 |
19-12-2006, 17:20
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 26.01.05
הודעות: 13,766
|
|
|
קובעים את כללי המשחק - מאמר מביטאון חה"א על מחלקת תכנון המערכה (שייצא ביום א' הקרוב)
קובעים את כללי המשחק
נועם גוטמן | צילום: צלמי הבטאון
מקור
במחלקה לא גדולה במטה חיל–האוויר עבדו סביב השעון במלחמה האחרונה בלבנון לא פחות מכל טייסת המפעילה עשרות מטוסי קרב. במחלקת תכנון המערכה בונים את תוכניות הפעולה של החיל, מנסים לחזות מה יעשה האויב ומה עומד מאחרי איומים ואתגרים ברחבי המזרח התיכון הוגה הדעות הצבאי קרל פון–קלאוזביץ אמר כי אסטרטגיה היא שימוש בכוח צבאי שנועד להשיג את מטרות העל של המלחמה. הרמה הטקטית, לעומת זאת, קובעת בפועל את פרטי הקרב הבודד (יחידות, חימוש, זמנים וכדומה). ביניהן נמצאת הרמה המערכתית היוצרת אתהקשר שבין "מה" רוצים להשיג ל"איך" ניתן ורצוי להשיג זאת, מתוך הסתכלות מערכתית ולאעל קרבות בודדים בלבד. רמה זו עוסקת בקשר בין האסטרטגיה לטקטיקה ובחיל–האוויר הוקמה מחלקה לטיפול בנושא זה.
הם יושבים בכמה משרדים רגילים למראה במטה חיל–האוויר. ממבט ראשון, אפשר לחשוב שהם מהנדסי כלי–טיס, או עוד מתכנתים העוסקים בתוכנות מטוסים. רק סקירה של הספרייה, העמוסה לעייפה בספרי אסטרטגיה ותיאוריות של הפעלת הכוח, תספק את התשובה האמיתית, כאן שוקדים על דוקטרינות לחימה ועל תפיסות לניהול מערכות אוויריות, ניתוח הזירההעתידית ועל הבנת היעדים האסטרטגיים שמציג המטה הכללי לחיל–האוויר. נא להכיר: מחלקת תכנון המערכה. עכשיו, כאשר נדמו רעמי התותחים וכבר לא עובדים 24 שעות ביממה, הם מתפנים לדבר על ניהול המלחמה.
מארגון טרור לצבא
"ראינו שחיזבאללה הולך ובונה את כל המערכים שלו בתוך כפרים, בתוך בתים של אזרחים ובתוך מרכזי אוכלוסייה", מסביר סא"ל ר', ראש תחום דוקטרינה במחלקת תכנון המערכה. "מנגד, הוא הולך וצובר אמל"ח (אמצעי לחימה) בכמויות ובאיכויות שנותנות לו עוצמה גדולה מאוד. כאשר מחברים את שני הדברים האלו, כמו גם את מעורבותו הפוליטית בלבנון, מבינים שחיזבאללה ניסה ליצור אילוץ חזק על הפעילות הישראלית. האילוץ הזה מתבסס עלשני מרכיבים הקשורים באוכלוסיה אזרחית: המרכיב הראשון נועד להרתיע את ישראל באמצעות יכולות אש נרחבות, בעיקר באמצעות רקטות. המרכיב השני נועד לנטרל את יכולת האשהישראלית על ידי מיקום מפקדות ואמצעי לחימה בתוך ומתחת לבתים של אזרחים.
"חיזבאללה הגדיר מחדש את הטרור המודרני - טרור של ארגון לא מדינתי, הפועל מתוך מדינה אחת, אך נשען על סיוע מאסיבי בכסף, ידע ואמצעי לחימה מתקדמים ביותר ממדינות אחרות. מארגון טרור הפך למעשה חיזבאללה לצבא שחלקו בעל יכולות של מדינה ממש. כשמתחילים להבין את זה - ואני לא מתכוון רק לקושי הטקטי של איתור ופגיעה מדויקת במטרות - אלא גם לרציונאל של חיזבאללה בניסיון שלו להרתיע ולנטרל את היכולת הצבאיתהישראלית, אפשר לחזות כיצד ייראו מערכות נגד ארגון כזה: ייקח זמן רב להילחם בו והלחימה תהיה כרוכה בירי רב מנגד של הארגון באמצעות רקטות, קטיושות ואולי גם אמצעים אחרים. בנוסף, תהליך הלחימה יהיה כרוך בניסיון מתמיד לאסוף מודיעין ובניסיון להבחיןבין אזרחים לבין התשתיות והמחבלים של חיזבאללה".
