ארבעת הפרקים הראשונים מצורפים בקובץ להודעה זו.
אודה לתגובתכם.

https://2006-uploaded.fresh.co.il/2...10/28632711.doc

tar88z@gmail.com

סחטיין על הכתיבה. אני, בחיי, ניסיתי לכתוב ספר אחד. הבעיה: מחקתי אותו אחרי 20 עמודים, כי לא היה טוב, והתחלתי חדש. שוב מחקתי אחרי 20-25 עמודים, והתחלתי אחד מחדש. כך נמשך מגיל 10. כיום אני בן 13, ולפני שנה התחלתי לכתוב ספר אליו באמת התחברתי (אחרי שלמדתי מטעויותיי הקודמות כשבע-מאות וחמישים ושלוש פעמים), ועד היום אני כותב אותו. אני כבר בעמוד ה- 41.

אבל, יש 2 בעיות:

1) אתה טוב ממני. אני לא שמח מזה, אבל אני מודה בזה. ואני מעריך אותך, כי אני יודע עד כמה קשה זה לכתוב ספר שלם.

2) כשהתחלתי לכתוב הייתי בן 12, ואז עוד לא ממש הייתי צריך להגיש עבודות, אז לא למדתי שכתב 16 הוא יחסית אפילו גדול. כתבתי 18-20 עמודים בכתב 18, ועכשיו אני לא יכול לשנות את זה כי הכל יתבלבל.

3) אני לא יודע לספור.

puzpuz.

קודם כל המון תודה על הביקורת.

חבר שלי שגם כותב אמר לי משפט מאוד יפה

לא תוכן הדפים ואכות הספר הם החשובים. אלה כמות הדפים שכתבתה (בפונט 12)

זה נכון מאוד כי לכתוב זה דבר קשה וערוך וספר של 300 עמודים (150 עמודי וורד)
לוקח שנה, שנתיים של עבודה יום יומית, ואז מגיע עדון עורך שאומר לך למחוק רבע מהפרקים ולכתוב מחדש וזה הסקנד דראפט

הנקודה היא כזאת. יש עשרות אלפי ישראלים שכותבים את השירים הקצרים שלהם וכולם אותו דבר וזה חסר משמעות.
אני בן 19 ורק לפני השנה היה לי ת'כוח לכתוב באמת. אתה בן 13 וזה כבוד. הגיל המקובל הוא בטח 40 אחרי תואר שני בספרות ותור באיזה עיתון.
זין. צריך לדעת לא לפחד אם הרבה עומץ. אתה בן 13 ותכתוב את הרב מכר בגיל הזה.

גם אם אני אוציא לאור את הספר (מה שלא נראה לי הגיוני), הוא לא ייצא השנה, תהיה בטוח. שנה שלמה לקח לי כדי לכתוב 42 עמודים מסכנים.

אההה, ועוד משהו: הדפים בספרים הרגילים הם 70% גודל לעומת הדפים בוורד, לא 50%. מדדתי.

puzpuz.

לא אתה כנראה לא תסיים ספר השנה או שנה הבאה, אם כן מאוד לא סביר שהוא יתקבל לאור ובטח שלא יהיה רב מכר. הרי אתה בן 13 ואין לך תואר שני בספרות או טור יומי בעיתון מכובד.
אבל אם לא תסכים אם כל מה שזה אתה אמרתי, אז יהיה לך סיכוי.

האמונה נותנת את הלגיטמציה להצלחה חסרת סיכוי סטטיסטי, וכמובן שאם לא תאמין בעצמך בכלל אין לך סיכוי.

אם אדם מאמין אמונה מלאה ועיוורת בכל חלומותיו הפרועים ביותר, אז הוא כבר שונה מהכלל ויש לו סיכוי להגשים אותם. בעוד שאם אדם מוותר על חלומותיו, הוא תמיד יוותר על חלומותיו עד יום מותו.
ובכלל, לא כיף לחיות ככה.

מה שגם 40 עמודים זה מאוד מרשים, אני די בטוח שלא קיים כמעט אף אחד בישראל שבגיל 14 סיים לכתוב ספר בין אם הוא הצליח ובין אם לא.

בכל מקרה, כבר הסכמתה שאני כותב טוב ממך, כך שאם תרצה אשמח לקרוא את הסיפור שלך ולהגיב.

ולא סיימתי את הספר. אני אחכה שיהיו בו יותר עמודים. ס'תומרת לא אחכה, אעשה.

ותודה על התמיכה (או שלא.. חח)
puzpuz.

וואלה אחי, כמה שיותר תגובות לסיפור יותר טוב לדעתי.
אם בכל זאת אתה רוצה ביקורת בונה, או מדכאת עד איימים, או סתם שנורקל רחצה.

tar88z@gmail.com

yo yo, man, tnx alot for everything

puzpuz.