מקור: אמנון ברזילי גלובס 16/10/2006

בדומה למפקד חיל האוויר המיתולוגי, האלוף עזר ויצמן, שהכין את החיל למלחמת ששת הימים, אך לא פיקד עליו במלחמה, גם מפקד חיל האוויר לשעבר, אלוף (מיל') איתן בן-אליהו, משקיף בשביעות-רצון מהולה בגאווה על תרומתו לביצועי חיל האוויר בשני הימים הראשונים למלחמת לבנון השנייה: "הייתה לנו טכנולוגיה, שבזכותה הצלחנו לחסל כמעט את כל טילי הקרקע-קרקע (טק"ק) ארוכי הטווח ואת רוב הטק"ק לטווח הבינוני. מה שנחשף, הושמד. זה קרה ביומיים הראשונים של המלחמה. אם לא היינו מצליחים בכך, החיזבאללה היה משגר טק"קים כבדים לתל-אביב ולאשדוד, מה שהיה שולח למקלטים עוד שני מיליון ישראלים".


לדברי show_ad() בן-אליהו, זו הייתה "טכנולוגיה עדכנית, מתקדמת, אפקטיבית, שהופעלה במינימום תקלות. לא היה מצב שטכנולוגיה שנרכשה או פותחה על-ידינו , לא התאימה". עם זאת, "צה"ל חייב לשפר את יכולת האיתור והפגיעה במחילות תת-קרקעות". העובדה שחיל האוויר לא הצליח לאתר ולפגוע באנשי המפתח של חיזבאללה, ושהארגון היה מסוגל להוריד פקודות ולפזרן ללא הפרעה למאות חוליות בשטח, עד תום הלחימה, צריכה להטריד אותנו.

בן-אליהו אמנם מסרב לפרט את כל סוגי הטכנולוגיה שבהם השתמש החיל במלחמה, אך שני שבועונים לענייני תעופה וצבא "אוויאיישן-וויק" האמריקני ו"ג'ינס-דיפנס-וויקלי" הבריטי, דיווחו על מטוסים ללא-טייס (מל"טים), חמושים בטילים, שהפעיל חיל האוויר במלחמה בלבנון.

תושבי לבנון והפלשתינים שגרים בעזה בשנתיים האחרונות, נחשפו למל"טים הישראליים ויודעים עליהם יותר מאזרחי ישראל. גם חיילי הסדיר והמילואים של צה"ל נחשפו אליהן במלחמת לבנון, ואף כתבו עליהן בצ'טים באינטרנט.

"פעולת הציד", כפי שמכנה בן-אליהו את השמדת הטק"ק ארוך הטווח של החיזבאללה, לא הייתה מובנת מאליה, ומגלה, כי "סביב התביעה שלחיל תהיה יכולת ציד, התחולל מאבק פנימי עד אשר הפיקוד העליון בצה"ל הסכים להשקיע את המשאבים הנדרשים למשימות החדשות".

כדי להבין את הדילמות שהעסיקו את המטכ"ל בשנות ה-90, בסוגיית הטק"ק ארוך הטווח של החיזבאללה וסוריה, חוזר בן-אליהו למלחמת יום הכיפורים, כשפיקד על טייסת מטוסי פנטום. "ב-1973 נתקל חיל האוויר בבעיה חמורה בהתמודדות מול סוללות טילי-קרקע-אוויר (טק"א) המצריים לאורך תעלת סואץ.

"התעורר ויכוח נוקב בחיל, אם נכון להתמודד פנים-אל-פנים מול מערך טק"א ולהשמידו, וליצור לפי המסורת, עליונות אווירית, ואז לפעול, או לעקוף את הטילים ולהפעיל את החיל במקומות שאין טילים. למשל, לתקוף מטרות אסטרטגיות כמו שדות-תעופה או להתמקד בקרבות אוויר-אוויר. הוויכוח הוכרע, הושקע מאמץ טכנולוגי להשמדת הטילים, והתוצאה הייתה שבמלחמת שלום הגליל השמדנו את הטק"א הסורי, והפלנו 100 מטוסים של חיל האוויר הסורי".

המשימה העיקרית: חיסול טילים

* מה שקרה לחיל האוויר במלחמת יום הכיפורים קרה לארה"ב במלחמת המפרץ ב-1991. העיראקים ירו על ישראל טילי סקאד וחיל האוויר האמריקני לא הצליח להשמיד אפילו משגר אחד.

"בדיוק. אני טענתי, שהאויב הציב דילמה חדשה שאיתה צריך להתמודד. במיוחד כי הוא מכה בנו בעורף. היו לי ויכוחים על כך עם בכירים בחיל, שאמרו: 'לא כדאי להתאמץ בפיתוח יכולת פגיעה בטק"ק. זה מסובך, קשה, מורכב'".