נגד מי נלחמנו?
מחלקת תכנון המערכה הוקמה לפני שנתיים וכפופה ישירות למפקד חיל–האוויר. במחלקה מתקיים שילוב של עולמות תוכן שונים - מודיעין, מבצעים, חקר ביצועים, כוחות מיוחדים וחשיבה מערכתית והיא נחלקת לשני תחומים: תחום מבצעים, העוסק בעיקר בהפעלת הכוחומחובר למחלקת מבצעים בחיל–האוויר ולאגף המבצעים הצה"לי ותחום דוקטרינה, העוסק בעיקר בפיתוח תפיסות ומחובר ללהק מודיעין בחיל–האוויר, לאמ"ן (אגף מודיעין), לחטיבת תוה"ד (תורה והדרכה) ולגורמי התקשורת והתודעה. המחלקה עוסקת, בצורה לא אופיינית לחיל–האוויר, גם בהפעלת הכוח וגם בבניין הכוח.
"צריך להבין את הרעיון הבסיסי של חיזבאללה, שהוא ההכרח לשרוד את המערכה", מסביר סא"ל ר'. "הם לא רצו להפיל את כל מטוסי חיל–האוויר הישראלי, לכבוש את מדינת ישראל או להשמיד את כל הטנקים שברשות צה"ל, אלא להחזיק מעמד ולשמר את עיקר כוחם הפנימי בלבנון, לצד השאיפה לפגוע באזרחים ולהטריד את העורף הישראלי. בנוסף, הם ניסו לפגוע נקודתית במכות כואבות בכוח הצבאי הישראלי, בדימוי שלו, בחסינות שלו וביכולת ההרתעה שלו. חיזבאללה לא מחזיק מערך טילי קרקע–אוויר כמו שיש לסוריה אבל הוא כן השיג ומנסה להשיג אמצעים מתקדמים שיאפשרו לו לפגוע במטוסים או בבסיסים של חיל–האוויר. צריך לזכור שחיזבאללה אינו ארגון קטן שנאבק להשיג אמל"ח מאולתר אלא ארגון בעל אמצעים שלמדינה, שכן איראן וסוריה עומדות מאחוריו ובוודאי במקרה האיראני מספקות לו את האמל"חהכי משוכלל שברשותן, אמל"ח הניתן להשגה רק בידי מדינה. הרי איראן, מדינה של 70מיליון תושבים ותקציב של עשרות מיליארדי דולרים, נותנת לו את המיטב שבמיטב. על רקע הדברים האלו הפעילות המבצעית התנהלה מתוך הנחת עבודה שיש לו את האמצעים גם אם אנו לא יודעים זאת בוודאות".
ולא בכדי מזכיר סא"ל ר' את הזווית האיראנית. אנשי המחלקה התלבטו ביניהם כיצד האיראנים רואים את המלחמה בלבנון. המעורבות האיראנית ניכרה כבר בתחילת המלחמה. סא"ל ר' מספר על תובנה שנולדה כבדיחה: "למלחמה הזאת לא היה שם. באיזשהו שלב, התחילו לקרוא לה 'מלחמת לבנון השנייה' ואז מישהו אצלנו אמר, שזאת לא מלחמת לבנון השנייה, אלא 'מלחמת איראן הראשונה'. יש בזה הרבה מן האמת. חיזבאללה שימשו זרוע קדמית לאיראן בצורה מובהקת. ניתוחים רבים שעשינו הצביעו על כך שכבר מספר שנים איראן מחפשת 'נושאת מטוסים', שתקרב אותה לישראל".
