"לישראל ישנן 'יכולות רבי-משמעות' בעימות צבאי מול סוריה", כך אמר הערב מפקד זרוע היבשה בצה"ל, אלוף בני גנץ בהרצאה באוניברסיטת חיפה.
בכנס במרכז לחקר הביטחון הלאומי באוניברסיטת חיפה לזכרו של ניר רגב, סטודנט באוניברסיטה שנרצח בפיגוע החבלני במסעדת "מקסים" בחיפה, אמר האלוף גנץ כי הישגי חיל האוויר וחילות היבשה הם חסרי תקדים, וכך היה גם במלחמת לבנון השנייה. "כאשר יש לאתר משגר קטיושה קבור באדמה ורק חלקו העליון בולט מעל הקרקע אך מוסתר בשיחים, למרכיב היבשתי ישנה חשיבות רבה מאד. לשם השגת היעד יש גם צורך לחזק את המרכיב המודיעיני", אמר.
גנץ ציין כי מלחמת לבנון השנייה היתה אחת המלחמות המורכבות שצה"ל התמודד בה. "היו במלחמה זו הישגים אסטרטגיים חשובים, אך גם הרבה כשלים וקשיים. היתה כשירות מספקת של החיילים, אך המיומנות היתה חסרה", הוא ציין. "ברמת ההישגים הטקטיים, כאשר היה מפגש פיסי, זה נגמר כשידי חיילי צה"ל היתה על העליונה", הוסיף. לדבריו, צה"ל איתר את הכשלים ואת הקשיים שנתגלו במלחמה האחרונה והם מטופלים כיום.
מפקד זרוע היבשה הודה כי היו קשיים רבים באופן הפעלת הכוח, וכי צה"ל היה צריך להיכנס ללחימה מוקדם יותר ובצורה יותר מאוזנת. הוא ציין כי אחד הכשלים היה אי-הורדת היקף ירי הרקטות לעבר העורף האזרחי.
האלוף גנץ הבהיר כי שנת 2007 הוכרזה בצה"ל לשנת המוכנות והכשירות. משמעות הדבר שהצבא יגביר בשנה הבאה את כמות ורמת אמוני החיילים, ישלים את מלאי הציוד החסרים וישדרג אותם. "בראייה רב-שנתית, אנו צריכים שיהיה לנו לא רק יתרון יחסי על אויבינו, אלא גם יתרון מוחלט", הדגיש.
בהתייחסו ליכולותיו של צה"ל מול האיומים הצבאיים, אמר האלוף גנץ כי לצבא ישנם חיילים ומפקדים טובים, יש לו יתרון טכנולוגי מאד משמעותי על אויביו, וכן קיימת ההכרה שאין לנו מדינה אחרת - הכרה שמהווה, לדבריו, מרכיב חשוב בחוסן הישראלי.
גנץ דיבר גם על תפקידה של התקשורת המלחמה והודה כי צה"ל טעה בכך שלא צרף עיתונאים לכוחות בשטח. "התוצאה היתה שהתקשורת לא הראתה את ההישגים בזירות הקרב את פינוי הפצועים וההרוגים במעברי הגבול שמטבע הדברים מתבצע בצורה לא מסודרת ואת נפילות הטילים בעורף".
לדבריו, מול איום הטרור על צה"ל להגיע פיסית אל מייצרי הטרור ולפעול נגדם בשטח. לשם כך דרוש מודיעין טוב. "על מנת להתמודד מול הטרור, אנו זקוקים ליכולות היבשתיות, והמלחמה האחרונה בלבנון הוכיחה זאת. כמו כן, צה"ל צריך לפתח תפיסות לחימה נגד הטרור ונגד לחימה קונבנציונאלית, ולפתח את המיומנויות שלו", ציין.

המקור: http://media.haifa.ac.il/index.php?...d=1392&Itemid=2

בזמן האחרון צמרת צה"ל משתדלת לשכנע את עצמה ואת הציבור (כנראה בעזרת מקצועני יחסי ציבור) שהמלחמה האחרונה היתה נצחון עתיר הישגים.
אחרת קשה להסביר איך כל כך הרבה פעמים אנו שומעים את הסיסמא "בכל מגע בין חיילי צה"ל לאויב ידו של צה"ל היתה על העליונה" (אני אישית הייתי עד לסיטואציה הפוכה לחלוטין, וזהו מקרה אחד שמספיק על מנת להפריך את השקר של גנץ ושות').

מעבר לכך גנץ ממשיך באי לקיחת אחריות אופיינית- הוא לא אחראי על "בנין הכח"?
האם "בנין הכח" לא כולל את ציודו של הכח? האם תו"ל הנחילים שקרס לא אושר על ידו?
גנץ בעצם אומר שהבעיה שלנו היא בכך שהכוחות לא היו "מיומנים", ולא שהיו בעיות ציוד, תו"ל וכו'- בכך הוא ממשיך ראיון קודם בו הוא אמר (בעילום שם לכאורה) שהיה אוכל ללוחמים והם פשוט לא לקחו איתם.

ובסופו של יום מבחינתו זה שלא הופסק\צומצם ירי הקטיושות קצר הטווח, ושליש מדינה ישבה במקלטים וממ"דים- זהו כשל, לא כשלון.
בעיני בני גנץ עצמו הוא כשלון מערכתי.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ojin "גנץ ציין כי מלחמת לבנון השנייה היתה אחת המלחמות המורכבות שצה"ל התמודד בה. "היו במלחמה זו הישגים אסטרטגיים חשובים..."

ועל כך יש לומר ...name one.

! This is Sparta

דן חלוץ הוא כמובן האשם הראשי, אבל לחלוץ לפחות עומדת ההגנה של אי הכרת המערכת של שדה
הקרב היבשתי. בני גנץ היה אמון על בניית הכוח לעימות עם איום הנ"ט ושמורות הטבע של חזבאללה,
והכשלון שם הוא טוטאלי.
עצוב מאוד שצריך להכריז על שנה כ"שנת המוכנות והכשירות", שכן כל שנה אמורה להיות שנה של
מוכנות וכשירות.
כאן, אגב, מגיע ח"ח גדול לחיל האוויר, שבניגוד למערכת היבשתית, כן היה ערוך למלחמה הזו,
ולפחות לגביו איש לא יצטרך לדבר על "שנת המוכנות והכשירות" שכן שם כל שנה היא שנת מוכנות
וכשירות.
עוד דבר שחיל האוויר מחזיק אצלו, ואני אישית בשעתו כתבתי כאן שאני מקווה שמינוי חלוץ ינחיל אותו
לצה"ל כולו, זה תרבות התחקירים. למרבה הצער, נראה שחלוץ הושפע יותר מאשר השפיע, בכל
הנוגע לנושא זה (מבלי להכנס לפאשלות שבוודאי יש לו חלק בהן, בכל הנוגע לשנותיו כסגן רמטכ"ל
וכרמטכ"ל) - ונושא התחקירים והפקת הלקחים, בצבא הירוק, רחוק מאוד מזה של חיל האוויר.

המלחמה הזו הייתה כשלון חוצה זרועות וגופים, והניסיון לחפש הישגים מתחת לאדמה, רק יבלום
כל ניסיון אמיתי לשיפור. עדיף לומר "נכשלנו, בואו נתקן", מאשר להתבשם בהישגים שלא היו.