איזה ראיות יש שהנהגת היישוב היהודי תמכה בחלוקה?

איילו "ראיות" אתה מחפש? אילו ספרים קראת שלא מצאת בהם סימוכין להסכמת ישראל? אלו ספרים קראת בכלל על תכנית החלוקה?

שנית, נא לעבור על הבנת הנקרא

מעולם טענתי שלא מצאתי סימוכין, בטוחני שקיימים כאלה, מאחר ואני בור בתקופה הזאת שאלתי בסך הכל איזה סימוכין יש.
אני מתבסס רק על ידע כללי והוא לוקה בחסר, אני יודע שהיישוב תמך, איך זה התבצע בפועל את זה אני כבר לא יודע.

אתה אינך שואל על ארוע מסוים, או על עובדה שדורשת הבהרה. אתה שואל שאלה שהתשובה עליה היא דפים על גבי דפים של תיאור המאבק של ראשי היישוב היהודי בארץ, בעזרת מנהיגים ציוניים בארה"ב, להשיג החלטה באו"ם, שהייתה משאת נפשו של כל יהודי ציוני בעולם.

הפורום הזה אינו עוסק בכתיבת עבודות בית במקום תלמידים.

אנא ממך, אל תניח הנחות שנוחות לך ותסרב לענות על פי ההנחות השגויות שהנחת.
אני ממש לא תלמיד ולא קרוב לזה, אני סטודנט למנהל עסקים אז אלא אם כן אתה חושב שאני מרמה למבחן בניהול השיווק יש לך קייס.
ועכשיו אחרי שהבהרנו זאת , לא שאלתי על המאבק להשגת ההחלטה.

שאלתי היא פשוטה.
ב 27 ל 11 1947 האו"ם הצביעה בעד תכנית החלוקה.
היישוב היהודי יוצג ע"י הנהגה, הסוכנות היהודית ואסיפת הנבחרים שבחרה את הועד הלאומי.
ידוע לכל שהסוכנות היהודית תמכה, במה זה התבטא למשל? הצבעות? הצהרות? ישיבות? נאומים?

ההסכמה לחלוקה נבעה משיקולים פרגמטיים והתקבלה (בשמאל הציוני של טרום המדינה!) כאילוץ של הרע במיעוטו, רק לאחר חיבוטי נפש וויכוחים נוקבים. מדברי בן-גוריון : "אני בעד מדינה ונגד חלוקה, אבל כשאני מוכרח לבחור בין לא-מדינה בלי חלוקה, ומדינה עם חלוקה, אני מעדיף חלוקה. השאלה היא מנדט בריטי בכל א"י, או מדינה יהודית בחלק של הארץ".(מקור - ספריית הכנסת - החלטת האו"ם מס. 181 - תכנית החלוקה - 29.11.1947 מאת: יפה נקר).

