שלום לכם!

אענה לך לפי הסדר שהצגת:

אני לא אמרתי בשום מקום שספר הברית החדשה הוא ספר קדוש, מה שכן אמרתי שהברית החדשה הוא ספר יהודי גרידא, ספר שאתה מוצא בו תורה לא יותר מאשר ספר יהודי רבנית כהלכה.

בתורה כתוב "שלא תעבוד אלוהים אחרים"- זה בהחלט נכון ואני די מסכים עמך עד כאן, יהודי חרד לעולם לא יעבוד עבודה זרה כי זה נאסר בהחלט בתורה, מה שכן נכון הוא שישוע המשיח הוא ה' בפני עצמו כפי שהכריזו חז"ל אבותינו על אישיותו של מלך המשיח. ה' בפני עצמו אשר ירד ארצה כדי לפדות את עמו מחטאותיו ולהצדיק רבים בשמו. כפי שכתוב בישיעהו פרק נ"ג. עכשיו כפי שאמתרת לא צריך להאמין לכל נביא, אלא צריך לבחון בו ולנסות לחקור אותו.
כל המובאות האלה שהבאת מהתלמוד אינם מוכיחות כלל שישוע היה מכשף בעמו, ישוע היה המשיח אשר נמשח מאת ה' אבינו שבשמיים כדי להעיד על הקב"ה, לפי דבריו של רמ"בם ז"ל ניתן להבין את תפקידו המעולה של המשיח, הוא היחיד שכותב דבר חכם מכל החכמים שמתקופותיו, על תפקידו הגדול של המשיח בן דויד. הוא לא טועה בכלל בקשר לדבריו, אך הוא שוכח פריט מאוד חשוב.

כתוב בתלמוד שישנם שני משיחיים, אחד הוא משיח בן דויד ואחד הוא משיח בן יוסף- כי על בן דויד המלך נאמר שהוא רמז למשיח, ותפקידו הוא לבוא ולהושיע את עמו מצרותיו, לבנות את בית המקדש, לקבץ נידחי ישראל ולעשות שלום פוליטי בקרבה. על המשיח בן יוסף- חכמינו לא גילו עדיין על מי מדובר, ותפקידו של משיח זה- הוא לסבול את חטאיו של עמו על שכמו, לעשות שלום נפשי בין ה' לאדם, היות והחטא שולט באדם עקב נפילתו של אדם הראשון וכולם תחת החטא אזי אם יש חטא אז המוות שולט בנו ויש ניתוק בין ה' לאדם.( כפי שכתוב בישעיהו פרק נ"ג), הוא יחדש את הכול כמו שהיה בהתחלה על ידי מותו כקורבן כפרה לנצח עבור עמו ישראל והגויים, אבל כדי להגשים יעוד זה הוא ימסר ללא עוולה ופשעה בידי רעים מידי אחיו, יעבור תלאות ויסבול קשות, יתן את נפשו לקורבן כפרת חטאים וימות ( כפי שכתוב בדניאל י :9 "והמשיח יכרת" ובדרך זאת המשיח ירצה את ה' הקדוש וישלים את רצונו.

כמובן שלא הבאתי את הגדרה ההרבה יותר נכונה, אבל זה כעיקרון, על שני המשיחיים האלה שדיברתי, יוצא מכך שלמשיח יש שני תפקידים למלאות, בראשונה זה לקחת את חטאותיו מאת עמו על ידי שפיכת דמו כקורבן כפרה, - על זה רמז יש סמלי בתנייך, כשהכוהן הגדול היה מקריב את הקורבן השנתי וכל העם היה בא ומקבל סליחה על חטאותיו, זה היה רמז למשיח שעתיד לקחת את התפקיד הזה אבל הקורבן הזה יהיה הצדקת עולמים במותו, זה התפקיד הראשון של המשיח. והשני הוא כפי שאמרת הוא יבוא בעתיד שהוא בקרוב ולא יאחר, בענני שמאי בקול שופר גדול, יקרא את בחיריו מקצוות הארץ , , כל לשון תכרע לו ותכנע, ואז יראו "את אשר דקרו", והמון העם יספדו עליו כבן הכואב. (זכריהו י"ב :10), אז יבנה את בית המקדש וילחם את מלחמות ה' כדי להושיע ישראל מאויביו כפי שאמר רמב"ם ז"ל.

להפתעתך, אין לי שום דבר נגד מקורות יהודים , כי אני מוצא מבין דפיו דברים חכמים מאת המון רבנים כל אחד בדורו, לכן אני לא פוסל שום מקור יהודי וכמה שאני יותר אדע תורת חכמים יהיה מבורך בשבילי, דיברת על תורה שבעל פה, אני חייב לציין שהוא ספר משכיל מאוד, שיש ממנו הרבה דברים ללמוד .

ישוע המשיח לעולם לא אמר שיש לבטל את התורה בברית החדשה, איך אתה חושב שיהודי אשר גדל כיהודי, למד תורה שבעל פה ובכתב, יהודי לכל דבר, נימול כהבטחת אברהם אבינו, אשר מסר את עצמו מגיל צעיר לעבודת הקודש, לימד תורה בפרהסייה ודיבר על הקב"ה על חסדו ואהבתו כלפי הזולת, ינסה לבטל יוד אחת ממה שהיה כתוב בתורה?, אם זה היה כך אז אמונתנו בישוע היה לשווא, ברשותך:

התוכל להגיד שישוע הוא לא מה שאתה חושב ממנו?

לפני שאתה שופט, עדיף שתעיין ותקרא את המקור היהודי היחיד שנמצא ברשותנו היהודים המשיחיים "הברית החדשה" ושלא תצא ישר ותשפוט לפי הדעה הקדומה שרכשת מקרוביך, אזי לא תשפוט משפט צדק ותמצא בך עוולה, האם ישוע היה מכשף ומסית בעמו?, ישוע לא יכול לסתור את עצמו כי יהודי אמיתי יודע שזה תעווה בפני ה'.

יהודי רב אמיתי בקרב עם ישראל, תראה איך שישוע עונה לשאלותיו הרבות של המורה הוראה בישראל, רבי נקדימון.

