לא כולם בציבור החרדי הסכימו למאבק החריף והבוטה נגד מצעד הגאווה. היו שאמרו, שמי שמתנגדים למאבק הם בדרך כלל הורים שצריכים להסביר לילדים שלהם מה זה "תועבה".

בפורום האינטרנט החרדי "בחדרי חרדים" מתפרסם מדור ביקורות עיתונות שבועי של אברהם אלון, החותם א. מור. מור כתב בטורו האחרון: "קוראי הטור, המשמשים בזמנם החופשי גם כהורים לילדים בוגרים ובוגרים למחצה, נאלצו מן הסתם, כשאר עמך בית ישראל, להתמודד עם יותר מארבע קושיות בנוגע לפשרו של "הבן החמישי" (הכוונה להומואים, ש"א), שענייני מצעדיו נדונו סביב שולחן השבת במסגרת 'פרשיית השבוע'... התוצאה יותר מברורה. מה שלא היו עושות צעדות רבות מספור, עשו עיתונאיה ועסקניה של היהדות הנאמנה, שגילגלו את תפוח האדמה הלוהט לפתח ביתם של אלפי הורים לילדים רכים שלא טעמו טעם גאווה".

מי ששמרו על הקו המסורתי, שלפיו לא נלחמים בהומואים כדי לא להכיר בקיומם, הם חסידי גור. ביטאון אגודת ישראל, "המודיע", מיזער ככל האפשר את ההתייחסות למצעד ולמאבק נגדו גם יחד.

אנשים לא צנועים

שאלתי כמה חרדים השבוע מה הסבירו לילדים. יהודה משי זהב, "קצין מבצעים" (במיל') של העדה החרדית, איש זק"א, מדליק משואות ועותר לבג"ץ נגד מצעד הגאווה בהווה, הפך את המאבק לסדרת חינוך ומורשת קרב לילדים. הוא לקח אותם להפגנות לראות איך מציתים עגלות וזורקים אבנים, ולקח אותם למשטרה לראות אסירים, "שיראו שיש מושג של להיאבק על אידיאולוגיה ועל קו ולהיות מוכנים לקבל מכות".

כדי להסביר למה מפגינים, הוא ניצל את פרשת השבוע העוסקת בחורבן סדום. הוא אמר לילדים שמדובר ב"אנשים רעים וחטאים שעושים בדיוק מה שעשו אנשי סדום, אנשים שרוצים ללכת עירומים ברחוב". הורים שעמם שוחחתי נתנו תשובות הרבה פחות מפורטות. התשובה המקובלת היתה שמדובר באנשים שעושים דברים לא צנועים. כל ילד יודע מה זה חוסר צניעות, הסבירו לי.

כרזות שפורסמו בירושלים תחת הכותרת "אמא'לה אני מת מפחד" מצאו דרך מקורית להסביר לילדים על מה המאבק. בכרזות מוגדרים ההומואים "אותם האנשים הרעים העושים לילדים קטנים מעשים מגונים, מעשי סדום, בגנים הציבוריים בירושלים". הורה שגר מחוץ לירושלים סיפר שהוא בירך על מזלם הטוב שילדיו גרים רחוק ממקור הכרזות בעיר הקודש ולא נחשפו אליהן.

מצעד הגאב"ד

אין ספק: השבוע האחרון היה השבוע של העדה החרדית. העדה היא פלג חרדי קיצוני אנטי-ציוני שמרכזו במאה שערים. אנשי העדה אינם משתתפים בבחירות ואינם לוקחים תקציבים מהמדינה (לפחות לא באופן גלוי). בשנים האחרונות הלך כוכבה של העדה ודעך. אנשיה נאלצו להסתפק במלחמה על הדבקת מודעות על קירות מאה שערים. המאבק החשוב האחרון שבו נטלה העדה חלק היה המאבק על כביש בר אילן, וזה היה מזמן. השבוע, כאילו קמה העדה לתחייה.

בראש העדה עומד הבד"צ, בית דין צדק. תוארו של מנהיג העדה הוא הגאב"ד (ראשי תיבות של "גאון אב בית דין"). אצל החרדים זכה השבוע המצעד של הקהילה ההומו-לסבית לכינוי מצעד הגאב"ד. הגאב"ד הנוכחי הוא הרב יצחק טוביה וייס, שאינו נהנה מיוקרה רבה במיוחד. מספר שתיים בעדה החרדית, הראב"ד (ראש אבות בתי הדין) הרב משה שטרנבוך, ידוע בעיקר בקיצוניות שלו. בשמו של שטרנבוך סופר שאמר כבר בקיץ כי כל אחד צריך לקחת מקל ולצאת למאבק נגד מצעד הגאווה. במאה שערים גם הופצו כרוזים עם ההוראה הזאת. שטרנבוך הוא גם האיש שהכריז בעצרת נגד מצעד הגאווה שישראל נכשלה במלחמת לבנון, בגלל "התועבות והפריצות בארץ הקודש".

שום צורך לגנות

סיכום ההפגנות עד אתמול אחר הצהרים מגלה שזה היה גל הפגנות חרדי רגיל למדי: עגלות אשפה נשרפו, אבנים הושלכו, רמזורים הושחתו. מה בכל זאת היה חריג? העובדה שההפגנות התרחשו לפני האירוע שעליו הן מוחות, והאתרעות על מעשי אלימות קיצוניים הרבה יותר. מסקנה אפשרית: כשהמשטרה מבהירה מראש שהאלימות תגרום לה להמליץ על ביטול המצעד, האלימות מגיעה. עוד מסקנה אפשרית: נערים חרדים אולי אוהבים להצית עגלות אשפה ולצעוק לשוטרים נאצים, אבל רוצחים הם לא.

