19-11-2006, 14:57
|
|
|
|
חבר מתאריך: 26.11.04
הודעות: 2,109
|
|
|
תגובה
מספר הערות לגבי תוכניות הצליחה:
1. בקיץ 1972, במסגרת תרגיל מטכ"לי עוז, תרגלה אוגדה 143 תחת ראש מה"ד אלוף שמואל גורודיש את צליחת התעלה תחת אש ותוך כדי לחימה (בניגוד למלחמה עצמה) במאגר הרואיפה במזרח סיני כולל שימוש בכל אמצעי הגישור שעמדו לרשות אגד הצליחה ובכלל זה גשר הגלילים, גשרי סער, דוברות ותמסחים. כאשר התמנה לאלוף פד"מ עיבד גורודיש את התכנית האוגדתית לכדי תכנית אבירי הלב. לפני כן הייתה קיימת תכנית לא מציאותית בהיקף על אוגדתי בשם חתול מדבר שהייתה ברת מימוש רק במלחמת ברירה מתוכננת וחד-חזיתית, עם גיוס מילואים מלא ועליונות אווירית. הייתה גם תכנית ביניים כלשהי שאינני זוכר את שמה כרגע.
2. בן חיל הייתה תכנית מבצעית לצליחת התעלה בעת מלחמה באזור אל-טינה, אם אפשרות תנועה צפונה לכיוון פורט סעיד או דרומה לכיוון קנטרה ואיסמעיליה. צפניה לעומת זאת הייתה יותר פעולת תגמול מאשר תכנית אופרטיבית, מאין מבצע ויקטוריה מוגדל בסד"כ חטיבתי במקום גדודי.
3. שתי התוכניות נידונו מראש לכשלון מוחלט מהסיבות הבאות:
א. אל טינה נמצאת 30 ק"מ דרומית לפורט סעיד, באמצע אזור המלחה. איך לכל הרוחות היו מארגנים על כבישי הפלסטיק סד"כ צליחה אוגדתי או על אוגדתי עם כל שיירות האספקה והכלים האמפיביים, בשטח שנשלט לחלוטין בתצפית ובאש, רק אלוהים יודע. בדרום היו כבישים מסודרים ומרחבי חול נוחים לתנועה ועדיין היה בלאגן אימים. כמו כן האגם המר "סגר" את האגף הדרומי של ראש הגשר בעוד שבאל-טינה אזור הצליחה היה חשוף משלשה כיוונים.
ב.כל הדרך מאל טינה צפונה - עד פורט פואד ממזרח לתעלה ופורט סעיד ממערב לתעלה - מלחה אחת ענקית כמעט בלתי עבירה עד בלתי עבירה לחלוטין לרק"מ בחלקים רבים, שרוחבה נע בין מאות מטרים בודדים ממזרח לתעלה לק"מ בודדים ממערב, קרי חזית פלוגתית עד גדודית. אפילו ללא המכשולים הטבעיים, גזרה כזאת עדיין קל מאוד למקש ולחסום.
4. צליחה על גבי גשר מצרי או על גשר הפירדאן עצמו (גשר רכבת כן...) הייתה כמובן רעיון מטופש שמזל שלא יצא אל הפועל. שוב אזור אל בלח - הפירדאן - איסמעיליה היה חשוף להתקפות משלש כיוונה מעברה המערבי של התעלה ושני כיוונים מעברה המזרחי.
נערך לאחרונה ע"י strong11 בתאריך 19-11-2006 בשעה 14:59.
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
