http://www.flurl.com/item/Islamic_A... uba_2_u_196733

אולי מדובר על הערכה מוגזמת, אבל בהחלט ייתכן שהאימפקט התעמולתי של צלף כזה יחרוג הרבה מעבר למשמעות ברמה הטקטית מקומית.

מפקד משטרת המנדט האחרון בא"י אמר פעם שאימפריה יכולה לספוג תבוסות והשפלות צבאיות אבל לא יכולה לעמוד במצב שבו עושים ממנה צחוק.

לדעתי יש דמיון רב בין המצב של צה"ל בלבנון לזה של הצבא האמריקאי בעיראק ובעיקר בשל היעד העיקרי של האוייב: לגרום אבידות ולהציג את הצבא המשוכלל ככזה שלא מסוגל להתמודד עם משימות קטנות ויומיומיות נגד אוייב low tech.

לאחר שלוש שנים של מטענים, חטיפות, מרגמות ומארבים לשיירות, צלף אחד או שניים מדרדרים באחת את התדמית של המשימה האמריקאית בעיראק בכמה מדרגות ונראה שסוף הנוכחות הפעילה האמריקאית העיראק נראה קרוב מתמיד.

.

סרטי "ג'ובה הצלף" יש כמו זבל, ויש להם בעייה אחת רצינית - אמינות. לא מעט מהסצינות שם חתוכות ולא מראות שהשכפ"צ או הקסדה דוקא כן עצרו את הכדור, אבל יוצרי התעמולה מסוג זה כמובן לא נותנים לעובדות להרוס להם את הקייס...

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

את הציבור האמריקאי זה לא מעניין, את הסטודנטים המוסלמים שמפיצים את הסירטונים האלה זה לא מעניין ואת הסנאטורים וחברי הקונגרס זה לא מעניין. זה בדיוק כמו הניסיון להסביר שהמרכבות בלבנון פעלו נהדר ונחדרו רק בתנאים מסויימים וכו' - אין שום סיכוי שזה ישכנע מישהו משום שבלוחמה כזאת ניצחון או תבוסה הם ברמה תודעתית.

אפשר לנתח עד מחר את מה שרואים בסרט ברמה צבאית, אבל בפועל האזרח במערב רואה שעושים מהצבא שלו צחוק ומכאן ועד להשפעה על המהלכים הצבאיים הדרך קצרצרה.

צה"ל איבד בלבנון פחות מ-100 חיילים בפעילות קרבית קרקעית (בכוונה לא ספרתי את האבידות בתאונות המסוקים, על הסט"יל ובכפר גלעדי) ובמשך כ-30 יום. בכל זאת האפקט המתקבל אצל אנשים בחו"ל, ואני מדבר כל כאלה שהתעניינו מעבר לקריאת כותרות, הוא שהאבידות היו הרבה יותר גדולות (ובאופן עקרוני האדם הרגיל מודד את גודל התבוסה לפי כמות האבידות, השבויים והציוד שנותר בשטח).

.

קרמי לא קרמי 90 הרוגים בחודש זה 90 הרוגים בחודש (כמובן לא כולם קשורים לצלף כזה או אחר) ולזה כמובן צריך לצרף את החיילים של צבאות אחרים בעירק, את המאבטחים האזרחיים / שכירי חרב האמריקנים ואחרים וכמובן חיילים / שוטרים עירקיים כך שהסה"כ עומד על כמה מאות מדי חודש. זה מצב שאי אפשר לנצח בו וגם קשה להצביע על משהו שהיו עושים אחרת שהיה מבטיח הצלחה. במציאות של המאה ה-21 מדינות רב-לאומיות נידונו לכשלון, אם בשלווה (ראו צ'כוסלובקיה, ברה"מ) ואם באלימות (יוגוסלביה, קוסובו, עירק, לבנון, ישראל-פלסטין, רואנדה-בורונדי, סומליה, קונגו, ניגריה ועוד רבים) כאשר במקרים בהם מעורבת גם דת שונה ובעיקר קיצונות דתית הרי שהן מעצימות בסדר גודל את מורכבות הקונפליקט.