לעומתו, ראש המחלקה אל"ם ש' לא בטוח ש'מלחמת איראן הראשונה' היא הגדרה טובה. "נכון", הוא אומר, "היה ברור יחסית מהר שיש הקשר איראני. ועם זאת, זה יכול להיות מפלט שאני נזהר מלהגיע אליו. אני לא רוצה להגיד שנלחמנו נגד איראן כמדינה, כי אז נוצרת תמונת מצב שגויה ונותנים אישור בדיעבד לחלק מהכשלונות. זו דרך להקל על עצמנו, לבוא ולומר שבעצם נלחמנו נגד מדינה חזקה ומבוססת, אותה איראן שכל העולם החופשי מפחד ממנה, אז למה אנחנו כל כך מחמירים עם עצמנו? זו שאלה שאני לא רוצה להציג"
.
"זה לא מדע מדויק"
איך בעצם נראית השגרה של המחלקה בלחימה? אחד התפקידים המשמעותיים של מחלקת תכנון המערכה היה תירגום ההוראות המטכ"ליות, שנגזרו מהוראות הדרג המדיני, להוראות אופרטיביות בשפה ה'חיל–אווירית'. בנוסף, המחלקה ניסתה לראות את הנולד, ולחזות את ההשלכות של ההוראות והפעולות שננקטו. "לא הסתכלנו רק על מחר", אומר סא"ל ר', "הסתכלנו גם על היום שאחרי המלחמה, ואפילו שנה אחרי המלחמה".
באחד הימים בתחילת המלחמה, הוטל עליהם לפענח, מהי "המדרגה הבאה" מבחינת חיזבאללה. "כאן מצאנו את עצמנו בהתלבטות מעניינת והגענו למסקנה מעניינת עוד יותר: במלחמה הזאת לא היה, לפחות מבחינתנו, אלמנט של הסלמה הדרגתית. לא היו עוד מדרגות לעלות בהן. עיצבנו כבר בתחילת המלחמה סדרת יעדים שבראשם פגיעה קשה בחיזבאללה ולא מצאנו לנכון לשנות את המהלכים שלנו לפי הסלמה של החיזבאללה. בדרך כלל, מלחמה היא דו–שיח. חיזבאללה ניסו בעצם לצמצם את הפעילות הישראלית באיומים כמו: 'אם תעשו דברמסוים, נפגע בתל–אביב'. זה הלוא דו–שיח. אבל אנחנו לא ראינו טעם לדיאלוג הזה, כי היעד מבחינתנו נותר בעינו ולכן המלצנו לא לשנות את המהלכים ולא להסלים או להפחית את התקיפות של חיל–האוויר בהתאם לאיומים של חיזבאללה".
תחום נוסף שהמחלקה שותפה לו הוא עדכון תמונת המצב עבור חיל–האוויר. במהלך המלחמה, יכלו המפקדים להיכנס לאתר הערכת המצב שהוקם על–ידי המחלקה וללמוד אלו פעולות ננקטו ביממה האחרונה, מה הם ההישגים הנקודתיים ומהי המגמה הכללית של הדברים. הכל מסודר וברור ומופיע בגרפים צבעוניים. אדום פירושו רע, ירוק פירושו טוב וצהוב - מה שבאמצע. "יש ניסיון לפשט את הדברים, להפוך אותם לברורים יותר עבור אותו מפקד טייסת שרוצה לעצור לרגע אחד ולראות את התמונה הגדולה", מסביר סא"ל ר'. אבל, אסורלהיחפז למסקנות מהירות, לא כל צבע אדום מבשר רעות, לפחות לא ברמה המערכתית. "חשוב להדגיש שאין כאן נגזרות מתמטיות, זה לא מדע מדויק. לפעמים הפגיעה ברקטות מסוג מסוים יכולה להיות נמוכה וההתקדמות בהשמדת אמל"ח תהיה איטית, אבל זה לא מעיד על המערכה כולה. צריך לבחון את המגמות שמסתמנות מהדברים, ולשקלל את החשיבות של כל מרכיב בדרך להשגת יעדי המערכה".
עוד נושא בו נדרשו לראות את הנולד היה תחום התודעה. כבר ברור שהמערכה מוכרעת לא רק בזירת הקרב, אלא גם בזירת התקשורת ודי להזכיר את התיאוריה שהציג אחד מפרשני הטלוויזיה, לפיה נסראללה כיוון את ירי מטחי הקטיושות לפי מועדי שידור מהדורות החדשות. "תחום התודעה והתקשורת זכה בשנים האחרונות לתנופה משמעותית", אומר סא"ל ר'. "אפשר לראות את החשיבות לפי דפוסי הפעולה של חיזבאללה. הארגון מנסה אמנם לפגוע פגיעה איכותית, אך הוא משקיע מאמץ מבצעי רב בצילום ותיעוד של הפגיעה, היות שהוא מבין שללא תיעוד מצולם שיזכה לחשיפה ולתהודה תקשורתית רחבה, תצטמצם מאוד השפעת הפעולה".
