רוב השאלות ההיפוטתיות הן בעיקר על מלחמת העולם השניה, משהו שמעניין אותי דווקא, הוא מה היה קורה לו הגרמנים ומדינות המרכז היו מנצחות, אם נניח, ההתקפה הגרמנית לא הייתה נעצרת בחזית הצרפתית ב1914 אלא מצליחה להכניע את צרפת, ובמקביל, אם גרמניה לא הייתה מחדשת את לחימת הצוללות ומכניסה את ארה"ב למלחמה, כך שבריטניה הייתה נותרת מבודדת ונאלצת לחתום על הסכם שלום כך שהיא מאבדת את מעמדה כאימפריה עולמית לגרמניה וארה"ב, או משהו בסגנון, האם גרמניה הייתה עוברת תהליך של דמוקרטיזציה במהלך הזמן, האם הלאומנות הגרמנית והנאציזם לא היו מלובים עקב הניצחון והשיגשוג הכלכלי הנלווה, ובפן היהודי, האם גרמניה הייתה מתחייבת ופועלת להקמת בית לאומי יהודי כפי שתיכננה ע"י דרישה מבני הברית העות'מאנים (שהסכימו, אגב, כל עוד א"י הייתה נשארת בחסות תורכית). דיון.

באם גרמניה הייתה מנצחת הייתה נותרת הגמוניה תורכית במזרח התיכון.הלאומנות הערבית הייתה גוברת בשל תבוסת המערב אך האימפריה התורכית הייתה מתפוררת בשל שחיתותה ורקבונה חסרי המזור. באיזורנו היו קמות מדינות לאום ערביות שלא היו סובלניות כלפי בני עמנו והיו נוקמות בנו בשל זהויינו עם תרבות המערב ובשל מעורבות בני הארץ בצבא הבריטי. מאחר וגם לגרמנים כמו לאנגלים אין חברים אלא רק אינטרסים, היו הגרמנים מסתפקים בהשתלטות כלכלית על מקורות הנפט ומוקדי הכח מותירים את המזרח התיכון בידי התורכים והערבים ובודאי שלא היו מסתכסכים עימם בשל זכויותיהם של כמה יהודים. באירופה - היו הצרפתים והבריטים מאשימים את היהודים בתבוסה ובנעיצת סכין בגב האומה ותוך מספר שנים היו מגיעים להסכמה בענין זה גם עם הגרמנים, האוסטרים והרוסים.
והחמור מכל: [1] ירוסלב האשק היה נעצר על בזיון המולדת ו'החייל האמיץ שווייק' לא היה נכתב
[2] מלחמת החפירות הייתה מוכרזת כצורת המלחמה המודרנית המועדפת וליבני וglsh היו נאלצים להחליף בינהם תמונות של קונצרטינות בלבד. [מי מזהה את הדוקרן החלוד הזה? שלשום בשוק הפשפשים מצאתי קת של את חפירה אישית... וכו']

אני מסכים שאם גרמניה הייתה מנצחת כנראה לא היינו רואים מודרניזציה של הטקטיקה והאסטרטגיה הצבאית ובקשר לנאציזם, גרמניה לא הייתה צריכה את זה. הרייך השני לא היה הומני במיוחד ובחינה של ההיסטוריה שלו (דיכוי מרידות באפריקה, תוכניות לגרמניזציה של מזרח אירופה) מבהירה שהיטלר כנראה היה מת בתור אדם אנונימי ובקשר ליהודים רוב הסייכוים שהם היו ממשיכים לחיות להם באירופה וליהנות מפירות הניצחון הגרמנים והתנועה הציונית לא הייתה מקבלת את זריקת המרץ שהיא קיבלה אחרי עלייתו של היטלר לשלטון.

המזה"ת תחת הגמוניה תורכית = הגמוניה גרמנית עקיפה, כבר אז זה היה ככה, אבל כשגרמניה תהפוך לכוח החזק באירופה ולמעצמה עולמית זה יהיה עוד יותר חזק, והגרמנים היו די רציניים בעניין של בית לאומי יהודי, יש לי כאן תיעוד של שיחה בין הואזיר הראשי (מעין רה"מ) והשגריר הגרמני והואזיר אומר לו "אני אקים בשמחה בית לאומי יהודי בפלסטינה כדי לרצות אותך, אבל שים לב למה שאני אומר לך, הערבים ישמידו את היהודים". מי יודע, אולי היינו זוכים ל"הצהרת הינדנבורג" ולמדינה בחסות גרמנית כמו שהרצל חלם

די נדיר בהיסטוריה (פרט אולי למלחמות הפוניות שם האחרונה היתה הקטנה) שיש לנו רצף אירועי מלחמות ששלושתם, במעורבות אותם הצדדים, מסתיימים באופן מאוד דומה אבל מאוד שונה בו זמנית (אני מדבר על האירוע הצבאי. אין ספק שללא חיל המשלוח הבריטי בסוף 1914 צרפת היתה מובסת צבאית).