עם כל ההתקדמות בפיתוח תקשורת הנתונים ושילובה בהיבטים תפעוליים שונים.
הייבטים בסיסיים כמו מיגון אישי לא זכו למענה מתאים. אם יש משהוא המתקרב לכך, כמו הקרמי, הוא מגן רק על חלק מן הגוף ובמחיר סירבול...
הנה תשובה נוספת, תמונה שהופיעה לפני ימים ספורים כאן באוסף תמונות יומיות:


העתקתי את הכיתוב לגוף התמונה

התאמה של חליפת החבלנים הקנדית הרגילה לשימוש מקלען/תצפיתן ברכבי סיור. אני מקווה שזכרו להעביר גם את מערכת המיזוג האישי של החליפה מקורית...

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

ברגע של פגיעת כדור בשכפ"ץ קרמי החייל יפול מכל מקרה (ויאבד את ההכרה לרוב) רק מן הזעזוע שבמכה. למרות שהלוח הקרמי אמור להיות עמיד בחדירה עדיין מדובר בזעזוע רציני ופגיעה כלשהיא אפשרית.

ובכל זאת. קצת מפחיד הסרטון הזה.

יבואו האמריקאים ישקיעו כמה פרנקלינים טובים וישכרו כמה מיוצאי 367 שילמדו אותם קצת הסתערבויות בעירק, מה רע?

אולי ימצאו את ג'ובה ג'ב ג'ובה הצלף העיבר.

בטח אחמד ומוחמד מעזה לומדים את הסרט של ג'ובה ורוצים לעשות לו העתק ברצועה - רק זה חסר לנו עכשיו

to say the list

הם קיבלו תודעה בציבור האמריקאי רק "בזכות" הCNN שעשה עאלק תוכנית תיעודית על "בעיית הצלפים של הצבא האמריקאי בעיראק" ושילב את סרטי התעמולה הנ"ל בשביל להשיג קצת רייטינג (ולא שזה לא עבד, עבד מצויין). ואם כבר מדברים על השפעת התקשורת שמעדיפה רייטינג על פני מוראל הציבור ומשפיעה לרעה על מהלך הלחימה לא חסרות דוגמאות אצלנו (רק שאצלנו לבנון היא לא 10,000 ק"מ מהגבול...).

לא מדובר כאן על מלחמה שבה השאלה היא הכדאיות של חדירה של 3 או 15 ק"מ מעבר לגבול, אל אזור שאנו מכירים אישית והוא אינו שונה על מבניהו ותושביו ממה שאנחנו מכירים. מדובר כאן על מלחמה שקשה מאוד להבין את חשיבותה הנוכחית מלבד ההבנה שנסיגה גרוע אפילו יותר מאשר השארות.

אם חשבנו שמלחמת ויאטנם שינתה את ארה"ב לנצח, באה המלחמה בעיראק ומוכיחה שני דברים:

1. גם טראומות נגמרות: לטוב ולרע.
2. מבחינה פוליטית וחברתית, אמריקה צועדת בנתיב הרפאים של מלחמת ויאטנם.

מפחיד

.

אני לא בטוח שאפשר להשוות את השפעת התקשורת בשתי המלחמות, עיראק וויאטנם:
א. אחרי 9/11 האמריקאים כן מבינים שיש מלחמות צודקות. אולי לא בעיראק, אבל בכל מקום שהממשל יראה לציבור שיש טרור עולמי- הצבא ייכנס, גם מחיר של הסתבכות, הרג אזרחים וכו'.
ב. צב"א ארה"ב מבוסס כיום על מתנדבים. דעת הקהל נגד המלחמה- אבל לא במידת הדחיפות שהיתה בויאטנם, שם הילד שלך היה יכול לעלות בדראפט (אם לא שלחת אותו קודם להיות טייס במשמר הלאומי)

מפחיד לראות באיזה קלות אפשר לפגוע בחייל שנמצא בשגרת בט"ש

ציטוט:

במקור נכתב על ידי jibel מפחיד לראות באיזה קלות אפשר לפגוע בחייל שנמצא בשגרת בט"ש

שיגרה היא מילת המפתח. לצלף היו פחות מטרות אם לא הייתה שיגרה.
אם יש צורך בשיגרה, אבטחה שהיא גבוהה, בולטת וחשופה: אז ללא חסיפה אנושית (ככל האפשר).