* מתי התעורר הוויכוח הזה בצה"ל?

"בערך, כשהתחלתי את תפקידי כמפקד החיל. כשהתברר לי עד כמה האויב מבסס את עוצמתו על טק"ק, ושבאמצעותו הוא יכול לפגוע ישירות בעורף. אבל האווירה בשנים 1996-1998 בצה"ל הייתה, שיש משימות יותר חשובות מלמצוא דרכים להשמיד טק"ק".

* מי התנגד לגבש פעולת-נגד לטק"ק ומה היו הנימוקים?

"איני רוצה לנקוב שמות. זה היה בתקופת הרמטכ"ל אמנון ליפקין-שחק. היה פיתוי לעקוף בעיה ולפעול היכן שיש לנו יתרון יחסי. זה התאים לשנות ה-50 וה-60, כשהסיכון העיקרי היה מטוסים, והיה נכון לפגוע בשדות-תעופה ובמטוסים באוויר. המחשבה הייתה שיש סיכוי לעצור את שיגור הטילים על-ידי פגיעה בנכסים אסטרטגיים. יש מקרים שזה תסריט נכון, בעיקר כשהאויב מולך הוא ממשלה סוברנית, שדואגת למעמדה ורגישה לתשתיות שבארצה. לדעתי, זו הייתה טענה מוטעית".

* מה הייתה עמדתך כמפקד החיל?

"כאשר מדובר ברקטות ובטילים בליסטיים, שמכוונים ישירות לעורף, הפתרון צריך להיות חיסול מערך הטילים על כל מרכיביו. בלי להוריד מערכן של משימות צה"ליות אחרות, זו המשימה העיקרית. הצגתי שלוש סיבות מדוע להתעקש ולהתמודד נגד הטילים. ראשית, הצורך ביצירת עליונות אווירית מעל שדה הקרב, שריר וקיים, וכדי להשיגו צריך להשמיד טילים. שנית, ברוב המקומות החשובים יש מטרות אסטרטגיות מוגנות על-ידי טילים. שלישית, בעיני האויב, כל עוד לא השמדת את הטילים שלו, לא הכרעת את הקרב".

* לטענתך, בהשמדת הטק"ק הכבד של החיזבאללה, רשם חיל האויר קפיצת-מדרגה טכנולוגית?

"בהחלט. זה מה שקרה בין מלחמת יום הכיפורים למלחמת שלום הגליל, בהסתייגות אחת. כל עוד לא מדובר בקטיושות קצרות טווח".

כמה להשקיע בציד טק"ק

* איך פעל הכוח האווירי?

"היה ניצול ראוי של תשתית טכנולוגית בתחום המזעור. בעיקר מזל"טים, וגם בתחום התקשורת, המידע ותשתית לסנסורים. והכול במחירים שאיפשרו להצטייד בכמויות שחוצות מאסה קריטית. יכולנו ליצור ענן של מזל"טים מעל הזירה לאורך הזמן, כשכולם מעבירים מידע ונשלטים בצורה מתואמת ומחושבת ממוקדי הפיקוד, והכול מסביב לשעון. כך שהם הופכים להיות גורם מרכזי בשדה הקרב".

* מה כללו הטכנולוגיות הללו?

"מודיעין ותצלומי-אוויר, עם יכולת סיוע לסגירת מעגלי אש. זו המהפכה נגד מטרות איכות וגם נגד מטרות מסיביות במספרן. הייתה יכולת להבחין ולהינעל על מטרה כמו טק"ק הנחשפת כשהיא משוגרת, כי היא משאירה חתימת חום באזור השיגור, ולשגר לעברה חימוש מתאים. זוהי כל תורת הציד".

* ועל זה היה ויכוח במטכ"ל?

"כן. היו ספקות אם וכמה להשקיע בציד טק"ק. כי מדובר הן בפיתוח טכנולוגיה וגם בפיתוח תורת-לחימה איך לעשות זאת. זה מהלך פיתוח של סנסורים ומערכות תקשורת ומזל"טים, שהיו משולבות בו כל התעשיות הביטחוניות הגדולות: התעשייה-האווירית, אלביט-מערכות ורפאל".

* כמה הושקע בפיתוח ובלימוד תורת ההפעלה?

"בתהליך של 10-15 שנים הושקעו כאן כ-10 מיליארד שקל".

* מה דעתך על ניהול המלחמה?

"תסריט שאינו כולל מהלך יבשתי ממצה את עצמו כעבור שבוע עד עשרה ימים. היה נכון לסיים את המערכה כעבור 10-12 יום, ולהסתפק בהישג שבעצם השגנו בסוף אחרי 32 יום".