אל"ם ש' מציג תמונה שונה במקצת. "תודעה יכולה לסייע, להאיר במיוחד את ההישגים או להבליט במיוחד את הכשלים, אך היא לא יכולה לייצר תמונת מצב שקרית לחלוטין. תודעה לבדה אינה מרכיב בניצחון או בהפסד". ועם זאת, על חשיבותה של דעת הקהל ושל התהודה התקשורתית הם אינם חלוקים בדעותיהם. "סנכרון נכון של תודעה, תקשורת והסברה יכול היהלשרת אותנו במידה ניכרת", אומר אל"ם ש'. "לצערי, לא היה מספיק סנכרון במערכת הצבאית. בלי סנכרון, יש סכנה כי הצהרה אחת תבוא על חשבון השנייה ובשורה התחתונה, אנחנו לא מצליחים ליצור את האיזון הנכון שיציג אותנו באור הרצוי".
לחימה מנגד - כן או לא?
בתחילת המלחמה בלטה צורת לחימה של "אש מנגד", קרי צה"ל לא הכניס כוחות קרקעיים ללבנון, אלא נלחם ממרחק. ארטילריה, לוחמה ימית, ומתקפה אווירית הם המרכיבים של קונספט לחימה זה, כאשר המתקפה האווירית הייתה דומיננטית במיוחד. כאשר נכנסו כוחות הקרקע ללבנון והתחוור לכל כי חיל–האוויר לא מסוגל ואולי גם לא היה מיועד מלכתחילה לנצח לבדו את המערכה, נשאלה לא פעם השאלה האם לא הייתה הפרזה, אמונה עיוורת כמעט, בכוחו של הכוח האווירי. "אני לא חושב שתפיסת הלחימה מנגד נשברה", אומר אל"ם ש'. "לא נבחנו כל מיני חלופות, שבהן הלוחמה מנגד יכולה הייתה למצות את כוחה ולהכריע במידהמסוימת".
סא"ל ר' מרחיב על מגבלות הכוח האווירי מול חיזבאללה: "חיל–האוויר אמר עוד לפניפרוץ המלחמה, שתהיה לו יכולת טובה מול המערכים האסטרטגיים של חיזבאללה. הכוונה הייתה לטילים ארוכי הטווח והטווח הבינוני. הסיכוי לטיפול בבעיות אחרות, דוגמת הרקטות לטווח קצר ששוגרו לעבר ישראל, הוגדר בחיל–האוויר כקלוש מלכתחילה. יש דברים שחיל–האוויר לא נדרש ולא התיימר להתמודד עמם. היה ברור לנו, שהמהלך האווירי, בשילוב עם ארטילריה ועם חיל–הים, הוא רק צעד פתיחה. הכוונה הייתה למצות את היכולת האווירית, להכין את הקרקע לפעולה יבשתית, ואז להערך למערכה משולבת".
חוזה עם אותיות קטנות
לזכותו של חיל–האוויר רשומים כמה הישגים מרשימים. ביניהם פגיעה קשה במערך הטילים ארוכי הטווח והטווח הבינוני של החיזבאללה. סא"ל ר': "שיתקנו לחלוטין את מערך הטילים ארוכי הטווח וכמעט כל משגר לטווח בינוני ששיגר לעבר ישראל הותקף והושמד, בחלון הזדמנויות קצר מאוד. זו הצלחה חסרת תקדים. לצורך ההשוואה אפשר לספר, שהאמריקאים לא הצליחו להשמיד אף לא משגר אחד בפעולת 'ציד' במהלך מלחמת המפרץ השנייה, בעוד שחיל–האוויר השמיד עשרות רבות של משגרים בפעולות מסוג זה".
