראה לי שתל אפק נכבש כמעט ללא קרב. לבריטים היו מעל 100 הרוגים, "מחיר" שנחשב היה מאוד זול.

המבצר על תל אפק נותר המוצב הקידמי בקו עד לספט' 1918 אז התחילה מערכת מגידו. הבריטים חוללו עוד מספר קרבות בשבועות הבאים, אלא שמתקפת הקיץ של לודנדורף באירופה - שפרצה את הקווים הבריטיים והגיע כמעט עד פאריס - שבוע לאחר הקרב בראש העין, אילצה את אלנבי לשלוח חלק גדול מהכוחות כתגבורת לאירופה ולבטל את המתקפה המתוכננת.

צוות מקלענים אוסטראלי באזור מגדל צדק

סוללת תותחים בריטית מוסווית באזור מגדל צדק

.

אגב - האם ישנו היכן שהוא אתר אשר כונה בשעתו ע"י הבריטים "שתי האחיות" ?
למיטב ידיעתי/זכרוני מדובר היה על שתי גבעות באיזור הרסוף של ימינו עליהן התחולל קרב קשה...
האמנם?


בעניין תל אפק - השאלה ששאלתי במקור נובעת משתי סיבות :

1 - לעיתים תכופות למדי נמצאים עד היום באיזור קיבוץ עינת והסביבה קלעי ארטילריה ישנים מאוד חלקם "שרפנלים" שהיו מאוד נפוצים עד שנות הארבעים .
2 - לפני שבוע במהלך שהותי באיזור תל אפק (ליד בית המשאבות) נתקלתי בתרמיל הנ"ל...



מדובר בתרמיל של "לי אנפילד" בריטי עם כיתוב לא כל כך שגרתי על הכרכוב כשהמספר 15 בהחלט יכל לציין את שנת הייצור !

ובכלל - כל האיזור הזה של מבצר אנטיפטרוס על המבנים הבריטיים הישנים עוד כילד היה נראה לי קצת איך נגיד את זה ..... מסתורי.

מעניין...

(זכור לי שבספר טיולים אחד מוזכר המיקום המדוייק נכון להיום, אבל אני לא זוכר איזה). הן היו הנקודה היחידה לאורך קו החזית שבה היתה תזוזה בין מארס לספטמבר 1918. הנה המיקום עפ"י המפה מאז:





קטע המפה הרלוונטי להתקפה על אזור ראש העין:





לגבי האנפילד.... נראה לי בעייתי כי לא היה סכסוך אלים סביב ראש העין בזמנינו שבו לא היה מעורב הרובה הזה. לדעתי על תחמושת משנות ה-40 יש שנת ייצור מלאה ומדוייקת כי מצאתי אחד כזה לא מזמן. אני מכיר "מומחים" לאנפילד שיודעים לזהות ממש במדוייק מה שכן. בכל מקרה כמוצב מרכזי במשך חצי שנה, אני מאמין שהתרמיל "שייך" לבריטים שתפסו שם קו ב-1918.

אתה ממעריצי האנפילד? אני מכיר כמה שרשורים מדהימים עם כל מיני סיפורים פיקנטריים על דגמים שונים (כמו הסיפור המוזר על סידרה פגומה ב 1914 שגרמה לקליעים להיקטם ע"י הבריח, לגרמנים לחשוב שאלה כדורי דומדום ולכמה שבויים בריטיים לחטוף עלבונות מאותם גרמנים שהתעצבנו על השימוש לכאורה בתחמושת כזאת...)

.

קשה להגדיר את עצמי כמעריץ של הרובה הזה (שלטעמי כל דגמיו מכוערים להפליא) כל עוד אין זה קשור ממש אלינו (תקופת מלהע' ה 1 והמחתרות)...
אם יש לך מישהו שמתמחה בכיתוב המופיע על כרכובי האנפילד שיוכל לתת אינדיקצייה לגבי מוצאו של התרמיל זה יהייה מעניין מאוד (אכן על חלק נכר מתרמילי האנפילד מוטבעת השנה בשלימותה שתי ספרות מכל צד של הפיקה כך שמקור הכיתוב כאן הוא מאוד מסקרן)...
בעניין המקום בו התרמיל נמצא - כפי שציינת כך גם אני חושב (זו כאמור היתה הסיבה שבגללה נפתח האשכול הזה).