1 אַחַד הַפְּרוּשִׁים מִמַּנְהִיגֵי הַיְּהוּדִים, נַקְדִּימוֹן שְׁמוֹ, 2 בָּא אֶל יֵשׁוּעַ בַּלַּיְלָה וְאָמַר אֵלָיו: "רַבִּי, אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים כִּי מֵאֵת אֱלֹהִים בָּאתָ לִהְיוֹת מוֹרֶה, שֶׁהֲרֵי אֵין אִישׁ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת אֶת הָאוֹתוֹת שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה אֶלָּא אִם כֵּן אֱלֹהִים אִתּוֹ." 3 הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר אֵלָיו: "אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לְךָ, אִם לֹא יִוָּלֵד אָדָם מִלְמַעְלָה, לֹא יוּכַל לִרְאוֹת אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים." 4 שָׁאַל נַקְדִּימוֹן: "אֵיךְ יָכוֹל אָדָם לְהִוָּלֵד בִּהְיוֹתוֹ זָקֵן? הַאִם הוּא יָכוֹל לְהִכָּנֵס שֵׁנִית לְרֶחֶם אִמּוֹ וּלְהִוָּלֵד?" 5 הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ: "אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לְךָ, אִם לֹא יִוָּלֵד אִישׁ מִן הַמַּיִם וְהָרוּחַ לֹא יוּכַל לְהִכָּנֵס לְמַלְכוּת הָאֱלֹהִים.(יחזקאל לו' כה'-כז') 6 הַנּוֹלָד מִן הַבָּשָׂר בָּשָׂר הוּא וְהַנּוֹלָד מִן הָרוּחַ רוּחַ הוּא. 7 אַל תִּתְמַהּ עַל שֶׁאוֹמֵר אֲנִי לְךָ כִּי עֲלֵיכֶם לְהִוָּלֵד מִלְמַעְלָה. 8 הָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת הֵיכָן שֶׁהִיא רוֹצָה וְאֶת קוֹלָהּ אַתָּה שׁוֹמֵעַ, אַךְ אֵינְךָ יוֹדֵעַ מֵאַיִן הִיא בָּאָה וּלְאָן הִיא הוֹלֶכֶת. כָּךְ כָּל מִי שֶנּוֹלָד מִן הָרוּחַ."(קוהלת יא' ה') 9 הֵשִׁיב נַקְדִּימוֹן וְאָמַר לוֹ: "כֵּיצַד יִתָּכְנוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה?" 10 עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר אֵלָיו: "אַתָּה מוֹרֶה בְּיִשְׂרָאֵל וְאֵינְךָ יוֹדֵעַ אֶת זֹאת? 11 אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לְךָ, אֶת אֲשֶׁר אָנוּ יוֹדְעִים אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים וְאֶת אֲשֶׁר רָאִינוּ עַל זֶה אֲנַחְנוּ מְעִידִים, וְאֶת עֵדוּתֵנוּ אֵינְכֶם מְקַבְּלִים. 12 אִם בְּאָמְרִי לָכֶם דְּבָרִים מֵעִנְיְנֵי הָאָרֶץ אֵינְכֶם מַאֲמִינִים, אֵיךְ תַּאֲמִינוּ אִם אֹמַר לָכֶם דְּבָרִים מֵעִנְיְנֵי הַשָּׁמַיִם? 13 אִישׁ לֹא עָלָה הַשָּׁמַיְמָה מִלְּבַד זֶה שֶׁיָּרַד מִן הַשָּׁמַיִם -- בֶּן-הָאָדָם.(משלי ל' ד') 14 וּכְמוֹ שֶׁהִגְבִּיהַּ מֹשֶׁה אֶת הַנָּחָשׁ בַּמִּדְבָּר, כָּךְ צָרִיךְ שֶׁיּוּרַם בֶּן-הָאָדָם (במדבר כא' ט') 15 לְמַעַן יִהְיוּ חַיֵּי עוֹלָם לְכָל הַמַּאֲמִין בּוֹ; 16 כִּי כֹּה אָהַב אֱלֹהִים אֶת הָעוֹלָם עַד כִּי נָתַן אֶת בְּנוֹ יְחִידוֹ לְמַעַן לֹא יֹאבַד כָּל הַמַּאֲמִין בּוֹ, אֶלָּא יִנְחַל חַיֵּי עוֹלָם. 17 הֵן הָאֱלֹהִים לֹא שָׁלַח אֶת בְּנוֹ אֶל הָעוֹלָם לִשְׁפֹּט אֶת הָעוֹלָם, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּוָּשַׁע הָעוֹלָם עַל-יָדָיו. 18 הַמַּאֲמִין בּוֹ אֵינֶנּוּ נִדּוֹן. מִי שֶׁאֵינֶנּוּ מַאֲמִין כְּבָר נִדּוֹן, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בְּשֵׁם בֶּן-הָאֱלֹהִים הַיָּחִיד. 19 וְזֶהוּ הַדִּין: הָאוֹר בָּא אֶל הָעוֹלָם וּבְנֵי הָאָדָם אָהֲבוּ אֶת הַחֹשֶׁךְ יוֹתֵר מִן הָאוֹר, כִּי רָעִים הָיוּ מַעֲשֵׂיהֶם. 20 כָּל עוֹשֵׂה עַוְלָה שׂוֹנֵא אֶת הָאוֹר ואֵינוֹ בָּא אֶל הָאוֹר פֶּן יִוּכְחוּ מַעֲשָׂיו. 21 אוּלָם עוֹשֵׂה הָאֱמֶת בָּא אֶל הָאוֹר לְמַעַן יִגָּלוּ מַעֲשָׂיו כִּי נַעֲשׂוּ בֵּאלֹהִים

ישוע בעצמו אמר בקשר לתורה:

17 "אַל תַּחְשְׁבוּ שֶׁבָּאתִי לְבַטֵּל אֶת הַתּוֹרָה אוֹ אֶת הַנְּבִיאִים; לֹא בָּאתִי לְבַטֵּל כִּי אִם לְקַיֵּם. 18 אָמֵן. אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, עַד אֲשֶׁר יַעַבְרוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ אַף יוֹד אַחַת אוֹ תָּג אֶחָד לֹא יַעַבְרוּ מִן הַתּוֹרָה בְּטֶרֶם יִתְקַיֵּם הַכֹּל. 19 לָכֵן כָּל הַמֵּפֵר אַחַת מִן הַמִּצְווֹת הַקְּטַנּוֹת הָאֵלֶּה וּמְלַמֵּד כָּךְ אֶת הַבְּרִיּוֹת, קָטוֹן יִקָּרֵא בְּמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם. אֲבָל כָּל הָעוֹשֶׂה וּמְלַמֵּד, הוּא גָּדוֹל יִקָּרֵא בְּמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם. 20 אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אִם לֹא תִּהְיֶה צִדְקַתְכֶם מְרֻבָּה מִצִּדְקַת הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים לֹא תִּכָּנְסוּ לְמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם."

יש איסור גדול בקרב רבנים רבים שאין לקרוא את הברית החדשה, כי זה יכול להכשיל המונים וכי זה ספר טמא, מה שבכלל לא נכון, אבל ישנם הרבה רבנים שקראו את התנייך וגילו את אור האמת- האור הזה הוא המשיח כפי שכתוב בילקוט שמעוני, שמלוקטים בו סיפורים מן התלמוד והמדרשים הקדמונים לפי סדר התנייך, אומר על המילה זאת הערה מעניינת, האור הוא אור המשיח, כפי שכתוב בל"ו 10, "באורך נראה אור". וישוע הכריז על עצמו שהוא אור העולם.

יֵשׁוּעַ הוֹסִיף לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם וְאָמַר: "אֲנִי אוֹר הָעוֹלָם. אִישׁ הַהוֹלֵךְ אַחֲרַי לֹא יִתְהַלֵּךְ בַּחֹשֶׁךְ, אֶלָּא אוֹר הַחַיִּים יִהְיֶה לוֹ."(ישעיהו מב' ו'//מט' ו'//ס' א') 13 אָמְרוּ לוֹ הַפְּרוּשִׁים: "אַתָּה מֵעִיד עַל עַצְמְךָ; עֵדוּתְךָ אֵינֶנָּה נֶאֱמָנָה." 14 הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: "גַּם אִם אֲנִי מֵעִיד עַל עַצְמִי עֵדוּתִי נֶאֱמָנָה, כִּי יוֹדֵעַ אֲנִי מֵאַיִן בָּאתִי וּלְאָן אֲנִי הוֹלֵךְ. אֲבָל אַתֶּם אֵינְכֶם יוֹדְעִים מֵאַיִן אֲנִי בָּא אוֹ לְאָן אֲנִי הוֹלֵךְ. 15 אַתֶּם שׁוֹפְטִים כְּדֶרֶךְ הַבָּשָׂר; אֲנִי אֵינֶנִּי שׁוֹפֵט אִישׁ. 16 וְגַם אִם אֲנִי שׁוֹפֵט, מִשְׁפָּטִי אֱמֶת, שֶׁכֵּן אֵינֶנִּי לְבַדִּי, אֶלָּא אֲנִי וְהָאָב אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי. 17 אַף בְּתוֹרַתְכֶם כָּתוּב שֶׁעֵדוּת שְׁנֵי אֲנָשִׁים מְהֵימָנָה הִיא.(דברים יז' ו'//יט' טו') 18 אֲנִי הוּא הַמֵּעִיד עַל עַצְמִי וְגַם הָאָב אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי מֵעִיד עָלַי." 19 שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: "אֵיפֹה אָבִיךָ?" הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ: "גַּם אוֹתִי גַּם אֶת אָבִי אֵינְכֶם מַכִּירִים. אִלּוּ הִכַּרְתֶּם אוֹתִי, גַּם אֶת אָבִי הֱיִיתֶם מַכִּירִים."(ישעיהו סג' וז') 20 אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֵּר בְּלִשְׁכַּת הָאוֹצָר, כַּאֲשֶׁר לִמֵּד בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וְלֹא תָּפַס אוֹתוֹ אִישׁ מִפְּנֵי שֶׁטֶּרֶם הִגִּיעָה שְׁעָתוֹ. 21 הוֹסִיף יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: "אֲנִי הוֹלֵךְ וְאַתֶּם תְּחַפְּשׂוּ אוֹתִי, בְּרַם בְּחַטַּאתְכֶם תָּמוּתוּ. אֶל אֲשֶׁר אֲנִי הוֹלֵךְ אֵינְכֶם יְכוֹלִים לָבוֹא." 22 הֵם אָמְרוּ: "הַאִם יַהֲרֹג אֶת עַצְמוֹ, שֶׁהֲרֵי הוּא אוֹמֵר 'אֶל אֲשֶׁר אֲנִי הוֹלֵךְ אֵינְכֶם יְכוֹלִים לָבוֹא'?" 23 אָמַר לָהֶם: "אַתֶּם מִלְּמָטָּה; אֲנִי מִלְמַעְלָה. אַתֶּם מִן הָעוֹלָם הַזֶּה; אֲנִי אֵינֶנִּי מִן הָעוֹלָם הַזֶּה. 24 לָכֵן אָמַרְתִּי לָכֶם שֶׁתָּמוּתוּ בַּחֲטָאֵיכֶם; שֶׁכֵּן אִם אֵינְכֶם מַאֲמִינִים כִּי אֲנִי הוּא, מוֹת תָּמוּתוּ בַּחֲטָאֵיכֶם." 25 שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: "מִי אַתָּה?" הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ: "מַה שֶּׁאֲנִי מְדַבֵּר אֲלֵיכֶם גַּם מֵרֵאשִׁית. 26 רַבּוֹת יֵשׁ לִי לְדַבֵּר עֲלֵיכֶם וְלִשְׁפֹּט, אֲבָל שׁוֹלְחִי אֱמֶת וַאֲנִי אֶת אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ, זֹאת אֲנִי מְדַבֵּר אֶל הָעוֹלָם." 27 הֵם לֹא הֵבִינוּ שֶׁדִּבֵּר אֲלֵיהֶם עַל הָאָב. 28 אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "כַּאַשֶׁר תָּרִימוּ אֶת בֶּן-הָאָדָם אָז תֵּדְעוּ כִּי אֲנִי הוּא וְכִי אֵינֶנִּי עוֹשֶׂה דָּבָר מִתּוֹךְ עַצְמִי, אֶלָּא עַל-פִּי מַה שֶּׁלִּמְּדַנִי אָבִי -- אֶת זֹאת אֲנִי מְדַבֵּר. 29 וְשׁוֹלְחִי הֲרֵיהוּ אִתִּי. הוּא לֹא עֲזָבַנִי לְבַדִּי, כִּי אֶת הַטּוֹב בְּעֵינָיו אֲנִי עוֹשֶׂה תָּמִיד."(תהילים מ' ט') 30 כְּשֶׁאָמַר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הֶאֱמִינוּ בּוֹ רַבִּים.