" ..........
הויכוח ביישוב ובתנועה הציונית לגבי הצעת החלוקה של ועדת פיל

פרסום הדוח חולל "רעידת אדמה" במחנה הציוני ופתח את אחד הוויכוחים המרים בתולדות הציונות - הוויכוח על "תכנית החלוקה". המחלוקת בשאלה אם להיענות להמלצות האלו ובאילו תנאים חצתה מחנות, איחדה יריבים רעיוניים, והטילה את היישוב והתניעה הציונית למערבולת רעיונית ורגשית.
לצד המתנגדים התייצבו, כל גוף וסיבותיו הוא, אנשי המזרחי, השומר הצעיר והרוויזיוניסטים וקבוצות מתוך הציונות הכללית ומתוך מפא''י, שמהן יצאו גם רוב התומכים ברעיון החלוקה.
במפא''י הסתמנו שלוש גישות עיקריות - שלילה עקרונית של כל תכנית חלוקה שהיא, כפי שגרס טבנקין, נכונות עקרונית לפשרה מדינית. אך שלילה מעשית של התכנית הזאת כפי שגרס ברל כצנלסון, וגישה שלישית, שבה דגל בן-גוריון, חייבה את התכנית משיקולים מדיניים והתנתה את ההסכמה לתכנית בהכנסת כמה שינויים במרכיביה הטריטוריאליים. עם המחנה הזה נמנה גם בן-צבי. שנים רבות נמנה עם הזרם המדיני הנוקשה במפא''י וביישוב. עם מי שתבעו לא לוותר על שום פיסת קרקע מארץ-ישראל המנדטורית, אך עתה חש שאין בררה. המאורעות הקשים והסבל הממושך של היישוב שכנעו אותו שיש צורך להשיג הסכם מדיני גם במחיר ויתורים טריטוריאליים מכאיבים. יתר על כן, הוא הבין שהאלטרנטיבות הן גרועות ומשמעותן הקמת מדינה ערבית עם מיעוט יהודי הנתון לחסדיה ואבדן כל תקווה לבית הלאומי."... ואני חושב שאם נהרוג את רעיון החלוקה נישאר ליד "אבוס שבור ". כתב לרחל עוד קודם שנודעו בדיוק פרטי התכנית. כמו חבריו לדעה התנה בן-צבי את הסכמתו לתכנית בהכנסת שינויים ושיפורים במרכיביה הטריטוריאליים, ובכלל אלה הנגב וירושלים: "אינני צריך להגיד שארץ-ישראל בלי ירושלים תעורר אכזבה עצומה בקרב כל היהדות...מיליוני היהודים יאמרו שארץ-ישראל בלי ירושלים איננה ארץ-ישראל..." - כתב לפנחס רוטנברג ביום פרסום המסקנות של ועדת פיל. במכתב לחיים וייצמן לקראת כינוס הקונגרס הציוני העשרים, באוגוסט 1937 בציריך, שעמד לדון בהמלצות ועדת פיל, והיה מן החשובים ביותר בתולדות התנועה הציונית, פרס לפניו בן-צבי את הלכי הרוח ביישוב ואת עמדותיי הוא בשאלת החלוקה (תעודה מס' 82 ראה/י בספר).

בקונגרס הציוני נפלה החלטה ששללה עקרונית את הצעת החלוקה כמות שהיא, אך ייפתה את כוחה של ההנהלה הציונית להמשיך במשא-ומתן עם הממשלה הבריטית על התנאים להקמת מדינה יהודית על בסיס של חלוקת הארץ. ההחלטה התנתה את תוצאות המשא-ומתן באישורו של קונגרס ציוני שיכונס לשם כך במיוחד כעבור שנה. לבו של בן-צבי לא היה שלם עם החלטת הקונגרס. הוא חייב אותה באופן כללי, אך סבר שאינה מדגישה די הצורך את היסוד החיובי שהוא הקמת מדינה יהודית. יותר מכל הדאיגה אותו דחיית ההכרעה המדינית לשנה שלמה. ההחלטה נראתה לו מנותקת מן המציאות הביטחונית והכלכלית החמורה שהתהוותה בארץ-ישראל, והוא חשש שערפל מדיני ישפיע לרעה על המצב, כפי שכתב לאברהם קצנלסון, שהיה ממשתתפי הקונגרס (תעודה מס' 83 ראה/י בספר). " ( מצוטט מ - תכנית החלוקה - מחבר: חגי צורף מאתר מט"ח

אֵין עַם אֲשֶׁר יִסּוֹג מֵחֲפִירוֹת חַיָּיו - נתן אלתרמן (זמר הפלוגות).

"טוב קצר וקולע מארוך וצולע" - (ש.ר.)

אנחנו לא דנים כאן בהיסטוריה הארוכה של ועדות בינלאומיות שהציעו מפות שונות של חלוקה. אנחנו מדברים על ההחלטה בכ"ט בנובמבר, שפעם ראשונה בהיסטוריה נתנה גושפנקה בינלאומית להקמת מדינה יהודית. רוב מניינו ובנינו של העם היהודי עלז ועלץ באותו לילה. העובדה שהיו רבים שהיו רוצים לקבל יותר, אינה פוגגמת בעובדה שזאת הייתה בעצם התחלת התהליך הפורמלי שבא לשיאו ב-ה' באייר.

