|
14-12-2006, 20:15
|
|
|
חבר מתאריך: 04.05.06
הודעות: 613
|
|
הביקורת פשוטה מאוד
במלחמה, גם לדברי הרמטכ"ל עצמו, השגנו רק "נצחון בנקודות". יש לא מעט אנשים שחושבים שמדינה כמו שלנו לא יכולה לנצח בנקודות. אנשים אלה הם אזרחים במדינה, מממנים ממסיהם את הפעלתה, ובמסגרת החוזה הבלתי כתוב שבין מדינה לאזרחיה - לפיו על המדינה לספק להם, בין היתר, בטחון - מותר להם להביע את עמדתם בכל הנוגע למידת עמידתה של המדינה במשימות המוטלות עליה.
עניין עקרוני זה, מוביל למסקנה הבאה: אם קיימת תחושה כללית בציבור, המגובה על ידי מה שנראה כמו תוצאות בשטח - החיילים השבויים טרם חזרו (שערוריה שבכלל נחטפו, אבל אשתדל לא לגלוש), קיים ספק ביחס למידת הפירוז האמיתית בדרום לבנון, אבל כבר עכשיו ברור שחזבאללה לא יפורק מנשקו, כפי שלא ספג פגיעה אנושה לאחר חודש של קרבות קשים, ותושבי מחציתה הצפונית של המדינה חוו מציאות אלטרנטיבית במשך כל אותה תקופה.
הביקורת מתייחסת, ראשית, לממשלת ישראל, זה נכון. אבל מותר לשער ולהניח, שגם הצבא לא חף ממנה, כיוון שחלק לא קטן מהבעיות היו אצלו, כולל, אגב, עניינים הקשורים להסדר שלאחר הפסקת האש (מה לעשות, אני מאלה שסבורים שהמדיני לא מנותק מהצבאי) - שלא לדבר על ההכנה השערורייתית לאפשרות של מלחמה כזו, שגובלת בהזנחה פושעת - שחלוץ היה שותף לה לפחות שלוש שנים כסגן וכרמטכ"ל וכאיש אגף המבצעים.
ברמטכ"ל, באקט מנהיגותי ראוי לציון ממש, הואיל להודיע שיתנהלו תחקירים בעניין והוא יכבד את תוצאותיהם. חידוש מרענן ממי שלאורך כל המלחמה מצא פגמים רק בכפופים לו - כמו גל הירש ואודי אדם (שניים שאגב לקחו אחריות מיוזמתם, בין שרצו ובין שנכפתה עליהם) - ולא בעצמו. עד כה, המעט שנודע בציבור מתחקירים אלה, שהוזמנו על ידי חלוץ ובוצעו בסמכות וברשות על ידי מי שמינה לשם כך - מצביע על ניהול כושל של המערכה בדרג המטה הכללי עליו, כזכור, מופקד אחד, חלוץ.
יש לציין שמסקנות מודלפות אלה לא הוכחשו על ידי הנוגעים בדבר, למעט דוברת צה"ל שעל מידת האמינות של הודעותיה חבל להשחית מילים. לפעמים היא ממש נותנת פייט לפראבדה.
ראה זה פלא - עד כה הרמטכ"ל לא רק שלא טרח להפנים את המסקנות, נניח שפחות מחצי שנה אחרי המלחמה הוא עדיין לא בשל לכך (למרות שאני לא מבין מה יש כאן לבשל, מה הוא סופר - אחוזונים לפנסיה?), אלא אף דחה, לפי הפרסומים שלא הוכחשו, את החלקים הנוגעים למטה הכללי ואיכשהו, מה לעשות, גם אליו. זו הביקורת כבדת המשקל שיש לי כאזרח כלפיו. התחקיר המעולה ביותר שווה כלום, אם לא פועלים לפיו.
שים לב - לא נגעתי במניות שלו (מעניין את הסבתא שלי. אם זה מה שיש לו לעשות במצב חרום כששני חיילים שלו מצטרפים לאחד נוסף וגורל שלושתם לא נודע - מה אגיד לך, הוא המסכן ולא אני); לא נגעתי במחסנים הריקים שהוא אחראי להם לא רק כרמטכ"ל (בקדנציה של שלוש שנים עם אופציה להארכה, מותר כבר להיות אחראי אחרי למעלה משנה), אלא גם כסגן רמטכ"ל שנים קודם; לא באימונים העלובים של הצבא בכלל והמילואים בפרט (כנ"ל); לא בקונצפט השגוי של צבא שלא זקוק למילואים שלו (ספר לאלכסנדרוני); לא בתפיסה האידיוטית שכח אוירי יכול לבדו להכריע מערכה כזו; ולא להערכות המדאיגות המדברות על כך שהוא סחף את הממשלה (עם ממשלה כזו, זה לא חסר הגיון) למערכה, על קביעת המטרות המופרכת והבלתי מושגת שלה, בלי שיהיה לו מושג אם הוא מוכן, אם הצבא מוכן, אם המטרות ריאליות - ומה יהיה המחיר של חוסר השגתן. אחרי שפירטתי את כל זה, אני חוזר - לזה אני לא מתייחס.
אני מתייחס רק לעובדה, שמי שהוא עצמו הסמיך, מצא אותו אחראי והוא עד כה מתנער מכך. הוא לאלבד - כך גם סגנו, כך גם ראש אגף מבצעים וכך גם מפקד היבשה או איך שקוראים לזה היום. אני אוחז בדעה שמרנית, שגם כשמותר לסלוח על טעויות (ומותר - אני טועה על ימין ועל שמאל ואלמלא סלחו לי מדי פעם, לא הייתי יושב במקומי היום), עדיין יש טעויות שלא סולחים עליהן ובכלל - ראשית יש להכיר בהן. אני יודע מה הוא עושה - לאחר שלא מצא סעד ונחמה בקצינים הבודקים שמינה בעצמו, הוא מחכה לראות אולי וינוגרד יציל אותו. אם לא - כנראה שילך. אפילו אני, שההערכה שלי כלפיו (שהתחילה ב-100%, השמחה שלי היתה כפולה כשמונה לתפקיד) נמוכה מים המלח, כמאמר השיר, לא מאמין שיעז להשאר אם וינוגרד גם ירד עליו. גילוי נאות: אני מטיל ספק בועדה הזו, כיוון שאינה ממלכתית וכיוון שהתחילה גרוע מאוד את העבודה שלה, אבל נחכה.
בכלל, אני מוכן לחכות ולראות איך יפול דבר, למרות שהייתי מאוד רוצה שיתפטר היום, כי בעיני לא יתכן שהיו טעויות וכשלונות, והרבה, ואין אחראי לעניין. אבל גם אם מחכים, זה לא אומר שעד אז צריך לשתוק לו ולהגיד אדוני, תמשיך את העבודה הנהדרת שלך עד שעוד מישהו יודיע לך שהיא על הפנים.
זו הביקורת, ואני לא חושב שהיא זולה או קנטרנית למרות שנכון הדבר, שאין לי מושג מי הם הטווסים והבזים וכו'.
ערב נעים,
אליהו
|
|