ספר חובה לאישה ולגבר שרוצה לדעת נשים.
קלאריסה פינקולה אסטס כתבה את הספר והיא מנסה לחבר אותנו הנשים, למקומות פראיים בנפש הנשית.
בתוך האישה האנושית מצוייה ה"עצמי" החייתי האינסטינקטואלי. עצמי זה של אשת הזאב חייב לזכות בחירות, להתנועע, לדבר, לכעוס וליצור. תמיד אומרים שעל האישה להתנהג יפה, אל תקפצי על רהיטים מרוב שמחה, או תימרחי על אנשים לאות ברכה, אז לא, עשי זאת, גם אם יש שירתעו מפניך בפחד או בחילה, אבל מאהבך יעריך היבט חדש זה של,ך אם הוא, או היא, המאהב או המאהבת הנכונים בשבילך.
על האישה לוחצים להיות הכול בשביל כולם.
לזאבים בריאים ולנשים בריאות כמה דברים משותפים: חושים חדים, שובבות ויכולת מוגברת למסירות.
זאבים ונשים מקיימים מערכות יחסים, הם סקרנים, וניחנו בכוחות רבים. רוחשים דאגה לצאצאיהם, בני זוגם ולהקתם. הם מסתגלים לנסיבות משתנות, הם חזקים ואמיצים מאוד. הדימוי אישה וזאב כי שנהם סבלו רדיפות, הצקות, ערמומיות, תוקפנות יתר ופחותי ערך לעומת משמיציהם. שני המינים היו מטרה לכל מי ששאפו למגר את הטבע הפראי ואת הפרא בנפש, ולא להותיר זכר.
המדבר הוא מקום שבו החיים מרוכזים מאוד. שורשי היצורים החיים נאחזים בדמעת המיים האחרונה והפרח מופיע רק בשעות הבוקר המוקדמות ובצהרים המאוחרות, כדי לאגור לחות. החיים במדבר קטנים אך עזי צבע ורוב הדברים מתרחשים מתחת לפני הקרקע, בדומה לחייהן של נשים רבות.
יש נשים, שלעיתים מרגישות שהן חיות במקום ריק ובו אולי רק קקטוס אחד ועליו פרח אדום בוהק ומסביבו 800 קילומטרים של כלום ועבור אשה אחרת, שתלך 801 קילומטרים, יש דבר נוסף. בית קטן ואמיץ, בית ישן, היא חיכתה לך. נשים מסויימות לא רוצות להיות במדבר הן שונאות שבירות, דלות הן מנסות שוב ושוב להתניע משאית חלודה ולהיטלטל בכביש לעיר הבוהקת של הנפש אותה הן רואות בפנטסיות אבל הן מתאכזבות כי העשיר והפראי אינו שם. אל תהיי שוטה חיזרי, עימדי מתחת לפרח האדום האחד ותמשיכי ללכת ישר גם בקילומטר האחרון והקשה הקישי על הדלת הישנה והשחוקה, טפסי אל המערה, זחלי פנימה מבעד לחלון , וראי מה תמצאי, זו העבודה היחידה שאנו הנשים חיבות לעשות.

המסע אליו היא סוחפת אותנו מוביל אל מעבר לאוכל שאנו אוכלים, מעבר למטבח המתוחכם והמשוכלל,
מעבר לאינפורמציה שצברנו במשך שנים של לימודים וקריירה. היא קוראת לנו לחזור אל החיה שבנו, אל החושים והאינסטינקטים הטבועים בנו. עלינו לתבוע בזכות את מה שגזלו מאינתנו העולם המערבי. העבודה הגדולה המוטלת עלינו היא ללמוד להבין מה מסביבנו, לידנו ובתוכנו חייב לחיות ומה חייב למות ולהבין את התזמון של שנייהם ולהניח למה שחייב למות למות ולמה שחייב לחיות לחיות.

אם אישה אינה מאבדת את הכשרון להיות זקנה בעודה צעירה וצעירה בהיותה זקנה תדע תמיד מה יקרה הלאה.