26-10-2006, 21:29
|
|
|
|
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 3,819
|
|
מסכים שתפקיד המדליה השתנה
מסכים שתפקיד המדליה השתנה, לא מסכים שתפקידה הסתיים.
אין צבא בעולם ששונא מלחמה יותר מאיתנו. אין לי ספק שתופעה זו היא מקור עצום לגאווה לאומית, אפילו שבעולם לא מכירים בזה. שם התעמולה הערבית והכסף הסעודי-איראני עושים את שלהם כדי להציג אותנו כעם של עלוקות צמאות דם.
אלא שתעמולה הערבית משפיע מאוד גם עלינו. שינאת המלחמה בצרוף עם תכונות אחרות אצל אנשים רבים מידי, גורמים להם לבלבל בין מלחמה חיונית למלחמה לא חיונית. האויב מצליח למנוע מחייל יהודי גאווה על השירות וההקרבה שהוא מעניק למען כלל החברה. גם הלאה, התעמולה הערבית (בתיווך אירופאי-ישראלי מקומי) גורמת לחיילים רבים מידי להתבייש במעשיהם, לאבד את החוסן המוסרי שלהם ואת האמונה בצדקת דרכם. באין מנהיגות ראויה לשמש משקל נגד אפקטיבי לתעמולה הערבית, למדליות יש תפקיד חיוני להפגין גאווה של החייל במעשיו ואמונה בדרכה של הציונות. לא מספיק לחייל להיות רק קרבי אלא גם גאה.
החוסר בגאווה הזו מדאיג אותי. הסיני החכם והזקן אמר שצבא שלא מאמין בצדקת דרכו ולא מלא חימה על האויב לא ינצח. התעמולה הערבית גרמה לנו להתבייש בחימה על האויב ולאבד את האמונה בצדקת דרכנו. פלא שאנחנו לא יכולים לנצח?
_____________________________________
"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה
|