בעניין הרסוף - ידיד טוב שלי שהוא אספן של כל דבר שקשור לתולדות א"י שוטט לפני שנים רבות באזור שפיים הרסוף ובאיזור שבו נראתה שפוכת/סחיפה של עפר הוא מצא שרידי עצמות אדם בנות עשרות רבות של שנים (הנ"ל רופא בכיר במקצועו) ומספר כפתורי מעיל צבאי תורכי...

מרתק.

תודה על המידע (המפתיע בכל פעם מחדש)...

לבני.

הרובה הזה - אכן מכוער - היה בשימוש אפילו במדינת ישראל. אני זוכר שבילדותי, מלווי הטיול בבית הספר או בצופים, היו מצטיידים בלי אנפילד שעליו חתמו במשטרת בית דגן. אני לא זוכר מתי החליפו אותם בקרבינים הקלילים.

אבל לגבי המשמר האזרחי - אתה בטוח שהם לא קיבלו גארנד M-1?

.

לגבי ה"גאראנד" הוא לא נרכש ע"י צה"ל אך למיטב ידיעתי הצלפים הירדניים עשו בו שימוש רב.

שימש את המשמר האזרחי זמן רב.

.

המשא"ז הורקם בשנת 74 כלקח של אירוע מעלות ביחד עם עוד יחידות שעיסוקן הוא בט"פ ...
אתה בטוח שזה היה ה"גאראנד" או שה"קרבין" M 1 ?

הם הגיעו "יחד". הגארנד היה בשימוש צלפי משא"ז זמן רב. תמיד הצתערתי על כך שהם הוצאו משירות לפני שהספקתי לירות באחד "בחינם". עכשיו אני צריך להרחיק לאיילת השחר מתי שהוא כדי לירות באחד כזה!

.

.

אגב - מאיפה הציורים האלה?
יש משהו מאוד רע בצבעים שלהם......

"Campaign Series" - הציור המסויים הזה מתאר את כיבוש הקו התורכי בין שפך נחל פולג לארסוף. בעניין ההר ברקע הם נפלו, אבל כמעט תמיד הציורים מאוד מדוייקים.

.

זכורה לי כתבה מן העתונות היומית אודות נהג משאית מפ"ת שנתבקש לחלץ את עובדי מקורות שנלכדו בין מתחם ההערכות של הצבא העירקי לבין הירקון. הוא סיפר כי חלף דרך חיילי הפלוגה העירקית תוך שהוא מסביר להם כי בא להוציא את האנשים ממחנה העבודה של מקורות. היה לו ברור כי העירקים ימתינו לו בדרך חזרה אך הוא לא חלף דרכם וחצה את הירקון עם משאיתו. איני זוכר בדיוק היכן פורסמה הכתבה אך מבלי לפגוע חלילה בכבוד מעשי המספר - כשכקראתיה הציקו לי השאלות: מדוע לא חולצו העובדים במסע רגלי קצר ופשוט דרך הירקון, היכן ניתן לחצות את הירקון עם משאית ומדוע לא תקפו העירקים את העובדים מיוזמתם וחיכו שיחלפו דרכם?
למישהו מוכר הארוע הנ"ל?

סיפור מעניין !

לא מצאתי איזכור לסיפור בספר 'ההגנה בפ"ת - שנותיהם היפות' אך זכור לי כי המעשה הופיע באחד המוספים של מעריב/ידיעות. 'ספור דומה' אודות אדם בשם משה ליפקיס איש ש"י שהיה נוהג לחצות בשליחות הארגון את הירקון בשחיה והתידד עם מפקד הגדוד העירקי [קאסם שהפך בהמשך לראש ממשלת עירק] מתאר אוירה מתאימה לארוע המתואר.
אגב בספר ההגנה בפ"ת בפסקה העוסקת במבצע בתק מצויין מפורשות: עם כבוש מגדל צדק נחרץ למעשה גורלה של ראש העין', 'מכון המים של ראש העין ומבצר אנטיפטריס נמצאו נטושים'.

קראתי אותה בבית האבות שבו נמצאת סבתא שלי לפני כמה שנים... זו היתה מסוג הכתבות שיש בהן נימה מאוד אישית וצריך להיות ביקורתי בקשר לאמת ההיסטורית המוחלטת שבהן.

.