אמנם הסתמכות על אירוע קודם היא מאוד מסוכנת, אבל איך אומרים? "זה מה יש".

אז מה היה לנו ב 1870?

צרפת איבדה חבלים שסופחו לגרמניה.

המשטר המלוכני האחרון בצרפת סולק.

הצרפתים הושפלו בפעם הראשונה מזה זמן רב ונותרו מאוד מתוסכלים

קמה הקומונה הפריזאית שבישרה מאה שנה של הפיכות אלימות על רקע סדר חברתי עם הקשר סוציאליסטי.

התפנה שדה ראייה מרשים בין הלובר לשער הנצחון.



אישית אני מאמין שלו היתה צרפת מובסת (שוב) ב 1914-5, היתה גרמניה כופה עליה שלום "כבד" ובסופו של דבר נסוגה ממנה. ב-1914 לא היה נתפס מצב שבו אומה מרכזית כמו צרפת תהפוך לשטח כיבוש. אפילו בענין בלגיה לא היה לגרמנים אומץ להגדיר אותה כשטח כבוש באופן רשמי מה שמראה שהדיפלומטיה בהחלט שיחקה תפקיד.

אסור לשכוח שמלחמת העולם סיימה את התקופה הויקטוריאנית הרומנטית גם מבחינה פוליטית וזאת בשל האירועים הצבאיים וסוף המלחמה הטיכסית. אילו לא היה מתרחש הדבר, ייתכן והיינו עדים להשתלשלות עניינים, מבחינה מדינית, דומה לזו של ימי נפולאון. בואו לא נשכח שגם תחת נפולאון כל עם המשיך לדבר את שפתו...

.

מלחמה בין מדינות לרוב לא נגמרת בהשמדה של אף אחד מהצדדים, זה יוצר וואקום וחוסר יציבות, מה שאני מתכוון, הוא אם תוכנית שליפן הייתה עובדת, גרמניה הייתה כובשת את צרפת במהירות או לפחות מכניעה אותה, לוקחת ממנה שטחים וכופה עליה שלום, כובשת במזרח מרוסיה שטחים, יוצרת קיפאון ולבסוף חותמת על שלום (כמו שקרה), איך העולם היה נראה אז.

עד לאותה מלחמה, מלחמות לא הותירו "מורשת" זוועתית כ"כ של אבידות יומיומיות ומכל המעמדות. אם תכנית שליפן היתה עובדת, הנזק החומרי לאירופה לא היה כל כך כבד וסביר להניח שבעזרת התפתחות הנשק, היינו מגיעים לעוד התדרדרות עולמית.

.

בכ"ז מדובר כאן במלחמה שמקיפה מספר יבשות, כל מעצמות אירופה, ומדינות רבות, גם אם תוכנית שליפן הייתה עובדת חלקית ותוך שנה בערך צרפת והכוחות הבריטיים שעל אדמתה היו מוכנעים, אירופה הייתה בכל מקרה סובלת מליוני הרוגים ונזק עצום. בכלל, הנטייה לפתור וויכוחים לא רק במלחמות שעולות אלפי הרוגים תפסה תנופה כבר לפני מלחה"ע ה-1, וגם אם זו הייתה קורת במתכונת "מצומצמת" הייתה לה השפעה גדולה.

ובשתי חזיתות. אפשר להפוך דיון של שאלות "What if" למשהו עם כווני מחשבה חריגים או מיוחדים אבל עקרונית אם נאחזים במציאות האפשרויות הן או להניח לשאלה או להעריך שמהלך העניינים הכללי יהיה בכיוון שמוכר לנו מאירועים אחרים עם קווי דמיון.

תוכנית שליפן יכלה להביא את גרמניה לכיבוש פריס וכיבוש נמלי פלנדריה והתעלה ומניעת הגעת הגוף העיקרי של חיל המשלוח. מה היו ההשלכות הפוליטיות - זו שאלה שאין עליה מענה. ב 1871 הצרפתים נכנעו אבל במהפכה הם הדפו לבסוף את הפולשים. במלחמת העולם הראשונה היו כלי נשק הגנתיים מפותחים לעומת פיגור רציני בכלי נשק התקפיים ובמיוחד באמצעי תחבורה. העובדה הזאת הביאה לקיפאון בכל החזיתות במערב (אל תשכח שבסופו של דבר גרמניה, בשיא של 1914 ושוב ב 1918, כבשה רק שטח מאוד קטן של צרפת) ולא כשלון תוכנית שליפן. מבחינת היכולת הצבאית, גרמניה היתה יכולה אולי לגרום לצרפת לבקש שביתת נשק בתנאים קשים אבל לא יותר. ממשלת בובות גרמנית לא היתה סבירה ב 1914 ושטחים צרפתיים שהגרמנים רצו, ממילא לא היו ביבשת. הצלחה של תוכנית שליפן היתהעולה בנזק חומרי מועט ונזק נסבל באבידות.