.

הברית החדשה שכל כך שנאו ודחו במשך כל חייהם רבנים רבים אבותינו והיום, בסופו של דבר מצאו את עצמם מקבלים את המשיח ישוע ומודים בפה אחד שהברית החדשה הוא ספר יהודי לחלוטין ואין שום רמז או איזכור לתורה נוכרית ועבודה זרה, מה שאומר כי כל יהודי חייב לפחות לדעת מה יש בתוכנו ולעיין את מה שכתבו בו, לפני שהוא שופט את ישוע משפט לא הוגן.

נ. ב

רד"ק ז"ל- קורא לישוע באחד הספרים שלו בשם ישוע, אני לא מבין למה להמשיך לקרוא לו יש"ו- הרי ששם זה בכלל לא נכון, אלא שזה שם בראשי תיבות שנכתב על מנת לקלל את ישוע המשיח- אשר פירושו "ימח שמו וזכרו"- מי רוצה להמשיך לקלל את המשיח? הרי כתוב "לא תקלל נשיא בעמך".

בברכה,
נחום!

שלום וברכה!

אני סבור שלא נוכל להגיע לפשרה בעניין זה.
אני בעצמי חקרתי במקורות יהודים בחיפוש אחרי המשיח המיוחל, ומצאתי שרבותינו זכרונם לברכה הכריזו על המשיח בן דויד כה' בפני עצמו מה שבכלל לא ע"ז כפי שאתה טוען ואחינו היהודים כיום.
"יש"ו הוצא מהיהדות, ותורת משיחיותו הוכרזה כע"ז".
ישוע תמיד ישאר בתוך היהדות, כי הוא תכלית התורה והבטחת הקב"ה, כפי שאמרתי ישוע הוא ה' בפני עצמו ואני הולך להוכיח לך דרך התנייך וכמה ציטוטים מחכמינו זכרונם לברכה שהוא הוא אכן כן.
בראשונה אתה יכול לעיין בפסוקים הבאים: פרק נ"ג, תהילים ב' וזכריה יב: י' לעומק עד יסודו. עד כה אסתפק בכך בינתיים, למרות שישנם עוד כמה פסוקים שמוכיחות שהמשיח בן דויד הוא ה' בפני עצמו.
אבל לפני כן, אני אדגיש פה משהו חשוב- רמבם ז"ל מפרש בי"ג העיקרים כדי לתאר את טבעו של הקב"ה כי הוא אלוהים יחיד, מה שלמעשה סותר את הכתוב פשיטא, והכתובים מלמדים שהקב"ה הוא אחד.
כתבי הקודש מספקים לנו דוגמאות רבות המבהירות שקיים ריבוי באלוהות האחת. הקב"ה הוא אחד, אך לא יחיד.
אלוהות אחת, קב"ה אחד שאין שני לו ואין שווה, אך אחד הקיים בריבוי. הסוד הזה נקרא בארמית "רזי דשלושא"- רבותינו ז"ל האמינו בכך והחזיקו בדעה זו.
הוכחה לדבריי:

דברים ו 4:"שמע ישראל יהוה אלוהינו יהוה אחד".
המילים אלוהים ואלוהינו, הינן צורת רבים של המילה אלוה, אל. מדוע ה' מציג את עצמו בצורת רבים ומסיים את המשפט במילה אחד? כדי להבין טוב יותר את המשפט, עלינו לעמוד על משמעות המילה "אחד" בתנ"ך.
משמעות המילה "אחד" בתנ"ך
להלן מספר דוגמאות:
א. בראשית א 5:"ויהי ערב ויהי בוקר - יום אחד".
בוקר וערב הנם שני פרטים שבאים בזה אחר זה, וביחד מהווים יום אחד.ה"אחד" הוא צירוף של הערב והבוקר.
ב. בראשית ב 24:"על כן יעזוב איש את אביו ואת אימו, ודבַק באשתו והיו לבָשָׂר אחד".
איש ואישה - שני בני אדם נפרדים, שהחיבור ביניהם יוצר בשר אחד.
ג. עזרא ב 64;נחמיה ז 66: "כל הקהל כאחד, ארבע ריבוא אלפיים שלוש מאות שישים".
42,360 איש נאספו ביחד כקהל אחד. ה"אחד" כלל את כל הפרטים שהיוו את הקהל.

