24-10-2006, 15:27
|
|
אדמין לשעבר
|
|
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
|
|
קודם כל, סחתין על האומץ. אני הייתי מתבייש להגיד שאני חבר בגוף הזה, לו הייתי חבר בו:)
מפלגה זו מורכבת מצירוף מדהים של אופורטוניסטים, מושחתים וסתם חדלי אישים, שלא יכלו למצוא
מקום באף מפלגה אחרת, ועל כן נפלטו אליה. אליהם צורפו אנשים שונים מן האקדמיה ומגופים
ממשלתיים ופרטיים שונים, שחלקם ראויים יותר, חלקם ראויים פחות - אבל כולם הסכימו להצטרף
למפלגה שמראש נבנתה בתור מפלגה של איש אחד ועדת יועציו/מנהליו/מקורביו (בהתחלה שרון
ואח"כ אולמרט).
מפלגה זו היא ספין מתמשך של מערכות יחצ"נות חסרת תקדים, שהצליחה באופן מדהים לשכנע
שיש משהו מאחורי הואקום האידיאולוגי שמפלגה זו משמרת באדיקות (שטרית אפילו התגאה
בכך...).
אנשים כמו ארד, ויסגלס, זילברשטיין, חורב, וכמובן ראובן אדלר (ראש המפלגה האמיתי...), הם אלה
שמנווטים את התנהלות המפלגה הזו ביום-יום, והפוליטיקאים הם בסה"כ כלי להעברת דפי המסרים
שלהם לתקשורת. מפלגה זו נוצרה כדי לשמר, לקיים ולקדם אינטרסים של כמה בעלי הון, שמאוד
מאוד מאושרים כעת, כשהאיש שלהם הוא ראש הממשלה (לזכותו ייאמר שהוא ממהר לפרוע שטרות
חוב שיש לו כלפי הספונסרים שלו...).
אין תחום ניהולי שממשלה זו לא כשלה בו. מדיניות החוץ הייתה גרועה ונותרה גרועה. אפילו ה"הישג" הגדול של גירוש 10,000 איש בתמורה לפחות מכלום, לא הביא לנו דיווידנדים בתחום
יחסי החוץ.
בתחום הבטחוני ישנה קריסה: איראן שועטת לאטום, ורק אופטימיסט מושבע יחשוב שאולמרט
הוא שימנע זאת מהם. הפלסטינים ניצלו את הבריחה מהרצועה ומצפון השומרון כדי להופכם
לבסיסי טרור חמושים עד לשינים - ובלבנון נשבר השקט המדומה שהתקיים שם בדר"כ, בעקבות
הבריחה משם לפני 6 וחצי שנים.
בתחום הכלכלי-חברתי מדובר במדיניות קפיטליסטית מוחלטת, שמתחזה למדיניות חברתית. כל מה
שהבטיחו שייעשו כדי לבטל את פגיעת האוצר בחלשים, התפוגג באוויר...
בתחום המינהל התקין הרי שבאמת קשה היה לצפות ממפלגה שחצי מראשי חשודים בפלילים,
שתעשה משהו בנידון - ואכן המצב רק המשיך והתדרדר (יש לנו ראש ממשלה שכנראה הוא
אשף נדל"ן גדול מדונלד טראמפ...).
ולגבי מנהיגים ספציפיים:
אולמרט - האיש כנראה מושחת. חלש מאוד בתחום המדיני-בטחוני.
לבני - כנראה נקיית כפיים באופן אישי (הגם שקשה להניח שלא ידעה עם מי היא הולכת לשבת
באותה מפלגה - הנגבי, רמון, אולמרט, שרון, עמרי, רוחמה, אפפלו, דליה איציק, שמעון פרס -
ועוד שאר קליינטים של יאח"ה ומשרד מבקר המדינה...). נוטה לחולשה בתחום המדיני, שבאה
לידי ביטוי בכך שהיא מדקלמת את הרעיונות שגיפלומטים תמיד יטענו, ללא קשר למציאות: "עלינו
לחפש דרך מדינית", גם כשהקטיושות נופלות באלפיהן...
פרס - תקצר היריעה מלפרט עד כמה היה עליו לפרוש בשיאו, ב1977, אחרי כהונה מוצלחת כשר
בטחון - ועד כמה הזיקה לו ולנו העובדה שהמשיך במשך 30 שנה נוספות...
רמון - המממממממממממ
מופז - האיש שכהונתו הנוכחית מסתכמת בתשדירי זוועה על תאונות דרכים. חלקו באי מוכנות
צה"ל למלחמה בלבנון, גדול מזה של פרץ. על האופורטוניזם הפוליטי שלו ודרך הגעתו לקדימה,
עוד ייכתבו ספרים (לא מחמיאים...).
הנגבי - מל"ו צדיקים (אם אתה חבר מפלגה מקורב...).
דיכטר - היה ראש שב"כ מעולה. כנראה שמריח סיכוי לדלג לראש הרשימה, ופועל בשקט בכיוון
זה. שר לבטחון פנים מאכזב, שמשתתף בגיבוי למפכ"לנו הלא ראוי...
דליה איציק - LOL
מאיר שיטרית - שר משפטים מבוהל, שבתוך חצי יום בזבז את ההישגיןם היחידים שהיו לקדימה
(בתחום הרעיונות לרפורמה במערכת המשפט, שרמון ניסה לקדם).
|