התרבות הערבית בימי הבניים הביאה לאנושות אוצרות ידע במתמטיקה ומדעים אך כיום הם מראים פרימטיביות ואלימות גוברת והייתי רוצה למצוא נקודות שוני בין התרבות הערבית אז לבין התרבות הערבית היום, דיון אקדמאי שאינו פוליטי וכמו כן אם מישהו מכיר איזה שהם מקורות מידע בנושא אודה מאוד.

בימי הביניים החשוכים לא היתה למעשה תרבות נגד לתרבות המוסלמית.
אירופה היתה שקועה כל כך עמוק בניוון ובבורות כך שברור שהאיסלאם בלט לטובה.
לדעתי יש לחפש את התשובה בעליית הקלוויניזם (פרוטסטנטיות).
המהפך שהביא הקלוויניזם הביא לקידמה ולמהפכה התעשייתית. ולראיה: גם באירופה
מדינות בעלות אוריינטציה קתולית פיגרו אחרי מדינות פרוטסטנטיות.
כנראה שהאיסלאם פשוט "דרך במקום" בעוד המערב "נתן גז".
אני מציא לחפש תשובות קצת יותר מוסמכות בספריו של ברנרד לואיס, למשל.

אם איני טועה קראתי בספרו של ברנארד לואיס "המזרח התיכון אלפיים שנות היסטוריה" שאחת הסיבות המרכזיות לעובדה שהאיסלאם בימי הביניים אכן היה מקור להישגים מרשימים בחיי הרוח והמדע היא העובדה שהיה פתוח לידע ורעיונות חיצוניים ושימש מעין "מעביר" של תרבויות מרשימות כמו לדוגמא התרבות היוונית הקלאסית באמצעות מפעל תרגומים ענק, רעיונות שזכו לפיתוח על ידי מלומדים מקומיים. עם זאת, גורם משמעותי ביותר שהביא לפער שהלך וגדל במהירות בין האסלאם למערב מבחינת הקידמה המדעית היה העובדה שהמצאת הדפוס אומצה במהירות בכל רחבי אירופה כשיטה להפצת ושימור ידע בעוד שבארצות האסלאם היה הדבר אסור ונחשב לכפירה בדת ומותר היה לכתוב ספרים רק בכתב יד ואף יצאו בנושא פסקי הלכה מחמירים. כמובן שבמערב ניתן היה להפיץ ידע בצורה מהירה וזולה באמצעות הדפוס בעוד שבארצות האסלאם, עלויות היצור והזמן שנדרש להכנת כל ספר היו גדולים מאוד ורק מעטים זכו להיות בעלי ספרים. לדבר כמובן היתה השפעה ישירה על שיעור ההשכלה בקרב האוכלוסיה והשלכות בתחום הקידמה.

חברה פתוחה מאפשרת חידושים ודו שיח מפרה. חברה סגורה היא סטגנטית. ההיסטוריה האנושית מלאה דוגמאות כאלה. אחת הדוגמאות היא התרבות הערבית שהייתה פתוחה ובשלב מסוים נסגרה. התרבות הסינית על המאה ה-16 הייתה פתוחה והגיעה להישגים, כאשר נסגרו הגבולות נפסקה הצמיחה והפריחה. גם ארה"ב התחילה כחברה דתית סגורה וכאשר יצאה מזה היא הפכה למעצמה כמעט בכל שטחי החיים. רוסיה שהיו לה אותם תנאים ראשוניים כמו לארה"ב לא הצליחה להפך למעצמה תרבותית וכלכלית משום שתמיד הייתה סגורה.

יש הטוענים ש"נעילת שערי האג'תהאד" (הפסקת ה"מאמץ" לפרש ולהבין את הקראאן), יצרה סוג
של קפאון, החל מהמאה העשירית-אחת עשרה.
יש הטוענים שהמשבר בח'ליפות העבאסית, ונפילתה לידי תקיפין מקומיים, שהתעניינו יותר בהשרדות
בשלטון מאשר במחקר מדעי ותרבותי, פגעה בקידמה.
יש הטוענים ש"כניסת הברברים" (התורכים) לתחומי ארצות האסלאם, מהמאה התשיעית ואילך,
דחקה את העיסוק בתחומי הפילוסופיה, מדע ותרבות.
יש הטוענים שהתפרקות השלטון האומיי היציב בספרד, להרבה תת-מדינות שלחמו זו בזו ובנוצרים,
גרמה לכך ש"תור הזהב" בספרד הסתיים (לא רק אצל היהודים, אלא גם אצל הערבים).
יש הטוענים שהאסלאם מעולם לא פיתח תיאוריות משל עצמו, אלא רק שאב מאחרים, וכאשר הפסיק
להתעניין במתרחש אצל אחרים, והסתגר בעצמו, היה ברור שייכנס לקפאון.
יש הטוענים שכל הסיבות גם יחד נכונות.

אגב, תקופת פריחה מחודשת לאסלאם הייתה בראשית התקופה העת'מאנית - וגם היא נעצרה
כמאה שנה אחרי כיבוש קונסטנטינופול (עם הבלחות פה ושם במהלך המאה ה17), מסיבות די
דומות למה שתואר למעלה...

המוסלמים ייבאו בלי חשבון והגנה מאירופה וכך ירו לעצמם ברגל, בזמן שאלה למדו את נפלאות הכלכלה הריכוזית.

כלכלת אנגליה התקדמה מאוד בעקבות ייבוא מוצרי תעשיה מצרפת (והעתקתם חסרת הבושה)

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

כמו שאמרתי המוסלמים ייבאו בלי שום חשבון מוצרים בסיסיים והשאירו את האיכרים שלהם מובטלים בזמן שהם מעשירים את ארצות אירופה, האירופאים השיגו לאט לאט התרות מסחר שאיפשרו להם למכור כמעט בלי מיסים, מה שהיה משתלם כביכול למוסלמים אבל גרם להם להידרדרות כלכלית בטווח הארוך.

מישהו יכול לתת לי קישור לאתר עם מידע בנוגע לאדריכלות ובנייה ערבית בימי הביניים ואפילו קצת אחרי?

שחצי מהאוכלוסיה , כלומר הנשים , לא תרם מאומה בשטח האיטלקטואלי .

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home