* בנק המטרות של חיל האוויר התרוקן כעבור שבוע.

"זה בדיוק העניין. בראייה לאחור, כדי לשלב כוחות קרקעיים במערכה, היה צריך לפתוח בה יומיים-שלושה מאוחר יותר, כדי לגייס מילואים. עם זאת, איני רואה איך כוחות קרקעיים פועלים נגד טק"ק ארוך טווח. בדיון שלאחר המלחמה נשמעת ביקורת על שלא היה מבצע קרקעי, אבל כל עוד לא בוצע מהלך כזה, קשה לדעת עם אילו קשיים היו הכוחות נתקלים מול הצורך לשתק את הטילים".

הטעות: אי-מינוי מסביר לאומי

בשנה האחרונה עמד בן-אליהו על פרשת דרכים: האם להישאר צופה מהצד, פרשן צבאי לעת מצוא, ולהתמיד בקריירה העסקית, או לחצות קווים ולקפוץ לביצת הפוליטיקה. עד עתה הוא עמד בפיתויים ובחיזורים. בזמן מערכת הבחירות פנו אליו מקדימה ומהליכוד. בנימין נתניהו, הציע לו, בדומה לקדימה, להשתלב במקום גבוה ברשימה לכנסת.

לדברי בן-אליהו, "מבחינתי, זה לא עמד על הפרק". אך יש סבורים, שמינוי לשר הביטחון מטעם קדימה, הייתה משנה את דעתו. הוא לא מסתיר את קשריו עם ראש-הממשלה, אהוד אולמרט, וגם שוחח איתו מספר פעמים במהלך המלחמה. "חשבתי, שנכון שאדגיש בפניו כמה דברים, והתקשרתי אליו".

לדעתו, הממשלה טעתה כאשר לא מינתה מסביר לאומי, מהמודל של אלוף חיים הרצוג במלחמת ששת הימים, כדי ליצור דו-שיח בין ההנהגה, הצבא והציבור. בן-אליהו היה גם בקשר עם מפקד חיל האוויר, אלוף אליעזר שקדי. "קיימנו קשר שוטף. גם כדי להתעדכן וגם כדי להעניק לו מניסיוני ואינדיקציה איך הדברים נראים מרחוק ובעיני הציבור".

* מה הצעת לו לעשות?

"למשל, שת"פ עם אמ"ן, סיוע לכוחות הקרקע. להימנע מעימות עם מפקדי זרועות אחרים".

* בהופעה בטלוויזיה כינה שקדי את נסראללה כראש כנופייה.

"זו הייתה התבטאות לא טובה, וגם הוא הבין זאת לבד. אבל בהיבט המקצועי, הוא הפגין ביטחון עצמי והבנה עמוקה ושליטה בהפעלת הכוח".

* לא ראית בהתבטאותו יוהרה?

"המערכת כולה הפגינה ביטחון עצמי גבוה מדי".

* הרמטכ"ל דן חלוץ צריך להתפטר?

"לא. מרגע שנקבעה ועדת חקירה זה לא יהיה נכון לנקוט שום צעד מהסוג הזה לפני שהבדיקה תסתיים".

* מפקד חיל האוויר יכול להיות רמטכ"ל? "בהחלט כן. אבל כדי שהוא יוכל לעשות את זה ביעילות, צריכה להיות מפקדת על-יבשתית. אני מתאר לעצמי שבקרוב לא ימונה רמטכ"ל נוסף מחיל האוויר".

וגם עכשיו, אפילו הביקורת שלו על חלוץ מובלעת ועניינית ולא משאירה רושם של מישהו שהזניח את פקודו לשעבר. רק הערה אחת יש לי על דבריו (שקראתי די בחופזה ואולי פיספסתי משהו) - כוחות הקרקע יכולים להיות בהחלט רלוונטיים להשמדת טק"ק - כתלות במיקומו. כדאי להזכיר, שבמלחמת יוה"כ השמידו כוחות הקרקע סוללות טק"א (בגדה המערבית של תעלת סואץ) באופן שאיפשר את פעולת מטוסי חיל האויר שלנו באיזור שעד אז היה מוכה טילים והפריע מאוד לפעילותם. למעשה, בהתייחס לפעולות אלה בגזרה המצרית בחלק השני של המלחמה, ניתן לטבוע מונח חדש (אולי לא חדש, בכל אופן אני לא שמעתי עליו עד כה) בתחום הלחימה המשולבת הרב-זרועית: סיוע קרקעי לחיל האויר (וכמאמר עמיתינו מפורום סקופים: תזכרו איפה שמעתם את זה בפעם הראשונה...)

כל זאת, מבלי להכנס לביקורת כזו או אחרת, רק עובדות כפי שאני מכיר אותן.

יום נעים

אליהו