ראיתי את האשכול שנפתח פה בשבוע שעבר בעקבות ההפגנה של תנועות שמאל בחניוני רק"מ http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...315#post1644357
והייתי רוצה לחדד את הנושא ולשמוע את דעתכם.

אתמול (יום א') באור ראשון חזרנו עם הכבדים חזרה לאחד מחניוני הרק"מ בתוחמת הצפונית של הרצועה, סחוטים מעייפות, מלוכלכים (אני,למשל,התקלחתי פעמיים ב-14 יום!, והיו מקרים גרועים יותר) ומתים לסיים טפ"ש זריז ולצאת סוף-סוף הביתה. בחניון כבר המתינה לנו כמות לא קטנה של עיתונאים וצלמי סוכנויות זרות. כמו כל ישראלים בתחילה החמאנו לעצמנו על הפלאשים מסביב... אך כעבור זמן לא רב התברר לנו שנוכחות העיתונאים במקום הייתה מעבר למיותרת- היא פשוט הפריעה.

קחו למשל את הסיטואציה הבאה: קצין מנסה להסביר באנגלית רצוצה לצלמת אירופאית שמרותקת לצילום של חיילים על הצריח שהיא צריכה לזוז כי הוא רוצה להניע את הטנק. הצלמת כנראה כבר רגילה לטיפוסים לא-אוהדים כמותו והיא פשוט לא מתייחסת. כמובן שהיו עוד דוגמאות לחוסר נוחות שהשרתה שם נוכחות הצלמים (עוד דוגמא: דתיים שהופרעו בתפילה למשך דקות שלמות בגלל צלמים שדחפו להם מצלמות לפנים...)

כל מה שהעליתי יכול להשמע כקטנוניות, אבל כאן מגיעה השאלה: למה בעצם יש הבדל בין חניון רק"מ לבסיס צבאי או מוצב? למה בבסיס צבאי אסור לצלם את השק"ם מכללי ביטחון שדה, ולחניוני רק"מ ניתן להכנס באין מפריע?
‎ אם תגידו "חניון רק"מ הוא לא קבוע, ואין סכנה לחדירת מחבל וכד' " אז אני מזמין אתכם לשאול את המושבניקים בנגב המערבי כמה זמן עומדים החניונים האלה במקומם, למעשה, נראה לי שלפחות מאז החטיפה של גלעד שליט יש בחניונים נוכחות קבועה של חיילים ורק"מ, ועם כל הכבוד להפסקת האש, הנוכחות שם לא תיפסק בעתיד הנראה לעין.

על צורת השמירה בחניונים אני לא מעוניין לדבר מטעמי ביטחון שדה, אבל ממה שהתרשמתי, הקורסיסט שסונג'ר לשמור על החניונים לפעמים פשוט נאבד בין כל הכלים, זה דבר אחד לשמור על משטח אכזריות בבאלי"ש, לדוגמא, מלשמור על עשרות כלים שמפוזרים ברדיוס לא קטן. כמובן שבעת שגרה מבצעית החניונים ריקים יחסית אבל בזמנים שונים הם מתמלאים (לדוגמא: יציאת כוחות להתרעננות). בסיטואציות מסוימות אדם שמגיע למקום יכול ללמוד ולצלם באין מפריע את המבנה של החניונים, כולל עמדות תצפית טובות, איפה יש בטונדות ומקומות מסתור וכו'.

אני אומר לכם באחריות, שביום א' בבוקר עמדו כלים שונים כשהם מבודדים ופתוחים, כך שניתן היה להכנס ולצאת אליהם ומהם באין מפריע!, ואם לא לקחת אותם לטיול, אז לפחות לצלם מערכות מסווגות, זה היה המצב!
(אגב, אין איזה גורם שאמור לחצוץ בינינו לבין העיתונאים?, לע"מ? דו"צ?, מישהו מכיר את הנושא?)

לפי מה שאני יודע, עיתונאים בכל מיקרה צריכים אישור הצנזורה לפני שהם מפרסמים החומר. לע"מ מנפיקים תעודות עיתונאי, ויכולים לשלול אותן ממי שעובר על הכללים באופן בוטה.
לגבי ההטרדה- בעיה אמיתית. העיתונאים, בחלקם (ודווקא הישראלים) ציניים, מעצבנים, ודי נגד הצבא. תפסו אותי פעם באימון, וממש בא לי להרביץ להם (למרות שיום לפני הייתי בבית ולא ירו אלי בתרגיל..).
הפיתרון פשוט (אם כי לא ברמתך, אלא ברמת דו"צ): סה"כ מה הם רוצים- תמונה וראיון טובים לשלוח למערכת. תמצאו קצין וחייל דוברי אנגלית ופנויים יחסית, תשלחו את החייל לדבר עם הצלמים ולתת להם "זוית אישית" ותודיעו על תדריך בעוד חצי שעה עם הקצין. הכל כשברקע דגלי ישראל והיחידה שלך על הכלים. זה בדיוק מה שהם מחפשים, ולא תהיה להם סיבה להסתובב לכם בין הרגליים. הבעיה היחידה- איסור דו"צ לחיילים להתראיין ללא אישור..