שלום,
יש לי שאלה שמטרידה אותי כבר זמן רב, למרות ששאלתי את הורי ואנשים אחרים סביבי, אף אחד מהם לא יכל לתת לי תשובה ברורה, אז חשבתי לשאול את זה פה.

למה אין בארץ יהודים (ישראלים) ממוצא ירדני?
כל האנשים שאני מכיר בישראל (משפחה, חברים וכו') מורכבים מהרבה עדות, אשכנזים, מרוקאים, תימנים, מיצרים עירקים ואפילו סורים (יהודים כולם), אבל למה לא שומעים (?) בכלל על יהודי ירדן? או לבנון גם, עכשיו כשאני חושב על זה.

האם זה רק מקרה בודד אצלי, שאין בסביבה שלי יהודים מירדן או מארץ הארזים או שבאמת אין הרבה כאלו?
ואם אין, מה היא הסיבה לכך?

תודה רבה

R.I.P.

אז חיפשתי ומצאתי את המידע הבא:

"ב-1921 אסרה הממשלה הבריטית על יהודים לגור בירדן, וכשזאת הוכרה כמדינה עצמאית ב-1946 לא חיו בה יהודים."

http://www.nrg.co.il/online/46/ART1/436/149.html

מכאן והלאה צריך לחפש מה היו הסיבות של ממשלת הוד מלכותו להחלטה. מי מרים את הכפפה?

אם אני זוכר נכון אז האחים סקאל או עופר (או מליונרים אחרים שהם אחים...) הם ממוצא לבנוני. בלבנון היו עוד כמה יהודים ב 1982 ואני זוכר כתבות בחדשות על מפגשים בין חיילי צה"ל והם. חלק מאלה ששרדו נפגעו במלחמת האזרחים לאחר מכן או נלקחו כבני ערובה. בדרום לבנון חיו יהודים והידועים ביותר עם קהילת יהודי חסבאייה שנחשבו ליהודים שמעולם לא יצאו לגלות. בתקופת ראשית ההתיישבות רובם עברו לגור במושבות צפון מערב הגליל. כל זה מהזכרון בלבד.

בירדן כמעט ולא חיו אנשים בכלל כתושבי קבע עד הקמתה! רוב התושבים היו מרוכזים בא-סלט (בירת ירדן המקורית), הגלעד ואזור "מואב". האזור היה נחשב לפרוץ ופרוע ולחלקו אפילו נוסעים נועזים לא העזו להגיע. אני מניח שפרט לכמה בודדים, לא הגיעו לשם כלל יהודים.

לגבי האיסור על התיישבות יהודים/קניית קרקעות ע"י יהודים - סביר להניח שזה היה חוק שנועד "להגן" על הממלכה הצעירה (שהיתה בעצם מתנה שנתנו הבריטים למי ששיתף עמם פעולה) ממה שכבר אז ראו חלק מהבריטים כ"כח זר שנוגד את האינטרסים שלהם". ב 1921 כבר היה מתח בארץ בין יהודים לערבים.

עובדי תחנת בכוח בנהריים, לדוגמא, מקום המגורים שלהם ("תל אור") היה בשטח ירדן והם קיבלו אישור מיוחד לגור שם.

.

אילן, צבי, הכמיהה להתישבות יהודית בעבר-הירדן 1871-1947, ירושלים : יד יצחק בן צבי, תשמ"ה 1984

ותגבור ביבליוגרפי [חלקו לא רלוונטי כלל וחלקו עוסק בגולן]:http://www.daat.ac.il/daat/history/kehilot/bibel1-2.htm

LEAGUE OF NATIONS

PERMANENT MANDATES COMMISSION

Held at Geneva from June 19th to July 1st, 1933

Palestine and Trans-Jordan: Examination of the Annual Report for 1932.

Mr. M. A. Young, C.M.G., Chief Secretary of the Government of Palestine, accredited representative of the mandatory Power.






Mr. YOUNG replied that Trans-Jordan was specifically excluded from the scope of the
articles of the mandate relating to the establishment of the Jewish National Home, and there was no question of making any change in this respect. His Majesty's Government did not feel that it was at present possible to facilitate the settlement of Jews in Trans-Jordan.


Mr. YOUNG replied that the mandatory Power had given close consideration to this question and had concluded that it was not desirable, for general reasons of security, to encourage Jewish settlement in Trans-Jordan. There was no movement in favour of settlement by other races, and there were no vast spaces calling for colonists, although it was true that the country was not so thickly populated as Palestine.

Mr. YOUNG replied that it was true that there was nothing in the mandate which prohibited the Jewish colonisation of Trans-Jordan, but that His Majesty's Government, in view of all the considerations, had concluded, on the ground of local feeling and of the general question of security, that it was not practicable to facilitate such colonisation

לפני שעבדאללה קיבל אותה כנחלה, האזור כמעט ולא ראה יושבי קבע בתוכו, ומן הסתם גם יהודים
(שרובם ככולם יושבי קבע), לא גרו בו.
הקמת עבה"י נבעה משלל אינטרסים בריטיים, שחלקם היו קשורים ב:
א. יצירת חיץ בין חג'אז לסוריה (בחג'אז ישב המלך חסין, אביו הכעוס של עבדאללה, שדרש שסוריה
תועבר לבעלות משפחתו, ולא היה מבסוט מכך שנמסרה לצרפתים).
ב. פיצוי לעבדאללה, שעשה הצגות של "הולך להלחם בצרפתים", ובדרכו צפונה, בעיירה מעאן,
נעצר וקיבל כמתנה את עבה"י...
ג. יצירת טריטוריה רצופה בשלטון בריטי, שלאורכה יוכל להסלל צינור נפט מעראק לחיפה.

הרצון הבריטי ביציבות באזור זה, גרם להם לחשוב שעדיף לשמור אותו כהומוגני מבחינת אוכלוסייה,
ועל כן התנגדו להתיישבות יהודית בו. עבדאללה עצמו, וגם בכירים בסוכנות דווקא "זממו" ליישב שם
יהודים, אבל עבדאללה לא היה ריבון מוחלט בארצו, והיועץ הצמוד (ולמעשה השליט-העמית)
קירקברייד, התערב ומנע זאת.

אגב, יהודים כ-ן חיו בעבה"י בתקופת האמירות. הם חיו שם כתושבים זמניים, וכללו בעיקר
משפחות של אנשי צבא ממפקדת חיל הספר בזרקא.

חלקים מן השטח שהוא היום ירדן היה בשליטה הממלכות היהודיות השונות שקמו בא"י, כמו כן בתקופה הפרסית והלניסטית עבר הירדן היה בשליטת משפחת טוביה היהודית.

תודה רבה שהסברתם לי את הנושא, זה פשוט סיקרן אותי.

R.I.P.