הקדמה: אני מעלה כאן מספר שאלות הלכתיות כבדות משקל בשמו של חבר שאין לו גישה לאינטרנט,
אנא עזרו לו וענו תשובות ענייניות שכן השאלות שאני שואל בשמו, יתכן וייראו כבאות לעורר דיון
אך למעשה הן נשאלות מתוך מצוקה אמיתי בה נמצא החבר ומתוך רצון כנה ואמיתי שלו, לפעול על פי ההלכה והאמת,
באותה נשימה אבקש להתנצל ובמידה ופיניתי עם שאלות אלו לפורום הלא נכון, אנא הפנו אותי לפורום הרלוונטי,

להלן השאלות של החבר:
1. לפי מה שלמדנו על כל יהודי שומר מצוות לדון את ענייניו ולדרוש צדק במידה ונעשה לו עוול על ידי הזמנת הצד שכנגד לדין תורה, בימינו מדובר בבית הדין הרבני.
כיום, כאשר להחלטות או פסיקות של בית הדין הרבני אין בפועל תוקף (לרוב אין להם "שיניים" לאכוף אותן), מהי ההלכה למעשה כאשר הערכאות המשפטיות של מדינת ישראל הולכות בפועל על פי חוקי הגויים?,
2. בעבר כאשר תבעו יהודי לדין תורה והוא היה מצפצף על ההזמנה, לאחר מספר התרעות היו נוקטים בצעדים חמורים על פי ההלכה כגון חרם וכו', האם ניתן לנהוג כך כיום (על ידי פסק הלכתי), האם ההלכות והדינים הקשורים לבית דין ולדין תורה תקפים גם כיום (מבחינה הלכתית ולא מבחינת החוק)?,
3. אם תאמרו שאינם תקפים כיום: כיצד ייתכן, האם תורת משה שניתנה בהר סיני איבדה את תוקפה המעשי גם בציבור הדתי במדינת ישראל?
4. אם להחלטות של בית הדין הרבני יש תוקף הלכתי שמחייב כל יהודי שומר תורה ומצוות, מדוע הציבור החרדי לא נשמע לו כלל והולך לפי בתי הדין העצמאיים שלהם?
5. לאיזה בית דין אם כן צריך ללכת יהודי דתי שומר מצוות בתום ויושר לבבו?
6. צווינו מתורת משה שבכל דור ודור עלינו לעשות לפי אשר יפסקו לנו גדולי הדור ("ככל אשר יורך.." וכו') מה יעשה יהודי ירא שמיים שאביו או אימו מורים לו לעשות ההפך מדין תורה או מהלכה מפורשת בשולחן ערוך ?, מה יעשה אותו יהודי אם בעיה זהה צצה עם אחד מאלה שנחשבים לגדולי דורו? - היתכן שחובה לסרב לאבא ואמא במידה והם מצווים ההפך משולחן ערוך ואילו לרב במידה ומורה כך אסור לסרב אף על פי שגם הוא סותר במפורש משולחן ערוך ?.


בקשה אחרונה : כל אחת ואחת מהתשובות לשאלות לעיל יש השלכות מעשית לחיים הפרטיים של החבר שלי ששואל ולא מדובר רק בדיון תיאורטי, הוא מבקש במחילה מאלו הבוחרים לענות,
כשהם משיבים או טוענים לכאן או לכאן, אנא לפרט מהיכן הם לומדים זאת, מראי מקום מדויק וכו' כדי שהחבר יוכל גם לפתוח בספרים ולראות בעצמו.


בתודה מראש

תמיד חיפשת את הדלת האחורית...

קטונתי מלפסוק אבל בנושא הזה הדין די ברור:
רש"י מפרש את הפסוק "איש אביו ואמו תיראו ואת שבתותי תשמורו אני ה' אלוקיכם" (ויקרא י"ט,ג'):
"סמך שמירת שבת למורא אב לומר אע"פ שהזהרתיך על מורא אב, אם יאמר לך חלל את השבת
אל תשמע לו וכן בשאר כל המצוות. אתה ואביך חייבים בכבודי, לפיכך לא תשמע לו לבטל את דברי".
ואידך זיל גמור.

אנסה לחזור בקצרה:
1. הפניה לעיון במאמר של הרב זלמן קורן שליט"א שהתפרסם בספר "ממלכת כהנים וגוי קדוש" בו מדובר בנושא חוקי התורה והמדינה ושם מובאים מקורות רבים המדגישים את תוקף חוקי מדינת ישראל מבחינת הלכה והאיסור על נטילת החוק לידיים.
אני לא סבור שחוקי המדינה הולכים ע"פ חוקת הגויים ואם תוכל להביא חוק ספציפי שעונה להגדרתך יהיה אפשר להתייחס לעניינו.

2. לא כל כך הבנתי אבל בשולחן ערוך חלק יורה דעה סימן רכ"ט סעיף ח' שהמקבל עליו חרם צריך התרה בבית דין של שלושה אנשים המבינים בהלכות התרה.

3. תוקפה של ההלכה ושל תורת משה לא אבדה בציבור. כל אדם שברצונו לנהוג ע"פ ההלכה יכול לנהוג כך במדינת ישראל, יחד עם זאת יש עליו החובה להתנהג כפי שמחייב אותו החוק של המדינה, כפי שחויב בכל מקום אחר וגם במצרים- ()

4\5 . אני לא יודע לאיזה בתי דין הולכים החרדים אך לכל בתי הדין הדתיים יש סמכות.
מתוך הספר "בתי הדין וסדריהם אחרי חתימת התלמוד":

ציטוט:

" גדולי ישראל שבכל דור הקפידו בעיקר על ההליכה לערכאות של גויים, שלא יהיו אויבינו פלילים. אולם בזמן שבעלי הדין מצייתים לדין תורה, ומגישים משפטם לפני אנשים מישראל, לא דרשו מהם שדינם יתברר דווקא לפני בית דין מסודר באופן זה ולא באופן אחר. לקהילות ניתן חופש רב, שיסדרו להם בירור משפטיהן כחפצן וכרצונן, בהתאם לדין תורה ולמנהגים המקובלים. ואמנם היו דיני ממונות נדונים על ידי אורגנים משפטיים שונים - אף כי לא מכולם היתה דעת החכמים נוחה במידה אחת - הכל לפי הזמן והמקום ולפי תנאי העניין הנדון. אורגנים אלה הם : 1) בי"ד של שלושה מורכב משלושה דיינים קבועים ומומחים 2) דיין אחד קבוע המצרף אליו בכל דין שניים מזקני המקום 3) זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד והרב שבעיר הוא השליש 4) שלטון הקהל (חבר הפרנסים). יש שאורגנים אחדים היו קיימים זה על יד זה בעיר אחת. היו, למשל, קהילות שהיה בהן בי"ד קבוע של שלושה דיינים לדיני ממונות, אולם דיני קנסות, עונשין, וגם חלק ידוע מדיני ממונות, כגון ענייני הסגת גבול, חזקת הבתים וכיוצא בזה, היו נדונים ע"י פרנסי הקהל ".

על שאלה מס' 6 כבר ענו.


(מיותר לציין שהדברים שכתבתי הם פחות או יותר לפי נק' מבטי ולכל דבר תוכל לשמוע פרשנויות שונות)

הירוק בכל זאת עולה