לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ●●● ברוכים הבאים אל פורום צבא וביטחון ●●● לפני הכתיבה בפורום חובה לקרוא את דבר המנהל ●●● עקבו אחרינו! ●●● חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חיילים, צבא וביטחון > צבא ובטחון
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #8  
ישן 31-12-2006, 13:16
  roeis01 roeis01 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 25.01.06
הודעות: 1,492
רמ"ד קליעה-הרבה שנים-"אבי הצלפות המתקדמת"
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי העיתונאי שמתחילה ב "מתקן אדם, בית הספר למלחמה בטרור של צה"ל"

מלוחם,שמכיר את סיפורו של מייקי (לא הקשבתי לכל הסיפור):

האיש היה רמ"ד קליה ונתקע בתפקיד-ואז הוא "צפה קדימה" את הצורך,והכין את כל העניין של צלפות
בצה"ל,אח"כ הכין לאינתפאדה 2 , ומאז קיבל קידום(בהקפצה??).

לגבי הסרטון- מה שחשוב לדעתי זה לא ה"קופים" שגולשים מהקיר-זה היה כבר בכתבה של "בלייזר"...

....אלא יותר "סיירת מטכ"ל"(מה שרואים אימון הבד -עם הלייזר)שתוקפת מתקן גרעיני(טכנאים עם חביות)
זה היה המסר העיקרי של החשיפה שרצו להעביר,לדעתי (לאוייבים,כמובן).

"סלבריטי" נוסף- רס"ן (?) ט'- האיש שהביא את כל נושא הפריצה המהירה והשקטה לצה"ל-
נחשף בכתבה של מעריב כחודש אחרי המלחמה (אם אני לא טועה)...
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #10  
ישן 31-12-2006, 14:25
  emile-a emile-a אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.05.06
הודעות: 5,404
בתגובה להודעה מספר 9 שנכתבה על ידי u-367 שמתחילה ב "הוא סוגר 3 שנים בתפקיד .. התחיל אותו כרס"ן למיטב זכרוני 2002-2003"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי u-367
אחלה בחור , מדבר המון , מצחיק - היה גומר עלינו עם חיקויים של הסדרה "סיינפלד" ,אם כי עם לא מעט סיפורים על עצמו , ושמועות על התהוללות עם חיילות מאדם ,הייתה שמועה נוספת בבי"ס ,שהוא נותן למען חיילים בודדים מחייו הפרטים .
הייתה לו על דלת המשרד איזה אימרה מאחד הסרטים ההוליוודים .. נראה לי מהסרט הצלף של טום ברנגר { הסמל מהסרט "פלאטון" } , ירייה אחת - פגיעה אחת או משהו בסגנון

נראה לי דווקא שמדובר בדמותו של רוברט דה-נירו בסרט צייד הצבאים...
one shot... הוא חסיד גדול (וגם מכריח את האחרים..) לירות רק יריה אחת כשהם צדים צבאים וחוזר על המשפט הזה כל הסרט..
זה רק הימור כמובן- כי אין לנו את הציטוט המדויק...בכל אופן זה נושא אחר מהדיון..
_____________________________________
!Ya Gotta Believe

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #12  
ישן 31-12-2006, 23:53
  eladg eladg אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.04.06
הודעות: 440
אפשר למצוא את הציטוט
בתגובה להודעה מספר 11 שנכתבה על ידי RP. שמתחילה ב "One Shot. One Kill. No Exceptions."

על כל חולצת סיום קורס (במחיר מופקע) צלפי חי"ר מאז ומעולם, כמו עוד אמרות שפר "אתה יכול לרוץ, אבל אז תמות עייף" וכו'.
האמרה ONE SHOT ONE KILL אמנם מופיעה המון בסרטים/ספרים/משחקי מחשב, אבל המקור שלה הוא אי שם בויאטנם (כך מספרת האגדה, או מספר מדריכי צלפים אמריקאים שאני מכיר) - אגדת צלפים בפני עצמה - סמל (כל הצלפים הטובים היו סמלים) קרלוס הת'קוק.

אם ניגע לרגע בנקודה שמפריעה לי מאוד - יכולות הצלפים היום בצה"ל, הרי שאני לא חושב שיש היום הרבה צלפים שמשרתים בסדיר שמסוגלים לפגוע עם M24 או 7.62 אחר למרחק 1200-1300 מטר (שזה יותר מהטווח האפקטיבי של הליאופולד X10 המצויה).
דרך אגב, יריה כזו חיסלה מחבל בעיראק.

בקשר ל707 לא חשפו שום דבר שאי אפשר לראות בחדשות או בסרט הוליוודי ממוצע עם יועץ
EX-SWAT.
רק שלא יבואו עכשיו שוב ויפתחו את הדיון למה המדריכים (מש"קים וקצינים) כולם ילדות בכייניות
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #15  
ישן 31-12-2006, 13:47
  eladg eladg אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.04.06
הודעות: 440
אמת צרופה
בתגובה להודעה מספר 14 שנכתבה על ידי ilanb שמתחילה ב "למייקי [b]זכויות רבות[/b]..."

קליעה זה קליעה וצליפה סיפור אחר לחלוטין.
אולי בימ"מ יש צלפים ברמה סבירה (במובן המסורתי של צלף) אבל בצבא המצב לא טוב.
שניים מהצלפים הידועים ומוכרים בעולם, ואסילי זייצב ואלווין יורק, היו ציידים מגיל צעיר (כמובן שבסביבות קצת שונות) והירי היה חלק מהם.
אך זה הענין, שלא רק הירי עושה צלף טוב, אלא בעיקר השליטה העצמית, קור הרוח והסבלנות, ואין מה לעשות - אני מאמין שלמרות כל האימונים יש אנשים שנולדו עם זה ויש כאלה שלא.
בארץ ילדים לא חשופים לירי, בטח שלא לציד(וטוב שכך, עם התמעטות חיי הבר בארצנו), ולכן ההכשרה צריכה להתבצע במסגרת הצבאית.
ההכשרה בצבא חובבנית במקרה הטוב, ולמרות שיש מי שטוען שהיא מספיקה לצרכים, הרי שאם יש לך צוותי צלפים-סיירים אמיתיים, השמיים הם הגבול (ולפני שמספר חברים ששירתו בXXX או בXXX קופצים עלי, הצבא יכול להפיק הרבה הרבה יותר).
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #19  
ישן 31-12-2006, 14:13
  roeis01 roeis01 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 25.01.06
הודעות: 1,492
לא הבנתי את ההבדל בהגדרות - קליעה/צליפה??
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי העיתונאי שמתחילה ב "מתקן אדם, בית הספר למלחמה בטרור של צה"ל"

הנה כתבה על מר הרטמן(איש-לב),באדיבות יוסיפון(מהפורום הישן,כנראה):



וינגייט של המאה ה-21: רס"ן מייקי הרטמן, רמ"ד הקליעה של צה"ל, האיש שנולד עם אקדח ביד, ושינה את כל תורת הירי בצבא. "אישה ואקדח זה אותו דבר", הוא מגלה בעז גאון, אראל סג"ל