מה שמעניין הוא שאין אף קטע בווידאו שהצלף ה"מומחה" הזה כביכול יורה שתיים ויותר כדורים רצוף למטרות שונות או לפחות באיזה שהוא רווח סביר של זמן למרות שיכל היה להמשיך ולהסב אבדות.
ולירות יריה אחת ולברוח יכול כל אחד....

"כל אחד יכול"
אז מה? זאת לא תחרות מחשב.
העירקים האלו מוכיחים שהם יודעים פרק בהלכות גרילה. לעקוץ, להעלם ולחזור בזמן אחר במקום אחר.
לאמריקאים אין הרבה סיכוי למצוא אותם או לפגוע בהם בתוך האוכלוסיה האזרחית.

טל

אני מתכוון שאין פה שום דבר שמרמז על רמת ההכנה של הצלף (אם זה אותו צלף בכלל לאורך כל הסרט) ועל המקצועיות שלו.

מה שחשוב הוא:
א. הוא מצא מטרה - נק' חולשה אצל האויב
ב. פוגע
ג. מתעד (בניית והפצת תו"ל ומוטיבצייה).
ד. מצליח להמלט, לספר לחברה (לנו) ולחיות כדי לחזור על כך (הוא, או מתלמד אחר)

אלו הקריטריונים להצלחה, גרימת נזק ישיר היא תוצאת לוואי

והוא יודע את זה
גרילה זה-פגע,ברח והתחבא

גם אם לכאורה בפעולות טרור שכוללות משמות מחבלים מתאבדים, ירי רקטות, מטעני צד ירי ממארב וכו' קציר הדמים יהיה וכניראה שגם בפועל הוא גדול יותר מקציר הדמים של צלף בודד, עדיין האפקט התעמולתי של פעולות הצלף יהיה הרבה הרבה יותר גדול ומרשים.

הקומבינציה של תעוזה אישית, הצלחה (אבידות, אבידות, אבידות), לחימה למען מטרה "צודקת", לגיטימציה דתית, השפלת העוצמה הצבאית בכדור אחד בודד וגם הצורך בגיבור מקומי תורן מולידים בכל תקופה ובכל מאבק את אותו אחד שמין הסתם זוכה בתהילה וקוטף את כל הקופה בחייו ובודאי שגם אחרי מותו.
כך היה עם וסילי זייצב בקרב על סטלינגראד וכך גם עם ג'ובה.

הקלדתי בגוגל את המונח "צליפה" וקיבלתי 572 אפשרויות כשהראשונה באתר ויקיפדיה שמתאר מה זה מקצוע הצליפה.
בסוף הערך הם מביאים קישורים שונים הקשורים לצליפה וביניהם סרט המחשה לפעולות צליפה - נחרדתי לראות שזה הסרט של קציר הדמים של ג'ובה בבגדד משנת 2005.
הם לא יכלו להביא סרט עם ערך חיובי כמו אימוני צלפים אלא בחרו סרט רע שמתאר איך אמריקאים ניקטלים אחד אחד ...

הוא הפך להיות נושא להערצה לא רק בקרב המאמינים בחיסול הכופרים בשם הג'יהאד האיסלמי אלא גם בקרב אנשים נאורים במערב שהלכו שבי אחרי ההילה על חשבון התוכן.

ג'ובה יזמות בע"מ זו תעשייה שכוללת אתרי אינטרנט, בלוגים, חולצות, סמלים, סרטים, פורומים, שירים, ספרים וכו' כיאה לכל סלבריטי בכל מקום אחר בעולם.

צלף עיראקי

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף