סיפורי פואד בן אליעזר בעירבון מוגבל.

מאת אלכס לוין





בחודש ספטמבר יצא פואד בן אליעזר שר התשתיות של מדינת ישראל בהצהרה כי "כבר באוקטובר השנה אנחנו נחתום על הסכם לייבוא גז טבעי מטורקיה של גז פרום הרוסית ועד שנת 2010 נקבל מהם גז" ציטוט מדויק מדבריו של השר.לצורך כך נסע השר הנכבד לפגוש את אלכס מילר מנכ"ל גז פרום חברת הגז הענקית של רוסיה.כמו כן הצהיר השר שהוא ינסה לפגוש באותה נסיעה מפורסמת את נשיא רוסיה מר פוטין.

ההצהרות היו גרנדיוזיות, פרסומים בעיתונות ומה לא?

מדוע השר שיצא לפגישות אסטרטגיות אלו לא פרסם הצהרות עם חזרתו ארצה?

מדוע לא נמסרה כל הודעה לעיתונות לאחר שיחות חשובות אלו ?

מדוע לא פורסמו תוצאות השיחות כפי שפורסמו כל שאר ההצהרות בכלי התקשורת לפני טיסתו של השר הנכבד.

מכיוון שלשכת השר והשר מילאו את פיהם מים להלן העובדות.

ראשית השר לא פגש את פוטין. מי יקבלו פוטין ? כך סתם, שר ממדינה בגודל צימוק ועוד בלי תאום מראש.

ומה עם פגישות עם אלכסי מילר מנכ"ל גז פרום, גם איתו לא היו כל פגישות. פשוט בגלל תרוץ זה או אחר נימנע מילר להיפגש עם פואד. יש מי שנתן איתות מישראל למילר לא להיפגש עם השר.

האיתות היה לא מצד גורמים ממשלתיים אלה מאלה שנפגעו מפואד ממש לפני נסיעתו של פואד למוסקבה.אז מה היה לנו. הבטחות ענק. תוצאה אפס ובושת פנים לפואד.

האיש לא מפסיק לעשות בושות מאז אותה פגישה מפורסמת עם סגן הנשיא צ'ייני, ממנה הדליף שהאמריקאים היו מוכנים לתלות את ערפאת - הוציא הכחשה מצ'ייני לעניין ונאלץ להודות בפומבי שמעולם לא אמרו לו דבר כזה והכל המצאה. "בושה" היא שמו האמצעי.