31-10-2006, 11:34
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 26.01.05
הודעות: 13,766
|
|
|
חלוץ החליט ללכת על בטוח - מאמר של רון בן ישי על החלטת המטכ"ל...
חלוץ החליט ללכת על בטוח
למה לא להדיח מפקדים שלא תפקדו כראוי במלחמה? כדי שניתן יהיה להמשיך ולהיעזר בהם לאור המוטיבציה שלהם לתקן את שגיאותיהם. וגם, כיוון שהדחה היתה מתקבלת כניסיון של בכירי המטכ"ל לגלגל את האשמה אל הכפופים להם. חלוץ מחכה שוועדת וינוגרד תעשה את העבודה בשבילו
רון בן-ישי
מקור
סדרת המינויים הטרייה שעליה החליטה צמרת המטכ"ל משקפת שיקול דעת סביר בנסיבות הנוכחיות. ניכר בהחלטות המינוי שהן מנסות לאזן בין הצרכים התפקודיים המיידיים של צה"ל, לבין המסקנות האישיות הראשוניות שהופקו מתחקירי המלחמה בלבנון, לבין החלטתו העקרונית והנחרצת של הרמטכ"ל שלא להפוך את תהליך הפקת הלקחים למיצג של עריפת ראשים.
לחלוץ יש שתי סיבות טובות שלא לפטר מפקדים שלא תפקדו כראוי במלחמה או להציבם לתפקידים שכמוהם כהדחה דה פאקטו: האחת, עניינית, והיא רצונו להמשיך לעשות שימוש במפקדים ששגו מפני שיש להם מוטיבציה לתקן את שגיאותיהם. הם גם צברו ניסיון שעשוי לשמש אותם ואת הצבא בתהליך תיקון הקלקולים שנתגלעו במלחמה.
הסיבה השנייה היא אישית. חלוץ וכמוהו סגן הרמטכ"ל יודעים שעשו שגיאות וכי יש להם חלק נכבד בהחלטות ובניהול הכושל של קרב היבשה. הדחה בפועל או דה פאקטו של מפקדי אוגדות הייתה מתקבלת בצבא ובציבור כניסיון לגלגל את האשמה על הכפופים להם שפעלו על-פי הנחיותיהם, מה שהיה גורם לדמוראליזציה והתמרמרות בדרגי פיקוד השדה הבכירים ומושך אליו ביקורת ציבורית.
נראה שהרמטכ"ל מעדיף שאת הערמונים החמים באמת יוציאו עבורו מן האש ועדת וינוגרד, ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ואולי גם מבקר המדינה. לכן החליטו הרמטכ"ל, סגנו ושאר האלופים שהשתתפו בדיון השיבוצים לנקוט במדיניות של מזעור נזקים מוראליים ותפקודיים במינויים הנוגעים למפקדי האוגדות שהשתתפו בלחימה בלבנון, ולהפעיל שיקול ענייני ביחס לכל המינויים האחרים.
גל הירש: לא התפקיד שאיחל לעצמו
המינוי הקרוב ביותר להדחה הוא זה של תא"ל גל הירש. לכאורה קיבל מפקד אוגדה 91 (אוגדת הגליל) תפקיד מטכ"לי בכיר וחשוב: ראש החטיבה האסטרטגית באגף התכנון. אבל בפועל משמעות המינוי הוא שהירש הועבר ממסלול פיקודי-מבצעי על עוצבות לחימה לתפקיד מטה שאינו כרוך בפיקוד ואפילו לא באחריות ישירה ליחידות לוחמות ולמבצעים.
ספק אם זה התפקיד שהירש היה מאחל לעצמו, ושצה"ל היה מועיד לו, לפני מלחמת לבנון. נראה שהרמטכ"ל מבקש לעשות שימוש ביכולותיו האינטלקטואליות המוכחות של הירש כיועץ בכיר אבל לא כמפקד.
נראה שמינוי זה משקף את המסקנות שהוציאו הרמטכ"ל וסגנו מהתחקירים שכבר נערכו על תפקודו של הירש כמפקד אוגדה. החלטה זו הפיכה כמובן. אין חוק בצה"ל הקובע שראש חטיבה אסטרטגית לא יוכל לחזור לתפקיד פיקוד ואף להיות מקודם לדרגת אלוף. אבל זה לא מה שקרה לשני האנשים שקדמו להירש כראשי החטיבה האסטרטגית. ייתכן גם שהרמטכ"ל מזיז את הירש לתפקיד רוחב מטכ"לי לקראת אפשרות שוועדת וינוגרד תוציא לגביו מסקנות חמורות ומפורשות.
