והלוואי, ובאמת הלוואי שהוא יצליח לחיות בכבוד בקנדה.
ואם הייתי יכול לעזור לו, הייתי עושה זאת בשמחה - ומסיבות הפוכות לגמרי משלך.
בינתיים, מומלץ בחום שתודה לאל יום יום על כך שאתה לא עובר את מה שהוא עובר ושאף אחד לא יורד לך לחיים, וזאת - במקום להתנשא ביהירות ולנסות "לתת עצות" לאדם שאף על פי שהוא צעיר בגילו, הרי שבנסיונו - הוא מכיל הרבה מאוד אנשים רבים וטובים. (מעניין למשך כמה שניות היית "שומר על פאסון" עד שהיית מתחיל להזיע - אילו היו מאיימים לך על הילדים, מראים לך תמונות שלהם בגן, מוכיחים לך מה הם מסוגלים לעשות להם - ואין לך עם מי לדבר...ולהבנתי - זו גם הסיבה שהבחור שתק תקופה ארוכה...)
ועוד הצעה אחת קטנה...
עצור שניה...לפני שאתה מסתער על המקלדת לכתוב תגובה לדבריי - בא רק תניח...רק תניח שיש סיכוי אחד קטן שאכן יש צדק בדבריו ...ובאמת מאיימים עליו ויורדים לחיו - הרי רק בשביל אותו אחוז קטן - היה כדאי לשתוק ולומר "איני יודע" - במקום לבזות.
בתקוה שאולי תתפקח ולו במעט (וזה לא אישי),
כי בתכל'ס, גם עמי יודע שמול חיות אדם שמחזיקים בתפקידי מפתח - גם אם תרצה מאוד - לא תוכל לעזור לו.
הרי כמה שלא תתאמץ את יודע שאתה בסך הכל "אזרח
קטן", תולעת נחמדה שלא יוצאת מהשורות...(הרי כך חונכה מלידה).
ושוב - כל מה שאמרתי זה לא אישי בכלל !