רס"ן מייקי הרטמן, "רמ"ד הקליעה של צה"ל" (השמאלני ממהר לציין כי "קליעה" הוא מונח מכובס וסקנדינבי הבא לתאר ירי מדויק לעבר נקודת החן שמעל העין של מי שניצב מהצד השני של הכוונת הצה"לית; הימני מושך כתף על הטרחנות של הניג'ס), יושב מולנו כשעל ברכיו מפלצת כסופה העונה לשם מגנום 44. מייקי הרטמן יושב בפישוק. למרות זאת, האקדח לא נופל על הרצפה. ידית אחיזה מונחת על ברך אחת, וקצה הקנה על הברך השנייה. דמיינו בעצמכם איפה ממוקם ההדק.
זה לא אקדח, זה הנכד של תותחי נברון. הרטמן, החמוש בקנה של שמונה אינץ', מוחה על ההשוואה המתבקשת לכלי של הארי המזוהם. "לשלו יש רק שישה אינץ'". ליד מייקי הרטמן, הארי המזוהם הוא עמנואל הלפרין.
אקדח כמו של הרטמן מחייב כמובן נימוס אלמנטרי בניסוח השאלות. אלא שנימוס מעולם לא חייב את אחד מאיתנו, הרואה בו זבוב טורדני המתיש את האנושות מאז שארכימדס התעכב להתעטף במגבת כדי לכסות את מבושיו לפני שצרח "אאוריקה!!".
אז הבהמה שבינינו שאלה את מה שנציגת דובר צה"ל מוצפת הסומק רצתה (אנחנו מהמרים) לשאול, אבל התביישה - האם צדק זיגמונד פ., אותו טוחן שניצלים אנאלי, אשר טען כי יש קשר בין אורך הקנה ואורך הכלי? ומה זה אומר על מייקי הרטמן?
הרס"ן ענה במהירות (כפי שתגלו מיד, הוא השולף הכי מהיר בצה"ל - ולא רק בירי). "כן", אמר לסג"ל. "אני יודע מה פרויד היה אומר עלי. אבל תשאל את אחותך. היא תגיד לך שבמקרה שלי, הוא טעה".
אם תשאלו אנשים כמו מפקד בסיס האימונים של פיקוד מרכז, ארז כץ, או מפקד בא"ח צנחנים, אהרון חליבה, תשמעו כמונו שמייקי הרטמן בן ה-34 הוא "פנומן", "תופעה", "האיש ששינה את הירי בצה"ל", מישהו שמסוגל לכתוב "מייקי" על גופה של מטרת הדמות או לחלופין לסמן לה חיוך ארוך מאוזן לאוזן.
סא"ל חליבה אולי נסחף קמעה ומציע לכנות את הרטמן "אורד וינגייט של המאה ה-21". דהיינו, אנגלו סקסי חדור ציונות שהשאיר את חייו הנוחים מאחור כדי "לאכול חרא" (ניסוח של הרטמן) בתור חייל בודד, והכל כדי ללמד את היהודים כיצד להראות לאויביהם מאיפה משתין הדג (שלב א') ואיך (שלב ב') להוריד לו את הבולבול בירייה.
שלא לדבר על העובדה שהרטמן "נשוי לצבא", והפך את הטיפול בחיילים בודדים - תחום שלחלוטין לא קשור לתפקידו - למפעל חיים פרטי. אל"מ כץ מספר כי הרטמן כמעט הוריד לו את הראש פעם , כאשר גילה כי בבסיס האימונים מתאמן חייל שאין לו איפה לישון. למזלו של כץ, הרטמן לא שלף את המגנום 44.
הוא נולד בממפיס, טנסי, והחליט לעלות לישראל כדי להיות יהורם גאון ב"מבצע אנטבה". הוא רצה גולני, אבל גויס לגבעתי. באחד מאימוני הרי הראשונים שלו, קרה דבר משונה: הרטמן דפק מקבץ אולימפי. המ"כ סיפר למ"פ, שסיפר למג"ד, שסיפר לכמה אלופים, שהפכו את הרטמן למי שמלמד את חיילי צה"ל להירגע, ולהתייחס להדק כמו לחתלתול של בחורה (באנגלית זה עובד יותר טוב).
עד שמייקי התחיל לעבוד בשטח, לוחמי חי"ר ירו כמו זקנה עיוורת עם פרקינסון. אחריו, כל אפסנאי ג'ון ווין. אולי זה לא מפתיע שדווקא במדינה שמתנהלת מכוח אלתור ופרטאץ', מדינה נטולת ספר הוראות הפעלה, בא נייס ג'ואיש בוי, בן למשפחה מיליונרית מבוורלי הילס, שלא החזיק קודם לכן רובה בחיים שלו, וכתב לצבא שאומרים עליו שהוא הטוב בעולם, את ספר ההפעלה כיצד לירות.
הוא עמוס קסם אישי, ונראה כמו הכלאה בין ג'רי סיינפלד ליום טוב סמיה. הפלאפון שלו עמוס בהודעות טקסט נשיות שהיו מעלות סומק נעורים שובבני אפילו על לחייו של הרב כדורי. הוא כריזמטי, מצחיק, נטול ציניות כמ ו שרק אמריקני יכול להיות, מין מופע סטנדאפ קומדי עם פלאפל. יחד עם זאת, למען היושר המקצועי, ראוי לציין שהבחור באגו טריפ מטורף. אם להשאיל דימוי משומש של אחד מאיתנו, מייקי הרטמן הוא מסוג האנשים שברגע האורגזמה צועק את השם של עצמו.
המשרד שלו שוכן בבסיס האימונים "מתקן אדם". על דלת הכניסה תלוי שלט: shot - One kill One
אילו החיים שלו היו מתגלגלים קצת אחרת, מי יודע, אולי היה היום הרטמן חזן בבית כנסת בבוורלי הילס, או רוצח שכיר של המאפיה בלוס אנג'לס. באחד הביקורים בארצות הברית הציע לו מישהו 30 אלף דולר, בשביל לבצע .""Hit הרטמן סירב. זאת אומרת, ככל הידוע לנו. שכן הוא מצהיר כי מדי חודש הוא מוציא 2,000 שקל ממשכורתו על החיילים שלו - ברכישת סיבובי פיצות, למשל (בדקנו עם החיילים - הם מגבים את גרסת הרטמן). האם השתמש הרטמן בכספי המאפיה בלוס אנג'לס כדי לממן צ'ופרים לחיילי מתקן אדם? הנה סיפור מצוין בשביל חנן עזרן!
כאמור, הרטמן הוא "רמ"ד הקליעה של צה"ל". אחד הסיפורים עליו הולך כך: הרטמן וחבר טיילו יחד בבסיס צבאי והוטרדו על ידי זבוב. "איזה זבוב מעצבן", אמר החבר, והציע שהרטמן יירה בו. הרטמן שלף אקדח, שחרר ירייה, והזבוב המשיך לעוף.
"אני לא מאמין", אמר החבר. "פספסת!".
"לא פספסתי", אמר הרטמן. "הורדתי לזבוב את הביצים".
סיפורים כאלה, ואחרים, מעוררים באחד מאיתנו רגש הערכה ודמעה על השפיץ של העין. אצל השני, סיפורים אלה מעוררים תהיות נוגות על הפער בין הלבביות הכובשת של הרטמן - שנשמע לפעמים יותר כמו מדריך סדנת I Amמאשר מי שמשרדו נראה כמו מיני נשקייה - לבין התוצאות ההרסניות של הפרקטיקה אותה מנחיל הרטמן לחניכיו. זאת, בעיקר בעידן אסטרטגיית "צריבת תודעת ההפסד" של שלישיית מש"י (מופז, שרון, יעלון) שבה כל ילד פלשתיני בן עשר עם סכין חמאה מפלסטיק נחשב ל"מבוקש" (הערת סג"ל: עמיתי המלומד קצת נסחף, שלא לומר התערבבה עליו דעתו. אם זיכרונו אינו בוגד בו הרי שמבוקשים בני עשר הם דווקא ילדים יהודים שחוזרים מהכותל בקו 2). אם הרטמן הוא כזה מלאך, אמר גאון לסג"ל בדרך הביתה, הוא היה לומד להיות גננת, ולא הד"ר רות של צלפי הירי.
כאמור, השני מורט שיערות לנוכח מחשבות נוגות אלו. מה אתה מצפה שהרטמן יעשה, שאל את הקולגה היריבה פוליטית. שילמד את החניכים שלו להחטיא?!
אבל מעבר לחילוקי הדעו ת הפוליטיים, שנינו מסכימים כי סיפור חייו של הרטמן יכול לפרנס, בקלות, ספיישל ראש השנה של "ריקי לייק". העלייה לארץ והגיוס לצה"ל עלו להרטמן בניתוק הקשר עם משפחתו. עם אמא שלו - מתווכת דירות מצליחה בבוורלי הילס - הוא כמעט לא דיבר עשר שנים. עם אבא שלו הוא לא מדבר עד היום. "הוא אבא חרא", מסביר הרטמן. הר' של ה"חרא" מתגלגלת, כמו אצל אמריקנים. זה מגביר את האפקט המחורבן.
הראיון עם הרטמן נערך על מזוודות. ביום השני השבוע הוא היה אמור לעלות על מטוס, לפדות את כרטיס הטיסה ששלחה אמא (מחלקה ראשונה הלוך חזור, 3,500 דולר), ולנסוע לביקור ממושך באמריקה, לראשונה מזה 16 שנה. 150 ימי חופשה צבר הרטמן ורק עכשיו החליט לממשם. הרטמן ליטף את התותח הכסוף שלו, הדליק עוד ווינסטון ואמר שהוא לא מתרגש. החלפנו מבטים, והסכמנו כי הרטמן - שלא כהרגלו - איננו מדייק. אחרי הכל, בפעם הראשונה מזה 16 שנה הוא עומד להיות חשוף לחלוטין. את המגנום 44 שלו הוא משאיר בבית.
אבל למה לקלקל סיפור טוב? למה לא לתת להרטמן לעשות את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב - אחרי לירות, כלומר לדבר על עצמו? גבירותי ורבותי (בעיקר גבירותי) - קבלו את מייקי הרטמן.
1. איך שכנעו יהורם גאון וצ'רלס ברונסון את מייקי הרטמן לעלות לישראל, כמה הוציאה אמא שלו עד היום על ניתוחים פלסטיים, ואיך מענג מייקי את הספר שלו "אני בא ממשפחה מאוד דתית. אבא שלי היה רב אורתודוקסי. אני אומר 'היה', כי מבחינתי הוא כבר לא אבא יותר.
"אמא שלי מתווכת נדל"ן בבוורלי הילס. היא מרוויחה בחודש מה שאני מרוויח כאן בשנתיים. רק שתבינו, היא שילמה יותר מ-50 אלף דולר רק על הגוף שלה. אחותי היא דוגמנית. יש לה חבר כושי. גם היא לא מדברת עם אבא שלי.
"בגיל שבע באנו לארץ לשנה: אבא, אמא, שני אחי, אחותי ואני. זה נשמע רע, אבל מה שאני זוכר מהשנה הזו הוא שההורים שלי לא הסתדרו, וזמן קצר אחרי שחזרנו לארצות הברית הם התגרשו. אבא שלי פתח מפה, בדק איפה המקום הכי רחוק מאמא שלי, שם את האצבע על ניו יורק. לשם הוא עבר, ושם הוא חי עד היום.
"אחרי שחזרנו לארצות הברית, עברנו ללוס אנג'לס. גדלתי בבוורלי הילס ולמדתי שם בבית הספר היסודי, ואחרי זה בתיכון. בתיכון ראיתי את 'הפשיטה על אנטבה' בכיכוב יהורם גאון, או צ'רלס ברונסון, אני לא זוכר מי. אמרתי לעצמי: 'אני רוצה להיות כזה, אני רוצה להיות חייל'.
"תמיד היה לי רובה ביד. רובה מים, או רובה אוויר, או שהייתי יורה קיסמים בחצר האחורית, או אפילו יורה על הקירות בבית ועושה חורים. מילדות רצית י להיות צלף. כשעליתי לארץ להתגייס, אמרתי בבקו"ם שאני רוצה להיות צלף בגולני.
"אני לא יודע להסביר מאיפה הגיע העניין הזה של היריות. זה היה הפוך לגמרי ממה שלימדו אותי בבית. כשהייתי נוגע בנשק אצל סבא שלי בבית, הייתי חוטף מכות. אולי נולדתי עם זה, אין לי מושג. הייתי קצת דפוק, כן. אולי נפלתי על הראש, כשהייתי ילד.