גיא צור: הבעת חוסר שביעות רצון מתפקודו
מינוי של תא"ל גיא צור למפקד בסיס האימונים המרכזי של חילות היבשה אינו יכול להיחשב כהדחה. בעיקר משום שגם בתפקידו החדש הוא משמש כמפקד אוגדת שריון מילואים. אבל מי שבקי בניואנסים הצה"ליים, מבחין גם כאן בחוסר שביעות רצון מתפקודו של צור כמפקד אוגדה 162 (עוצבת הפלדה) במלחמת לבנון.
חוסר שביעות רצון מוצא את ביטויו במינוי החדש. אוגדה 162 היא אוגדת שריון סדירה, שאמורה להתייצב בקו הראשון של העוצבות הלוחמות והתוקפות של צה"ל במלחמה, אם תהיה, בזירת הצפון והמרכז. מפקד האוגדה הוא בדרך כלל קצין המיועד להיות מקודם לתפקיד אלוף פיקוד או תפקיד מבצעי דומה לו. מינויו של צור למפקד בסיס אימונים ומפקד אוגדת שריון מילואים הוא מבחינתו של צור - וגם מנקודת ראותם של הממונים עליו במטכ"ל - נסיגה או לפחות הקפאה בקידומו.
אשר לשני מפקדי האוגדות האחרות: תא"ל אייל אייזנברג, מפקד אוגדת מילואים מובחרת ותא"ל ארז צוקרמן, מפקד אוגדת שריון במילואים: לגביהם נראה שמסקנות התחקירים הצה"ליים אינן מוחלטות ובהירות דיין. זה נכון בעיקר לגבי תפקודו של תא"ל אייל אייזנברג שהאוגדה בפיקודו נלחמה כמסגרת אחת זמן קצר יחסית (שלושה עד ארבעה ימים) בסוף המלחמה. לכן מעדיפים הרמטכ"ל ובכירי המטכ"ל שלא לקדם שני מפקדים אלה אבל גם לא להדיחם.
ייתכן שהכוונה היא להמתין בעניינם לסבב המינויים הבא שיתקיים בעוד כשנה, אחרי שיושלם דו"ח החקירה הצה"לי המסכם ויושלמו גם התחקירים של הוועדות החוץ צה"ליות העוסקות בתפקוד הצבא במלחמה. ייתכן גם שהעובדה ששניהם מפקדים על אוגדות מילואים שאינן אמורות להיקרא להילחם כמסגרת אוגדתית בזמן הקרוב משחקת תפקיד בהחלטה.
שאר המינויים הם סבירים ואף יותר מזה. עימאד פארס שהתמנה להחליף את גל הירש באוגדת הגליל ידוע כמפקד שדה מנוסה מאד והחלטי. יש לו אמנם רקורד קצת בעייתי בגלל התנהלותו האישית חסרת הסבלנות (הוא היה מעורב בתקרית אלימה עם שוטרים). אבל ניסיונו הפיקודי והקרבי מבטיח תוצאות בפיקוד על אוגדה הנמצאת בקו הראשון מול לבנון.
קידומו של תא"ל אביב כוכבי לראש חטיבת המבצעים במטכ"ל גם הוא מינוי טוב של קצין מנוסה, שהוכיח היטב את יכולותיו הפיקודיות והמבצעיות בלחימה בתקופת האינתיפאדה השנייה ביהודה ושומרון, וכן כמפקד אוגדת עזה.
הוא הדין בתא"ל נועם תיבון שהתמנה למפקד אוגדת יהודה ושומרון. תיבון, מפקד חטיבת הנח"ל לשעבר, מכיר היטב את השטח, מומחה עם קבלות בלחימה זעירה וידע לקיים קשרים טובים והוגנים עם אוכלוסיית המתנחלים והאוכלוסייה הערבית כששירת באזור חברון. גם תא"ל עוזי מוסקוביץ, שיחליף את תא"ל גיא צור בפיקוד על אוגדה 162, ותא"ל סמי תורג'מן, שהיה עד כה ראש חטיבת המבצעים במטכ"ל, נהנים מנסיון פיקודי עשיר ומרקורד קרבי ללא דופי.
נראה שהרמטכ"ל ואלופי המטה הכללי החליטו בנסיבות הנוכחיות ללכת על בטוח. לשדר יציבות ואמון בשדרת פיקוד השדה של צה"ל, למנוע דמוראליזציה ולהבטיח שאם הצבא יצטרך לפעול בקנה מידה גדול בעתיד הקרוב הוא יוכל לעשות זאת במהירות ובמינימום חריקות. את הטלטלה הגדולה, אם בכלל תהיה, מעדיף המטכ"ל לדחות למועד שבו תתחייב ממסקנות התחקירים החוץ צה"ליים
_____________________________________
ציטוט:
|
"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