ליהודה משי זהב יש ביקורת קשה על ממשיכי דרכו. לדבריו, למאבק נגד מצעד הגאווה אין יד מכוונת. לכן, ביום שלישי עדיין לא היה ידוע מתי ואיפה מתכנסים החרדים להפגין ביום שישי. לדברי משי זהב, מטה המאבק קיים רק בתקשורת. את ההפגנות בצמתים הוא מסביר בהתלהבות של תלמידי הישיבות, מכך ש"יש הרגשה שהרבנים מתירים לעשות הכל".

אחד המאפיינים של המאבק הזה היה שלראשונה ההנהגה החרדית לא הסתייגה מהאלימות וכמעט לא ניסתה לעצור אותה. בעבר היה תמיד ניסיון לטעון שהאלימות באה מקרב קיצונים. לא הפעם. "גם קילוסה של רוח ההתנגדות האלימה אינו עניין של מה בכך", כותב אברהם אלון. "מ'בין השורות' של העיתונות החרדית ניתן היה ללמוד למי יקר, למי הלל. האלימות הפוטנציאלית ורוכשי הנינג'ות למיניהם קודמו מתחומם הטבעי מחוץ למחנה הישר לקדמת הבמה". "הפכו את כולנו לרוצחים פוטנציאליים", מתרעם הפרשן הפוליטי של העיתון "משפחה", יוסי אליטוב.

לבצלאל קאהן, כתב "יתד נאמן" בירושלים, יש הסבר משלו לאלימות. "זו תגובה על תחושת הנרדפות של הציבור החרדי, על כל המכות שקיבלנו. אנחנו בתחתית סולם המקופחים, השלטון דופק אותנו, רומס אותנו, הורג אותנו". אם כך, למה מפגינים דווקא נגד מצעד הגאווה? קאהן: "על כסף לא יוצאים לרחובות, ופה מדובר בפגיעה בדת". על רקע זה קאהן אומר ש"יתד" לא בעד האלימות, אבל גם לא רואה שום צורך לגנות.

בין מכה לוותיקן

ביום שלישי, אחרי שהגיש עתירה לבג"ץ נגד המצעד, שאל השר אלי ישי: "למה אותם אנשים לא ניסו לקיים את המצעד במכה או בוותיקן". בפועל, מצעד הגאווה העולמי היחיד עד כה צעד ברומא ועבר ליד הוותיקן וזה קרה בשנת המילניום, שלה ייחסו הנוצרים קדושה מיוחדת. במכה כנראה לא יהיה מצעד בטווח הנראה לעין. ירושלים ממוקמת אם כן בין מכה לרומא מבחינת היחס למצעדי גאווה, ולא לגמרי ברור למי היא קרובה יותר.

עוד כמה תזכורות: מצעד הגאווה שיצעד מחר אינו המצעד הראשון, אלא החמישי. הוא איננו בינלאומי, אלא מקומי. כמקובל בירושלים, זה מצעד צנוע שאין בו מופעי דראג. ולמה התזכרות הזאת חשובה? משום שבשיחות עם אנשי ציבור דתיים וחרדיים אני שומע שוב ושוב את הטענה שזה המצעד הראשון והוא בינלאומי. בסופו של דבר, למארגני המאבק ולתקשורת החרדית אין בדרך כלל שום עניין לספק עובדות בדוקות ולהעמיד דברים על דיוקם. הרבה יותר קל לגייס אנשים למאבק נגד מצעד ראשון ועולמי, מאשר נגד מצעד מקומי, חמישי וצנוע.

השבוע גם פורסם שהחרדים שוקלים להטיל על מארגני האירוע את קללת הפולסא דנורא הנוראה. בשנה שעברה פירסם העיתון החרדי "משפחה" מחקר של ד"ר דב שוורץ מאוניברסיטת בר אילן והעסקן החרדי משה בלוי, שקבע שאין כל בסיס קבלי לטקס הפולסא דנורא. מדובר בטקס שהומצא בראשית ימי המדינה על ידי אחד מראשי נטורי קרתא, שעשה הסבה דרמטית במיוחד לטקס הטלת החרם הישן-נושן. חרם זה לא עניין כזה מפחיד, אבל פולסא דנורא נשמע מסתורי לפחות כמו טקסי וודו. וכל השאר פולקלור ויחצ"נות.

העתיד בשחור לבן

הטור הזה נכתב לפני הדיון בבג"ץ, כלומר לפני שהובהר סופית אם יהיה או לא יהיה מצעד. ובכל זאת, דומה שבכל מקרה יש עניין בשני התסריטים המנוגדים הבאים לגבי מה שיקרה במצעד ואחריו. "תהיה הפרדה טוטאלית" בין המפגינים, אומר הקמב"צ לשעבר משי זהב. "לא יהיו הרוגים, לא יהיה שום דבר. בשבוע הבא הכל יחזור על מקומו, והעירייה תקנה כמה פחי אשפה חדשים".

האובססיה שלך הובהרה.

אנחנו מדברים כאן על החרדים, הם לא פועלים לפי ההגיון הבריא.

זה הולך להיות מעניין...

אבל שימו לב שהם לא היו היחידים שהתנגדו למצעד. מרבית הישראלים התנגדו למצעד בירושלים (ואי אפשר לחשוד בהם בשנאת הומואים, כיוון שהרוב דווקא תומכים במצעד בת"א), וזה אם לרגע מתעלמים מההתנגדות של הנוצרים והמוסלמים בירושלים למצעד.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.