.

אפשר להגיד שהאסטרטגיה והציוד הצבאי לא היו מתאימים ועקב חוסר המודרניזציה הזה החזיתות קפאו להן (אחת הדוגמאות היא שהגנרלים ראו את הכידון שהיה לרובה של החייל כבתור הדבר החשוב ביותר בקרב).

הוא שהצבאות העצומים של מלחמת העולם הראשונה חסרו אמצעי תחבורה ואספקה שיניעו אותם אחרי שהושגה פירצה בחזית האוייב. המצב המאוש שכיח היה שבהתקפת פריצה ספגו שני צדדים אבידות נוראיות אולם לא נמצאו שיטות "להזרים" את שאר הכוחות דרך הפירצה והמצב שנוצר היה "קפיאה" על הקו החדש (שהיה לרוב לא יותר מאשר 10 ק"מ אל תוך שטח האוייב), התייצבות עתודות האוייב בקווי הגיבוי והחיפוי ויצירת חזית חדשה או אפילו מתקפת נגד של האוייב וכיבוש חפירותיו מחדש. הובלת אספקה של מזון ותחמושת לאוגדות אדירות כאלה לא היתה אפשרית במלחמת העולם הראשונה ועברו חלפו להם הימים של צבאות המתקיימים על מה שמוצאים בשטח.

למעשה כל עוד יכלו שני הצדדים להחזיק עתודות לאורך כל הקו, לא היו תזוזות ראויות לשמן משום שאפילו אם הרעשה אדירה מחקה כמה ק"מ של חפירות (כמו ע"י פיצוץ מוקש ענק שהונח ע"י חפירת מנהרות) והסתערות גלי חיילים כבשה אותן, נמצאו באיזור עתודות שתפסו את חפירות הגיבוי ועצרו את ההתקפה. לאחר כמה ק"מ של ריצה והפגזות ולא פעם גם מחסור בתחמושת ומים, הרגלים היו מותשים ולא יכלו לתקוף באותו היום.

באביב 1918 השיגו הגרמנים את הפריצה היחידה של קווים במלחמה ע"י תקיפת אוייב מוכן, והתקדמות קדימה. הם עשו זאת אחרי שהאיסטרטגים שלהם למדו היטב את הדינמיקה של מלחמת החפירות ואימנו חטיבות מיוחדות לפריצה.

גם במקרה זה, על אף החדירה העמוקה, הצליחו מדינות ההסכמה להניע עתודות למקומות הנכונים וההתקפות הגרמניות דעכו לא רחוק מפריס עקב תשישות מוחלטת של הכוחות ומחסור באספקה. בשלב זה היו הגמנים שחוקים כל כך שלא היה בידם למנוע מהאנגלים לפרוץ את הקווים שלהם ולדהור לתוך בלגיה. גם במקרה זה לא היתה התנועה קדימה פרי גאוניות טקטית אלא העובדה שהגרמנים היו כמעט מורעבים ובעלי מוראל נמוך מאוד.

אם היתה המלחמה ההיא נערכת בשטח כמו איטליה, אני מאמין שהקיפאון היה אפילו יותר עמוק משום הקשיים הגדולים ביותר בהעברת אספקה בשטחים הררים.

.

ובגלל זה תוכנית שליפן הצליחה כל כך ב1940 כאשר הבליצקריג הגרמני הכה את הגנרלים הצרפתים בעלי התפיסה של מלחמת העולם הראשונה.

למרות שזאת טעות נפוצה להניח זאת...

ב 1940 הגרמנים פרצו לצרפת דרך הארדנים - שטח הררי שנחשב היה ללא עביר לכוחות ממוכנים - וזאת אחרי שריתקו את חיל המשלוח הבריטי וחלק מהצבא הצרפתי לבלגיה. ב-1914 נוצר מצב שהיה אפשרי לייצב חזית אל מול הכוח הפולש ואז אירעה סידרת התנגשויות ונסיונות איגוף של שני הצבאות ("המירוץ לים") ללא הכרעה אפשרית. ב-1940 חיל המשלוח הבריטי נלבד כשהוא צמוד לתעלה וחלקו בבלגיה, בעוד הכוח הממוכן הגרמני מפריד בינם ובין שדה המערכה העיקרי.