אל"ם ש' מסתכל גם על חצי הכוס הריקה. "באמת מדובר בכמות אדירה של הצלחות, ביניהן כאלו שלא העלינו על הדעת שנגיע אליהן ובכל זאת, אני חושב שלא עמדנו, כחלק מצבא ההגנה לישראל, ברף הציפיות שהוצב לנו. צה"ל כולו משלם על כך את המחיר עכשיו ובצדק. אי אפשר לחתום עם האזרחים על חוזה עם אותיות קטנות. יש אלטרנטיבות.
אפשר לבחון מחדש את אופן הפעלת הכוח. אנחנו לא יכולים לבקש הפרדה מלאכותית שכזאת, לומר שאנחנו כחיל–האוויר עשינו את שלנו. אף על פי שזה נכון, עשינו את שלנו. הצבא כולו עומד עכשיו למבחן על הנעשה ואנחנו חלק מצה"ל".
וביום שאחרי?
בימים אלו עסוקים במחלקת תכנון המערכה בניתוחים שונים של המציאות בה מצא עצמו חיל–האוויר. נציגי המחלקה משתתפים בשורה של תחקירים, גם בתוך חיל–האוויר וגם במטה הכללי. בוחנים את תפיסות ההפעלה ותפיסות הפיקוד ששימשו אותנו במלחמה. מה צריך לשנות, מה להחליף ואיפה דווקא עשינו עבודה לא רעה. על השאלה האם הכל יכול לחזור עלעצמו, אין להם תשובה בטוחה.
"הרוחות עוד לא נרגעו בלבנון כדי שנוכל להצביע על מה שיקרה עוד כמה חודשים", אומר סא"ל ר'. "תרחישים לא חסרים", מוסיף אל"ם א'. "העניין הוא שזה יכול לקרות בכל מקום. בעזה, יהודה ושומרון, בסוריה, בלבנון שוב ואולי באיראן. אנחנו לא יכולים לדעת ב–100 אחוזים. יכול להיות גם שהתלקחות זירה אחת תגרור במהרה גורם אחר להצטרף למערכה. זו לא תחרות נבואות, אנחנו מנסים לאתר את הסבירות להתרחשות מסוימת כדי לתעדף אימונים והיערכויות, אבל אף פעם לא נדע באמת".
מה באשר להרתעה הישראלית? "האם ההרתעה אשר יצרה המלחמה הזאת שיפרה את מצבנו?
קשה לדעת. הרתעה זה מונח חמקמק", מסביר אל"ם ש'. "זה תלוי יותר באויב מאשר בנו, ההשפעהשלנו חלקית. בכל אופן, את ההשלכות האמיתיות של המלחמה שעברנו על המערכות הבאות נוכלכנראה לדעת רק בעוד מספר שנים".
ולשאלת מליון הדולר. האם ניצחנו במלחמה?
כצפוי, אנשי המחלקה לא מוכנים לחתום עלתשובה מוחלטת. "לא היה כאן ניצחון מובהק", אומר סא"ל ר'. "זו שאלה מורכבת, ישמ אזנים של ניצחונות והפסדים במלחמה שקשה למדוד אותם", מוסיף אל"ם ש'. ואולי העובדה שהתרגלנו לתשובות חותכות, כן או לא, מקשה עלינו לשמוע את ההסברים?
"זו שאלה שאין לה תשובה חד–משמעית, אבל בהחלט אסור להתעלם מהאלמנטים של ההפסד", מסביר אל"ם ש'. "היו הרבה דברים שלא עבדו כמו שצריך, כך שגם על ההישגים האסטרטגיים - ויש רבים כאלה - מאפילה תחושה שמשהו כאן היה לא נכון. כמו בהגדה של פסח, אפשר לומר, אילו היינומוגבלים ביכולת האווירית, אבל הפעולה הקרקעית הייתה מוצלחת - דיינו. ואילו לא ידענולעצור את הקטיושות, אבל המדינה הייתה דואגת לתושבי הצפון - דיינו.
וכך זה נמשך. בסופו של דבר, גם אם זה ניצחון, הוא לא מריח כמו הניצחונות שאנחנו מורגלים בהם. ההצלחות של חיל–האוויר לכשעצמן היו מרשימות מאוד, אבל יעבור זמן רב לפני שנדע בוודאות אם אפשר לתרגם הישגים אלו, כחלק מהמערכה הצבאית, לניצחון".
_____________________________________
ציטוט:
|
"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.
|
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