"מה שכן, אני טוב בכל מה שקשור לקואורדינציה בין היד לבין העין. קליעה לסל, באולינג, ביליארד, דארטס. חד משמעית. כשהייתי בנבחרת כדורסל בתיכון בארצות הברית, על הטי שירט שלי היה כתוב ,""Hands ידיים.
"אני גם עושה מסג'ים. יש לי ספר שאני עושה לו מסג' והוא מספר אותי בחינם. אני יודע שזה נשמע רע, אבל זה בסדר. זה לא בבית שלו, ויש תמיד עוד אנשים בחדר".
2. ייסורי הרטמן הצעיר. אמא מתנגדת לגיוס ומנתקת את תזרים הקש, הרטמן נשלח לגבעתי במקום גולני, אבל כאשר שוקעת השמש על יום הטירונות הראשון שלו בקציעות, הוא מזיל דמעה נרגשת "כשסיימתי תיכון רציתי לבוא לארץ. היינו דתיים, ואני עוד הייתי מדריך בבני עקיבא. אמרתי לעצמי: 'אני אבוא לפה לשנה, ואחרי זה אחזור לארצות הברית להיות עורך דין, כמו כל היהודים הטובים בבוורלי הילס. זאת היתה הותכנית המקורית.
"אמא שלי, לפני שנסעתי לארץ, עשתה טקס בבית וחייבה אותי לחתום על התחייבות שלא אתגייס לצה"ל. אני לא חושב שזה היה עניין אנטי ציוני. זה היה יותר עניין של אמא יהודייה שרצתה להשאיר את הילד קרוב אליה.
"כשבאתי לישראל וראיתי חיילים ברחוב, אמרתי: 'אני חייב להתגייס! לא יעזור, אני הולך להיות חייל בצבא הזה!'. התקשרתי לאמא, והיא אמרה: 'אתה לא מתגייס'. אמרתי: 'אני מתגייס בכל מקרה. אני כבר בן 18, מותר לי'.
"אבל איך עושים את זה? אני לא מכיר פה אף אחד, לא יודע כלום, בקושי ידעתי עברית. רציתי להתגייס למח"ל, מתנדבים מחוץ לארץ. זו תוכנית שאפשר להיכנס אליה או דרך קיבוץ או דרך ישיבה. אין לי לא את זה ולא את זה. הלכתי לקרית-ארבע, לרב ליאור, קיצוני קצת בימין, כן? אמרתי: 'תרשום שלמדתי אצלך'. הוא רשם. כל קרית-ארבע הלכה לגבעתי, גם מייקי הלך לגבעתי. למרות שרשמתי 'גולני, גולנ י, גולני', בבקו"ם. אל תרשמו את זה בכתבה, כי אני נחשב מורעל גבעתי. שהגולנצ'יקים לא יפתחו את העיניים. מח"ט גולני בעבר, היום אלוף פיקוד מרכז, תמיד אומר לי: 'אתה גולנצ'יק בדם'. טוב, זה שטויות. אין באמת הבדל בין גולני לגבעתי. שתיהן יחידות מצוינות. שתיהן אותו חרא.
"התגייסתי לגבעתי, וההורים שלי התנתקו ממני. הם הפסיקו לתת כסף. הייתי צריך למכור את המצלמה שהיתה לי ואת הנעליים שלי ואת כל מה שהיה לי.
"בחמש השנים הראשונות שלי בישראל לא קיבלתי כלום. אחרי זה, בשביל המצפון שלה, היא היתה שולחת לי 500 דולר בימי הולדת, ואני הייתי קורע את הצ'ק איך שהוא היה מגיע בדואר.
"ביום הראשון שלי בצבא ראיתי את השמש שוקעת בבסיס בקציעות והייתי מאושר. אמרתי לעצמי: 'אני לא הולך מכאן'. נתנו לנו הרצאה ושאלו: 'כמה מכם התגייסתם לצבא כי אתם ציונים?'. רק אני ועוד עולה חדש הרמנו את היד".
3. הרטמן לומד שאסור להיות ראשון או אחרון, אסור לישון מול המ"מ ורצוי לא לחכות להזמנה מיוחדת בשביל להשתין "המסלול היה חי"ר, והוא היה קשה. קודם כל כי הייתי חייל בודד. אבל גם בגלל שלא ידעתי עברית. בבקו"ם אמורים לבחון אותך בעברית, ואם העברית שלך לא מספיק טובה, לשלוח אותך לכל מיני קורסים. אני נכנסתי לבוחנת, אמרתי 'שלום', היא נתנה לי ציון שבע וכתבה 'לוחם בגבעתי'. לא חשוב שלא הבנתי שום דבר ממה שהיא אמרה קודם, או אחרי זה.
"בטירונות למדתי לא להיות ראשון, לא להיות אחרון, ולעשות הרבה 'כן' ו'לא' עם הראש. ממילא לא הבנתי מילה ממה שאמרו סביבי. אני זוכר, למשל, שביום השני בטירונות העבירו לנו שיעור על נשק ואני מאוד התרגשתי, כי רציתי להיות צלף. זה היה החלום שלי!
"אבל לא ישנו הרבה בלילה לפני כן, והייתי עייף. נרדמתי. הייתי יומיים בצבא! הסמל קורא לי החוצה, שם עלי ג'ריקן ומתחיל להריץ אותי. אני באתי מבוורלי הילס! אני לא רגיל לחרא הזה! לא הבנתי! חשבתי לעצמי: 'אני לא גנבתי, לא שיקרתי, לא עשיתי רע, למה אני רץ?!', אבל למדתי דרך הרגליים לא להירדם בשיעורי מ"מ. זה ,No No כמו שאומרים באנגלית.
"אני זוכר שהגענו למטווחים ביום השלישי בצבא. הסמל אומר לי: 'דקה וחצי שירותים'. אמרתי: 'או-קיי', והלכת י לשבת על אבן. הסמל צועק עלי: 'מייקי, דקה וחצי לשירותים!'. אמרתי לו: 'המפקד הסמל, אני לא צריך ללכת לשירותים!'. אני מסתכל אחורה, ורואה את כל המחלקה מקדרת לשירותים! זה היה עונש ואני חשבתי שהוא נותן לי זמן להשתין! חשבתי לעצמי: .Oh ,shit ככה זה כשאתה עולה חדש, כן? אתה לא מבין מה רוצים ממך".
4. איך העביר הסמל את מייקי מעל הקיר ומדוע הוא נחשב לגורו של החיילים הבודדים כמובן שהיו לי משברים. היו לי מצבים שלא רציתי להמשיך יותר. למשל, בשבוע שדאות, היה הר של חול, והמחלקה שלי היתה צריכה לעלות על הר. עליתי למעלה, ואמרתי: 'זה כבר לא בשבילי'. בסרט אנטבה עם יהורם גאון, לא היו עליות כאלה. זרקתי את הגליל על האדמה, ואמרתי: 'אני גמרתי עם הצבא! או טבח, או לוס אנג'לס. לא נשאר יותר בחרא הזה!'.
"הסמל בא אלי ואמרתי לו שמבחינה נפשית הגעתי לקיר. לא יכול לעבור אותו. הוא נתן לי כזו בעיטה, שעברתי את הקיר הזה, וגמרתי את המסלול. שבוע אחרי זה, סיימתי מסע בהצטיינות ויצאתי שבת.
"כחייל בודד, אתה רוצה לעמוד על הרגליים שלך ולהוכיח שאתה מסוגל להתמודד עם קשיים. אני לא ידעתי לבקש עזרה. כשחברים שלי הזמינו אותי בשבתות הביתה, תמיד אמרתי 'לא'. חשבתי שמזמינים אותי כי מרחמים עלי.
"בימי ההורים בגבעתי עושים טקס שבו החיילים רצים דרך מסך של עשן אל ההורים המחכים. אני רצתי דרך העשן, ואף אחד כמובן לא חיכה לי. בגלל שלא היו באים לבקר אותי, הייתי שומר בימי ההורים. כל החברים שלי היו יושבים בצד עם ההורים שלי ומתביישים להסתכל עלי - לא רק שאני חייל בודד, לא רק שאין לו הורים כ אן, שוונגה כזה הוא קיבל, והוא עוד שומר.
"היה לי קשה מאוד להיות חייל בודד. בכל השנים שלי בצבא לא קיבלתי אף פעם חבילה, חוץ מפעם אחת: כשהייתי כבר בקבע, חזרתי הביתה, קניתי כל מיני צ'ופרים, שמתי בקופסה ושלחתי לעצמי. החבילה הגיעה והיתה שמחה גדולה!
"בגלל הניסיון שלי כחייל בודד, הלכתי למג"ד שלי כשסיימתי קורס מכ"ים, ואמרתי לו: 'חייבים לעשות משהו בשביל החיילים הבודדים בימי ההורים'. מ-89' ועד היום, 14 שנה, לא הפסדתי מחזור טירונות אחד של יום הורים בגבעתי, למרות שאני לא שייך לחטיבה היום.
"אני מאמין שהתפקיד שלנו בתור צבא הוא לא רק להילחם, אלא להיות בית למי שאין לו בית. אתם יודעים מה זה נערי מכ"מ? זה חיילים שבאים מבתים עם בעיות. יש מקבילה לבנות, שנקראת חג"מ. לקחתי משם קבוצה של בנות והפכתי אותם להיות מדריכות קליעה. אף אחד לא עושה דבר כזה! אני כל הזמן מנסה לצאת מהשבלונה של חייל, לוחם, לחימה, ולראות את המעבר המדהים, שיש לנו אופציה להשפיע על אנשים! יש לנו יכולת לעשות אנשים טובים יותר! עזוב, חיילים טובים יותר! אנשים טובים יותר!
"אז אני לא עשיר. אז אני חי כמו כלב, לפעמים. אז מה? אנ י אחיה 40 שנה, 50 שנה, ואז אני אמות. לפני שאמות, אני אוכל להגיד לעצמי: נתתי משהו".
שאלנו את הרטמן אם הלילה, זאת אומרת בליל קיום הראיון, הוא חוזר הביתה לקרית-אונו, או נשאר בבסיס.
"זה ,"Up to me הוא אמר. "מה שאני אחליט".
"מה יש לך לעשות הלילה בבסיס?!", התעצבנו.
"מה יש לי לעשות בבית?", שאל הרטמן.
5. הרטמן מתגלה כפנומן ירי ומקבל זימון מאפי פיין-איתם לבוא בדחיפות לגבול לבנון "מה הפילוסופיה של הקליעה? נו, אני יכול להרצות שש שעות על זה. הדברים החשובים הם נוחות, ריכוז, פלוס דברים מקצועיים שאתה צריך לדעת, כמו איך לכוון ואיך להחזיק את הנשק. הדבר הכי חשוב, בדרך כלל, הוא קור רוח. לנתק את הסביבה והלחץ ולעשות את הירי. אני למשל למדתי מדיטציה, כדי לשפר את הריכוז. למעשה, ניסיתי לשכפל את עצמי ואת הניסיון שלי, בשביל ללמד אנשים אחרים לירות.
"הסיפור שלי עם הקליעה מתחיל באחד המג"דים של גבעתי, בחור בשם אריה קופר. הוא הציע שאני אפתח את הנושא של הקליעה בצבא. בלבנון, לפני שיוצאים למארב, עושים נוהל קרב, אתה עושה איפוסים וחוזר. היה לי חבר על ידי שלא פגע. אני ניסיתי לעזור לו, וראיתי שזה הלך! אז המ"מ שלח אותי לעוד מישהו לעזור לו, ופתאום זה התחיל להיות משהו, ש'מייקי יכול לעזור לאנשים לפגוע'.
"המפקדים שלי נתנו לי אור ירוק לעבור. היו לי ארבעה מדריכים, היום יש 60 פה, ועוד איזה 120 ברחבי הארץ. היום, כל כדור בצבא נורה לפי תוכניות שאנחנו כתבנו! אתם מבינים? אני לימדתי מאות ואלפי חיילים לירות!
"הצלחתי להעביר את חשיבות האימון, את החשיבות של בניית תוכנית מסודרת, עם טווח, עם גובה מטרה, עם הישג נדרש. כתבתי את כל התורה, 46 מערכי שיעור, חומר שכל הצבא מלמד. כתבתי מעל 3,000 תוכניות. לכל מקום יש תוכנית מסודרת. לכל קורס, לכל רובאי, לכל סוג אוכלוסייה. ואני כתבתי את הספר!