הדוגמאות האלה מלמדות שהמילה "אחד" אינה מתייחסת בהכרח לפריט יחיד, אלא גם להרכב של פרטים שיוצרים שלמות אחת (ראו גם יחזקאל פרק לז 17). בעברית יש מילה אחרת שמתארת אחדות שאין לחלקה - המילה "יחיד".
הריבוי שקיים במילה אלוהים
להלן מספר דוגמאות:
א. בראשית א 26:"ויאמר אלוהים, 'נעשה אדם בצלמנו כדמותנו, ויֵרדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש הרומש על הארץ".
עם מי דיבר הקב"ה בפסוק הזה? הוא לא דיבר עם בני אדם, כי הם עדיין לא נבראו. הוא גם לא התייעץ עם המלאכים, כי הם לא היו שותפים פעילים במלאכת הבריאה.
התנ"ך מבהיר שהקב"ה לבדו ברא את העולם.
1. נחמיה ט 6: "אתה הוא יהוה, לבדך אתה עשית את השמים, שמי השמים וכל צבאם, הארץ וכל אשר עלֶיהָ, הימים וכל אשר בהם. ואתה מְחיה את כולם וצבא השמים לך משתחווים".
2. איוב לח 7: "בְּרוֹן יחד כוכבי בוקר, ויריעו כל בני אלוהים".
הקב"ה אומר כאן לאיוב שכאשר הוא ברא את היקום, המלאכים הריעו לו. (בברית החדשה, באיגרת לקולוסים א 16-17, נאמר: "כי בו נברא כל אשר בשמים ואשר בארץ, מה שנראה ומה שבלתי נראה, גם כיסאות ורשויות וגם ממשלות ושלטונות. הכל נברא באמצעותו ולמענו, והוא קודם לכל והכל קיים בו".)
אם כך, ה' דיבר עם הוויה או עם הוויות נוספות השוות לו בצלם, בַּדמות ובכוח לברוא!
קהלת יב 1: "וזכוֹר את בוראיך בימי בַּחוּרוֹתיך, עד אשר לא יבואו ימי הרעה והגיעו שָנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ".

שלמה המלך, החכם באדם, סיכם את העיקר בחיי האדם ואמר: "זכוֹר את בוראיך". המילה בוראיך מופיעה כאן בצורת רבים, ומצביעה על ריבוי של בוראים. היות שהבורא הוא הקב"ה, הרי שזוהי הוכחה נוספת לריבוי ההוויות שקיים באלוהים האחד(ראו גם בראשית ג 22: "ויאמר יהוה אלוהים הן האדם היה כאחד ממנו..."; ישעיהו נד 5: "בועלייך עושייך" - לשון רבים; תהילים קמ"ט 2: "ישמח ישראל בעושיו...").
מסקנה: המילה "אחד" מתארת שלמות שבנויה ממספר מרכיבים או פרטים. בדברים ו 4 נאמר, שבקב"ה קיימת שלמות אחת המורכבת ממספר הוויות, ושאת השלמות הזאת עַם ישראל צריך לעבוד.

כמה הוויות קיימות בשלמות הקב"ה?
כדי לענות על שאלה זו עלינו לבדוק מה נאמר בדבר ה', ולמצוא פסוקים המצביעים על כל אחת מההוויות, או פסוק המציין במפורש את מספרן.
א. רוח אלוהים - בראשית א 2:"ורוח אלוהים מרחפת על פני המים".
רוח ה' הייתה קיימת מבראשית. היא הייתה שותפה במעשה הבריאה. הרוח לא נבראה מעודה, ומכאן שהיא שווה לקב"ה. רוח ה' היא ישות עצמאית מלאת חיים, ולא תכונה או כוח דומם וחסר תבונה. רוח הקודש מסוגלת להיעצב, ומכאן שמדובר באישיות בפני עצמה.

דוגמאות נוספות: ישעיהו סג 10-14; נט 19-21, תהילים נא 13; קל"ט 7-12;ישעיהו יא 2; מ 13; זכריה יב 10; איוב לג 4; שמואל ב, פרק כג 2-3 (ראו גם בברית החדשה: יוחנן יד 16-26; טו 26; טז 5-15; מעשי השליחים ה 32; ח 29; יג 4; כח 25; רומים ח'11, 26;הראשונה לקורינתים ב 10-11; עברים ג 7). לרוח הקודש מיוחסות תכונות שאופייניות לאישיוּת.
ב. הוויה של הי שלא ניתן לראותה פנים אל פנים ולהישאר בחיים:
שמות לג 20: "ויאמר, 'לא תוכל לראות את פנַי, כי לא יראני האדם וחי".
ה' משוחח כאן עם משה רבנו, ומבטיח לברך וללוות אותו במהלך הנדודים במדבר. משה רבנו ביקש לראות את פני ה' הדובר אליו, אך נתקל בסירוב. לבסוף זכה משה רבנו לראות את אחוריה של ההוויה שאיתה הוא דיבר, אך לא את פניה. לוּ ראה את פניה, הוא היה מת מיד. אם כך, משה רבנו שוחח עם הוויה אלוהית שאת פניה נאסר עליו לראות.
ג. הוויה של ה' שבני האדם יכולים לראותה פנים אל פנים:
שמות לג 11:"וידבר יהוה אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו".
באותו פרק מתואר מפגש פנים אל פנים של ה' עם משה. על מנת להדגיש את הקרבה הפיזית ביניהם, הפסוק מציין שהמפגש נערך פנים אל פנים, כאשר ידבר איש אל רעהו.כלומר, לא מדובר כאן בחזון, בחלום או בבת קול שנשמעה מהשמים, אלא בשיחה שנערכה ב"ארבע עיניים".
בהנחה שהכתוב הוא נכון, מדויק ואמתי, הרי שפסוקים 11 ו-20 מצביעים על שתי הוויות נפרדות ושונות, ששתיהן נקראות יהוה. ראה מקרה נוסף בשמות כד 9-11: "ויעל משה ואהרון, נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל. ויראו את אלוהי ישראל, ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטוהר. ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו, ויחזו את האלוהים ויאכלו וישתו".
חז"ל פירשו את הפסוקים האלה באופן שונה. לפי הדיעה היהודית-רבנית, הקב"ה שוחח עם משה דרך השתקפות של מראָה. אבל זוהי פרשנות מוטעית, שאיננה נאמנה לדבר ה'. אילו דיבר הקב"ה עם משה דרך השתקפות כלשהי, הוא היה מציין את זה בפסוק עצמו ולא אומר "פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו". מן הראוי לבדוק כל פרשנות על פי נאמנותה לדבר ה', ולא להסתמך על חכמת אנוש.
אם כך, אין כל ספק שהאחדות של הקב"ה מורכבת ממספר הוויות (ישויות); השאלה היא, כמה?

