11-12-2006, 09:03
|
 |
מנהל משבראש, בלשנות, תכנות ויהדות
|
|
חבר מתאריך: 04.06.06
הודעות: 33,130
|
|
|
|
|
שער שמיני
"המשפטים אשר יוודעו ולא יצטרך אל ראיה על אמתתם, ארבעה מינים:
המוחשים - כידיעתנו כי זה שחור, וזה לבן, וזה מתוק, וזה מר.
והמושכלות הראשונות - כידיעתנו כי הכל גדול מן החלק, וכי השנים מספר זוגי, ושהדברים השוים לדבר אחר בעינו, כולם שוים.
והמפורסמות - כידיעתנו שגילוי הערוה מגונה, וכי חסד המטיב ביותר, נאה ומקובל.
והמקובלות - והוא כל מה שיקובל מאחד נבחר או רבים נבחרים, כי אנחנו אמנם נבקש ראיה על היות האיש אשר יקובל ממנו נאמן אמיתי בכלל. ולא תבוקש ראיה על כל מאמר שיאמר, אבל נסמוך בו בקבלה, לא זולתה; כי כבר התבארה אמתתו בכלל מה שסופר ממנו. (כאן נכנסים לדוגמא ידיעות הסטוריות שאמיתותן תלויה בנאמנות מוסריהן)
ואולם המוחשים והמושכלות אין חלוף בין השלם בחושים והיצירה, וזולתו ממין האדם, והנכבדים מהם.
ואולם המפורסמות, הנה יש בהם חלוף ויתרון, כי יש משפטים נתפרסמו אצל אומה אחת ולא נתפרסמו אצל אומה אחרת. וכל מה שהיה הענין מפורסם אצל אומות רבות, האמתות בו יותר חזק, וכן המקובלות, פעמים שיהיה המקובל אצל אומה, זולת המקובל אצל אחרת." (יש כאן אבחנה בין "המוחשים" ו-"המושכלות הראשונות" שהן אמיתות מוחלטות לבין "המפורסמות" ו-"המקובלות" שאמיתותן יחסית)
זה מתוך תרגומו של משה אבן תבון
היה לי גם בתרגום אחר אבל החזרתי אותו כבר..
מקווה שעזרתי.. 
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