"דרך אגב, אתם יודעים ש-85 אחוז מכלל הקלעים והצלפים בצבא הם עולים מברית המועצות? יש לזה שתי סיבות: האחת, זה יכולת הריכוז. השנייה, שבחור מברית המועצות לשעבר עושה מה שאתה אומר לו. צבר, אתה צריך לשכנע אותו שהרעיונות שלך יותר טובים מאשר שלו. אין משמעת, לצברים.
"ב-97', אחרי ארבע שנים כאן, החלטתי שאני רוצה להיות יותר בשטח. דיברתי עם יאיר נוה, שהיה אז קצח"ר, וביקשתי לעבוד בצפון. המפקד שלי היה אפי פיין, שהיום קוראים לו אפי איתם. אני חולה עליו. הוא תמיד היה אומר: 'בשביל מה אתה צריך לצאת עם בנות? אם אתה יוצא עם בחורה, תתחתן איתה'. הרי יש לו איזה 17 ילדים, לבנאדם הזה. הייתי שנה בלבנון, יצאתי הביתה איזה שלוש פעמים. כשהייתי בלבנון, היינו 18 אפס מול המחבלים. אף חייל לא נהרג מירי, ואנחנו רק פגענו בהם. זאת היתה השנה הכי טובה שלי בשירות. פיין היה צוחק. הוא היה אומר לחיילים שלו: 'לא א כפת לי איך תביאו אותו לעמדה, מצדי תסחבו אותו על הגב, העיקר שהוא יירה'. כי מבחינת כושר החי"רניקים היו יותר טובים ממני. אבל מבחינת הירי - אני לא מפספס.
"גם היום, מדי פעם מזמינים אותי לירות, במסגרת פעילות מבצעית. אחרי הכל, זה מה שאני יודע לעשות יותר טוב מכולם. אני בא עם האוטו, מוציא את הרובה מהמזוודה, יורה וחוזר הביתה. זה הסידור הכי טוב".
"כולם יכולים לירות. תן לי חייל עם פרקינסון, שאתה שואל את עצמך איך הוא קם בבוקר, אפשר להפוך אותו ליורה. חד משמעית. חד משמעית".
6. דו שיח קצר על מוסריות הצליפה, על ההבדל התהומי בין ירי על איש מקרטון לבין ירי על איש מבשר ודם, ומדוע הרטמן מעדיף לחלק לאזרחי ישראל קלצ'ניקובים להגנה עצמית "כמובן", אומר הרטמן, "שיש הבדל בין לירות במטרה מקרטון, לבין לירות על בן אדם. אבל כשאתה יודע שבן אדם מסוים הולך לסכן חיילים, מה תעשה? תגיד לו שלום? תצעק לו: 'אחי, תפגע בי? תפגע בחברים שלי?'".
"אבל 'קליעה', אמר המוטרד מוסרית שבינינו, "זה לא רק ירי בזמן לחימה; זה גם גידול צלפים שמקבלים שם ותמונה של בן אדם ש'צריך להוריד אותו'. יושב אדם על אבן, מעשן סיגריה...".
"נכון", אמר הרטמן.
"ואז שמים לו כוונת על המצח...".
"נכון", אמר הרטמן.
"ומורידים לו את הראש".
"נכון. זה מאוד קשה. איך מתמודדים? מתוך הבנה שאתה עושה משהו להצלת חיים, גם אם זה אומר שאתה לוקח חיים".
"ואם יש טעות? והרי יש טעויות. אומרים לך: 'אופס, היינו צריכם להוריד את אבו שוקרן, ובטעות נתנו לך את הפרטים של אבו מוקרן. אבל שוקרן כבר מת, ואשתו אלמנה".
הרטמן מרצין.
"האם טעויות יכולות לקרות? התשובה היא כן, בעז. זה דבר שהוא לא פשוט, ועם זאת אנחנו בלחימה. אנחנו בלחימה עם אנשים שלא רוצים אותנו פה! זה נשמע רע, אבל עדיף שהם ייפגעו, מאשר אזרח ישראלי. ילד בן 12 בא אליך עם בקבוק תבערה - אתה יורה או לא יורה ? זו התלבטות. זו שאלה ששאלתי את צבא ארצות הברית, כשהם היו פה. כולם אמרו, פה אחד: 'יורים'. מה אנחנו מנסים לעשות? לפגוע בו ברגל. הבאנו כדורים מיוחדים בשביל לא להרוג אותו!
"נכון, יורים בנשק. נכון שהדבר הקטן הזה שאנחנו יורים בו - הורג. אם לא עומד קרטון אלא בן אדם, הוא מת. אין לו ילדים יותר, או אבא, או אמא, או כלום. וחייב להיות שיקול דעת הרבה לפני שאתה לוחץ על ההדק. אתה חייב לחשוב. אתה לא מכונה. חייב להיות שיקול דעת. אבל אני מאמין שאני מאמן אנשים להציל חיים - דרך להרוג.
"האם לפעמים כואב לי שמישהו ירה במישהו שהוא לא היה אמור לירות בו? בטח. ואני יכול להאשים את עצמי, ולהגיד שבגללי מישהו נפגע. אבל זה טיפת ים, בתוך הים של הטוב".
הרטמן - וזה מפתיע - איננו בעד הפיכת האקדחים למוצר צריכה, משהו שאפשר לקנות בסופרפארם ("קנה שני אקדחים, קבל קופסת טמפקס חינם"). לעומת זאת, אין לו בעיה שימכרו אמ-16 או קלצ'ניקובים בסופרמרקטים. אחרי הכל, מדובר במתנת בר מצווה פוטנציאלית קלאסית. ספר השיאים של גינס - אאוט. אמ- 16 מקוצר עם 2 מחסניות משומנות - אין.
"להיות איש מקצוע באקדח", אומר הרטמן, "זה לוקח הרבה הרבה הרבה זמן. אני מעדיף שקצינים לא ילכו עם אקדחים. תאר לעצמך שמי שהיה רמ"ד קליעה לפני ירה לעצמו ברגל. זה קצת בושה, אבל לא משנה. לגבי אזרחים, כמובן שהגנה עצמית זה חשוב. אבל צריך להיות איזשהו מינימום שחייבים לעמוד בו. היום מבקשים ממך לירות איזה 30 או 40 או 50 כדור, ואתה רשאי לשאת אקדח. זה לא מספיק. עדיף שילכו עם אמ-16 או קלצ'ניקוב.
"אם הייתי אמריקני, הייתי רפובליקני. ( The Right to Bare Arms"הזכות לשאת נשק") זאת זכות בסיסית של כל אמריקני, חד משמעית. זה כתוב Constitution-ב שלנו".
7. אבחנות מרתקות על ההוויה הישראלית, מה יש להרטמן נגד שריקות ונגד "ערסים"; וגם קצת על התוכנית הפוליטיות של חבר הכנסת לעתיד, מייקי הרטמן "עצבים זה דבר מאוד ישראלי. זה סוג של הגנה עצמית. אנחנו מתנהגים ככה בשביל להגן על עצמנו. כולם מרגישים שעוד מעט הסורים על הגדר וצריך לגמור את העניינים טיק-טק! אין זמן!
"נכון, גם בניו יורק יש אנשים עצבנים. אבל בניו יורק אין דחיפות בתור, ועוצרים כשאתה יוצא מהתחנת דלק ואתה לא צריך לדחוף. נכון שהמוניות מצפצפות, אבל זה בגלל שנהגי המוניות הם או ישראלים או ערבים, בכל מקרה.
"אני לא אוהב את הערסים בארץ הזאת. כל השריקות האלו לבחורות ברחוב... מה הם חושבים? שהבחורה תגיד לעצמה: 'אוווו, שמעתי אותך שורק, עכשיו בא לי ללכת איתך?'.
"אם אני לא אהיה בצבא, אני אכנס לסוכנות היהודית, או לאגודה למען החייל, או משהו דומה. אני אעשה משהו, לעזור לחיילים. החיילים זו החולשה שלי. אני רואה אותם, ואני מת עליהם. למה? כי הם עוברים את מה שאני עברתי.
"מבחינת הקידום בצבא אני בבעיה. אני לא רוצה להיות אלוף מייק הרטמן. היתה לי שאיפה להיות חייל, היתה לי שאיפה להיות צלף, היתה לי שאיפה להיות אלוף צה"ל בקליעה, ולהיות הקצין האחראי על הקליעה בצבא. את כל אלה מיציתי. היום אני חושב על פוליטיקה. לעבור ולהשפי ע על אנשים.
"אני חושב שנולדתי עם תכונה של מנהיגות. אנשים הולכים אחרי. אולי אני יכול לקחת את התכונה הזו ולשנות דברים. יש לי דעות נחרצות, אבל אני לא אגיד אותם. כשאני אוריד מדים, אני אדבר איתכם שוב.
"מבחינת מנהיגים מההיסטוריה שאני מעריץ אותם, קשה לי להגיד. זה לא כל כך בני אדם, כמו רעיונות. אני לא מכיר את ההיסטוריה הישראלית טוב מספיק, בשביל לדבר על בן אדם כזה או אחר. אבל לפעמים אני חולם שאני במלחמת העולם השנייה, ואני בגטו ורשה עם נשק שאני בוחר, ומה אני יכול לעשות בשביל להילחם בגרמנים. המשפחה שלי באה לארצות הברית מגרמניה ומפולין. הנושא של השואה מאוד חשוב לי. זו אחת הסיבות שבאתי לישראל והתגייסתי".
8. ולסיום, קצת על הדמיון בין נשים לאקדחים, ואיך קרה שהרטמן העביר בבה"ד 1 שיעור מן המניין על "איך עושים אהבה לאישה" "אישה ואקדח זה אותו דבר - אם אתה עובד נכון עם הידיים, הם עושים מה שאתה רוצה.
"בכל מה שקשור לבנות, המבטא שלי הוא יתרון עצום. לא רק שזה עוזר לי בהדרכה שאני לא מונוטוני ואנשים רוצים לשמוע. הבנות שומעות את המבטא וחושבות שאני עשיר ושאני אוציא אותם מהחרא הזה. רק שמאוחר מדי הם מבינות שאני יותר עמוק בחרא מהם ושאני סתם צבר.
"היתה לי חברה שנתיים, והיתה לי חברה ארבע שנים. אני בן 34 בגיל, בן 18 בנפש. כל פעם עם אישה, אחרי בערך חודש, אני משתעמם. ממש. אולי הבעיה היא שאני מכור לאקשן. למרות שאני לא יוצא הרבה. בנות באות אלי הביתה.
"כשאני נפרד מבחורה, הפרידה אף פעם לא רעה. כל החברות שלי הם היום ידידות שלי. יש לי איזה 22 ידידות שהן כמו אחיות שלי. האמת היא שאני רוצה להתחתן, אבל אני לא מצליח להתאהב. היא צריכה לענות על כמה קריטריונים: היא צריכה להיות חכמה, והיא צריכה להיות טובת לב, והיא צריכה לדעת לירות, אל תצחקו. לא מעט מהחברות שלי היו קצינות קליעה לשעבר, או מש"קיות קליעה לשעבר.
"יש קשר בין ירי לבין עשיית אהבה. כשהייתי בקורס קצינים, הייתי צריך להעביר שיעור לפלוגה שלי. אמרתי: 'טוב, אני אעביר שיעור על צלפים'. אמרו לי: 'אסור על צלפים'. אמרתי: 'אני לא מבין על שום דבר אחר'. טוב, החלטתי להעביר שיעור בבה"ד 1 על 'איך עושים אהבה לאישה'.
"הגעתי לכיתה, והתחלתי לתאר מה עושים, ומתי, ובאיזה חוזק, מה עושים במקביל וכו'. לאט-לאט החיילים התחילו להוציא פנקסים ולרשום. אחרי זה הגיעו השאלות. יצאנו הביתה לסוף שבוע, יום ראשון קופצים עלי שלושה חברים: 'מייקי! אתה לא מאמין מה עשית! החברות שלנו לא ידעו מאיפה זה בא להם! אתה גדול!'.אמרתי להם: 'טוב, לפחות אתם נהנים. אני מבין בזה רק תאורטית'".
segal99@012.net.iL boaz@maariv.co.il

נערך לאחרונה ע"י roeis01 בתאריך 31-12-2006 בשעה 14:20.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #21  
ישן 31-12-2006, 20:44
  jesh jesh אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 30.11.05
הודעות: 365
אני אתייחס כאילו אמירה זו מכוונת אלי:
בתגובה להודעה מספר 20 שנכתבה על ידי u5105 שמתחילה ב "אצבע משולשת ל...."

מכיוון שהייתי מעורב באשכול שדיבר על הנושא, אני מאמין שאתה פונה אלי,
ואני פשוט לא מבין ולא מאמין,

אצבע משולשת? תחפור תחפור...?

איך אדם (שמתיימר להיות) נורמטיבי, כותב כזה דבר לאדם אחר?
איזו מין תרבות זו?
איך הפורום הזה מרשה לכתיבה כזו להתנוסס בגאון כהודעה לגיטימית?
זה פשוט חבל. זה מה שזה.

אני לא מתחזה, לא הייתי ולא אהיה. יש לי דבר אחד מאחורי האנונימיות של הרשת, והוא אמור להיות גם היתד של כל אחד מהמשתתפים, וזו האמת. אני לא אכתוב מה שאיני יודע ולא אנחש מה שנראה לי.

ולעניין הגלישה,
לא גולשים עצמאית תוך כדי ירי.
אבל גולשים עצמאית, ביד אחת אמצעי גלישה, יד שנייה נשק, כשעוצרים ומתייצבים, אפשר לירות.
לא מכיר את כל התרגולות, לא רוצה לדון בהן כאן, מה שאני מכיר, זה לבד. ללא משלח.

אני מבקש להבא שתשתמש בשפה נעימה יותר.

נערך לאחרונה ע"י jesh בתאריך 31-12-2006 בשעה 20:47. סיבה: הוספה
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #23  
ישן 31-12-2006, 23:14
  eran447 eran447 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.09.06
הודעות: 196
שלח הודעה דרך ICQ אל eran447
יש מקומות שמתמחים ביחצנו"ת
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי העיתונאי שמתחילה ב "מתקן אדם, בית הספר למלחמה בטרור של צה"ל"

לא נאמר שביה"ס ללוט"ר שרק עכשיו נחשף... לראשונה... הוא בולשיט כפי שכמה חירניקים ממורמרים יגידו אבל חוץ מלחורר קרטון הם מתמחים ביחצנו"ת המדריכים שפרצו לבתי מבוקשים בלבנון כפי שנכתב בפתיח לכתבה התבלבלו בדרך בלבנון לא היו "מבוקשים בכירים" שצריך לאסוף ולחזור למתקן אדם או לצאת חמשוש אלא היתה עבודה שחורה וגולני 51 או גדוד חרב שלא זכו לדרוך במתקן עשו אותה אז תשאירו להם את הכתבות בערוץ 2....
נ.ב. אינני בוגר גולני 51 או גדוד חרב אני יוצא מועדון המיוחדים שקיבל פרופורציות במילואים...
_____________________________________
החלטות טובות נובעות מניסיון,
ניסיון נובע מהחלטות גרועות


תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #29  
ישן 03-01-2007, 10:17
צלמית המשתמש של צנחן1
  צנחן1 צנחן1 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 03.01.05
הודעות: 4,584
בתגובה להודעה מספר 28 שנכתבה על ידי eladg שמתחילה ב "כן, בתקופה הטובה ההיא"

הבי"ס השתפר, ישנם מערכי שיעור מסודרים, מקפידים יותר על הוראות בטיחות ... ואפשר ללכת הביתה בלי להפחיד את אימא.

הבעיה העיקרית של ביה"ס היתה ותהיה שהוא בי"ס ללוט"ר ולא יחידת לוט"ר, והעניין קשה לחבר'ה הצעירים שמשמשים כמדריכים שרואים עצמם כמומחים בתחום ו"נאלצים" ללמד את הידע לביצוע הפעולות אבל לא מבצעים את הפעולות עצמם - כמו שנכתב פה בהשאלה "תומכי לחימה".

יש כאן בעיה לא פשוטה, ואני מתכוון לכך ברצינות ולא בציניות, מדריכי הלוט"ר רואים עצמם כלא נופלים בכשירותם מלוחמי הסיירות, אולם להם לא מאפשרים כמעט להגיע לביצוע בשטח. יכול להיות שכדאי לאפשר למדריכי הלוט"ר הללו לצאת לתקופות של פעילות מבצעית (לדוג' חודש בשנה) כפי שנהוג עם יחידות אחרות, על מנת לאפשר להם להרגיש שותפים בעשייה ולא רק בהדרכה.
_____________________________________
! This is Sparta

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #30  
ישן 03-01-2007, 11:22
  eladg eladg אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.04.06
הודעות: 440
כמובן שאתה צודק
בתגובה להודעה מספר 29 שנכתבה על ידי צנחן1 שמתחילה ב "הבי"ס השתפר, ישנם מערכי שיעור..."

בכל שרשור לגבי 707 תמיד יקום מישהו שיגיד שהמדריכים חבורה של XXXX (השלם כראות עיניך), ואני מסכים שיש והיתה הדרדרות ברמת ההדרכה ובעיקר בדימוי העצמי של המדריכים.

הענין הוא שיש והיו צוותים פעילים של סגל היחידה, ובשנים שאליהן התייחס U367 חלק לא מבוטל מהאנשים הגיעו מיחידות בשטח. גם במלחמת לבנון פעלו אנשי סגל בשטח, ובהצלחה לא מבוטלת לפי מה שממעתי (אני מסייג ואומר ששמעתי ממקור שני שמשרת שם ).

הענין הוא פשוט, וזה עלה באחת ההודעות של אמיל בצורה מדוייקת להכאיב - כולם מדברים על הצרות והחוליים של הצבא (והרי כל מי שגולש בפורום כולל עבדכם הנאמן מבין הרבה יותר בעניינים האלה מכל מי שהיה קשור לעץ וקיבל סא"ל - כמובן שנאמר בציניות) אבל תראה את המצב בפועל, וזה רק מהיומיים האחרונים -
-אמיל מדבר על תחקירים מסווגים שיוצאים לעיתונות/גורמים אחרים וכולם כולל כולם נכנסים בו כי זה תמיד היה ככה, וכי הוא סתם מיתמם ובעיקר משום שזה בסדר, זה לא באמת מסווג (וסליחה מראש אם עשיתי סלט, ניסיתי להעביר את רוח הדברים).

-מדברים על ההכשרה בצה"ל (ותאמין לי שכואב לי פיזית לראות את ההודעה של אילן לגבי גדנ"ע הקליעה, שהוזנח עד לגוויעתו הידועה מראש) שאינה רצינית ואינה משמעותית, והנה כאן יש כתבה (אמנם יחצ"נית אבל הרי כבר הסכמנו לגבי מטס בסיום מסדר כנפיים ) שמראה לכל העולם מה החברה יודעים לעשות - והם עושים את זה מ-ע-ו-ל-ה, ולאנשים כאן יש צורך ל"פרגן" כך שיתברר שהיום כולם מטומטמים ולא מבינים וכדאי להעיף את כל הסגל ואולי להחזיר את המצב לשנים הטובות באמת, אז סיפקו מספיק עבודה לרופאי שיניים צה"ליים (אם מדברים על מקום בצבא שצריך רפורמה, דרך אגב...) ועבדו לפי תורה שבעל פה, או מסמך WORD אחד במקרה הטוב.

העובדה שיש סגל קבוע ומקצועי עם מפקדים מעולים ששמים דגש עצום על איכות, היא לטובת כל חייל שיעבור שם הכשרה (ואני מסכים שהתכנים שנלמדים שם הם לא ימ"מ (SWAT) קלאסי).

באותה נשימה הייתי מגדיל משמעותית את מערך מש"קי הגרילה ומתקצב את הענף בהתאם.


לגבי הנקודה שהעלית, המש"קים עצמם - אתה צודק מאוד. וזו בעיה שנגזרת ישירות מהציפיות בסביבה "להוריד מחבלים". כמו שדיברנו על סיירות שמתמקצעות בלו"טר ולא בסיור, הלו"טר צריכים להתעסק בהכשרה ללו"טר ולא במעצרים. לקחים עוברים מהשטח כל הזמן ומוטמעים במערכי ההכשרה.
אני לא סוציולוג (אפילו לא קרוב) אבל ייתכן והבעיה היא שאנחנו כישראלים אוהבים להיות מומחים להכל, ולא מכבדים מישהו מומחה בתחומו (שאולי לעיתים נראה צר). בארץ לא תמצא מלצר בן 60, 45 שנים במקצוע, שגאה בעבודתו כמו בצרפת (סתם דוגמא שאולי מעידה על עוד כמה בעיות בתרבות הישראלית).

בקיצור - אם חיילים יוצאים מ707 כשירים לבצע את המשימות שלהם - דיינו.
אם המדריכים מבצעים פעילויות כדי לאפשר להם להרגיש טוב עם עצמם ולשים רקע אדום לסיכה (סתם מטאפורה) - דיינו.
אם הידע נשמר ומונחל לדורות הבאים בצורה טובה - דיינו.
ואם עושים פעם ב15 שנה כתבת יחצ"נות - בהחלט דיינו...
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #31  
ישן 03-01-2007, 13:17
צלמית המשתמש של ביטיס
  ביטיס ביטיס אינו מחובר  
מומחה ללוחמת חי"ר, סיור וצליפה
 
חבר מתאריך: 06.12.04
הודעות: 20,986
בתגובה להודעה מספר 30 שנכתבה על ידי eladg שמתחילה ב "כמובן שאתה צודק"

ב-1994 צבא ארה"ב העביר את רג'ימנט הפרשים המשוריין ה-11 לפורט אירווין והפך אותו ליחידת OPFOR. זוהי יחידה מבצעית לחלוטין העוסקת בהדרכה ביום-יום. כאן אולי נמצאת גדולתה של מערכת ההדרכה בצבא ארה"ב.
נחזור למדור לוט"ר. ברור לכולנו שמטרתם להכשיר את יחידות הלוט"ר בצבא. מדוע שלא יעבדו בתחום? מדוע, לדוגמה, שלא יתפסו כוננויות לוט"ר במקום הפלס"רים? מדוע שלא יקראו מפעם לפעם למשימות לוט"ר או מעצרים נבחרות? לא בשביל האגו של החבר'ה (למרות שגם זה חשוב!) אלא בשביל לרענן, ולקשור את השטח למידע.
בסופו של דבר, האבסורד הכי גדול בצבא היא העובדה שיחידות ההדרכה, שלרוב מכילות את האנשים בעלי הידע המקצועי הנרחב ביותר (רק תבדקו כמה תרח"טים בשנה עובר חונך במל"י), מהוות קצה שירות! אותם אנשים שרכשו את הידע המקצועי הרב ביותר הם האנשים שמשתחררים מצה"ל, והידע אובד איתם.
יצירת יחידות הדרכה מבצעיות, העוסקות באופן שגרתי בהכשרה ואימונים, אבל גם קשורות לשטח ולמתרחש כיום, יהוו תשובה הולמת לבעיה זו. ברגע שיחידות הדרכה לא יוגדרו כ"נפלים" ועודפים אלא כחלק ממסלול הקידום - נראה עליה באיכות ההדרכה ומקצועיות יחידות השטח. בארה"ב, קצינים מצטיינים רבים מוצבים כמשקיפים בפורט אירווין יחד עם ה 11 ACR. אין שום סיבה ששיטה זו לא תיושם בארץ.
_____________________________________
There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #32  
ישן 03-01-2007, 13:49
  eladg eladg אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.04.06
הודעות: 440
זה עבד כך בעבר
בתגובה להודעה מספר 31 שנכתבה על ידי ביטיס שמתחילה ב "ב-1994 צבא ארה"ב העביר את..."

והיום חוזרים לאט לאט לציוות לביצועים בשטח.
מה שאתה מתאר (צירוף לשטח ע"מ להפיק לקחים ולהיטיב את יכולות ההדרכה) קרה במשך כל זמן פעולת ביה"ס, אם לא כלוחמים אז כמשקיפים.
אני התמקדתי בסוגיה האם יש מקום להפעיל צוות מבצעי אינטגרלי של ביה"ס לביצועי איכות.
השאלה למה לא יתפסו כוננויות היא שאלה חשובה והתשובה לה היא שוב משאבים.
יש מספר מסויים של מדריכים ומספר מסויים של קורסים בכל זמן נתון. בסדר העדיפויות רוצים לשמור על קוהרנטיות הקורס ולא להוציא את המדריכים לXXX ימים (תניח שמבוצע נוה"ק אמיתי)

מה שאני כן יכול להגיד זה שבמסגרת מאד לא פורמלית (וזה לצערי הרב) יש תקשורת בין סגל ביה"ס לשטח ואפילו בזמן אמת (!). תחשוב על זה כשעת הנחיה מוגברת, או מוקד שירות טלפוני ללוחמה בטרור.
דרך המלך נמצאת באמצע (כמעט תמיד זה כך) ולפי דעתי המאוד לא מקצועית יש להוסיף מספר תקנים תוך הגדרה כי לכל ביצוע בסדר גודל X יצטרף משקיף, למסד את הנוהל ולאכוף אותו.
כך כולם ירוויחו ולא תיפגע הפעילות השוטפת (כאמור, בשנים האחרונות זה קורה ספוראדית ולא מספיק)

הלוואי ונתקרב לארה"ב מבחינת ההשקעה באימונים (לאו דווקא כלכלית אלא יותר מבחינה מנטאלית) וההכרה בחשיבות מערך מדריך קבוע ומקצועי, וזה למרות ששיקולי אגו של מדריכים נכנסים גם בצבאות אחרים, לא רק בביצה מוכת הצרעות שלנו
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #33  
ישן 03-01-2007, 11:19
צלמית המשתמש של u-367
  u-367 u-367 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 17.05.04
הודעות: 7,801
לא מסכים איתך בכמה דברים , מטרת הבי"ס הייתה להזריע טרור ופחד בקרב החניכים
בתגובה להודעה מספר 28 שנכתבה על ידי eladg שמתחילה ב "כן, בתקופה הטובה ההיא"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי eladg
כשהשאירו אותנו שלושה שבועות בבסיס כדי שהסימנים הכחולים ייעלמו,
כש15-20 אחוזים מהחיילים היו מנוטרלים לתקופה כזו או אחרת,
כשהיו 4 מפקדים למגמה ובעצם אף אחד מהם לא היה מקצוען,
כשלא היו נהלים לשום דבר בערך.
מה שאני מנסה להגיד זה שהמון השתפר מאז (אני אמנם לא עם היד על הדופק בשנים האחרונות ממש) וטוב שכך. המצב בשנים ההן היה בלגאן במקרה הטוב.
ולקרנף, זלזול באחרים מעיד בעיקר על המזלזל.
אחוות לוחמים (זו שאתה מחפש אצל המש"קים) לא מתבטאת רק בדאגה למי שחובש את אותו צבע הכומתה.


אני לא יכול להעיד על כלל היחידות שהיו מתאמנות שם אלא על שתיים אולי שלוש .
הנחת העבודה המקצועית הייתה אז, שבשביל להלחם בטרור אתה חייב ראשית להיות בעצמך טרוריסט, פשוט ככה באלו המילים בדיוק, זאת הסיבה שהקשו מאוד באימונים , זאת גם הסיבה שהקורס עצמו , היה מתקרב לכמעט 3 חודשים, חודש בתחילת המסלול , ועוד חודש וחצי לקראת סיומו.
לא נכנס כרגע לתוכן , לא משנה ולא זה העניין , מבחן התוצאה דיבר בעד עצמו , ב 8 שנות קיום של יחידה שעבדה ברצועה , 3 הרוגים בלבד תחת ההגדרה של לוט"ר וסיערוב,וזה נתון מעולה ביחס לסיכון הלא נורמלי שהיה כרוך בשירות במקום הזה.
זה שהיו נשארים בבסיס חודש שלם , זה נכון , וטוב שכך , מעבר לסימנים הכחולים נכנס גם עניין המשמעת של החניכים.
15%-20% זה מוגזם , אני יודע על סיפור אחד או שניים שהרעידו את האדמה שם , אחד מהם היה בן ח"כ מתנועת "צומת" בזמנו .
לגבי המדריכים, וזה לחלוטין בדיוק ההפך ממה שאמרת , המדריכים בזמנו היו נפלים או יוצאי יחידות מיוחדות\ מובחרות אחרות שהגיעו לקראת סוף שירותם למקום , עם ידע ומקצועיות שטח רחבה מאוד, רובם אגב מעבר לקורס משק"י לוט"ר שאורכו היה אז חצי שנה ,הגיעו גם עם נסיון של אומנות לחימה כזאת או אחרת מביתם הפרטי ,ולא היו מקובעים על איך להיות נינגות ולקפוץ מעל גגות עם קצת רעש וצילצולים.
לדעתי , אותם תומכי לחימה , פשוט לא הסתפקו מעצם היותם מדריכים והחליטו גם הם להיות טיפה מול אור הזרקורים , כמה כבוד זה מוסיף למישהו שם - ימים יגידו .
לגבי הנוהלים , כול עניין בקרי המילואים שעומדים כיום על הרמפה בתוך האולם, עם דפים וקלסר ומציינים כול צעד ושעל של האימון, זה לחלוטין מוגזם , ההגדרות היו מאוד ברורות בזמנו , ותקלות לצערנו קרו, אבל להקצין ולבקר את כול האימונים, משמעות העניין היא פגיעה נטו בהטמעת התו"ל הזה בחניך .
"וצנחן" טועה , מש"קי הלוט"ר של היום מסופחים אחת לכמה ליחידה כזאת או אחרת ע"מ לסייע.
אני לחלוטין חושב שלאפשר להם לצאת מהבסיס ע"מ לעשות זאת , זאת טעות איומה - שישארו בסיס , ויעבירו הלאה את התו"ל הזה בצורה הכי יעילה ומובנת , מכיוון שהוא בפירוש ליחידות מסויימות במקרים מסויימים מציל חיים .
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


נערך לאחרונה ע"י u-367 בתאריך 03-01-2007 בשעה 11:25.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #34  
ישן 03-01-2007, 11:34
  eladg eladg אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.04.06
הודעות: 440
נראה לי שאנחנו מסכימים הרבה יותר ממה שנראה על פני השטח :-)
בתגובה להודעה מספר 33 שנכתבה על ידי u-367 שמתחילה ב "לא מסכים איתך בכמה דברים , מטרת הבי"ס הייתה להזריע טרור ופחד בקרב החניכים"

אני יודע שהמדריכים הגיעו מיחידות שדה (תראה את ההודעה שהרגע סיימתי לכתוב לצנחן) וזה בסדר.
מה שאני אומר זה שצריך מדריכים מקצועיים, ולא תמיד הלוחם עם הכי הרבה שיער על החזה (ואני לא מתייחס כרגע למדריכות צלפים, זה סיפור אחר...) הוא המדריך הכי טוב.
וזה שיש בקרים לא מפחית מרמת האימון, אלא משפר אותו לקראת הפעם הבאה.
יש המון לקחים שיושמו בקורסים אחרי שבקר ראה דברים מהצד שהמדריך והלוחמים לא יכלו לראות כי היו מרוכזים בתרגיל.
הדגשים היום הם אחרים ממה שהיה אז, ובתחילת הדרך האחוזים של הנפגעים היו גבוהים (ולא רק בקורסים שהועברו באדם, אלא בקרקס הנודד בין יחידות אחרות).

אני מפריד לגמרי בין קמ"ג שהיה פשוט קורס מבוא לתיעול אגרסיות של מספר מדריכים בשיטות לא מדעיות בעליל (להעמיד אותך במרכ וכווווולם מכניסים לך מכות רצח. מי שמחפף במכות שהוא מכניס נשאר עוד שבת), לבין קורסי הלו"טר (שהיו אז ברמה מקצועית נמוכה יותר ממה שהיום).

תמיד דיברו עם החניכים על "מה תעשה אם אתה נתקל במחבל במדרגות, והוא סוס שמגיל 14 סוחב שקים של מלט על הגב ואתה שחיף מרמת אביב" (אין הכוונה להעליב את תושבי רמת אביב, את העם הערבי או את שקי המלט) - ואתה יודע מה, בכך וכך שנים שלי במערכת, היו שני מקרים כאלה שבהם זה נגמר בקת לפרצוף.
אני ממש ממש לא מזלזל בפיתוח אגרסיביות, וזה גם לא הנושא שעליו אנחנו מדברים.
לו"טר זה באמת לא נינג'ות שקופצים מהגגות (אולי ביפן) ולכן צריך מדריכים מקצועיים שיודעים את החומר.

אז אנחנו מסכימים או לא ?
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #36  
ישן 03-01-2007, 20:29
  eladg eladg אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.04.06
הודעות: 440
תמיד אנחנו מסתכלים אחורה וזוכרים רק את הטוב
בתגובה להודעה מספר 35 שנכתבה על ידי קרנף16 שמתחילה ב "לא הבנתי את המשפט האחרון שלך"

אני לגמרי לא בטוח שהחיילים ומדריכים של היום פחות טובים מאלו שאנחנו היינו.
גם לי עברו בראש מחשבות שבתקופתנו מלחמת לבנון השניה היתה נגמרת אחרת, והיינו גומרים אותם תוך שבוע וחצי וכו', אבל כשאני חושב על זה ממש טוב, אני יודע שזה לא נכון.
לגבי ההכשרה שהיתה באדם, היא היתה קשוחה מאוד ולא תמיד (ואני משתדל להיות עדין) עם איזושהי תורה מאחוריה חוץ מאשר לכסח את החניך.
אם זה טוב או לא, זה כבר נושא לדיון, בדיוק כמו שיטת הלימוד ברוסיה למול ארה"ב : האם עדיף להיות קשוח עם הילד ולדרוש ממנו עוד ועוד ועוד, או שאולי להיות איתו רך יותר להבין אותו ולתת לו להתפתח בקצב יותר איטי ? אין לי תשובות כי אני לא איש חינוך (אינטואטיבית אני מסתכל על איפה נמצאת רוסיה ואיפה ארה"ב היום, ומזה מסיק, אבל כמו שאמרתי - רק אינטואטיבית)

דרך אגב, הלוואי שהיו עוד בתי ספר בצבא מקצועיים כמו ביה"ס ללוט"ר.
העובדה שנפצעים פחות היא לא המטרה אלא תוצר לוואי של שיטה טובה יותר לאימון.