גם ב-48, 56 ו 67 פרצו כוחות צה"ל לסיני בעיקר מהשליש הצפוני של הגבול, אבל כאן מסתיים הדמיון.

.

אז למה בכל פעם כשמדברים על הפלישה הגרמנית לצרפת מזכירים את תוכנית שליפן?

(וגם אז מציינים שהתוכנית לא מומשה במדוייק). לגבי 1940 מי שמציין זאת (בטח מורים להיסטוריה או "מומחים" כמו מאיר פעיל) פשוט טועה.

.

נוצר תרחיש דומה מאוד למה שקרה במציאות רק שיש שוני בתפקידים.

"זכותנו (על ארץ ישראל) היא נצח, והיא שלמות, ואין עליה ויתור, ואין קיצור דרך לציון, וציון היא כולה שלנו!". (זאב ז'בוטינסקי)

תוכנית שליפן עברה התאמה מסויימת על ידי המטה הגרמני, במיוחד על ידי הפילדמארשל פון מנשטיין( למעשה הוא שינה את צורת ההתקפה לבלי היכר אף כי ניתן להגיד כי תוכנית שליפן היוותה את השלד שעליה בנה את הפריצה), שנאמר כי היה אחראי להתאמות הרצויית, ואלה ביחד עם תפיסה הגנתית וחוסר מורל צרפתי בנוסף לתיפקוד לקוי של הצבא הצרפתי(לצרפת של 1940 לא היה את פואנקרה ולא את החזית הלאומית, אלא מדינה מקוטבת בין ימין לשמאל, עובדה שרוב הימין הצרפתי אמר בזמנו ש"עדיף היטלר מבלום"), הובילו לתבוסה. ב1914 הגרמנים היו מקבלים וקיבלו התנגדות של ממש מצד צרפת, אך במקרה והצרפתים היו מפסידים כנראה התנאים חוץ ממתן שטחים במושבות, היו פחות או יותר תנאי 1871.....אך קשה לי לתאר ניצחון גרמני במיוחד לנוכח פון מולטקה המלנכולי, כפי שברברה טוכמן היטיבה לכתוב ב"אוגוסט 1914", אם סיסמתו של שליפן הייתה "היה אמיץ היה אמיץ", סיסמתו של מולטקה הייתה "אמיץ, אך לא יותר מידי", אפשר בקלות לראות שהרבה מן הטעויות שלו הן שהובילו לתוצאות הרות הסון. אני כבר לא מדובר על השטות כאשר הוא אמר לקייזר ערב המלחמה כי יהיה בלתי אפשרי לשנות את המערך ולהילחם רק כנגד רוסיה, כאשר למטה היתה תוכנית שכזאת שנבדקה שנתית.

תכנית שליפן לא מומשה ב 1940 והפרט היחיד הדומה הוא החדירה לצרפת מאזור בלגיה. העובדה שבשתי המלחמות הגרמנים פלשו לצרפת מקטע שבמפה עם קנה מידה גדול נראה קצר, מטעה לחשוב שהיתה חזרה על התכנית. זה בערך כמו להגדיר את פלישות צה"ל לסיני ב 1948, 56 ו 67 כ"דומות" משום שכולם התרחשו בעיקר ברבע הצפוני של אזור הגבול.

ב 1914 עיקר הכישלון נעוץ בעובדה שהצבא הרוסי הקדים לפלוש לפרוסיה המזרחית והכריח את הגרמנים להפנות משאבים למזרח. בהחלט ייתכן שהגרמנים היו נעצרים בצרפת גם לולא הקדימו הרוסים, אבל בנתונים הקיימים אין לנו אפשרות להניח זאת. סביר להניח שעם או בלי מולטקה, היה חיל המשלוח הבריטי הקטן נמחץ אל התעלה והקיפאון של סוף 1914 לא היה מתרחש. כל זה אילו היו לגרמנים הכוחות הרעננים שחסרו להם כדי שהמתקפה לא תאבד מתנופתה. מלחמת העולם הראשונה מתחילתה ועד סופה היתה תלוייה באספקה של יחידות רעננות (בקרבות תנועה) לחזית משום השחיקה העצומה של יחידות רגלים בכ"א, אספקה ויכולת תנועה.

אישית תמיד היה נדמה לי שמעבר לפנטזיונריות וההרפתקנות הצבאית חברת האחרויות של היטלר במלחמת העולם השניה, תפישתו כי "מי שישליך את הגדוד האחרון לקרב הוא שינצח" מקורה בחויותיו בחזית ב 1914.

.