29-10-2006, 19:20
|
|
|
|
חבר מתאריך: 27.04.04
הודעות: 2,059
|
|
תודה לכולם, אני אפרט מעט כדי שתקבלו את הרושם המלא,
הרעיון הוא החיוך המזויף, הפרצוף שאנחנו מראים לכל הסביבה שלנו כשאנחנו סובלים, או כשאנחנו מסתירים משהו.. תמיד אנחנו (בני האדם, ואני מאמין שהרבה יבינו אותי) מראים פרצוף וורוד ושמח לעולם ולחברה בה אנחנו חיים. אבל מה שמסתתר מתחת הוא שונה לגמרי.
מה שניסיתי ליצור זה פרצוף שנראה למראית עין שמח, הרי הוא מחייך? אבל אם מסתכלים על הפנים האלה קצת יותר, רואים את ההבעה בעינים, עצבות חלולה שלא עוברת. (מצטער שאני צולל יותר מדי עם הפרטים, פשוט העבודות שלי באות מבפנים, אז ככה זה )..
שימו לב שהפרצוף וורוד (צבע שמח כביכול, רגוע ומבשר טובות), הוא בצורת מסכה (אין תווי פנים או כל דבר שמסגיר פני אדם אמיתים). יש קו שיורד מהמסכה ומפריד בין המילה "smile" שהיא החלק היחיד במשפט שלא אמיתי, לבין שאר המשפט. הקו נועד בנוסף להפרדה גם לתת איזו תחושה משנית שהצורה הזאת היא בלון, הפנים הם הבלון והפס שיורד מהם הוא החוט. (בלון - דבר שמח שיש במיוחד במסיבות, שוב הכל מתרכז באותו חיוך מזויף).
ובקשר לרעיון שלך נתנאל, הפרצופים בצד באים להדגיש שזה מה שאתה מראה לכולם, מתגונן ומסתתר מאחורי החיוך. אז הפרצוף המחייך מופנה לכולם ואתה נמצא באמצע מתחת להכל.
מקווה שהוספתי לכם מעט אימפקט לויזואל.
_____________________________________
|