ישעיהו הנביא פתר את התעלומה ושפך אור על היחס בין ההוויות השונות שמרכיבות את האלוהות. בפרק מח 12-16 הוא מצטט את הקב"ה בכבודו ובעצמו. הקב"ה מתואר שם כראשון והאחרון (מד 6), כאחד שיסד את הארץ וטיפח את השמים, ואשר הכל יזוז ויהיה על פי ציוויו. ה' ממשיך לדבר, ומציין שגם פעילותן של הממלכות שהיו קיימות באותם ימים נעשתה במסגרת ריבונותו. ולסיכום הוא אומר בפסוק 16: "קִרבו אלי, שִמעו זאת, לא מראש בסתר דיברתי, מעת היותה שם אני, ועתה אדונָי יהוה שלחני ורוחו" (שימו לב: "אדונָי יהוה שלחני".הפסוק משלב את שני השמות באישיות אחת: שלחני ולא שלחוני.)
למרות שהדובר הוא יהוה בכבודו ובעצמו (ראו פרק מד 6), הוא מציין שנשלח על-ידי יהוה ורוחו. אם כך, ישעיהו מלמד שהשלמות האלוהית מורכבת משלוש הוויות. רוח ה', ושתיים נוספות שנקראות יהוה.

מסקנות
א. אלוהים הוא אחד.

ב.השלמות של הקב"ה מורכבת משלוש הוויות גרידא:
1. רוח ה'.
2. הוויה שלא ניתן לראותה פנים אל פנים ושנקראת ה'.
3. הוויה שניתן לראותה פנים אל פנים וגם היא נקראת ה'.
זו תורת יהודית גרידא.. (ראה גם ישעיה סא 1).

אוקיי, אז בקשר לתהילים פרק ב:
א לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ-רִיק׃
ב יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי-אֶרֶץ וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ-יָחַד
עַל-יְהוָה וְעַל-מְשִׁיחוֹ׃
ג נְנַתְּקָה אֶת-מוֹסְרוֹתֵימוֹ וְנַשְׁלִיכָה מִמֶּנּוּ עֲבֹתֵימוֹ׃
ד יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק אֲדֹנָי יִלְעַג-לָמוֹ׃
ה אָז יְדַבֵּר אֵלֵימוֹ בְאַפּוֹ וּבַחֲרוֹנוֹ יְבַהֲלֵמוֹ׃
ו וַאֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּי עַל-צִיּוֹן הַר-קָדְשִׁי׃
ז אֲסַפְּרָה אֶל-חֹק יְהוָה אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ׃
ח שְׁאַל מִמֶּנִּי וְאֶתְּנָה גוֹיִם נַחֲלָתֶךָ וַאֲחֻזָּתְךָ אַפְסֵי-אָרֶץ׃
ט תְּרֹעֵם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל כִּכְלִי יוֹצֵר תְּנַפְּצֵם׃
י וְעַתָּה מְלָכִים הַשְׂכִּילוּ הִוָּסְרוּ שֹׁפְטֵי אָרֶץ׃
יא עִבְדוּ אֶת-יְהוָה בְּיִרְאָה וְגִילוּ בִּרְעָדָה׃
יב נַשְּׁקוּ-בַר פֶּן-יֶאֱנַף וְתֹאבְדוּ דֶרֶךְ כִּי-יִבְעַר כִּמְעַט אַפּוֹ
אַשְׁרֵי כָּל-חוֹסֵי בוֹ׃

מאז ומעולם רבותינו ז"ל שקדמו לישוע המשיח חיכו בכמיהה רבה במשך הרבה דורות לביאתו של משיח ה', הם הכריזו כי בתהילים ב' זה מדובר על משיח בן דויד.
אבל רש"י בא ופשוט מיאן לפרשנותם של רבותינו עקב שהיהודים המשיחיים מאמינים כך ומפרשים אותו על ישוע, יש לו גם פרשנות אבל הוא לא די משכנע כי תהילים זה אינו יכול לדבר על דויד המלך.
ולהלן ציטוט רש"י על תהילים ב' 1: "למה רגשו גויים?- רבותינו דרשו את העניין על מלך המשיח ולפי משמעו יהיה נכון לפותרו על דויד עצמו, כעין שנאמר: ישמעו פלישתים כי~ משחו את דויד למלך על~ ישראל, ויקבצו את מחניהם ונפלו בידו, ועליהם אמר: 'למה רגשו' ונקבצו כולם."
מפה הוכחה שרבותינו ז"ל אכן החזקו בסוד נפלא זה, האמינו כי תהילים ב' מדבר על מלך המשיח ולא על אף אחד אחר מאשר כן הוא.
מזמור ב פותח בתיאור המרד של עמי העולם בה' ובמשיחו. מדוע כל העמים מתנגדים לה' ולמשיחו? כי הם מרגישים כלואים תחת שלטונו. הם אינם חופשיים לעשות את רצונם המושחת, ולכן הם מנסים לפרוק מעליהם את עול שלטונם של ה' ומשיחו ואת סמכותם.
בפסוק 4 מתואר הקב"ה כמי ששוחק ולועג למעשי העמים. הרי אין לאדם כל סיכוי נגד הקב"ה. הוא לעולם לא יוכל להביסוֹ. ה' כועס על מתנגדיו, ומציג בפניהם את תוכניתו.
מהי בדיוק תוכניתו? "ואני נסכתי את מלכִּי על ציון הר קודשי" (פסוק 6). ה' מתכנן להקים את משיחו כַּמלך שימלוך מציון. אם כך, שם התואר הנוסף של משיח ה' הוא "מלך" (ראהישעיהו כד 23: "...כי מלך יהוה צבאות בהר ציון ובירושלים ונגד זקניו כבוד"; תהילים מה 7-8: "כיסאך אלוהים עולם ועד, שבט מישור שבט מלכותך. אהבת צדק ותשנא רשע על כן משחך אלוהים אלוהיך שמן ששון מחבריך").
בפסוקים 7-9 המחבר משתף אותנו במה ששמע מפי ה' המדבר אל משיחו: "אֲסַפּרה אל חוק יהוה. אמר אלי, בני אתה, אני היום ילידתיך. שְאַל ממני ואֶתנה גויים נחלתך, ואחוזתך אפסֵי ארץ. תְרוֹעֵם בְֹשבט ברזל, כִּכלי יוצר תנפּצֵם".
פסוקים אלה מלמדים שהקשר של ה' למשיח, מלך התבל, הוא הקשר של אב עם בנו. האם ייתכן שהבן המוזכר הוא דוד המלך? לא, זה בלתי אפשרי.לבן ה' מובטחת המלוכה על כל תבל, ולדוד מעולם לא הובטחה מלכות כזו. הוכחה נוספת ניתנת בהמשך, בפסוק 12 (ראותהילים קי 1; שם מזכיר דוד המלך שתי דמויות בכירות ממנו: יהוה ואדונָי. שני ה'.
אם כך, מדוע נאמר בפסוק 7: "בני אתה, אני היום ילידתיך"? בפסוק זה ה' מציין את קרבתו למשיחו ומתאר את הקשר שלהם, כשל אב ובנו. קשר זה מצדיק את העברת הירושה - השליטה בעולם - לידי המשיח. כידוע, ירושה עוברת באופן טבעי וחוקי מאב לבנו.
ה' מכנה את המשיח ואת מלך התבל כבנו גם כדי ללמדנו על הקרבה ששוררת בין ההוויות שמרכיבות את האלוהים האחד.
נוסף על כך, ה' מכנה את המשיח ואת מלך התבל כבן שהוא הוליד, כרמז לאופן בואו של המשיח לעולם. נבואות כמו בראשית ג 15; מיכה ה 1; ישעיהו ז 14 ו-ט 5-6 מלמדות שהמשיח ייוולד באופן על טבעי דרך עלמה (בתולה). הדברים שה' אומר במזמור ב' בעצם עוזרים לנו לזהות את המשיח האמתי.
פסוקים 11-12: ה' מנחה את שליטי העמים ומבהיר מה עליהם לעשות כדי להינצל ממשפטו:"עִבדו את יהוה ביראה וגילו ברעדה. נַשקו בַּר (בּן) פן יֶאנף ותאבדו דרך, כי יבער כמעט אפו, אשרי כל חוֹסֵי בו".

הקב"ה מצווה על בני האדם לעבוד את ה' ביראה, כלומר לציית לדברו, לחיות על פי רצונו ולתת לו את הכבוד הראוי כמלך המלכים וריבון העולם. ואיך צריכות לבוא לידי ביטוי היראה והאהבה שלנו לה'? ביחס שלנו לבן (לַבַּר): "אשרי כל חוסי בו".אנו מצוּוים לבטוח בבן הקב"ה ולחסות תחת כנפיו.
הנביא ירמיהו אמר: "כה אמר יהוה, ארור הגבר אשר יבטח בָּאדם ושָׂם בשר זרועו, ומן יהוה יסור לבו" (יז 5). בפסוק 7 הוא ממשיך לצטט את יהוה ואומר: "ברוך הגבר אשר יבטח ביהוה והיה יהוה מִבטחו".
ובכן אני כן בוטח בבן של הקב"ה, בבן הזה שהוא נסך מלך על ציון הר קודשו, מלך המשיח ישוע בן דויד, ומכאן שזה איננו כלל ע"ז, וזה בהחלט משנה יהודית גרידא. תודה לקדוש ברוך הוא.
אשרי כל חוסי בישוע המשיח!

הוכחה מן הברית החדשה כי הקב"ה מכריז על ישוע כבנו.
9 בַּיָּמִים הָהֵם בָּא יֵשׁוּעַ מִנָּצְרַת אֲשֶׁר בַּגָּלִיל וְיוֹחָנָן הִטְבִּילוֹ בַּיַּרְדֵּן. 10 בָּרֶגַע שֶׁעָלָה מִן הַמַּיִם רָאָה אֶת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחִים וְאֶת הָרוּחַ יוֹרֶדֶת עָלָיו בִּדְמוּת יוֹנָה.(ישעיהו יא' ב'//בראשית ח' יב') 11 יָצָא קוֹל מִן הַשָּׁמַיִם: "אַתָּה בְּנִי אֲהוּבִי, בְּךָ חָפַצְתִּי."(תהילים ב' ז'//ישעיהו מב' א'//משלי לד' ד') זה עד כה, נעבור

עתה לזכריהו יב:10
י וְשָׁפַכְתִּי עַל-בֵּית דָּוִיד וְעַל יוֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם רוּחַ חֵן וְתַחֲנוּנִים וְהִבִּיטוּ אֵלַי אֵת אֲשֶׁר-דָּקָרוּ וְסָפְדוּ עָלָיו כְּמִסְפֵּד עַל-הַיָּחִיד וְהָמֵר עָלָיו כְּהָמֵר עַל-הַבְּכוֹר׃
כאן מדבר הקב"ה שהוא הולך לשפוך את רוחו על בית דויד ויושב ירושליים ( ישראל) רוח של בקשת תחנונים וחנינה, בהמשך מדבר ה' שיביטו אליו כל ישראל אשר אותו דקרו, והעם יספדו וינודו במר נפשם על כי לא האמינו שהוא המשיח המובטח לפי הכתבי הקודש.
עתה
מצאתי במקורות יהודים כי רבותינו דרשו את הפסוק הזה על מלך המשיח כי נגלה להם לפי רוח הקודש של הקב"ה כי כן הוא, רבי דויד קמחי ורבי יצחק בספרו "חיזוק אמונה" ז"ל ניסו לפרש את הפסוק זה אבל פרשנותם לא עמד בם, שניהם פעמים רבות קלעו בול במטרה.
אבל פה לא קרה לצערי, למרות שהם בהחלט ניסו בכך.
והנה ציטוטו המלא של דויד קמחי בלשונו בקשר לזכריה יב: 10, " וְהִבִּיטוּ אֵלַי אֵת אֲשֶׁר-דָּקָרוּ " בעבור שדקרו וספדו עליו כאדם שאין לו אלא בן אחד ומת או כאדם שימות בכורו, ורבינו זכרונם לברכה פירשו על משיח בן יוסף... הנה רבותינו קלעו כן במטרה, הפסוק הזה כן מדבר על מלך המשיח ומפה אנחנו מגלים כי המשיח הוא ה' בפני עצמו כי הרי הוא זה שנדקר.

הוכחה מן הברית החדשה שאכן ישוע נדקר: 28 יֵשׁוּעַ יָדַע כִּי עַתָּה כְּבָר נִשְׁלַם הַכֹּל, וּכְדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם הַכָּתוּב אָמַר: "אֲנִי צָמֵא."(תהילים כב' טז') 29 כְּלִי מָלֵא חֹמֶץ הָיָה מֻנָּח שָׁם. שָׂמוּ סְפוֹג רָווּי חֹמֶץ עַל אֵזוֹב, וְהִגִּישׁוּ אוֹתוֹ אֶל פִּיו.(תהילים סט' כב') 30 אַחֲרֵי שֶׁקִּבֵּל אֶת הַחֹמֶץ אָמַר יֵשׁוּעַ: "נִשְׁלַם", וּבְהַרְכִּינוֹ רֹאשׁוֹ מָסַר אֶת רוּחוֹ. 31 מִכֵּיוָן שֶׁאוֹתוֹ יוֹם הָיָה עֶרֶב שַׁבָּת, בִּקְשׁוּ רָאשֵׁי הַיְּהוּדִים מִפִּילָטוֹס לְצַוּוֹת לִשְׁבֹּר אֶת שׁוֹקֵיהֶם שֶׁל הַנִּצְלָבִים וּלְהָסִיר אֶת הַגּוּפוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּשָּׁאַרְנָה עַל הַצְּלָב בְּשַׁבָּת, כִּי גָּדוֹל הָיָה אוֹתוֹ יוֹם שַׁבָּת.(דברים כא' כג') 32 לְפִיכָךְ בָּאוּ הַחַיָּלִים וְשָׁבְרוּ אֶת הַשּׁוֹקַיִם שֶׁל הָרִאשׁוֹן וְגַם שֶׁל הַשֵּׁנִי שֶׁנִּצְלַב אִתּוֹ. 33 כְּשֶׁבָּאוּ אֶל יֵשׁוּעַ וְרָאוּ שֶׁהוּא כְּבָר מֵת, לֹא שָׁבְרוּ אֶת שׁוֹקָיו. 34 אוּלָם אַחַד הַחַיָּלִים דָּקַר אֶת צִדּוֹ בְּרֹמַח וּמִיָּד יָצְאוּ דָּם וּמַיִם. 35 זֶה שֶׁרָאָה הֵעִיד -- וְעֵדוּתוֹ נֶאֱמָנָה וְהוּא יוֹדֵעַ שֶׁהוּא מְדַבֵּר אֱמֶת -- לְמַעַן תַּאֲמִינוּ גַּם אַתֶּם. 36 הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֵרְעוּ כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם הַכָּתוּב: "וְעֶצֶם לֹא-תִּשְׁבְּרוּ בוֹ."(שמות יב' מו'//תהילים לד' כא') 37 וְעוֹד כָּתוּב אַחֵר אוֹמֵר: "וְהִבִּיטוּ אֵלָיו אֶת אֲשֶׁר-דָּקָרוּ."(זכריה יב' י') 38 אַחֲרֵי כֵן בָּא יוֹסֵף אִישׁ רָמָתַיִם -- שֶׁהָיָה תַּלְמִידוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ בַּסֵּתֶר, מִפַּחַד רָאשֵׁי הַיְּהוּדִים -- וּבִקֵּשׁ מִפִּילָטוֹס שֶׁיַּנִּיחַ לוֹ לָקַחַת אֶת גּוּפַת יֵשׁוּעַ. פִּילָטוֹס הִרְשָׁה לוֹ וְהוּא הָלַךְ וְלָקַח אֶת גּוּפָתוֹ. 39 בָּא גַּם נַקְדִּימוֹן, זֶה שֶׁבָּרִאשׁוֹנָה בָּא אֶל יֵשׁוּעַ בַּלַּיְלָה, וְהוּא נוֹשֵׂא תַּעֲרֹבֶת מוֹר וַאֲהָלוֹת, כְּמֵאָה לִיטְרָאוֹת. 40 הֵם לָקְחוּ אֶת גּוּפַת יֵשׁוּעַ וְעָטְפוּ אוֹתָהּ בְּתַכְרִיכִים עִם הַבְּשָׂמִים כְּמִנְהַג הַקְּבוּרָה אֵצֶל הַיְּהוּדִים. 41 בַּמָּקוֹם שֶׁנִּצְלַב יֵשׁוּעַ הָיָה גַּן וּבַגַּן קֶבֶר חָדָשׁ שֶׁעוֹד לֹא הֻנַּח בּוֹ אִישׁ.(ישעיהו נג' ט') 42 שָׁם הִנִּיחוּ אֶת יֵשׁוּעַ, כִּי עֶרֶב שַׁבָּת הָיָה לַיְּהוּדִים וְהַקֶּבֶר קָרוֹב.

בקשר לפרק נ"ג, תעיין שם, שם לא יוכל לדבר אף פעם על עם ישראל כפי שרש"י מפרש, אם תזדקק לעזרה, בבקשה אשמח לעזור. אני גם בעצמי חיפשתי תשובות וחכמינו לא הביאו לי תשובות מספקות, מה שכן המשיחיות היהודית היא הזרם שיותר נשמעת הגיונית לפני הכול.

ברוך הקב"ה אבי אדון ישוע, ברוך הוא לעולמים!

אפשרויות משלוח הודעות

אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים

אתה לא יכול להגיב לאשכולות

אתה לא יכול לצרף קבצים

אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל

סמיילים פעיל

קוד [IMG] פעיל

קוד HTML כבוי

כלי אשכול	חפש באשכול זה
הצג גירסת הדפסה שלח דף זה ב E-Mail	חפש באשכול זה: חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה	דרג אשכול זה
עבור למצב לינארי מצב כלאיים עבור למצב משורשר	דרג אשכול זה:

הדף נוצר ב 0.19 שניות עם 10 שאילתות
צור קשר - Fresh - למעלה