13-01-2005, 14:00
|
|
|
חבר מתאריך: 05.12.04
הודעות: 562
|
|
הייתי עכשיו בראיון עבודה
במקום גדול ומאד "מכובד". וכראוי למקום כזה, גם אספתי מידע רב על החברה, מאזנים, תחומי פעילות וכדומה. אותי - לא יתפסו לא מוכנה.
תפקיד: מתמחה בראיית חשבון +עבודה ביעוץ מס באופן עצמאי.
ולכל אלה, שלא מזמן, לא כל כך האמינו ששואלים שאלות מוזרות, פולשניות, תמוהות ומעליבות
אני כותבת כעת את חלק מהשאלות אשר אינן קשורות למקצועי או לביצוע התפקיד.
המראיין אדם בוגר, על פניו, נראה מאד מכובד, מחזיק בתפקיד בכיר בחברה. גם השאלות המקצועיות היו קטנוניות, אבל מי אני שאשפוט.
את מתכוונת להתחתן ?(כמובן, חייכתי בחום, אפילו ממש בקרוב, וביקשתי שיאחל לי מזל טוב......המראיין החמיץ פנים. בזה הרגע ידעתי כי כל דקה נוספת, מבזבזת את זמני))
מתי הייתה הוסת האחרונה שלך? (הזמן שלי הופך יקר מרגע לרגע....)
מתכוונת להביא בקרוב ילדים (תגדיר בקרוב.......)
אמנם שאלות מכעיסות, אבל ציפיתי להן. להמשך לא ממש ציפיתי.
במה עוסק בעלך לעתיד? (עניתי, מה לעשות..... וזה גרר אחריו את השאלות המבישות הבאות)
בעד ההתנקות או נגד? (מה זה קשור, בשם כל הקדושים?)
דעתך לגבי הסרבנות (כמעט עניתי, שהם נאלחים כמוך, אבל אפילו לסרבנים יש קצת יותר כבוד)
בסוגיה המהותית בין דתיים לחילוניים - מה עמדתך? (איזה סוגיה? זה מאד חשוב לעיניין המיסוי .....)
יש לך רכב? איזה סוג? איך את מחזיקה אותו? (מקווה, בעזרתך)
במה עוסקים בני משפחתך? (מה זה עיניינך....)
מסתבר שהמראיין גם מכיר את העיר בה אני מתגוררת (כי היו לו כמה הערות על הרחוב "רחוב של עשירים")
ושאלת השאלות אחרי כל הפראסה הזאת:
כל כמה זמן את צריכה ללכת לשירותים.
אמנם התעלמתי מהאטימות והטימטום , אבל פה הפיוז שלי ממש נשרף. קמתי ואמרתי "בדיוק עכשיו אני צריכה" והלכתי לי לדרכי.
והוא בחוצפתו הרבה, אמר לגב שלי, חבל, עד עכשיו, חשבתי שאת מאד מתאימה.
מה לעשות, אין חוק נגד טמטום.
_____________________________________
תודה ל AVIV-Y על החתימה ושדרוגה.
|