אילו המתנגדים שהיו מיעוט - תודה לאל - היו "מצליחים" - היינו היום במקום בו נמצאים הפלשתינאים...

במתכוון ציטטתי את בן גוריון וציינתי את הויכוח החריף והארוך בשמאל הציוני. זאת בתגובה לקביעתך שההחלטה באו"ם היתה משאת נפש של כל ציוני. משאת הנפש היתה להקמת מדינה יהודית - הגשמת חזון הדורות. ההסכמה לתוכנית החלוקה היתה מחוסר ברירה ותוך אמונה שהקווים הבלתי אפשריים שהותוו לא יחממשו (כפי שאכן קרה בפועל!).

אֵין עַם אֲשֶׁר יִסּוֹג מֵחֲפִירוֹת חַיָּיו - נתן אלתרמן (זמר הפלוגות).

"טוב קצר וקולע מארוך וצולע" - (ש.ר.)

השאלה התיחסה להחלטת האום על החלוקה שהייתה משולבת בהחלטה על הקמת מדינה יהודית. כשהסתיימה ההצבעה פרצו היהודים ברחבי הארץ (ונדמה לי שגם בניו יורק) עם דגלים לרחובות. זאת בהחלט הייתה הגשמה של משאת נפש. הערבים בטפשותם התנגדו - ועד היום אין להם מדינה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Big Joe השאלה התיחסה להחלטת האום על החלוקה שהייתה משולבת בהחלטה על הקמת מדינה יהודית. כשהסתיימה ההצבעה פרצו היהודים ברחבי הארץ (ונדמה לי שגם בניו יורק) עם דגלים לרחובות. זאת בהחלט הייתה הגשמה של משאת נפש. הערבים בטפשותם התנגדו - ועד היום אין להם מדינה.

אמנם זו אכן אינידקציה טובה, כ"ט בנוב' גם מצוין עד היום בצורה רשמית במוסדותיה של ישראל ומוגדר כיום שמח.
אבל אני מחפש לדעת מהי התגובה הרשמית של המוסדות הלאומיים הפורמליים וכיצד היא באה לידי ביטוי

"בקונגרס הציוני נפלה החלטה ששללה עקרונית את הצעת החלוקה כמות שהיא, אך ייפתה את כוחה של ההנהלה הציונית להמשיך במשא-ומתן עם הממשלה הבריטית על התנאים להקמת מדינה יהודית על בסיס של חלוקת הארץ. "

אוקיי, תודה על התשובה המלומדת, כאמור חסר לי קצת מידע.
מי הגופים שהיו ראשים לקבל החלטות? המוסדות הלאומיים.
הסוכנות היהודית ייצגה את ההסתדרות הציונית בארץ ישראל והיא הוותה את ממשלת הישוב.
אסיפת הנבחרים בחרה את הועד הלאומי.

מידע כללי אני יודע שהסוכנות היהודית תמכה בחלוקה, האם נערכה איזשהי הצבעה?

לכל השיתוף עם ההחלטת תוכנית החלוקה מכיון שבאותו ערב שבו הוחלט על תכנית זו פרצה מלחמת השחרור (כן כן ממש באותו ערב נפל גם גוש עציון )

"האדם הוא הפלדה "
"האדם שבטנק ינצח"
"השריון עשה הסטוריה"
"במקום שבו יעצרו הזחלים שם יקבע הגבול"
"השריונאי רואה מבין ראשון פועל ראשון ומנצח"
" נוע נוע סוף"

ציטוט:

במקור נכתב על ידי שגב77 היחידה לכל השיתוף עם ההחלטת תוכנית החלוקה מכיון שבאותו ערב שבו הוחלט על תכנית זו פרצה מלחמת השחרור (כן כן ממש באותו ערב נפל גם גוש עציון )

ב 27-11-47 עצרת האו"מ קיבלה את ההחלטה, יום אחרי התקיפו אוטובוס יהודי בלוד ורצחו 5 יהודים, כך התחילה מלחמת השחרור.
כפר עציון נפל יום לפני הקמת המדינה, אני מכוון לתקופה שבין החלטת החלוקה והכרזת המדינה.