לגבי המשפט האחרון שלי, התכוונתי שאני לא אוהב יחצ"נות מכל סוג. בעיני כתבות כאלה קצת מביכות.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #38  
ישן 03-01-2007, 22:50
  eladg eladg אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.04.06
הודעות: 440
זאת כבר בעיה אחרת
בתגובה להודעה מספר 37 שנכתבה על ידי קרנף16 שמתחילה ב "מסכים"

והיא נוגעת לזרוע היבשה (לא מכיר ולכן לא יכול לדבר על זרועות אחרות) - נראה שיש איזושהי החלטה שאף אחד לא הכריז עליה בגלוי, לעבור למצב של צבא טכנולוגי וכך לפצות על חוסרים אחרים.
לדוגמא - חיילים לא מוכשרים מספיק בקליעה, אין בעיה - כל חייל יקבל רד-דוט.

זה לא שאני אומר חלילה שצריך להפסיק לחלק אמצעים טובים יותר ויותר ללוחמים, אבל שזה לא יבוא על חשבון היסודות (כולל שדאות, קליעה, ניווט וכו').
ולכן אין לי בעיה שיסתובבו עם נשקים של רמבו, רק שידעו להשתמש בהם. אני אמנם לא כבר מסתובב הרבה בתחבורה ציבורית, אבל לפחות מהחיילים שאני רואה ברחוב - יש תרבות וואסח רצינית מאוד.
בתקופתי אנשים נלחמו לצאת הביתה על אזרחי עם אקדח, ולא עם כל הסיכות ומינימי...

אז אני מסכים איתך שיש הבדל משמעותי בין צה"ל של לפני 10 שנים וצה"ל של היום, אבל לא יודע אם אפשר להשליך מכך על איכות החיילים.
תחשוב על זה כך - כשאני ואתה היינו ילדים היה לנו ערוץ 1 בשחור לבן ולמדנו אנגלית ממיסטר קפלן.
היום ילד בן 4 כבר מפעיל ICQ ומסנג'ר ויש לו צורב DVD כדי לראות סדרות בטלויזיה 40" בסלון.... זה דור אחר. אולי הוא מתאים יותר לעידן הזה ואנחנו הדינוזאורים
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #44  
ישן 01-01-2007, 18:58
צלמית המשתמש של ביטיס
  ביטיס ביטיס אינו מחובר  
מומחה ללוחמת חי"ר, סיור וצליפה
 
חבר מתאריך: 06.12.04
הודעות: 20,986
בתגובה להודעה מספר 42 שנכתבה על ידי RP. שמתחילה ב "אני מקווה שכתבת את זה בציניות כי מייקי הוא רמ"ד קליעה וצלפים"

רמ"ד צליפה הוא מישו אחר. בשנים האחרונות זה היה ניסן.
_____________________________________
There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #58  
ישן 02-01-2007, 06:01
  ilanb ilanb אינו מחובר  
אילן בן-נון. מומחה לקליעה וצליפה, מדריך ירי בכיר ומאמן קליעה ספורטיבית
 
חבר מתאריך: 17.03.05
הודעות: 1,902
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי העיתונאי שמתחילה ב "מתקן אדם, בית הספר למלחמה בטרור של צה"ל"

מייקי בחור מאד צבעוני ושרמנטי

זה עושה משהו לכתבים שמחפשים כתבות מתובלות היטב.

מייקי כמש"ק קליעה בגבעתי עשה עבודה מעולה - שהתבטאה בכך שגבעתי לקחה את אליפות צה"ל בקליעה, ובבחני חי"ר שנערכו בנושא הקליעה לא היה להם מתחרה.

ברגע שלקחו את מייקי לאדם והפכו אותו לראש מדור קליעה הוא התחיל לפקד ולא להדריך.

רמת הקליעה מאד תלויה במודעות מפקדים ובמדריכים טובים.

גם בצבא השוויצרי - גם בהולנדי וגם באמריקאי.
קצינים לא מתעסקים עם הדרכת קליעה.
אלו הם אנשי מקצוע מומחים נגדים ותיקים.
זה בעצם מה שחסר לנו כי למדריכה / מדריך שמגיעים לבה"ד נשארות שנה עד שנה וחצי לפני לכתם הביתה. עד שצוברים ניסיון - עוזבים.

מדריך מנוסה מאתר בעיות מהר יותר, יודע להנחיל את עיקרי התורה טוב יותר. ויוצר אוירת למידה ותחושת בטחון.

אני מאחל לצבא שיידע בעתיד לחזור להכשרה ייסודית ע"ח עיגולי פינות - יש לזכור שקליעה בניגוד לכושר גופני היא כמו רכיבה על אופניים לימדת את הבסיס נכון יש לך אותו לכל החיים גם למילואים.

הפתרון שלי מועדוני קליעה גדנ"ע בפריסה ארצית עם מדריכים שזו עבודתם - ובי"ס לקליעה.
יש לנו את כל האמצעים, אפשר להפיק מהם הרבה יותר.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #62  
ישן 03-01-2007, 22:46
  eran447 eran447 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.09.06
הודעות: 196
שלח הודעה דרך ICQ אל eran447
לא מלעיזים
בתגובה להודעה מספר 59 שנכתבה על ידי שלמה רוזן שמתחילה ב "מדריכים שזו עבודתם היא מילת..."

אלא מתמודדים (מנסים כמובן)
עם חוסר הרלבנטיות של הבית ספר הנ"ל למלחמה בלבנון (ועם כל הכבוד למה שעשה הכח המצומצם שלהם במלחמה האחרונה זה לא התחיל להיות קשור למה שהלך בשטח)
עם ההתמחות ברעש וצלצולים כמו בדוג' של צילום קופי טרור כלוחמים בחזבאללה (לא ראיתי קוף שמסוגל לעצור טילי נ"ט ...)
עם הנטיה של יח"צני צה"ל לנופף בבית הספר כל אימת שצריך להתמודד עם כשלים בהדרכה ואימונים בצה"ל הרחב
ולענין זה עשו סקר קצר בקרב חיילים צעירים בסביבתכם הקרובה ובדקו מי עבר לאחרונה שיעור או מערך על לוחמת סבך והאם יש רמה במה שכבר עובר ...
אחי במסלול ביחידה ... עבר לא מזמן שבוע סבך בן שלושה ימים על יבש בלבד...עלוב אבל על דאגה בבית הספר הם ישהו שישה שבועות תמימים ויעשו מכין ומכין למכין
_____________________________________
החלטות טובות נובעות מניסיון,
ניסיון נובע מהחלטות גרועות


תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #63  
ישן 03-01-2007, 23:55
  שושה21 שושה21 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 25.11.06
הודעות: 9
כמה מילים על מיקיי וביה"ס ללוט"ר.
בתגובה להודעה מספר 62 שנכתבה על ידי eran447 שמתחילה ב "לא מלעיזים"

אז, ככה, בתור אחת שהייתה חיילת שלו במדור קליעה,
מייקי הוא אכן מאוד מקצועי בתחום הקליעה, אך כנראה שהקידומים שקיבל במהלך השנים קצת עלו
לו לראש.
הבן אדם שחצן ומתנשא. חושב שהוא יודע תמיד הכי טוב . נותן יחס מועדף
למש"קים האהובים עליו, ומי שלא מסכים עם כל מילה שיגיד יזכה ליחס מעליב.
גועל נפש.

בקשר לביה"ס ללוט"ר- כל המקום הזה הוא שכונה אחת גדולה. יש שם סיפורים על קצינים וחיילות מפה ועד להודעה חדשה.
ההקצאות שהם מקבלים וכל הימי- צ'ופר למש"קים מנקרי עיניים. בחגים- מסיבות עם אלכוהול.
וכן, גם בבי"ס....
התנהגות בהחלט בלתי הולמת.
בקיצור-המון כסף מבוזבז שהיה יכול לממן למשל אפודים לחיילים בפעילות מבצעית או צ'ופרים ללוחמים שסוגרים 21 ולא יוצאים חמשושים קבוע עם אפטרים...

חובה לעשות שם בדק בית ובמהירות.

דבר אחרון- עד לפני כשנה ומשהו ניסן היה רמ"ד צלפים ומייקי- רמ"ד קליעה. שני מדורים נפרדים.
נראה לי שניסן כבר היום אינו בתפקידו. ייתכן שאיחדו את שניהם והיום מייקי רע"ן קליעה וצלפים.
אני לא מעודכנת....
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #65  
ישן 04-01-2007, 04:02
  ilanb ilanb אינו מחובר  
אילן בן-נון. מומחה לקליעה וצליפה, מדריך ירי בכיר ומאמן קליעה ספורטיבית
 
חבר מתאריך: 17.03.05
הודעות: 1,902
בתגובה להודעה מספר 63 שנכתבה על ידי שושה21 שמתחילה ב "כמה מילים על מיקיי וביה"ס ללוט"ר."

אני סבור שיש אמת בדברייך. השאלה היא איפה היית עד עכשיו ואם כאן המקום?

מציע להבדיל בין הדורש טיפול מבחינת אורח חיים צבאי,

לבין המקצועיות והתוצאות בשטח.

על המקצועיות שנינו איננו חלוקים.

על התוצאות בשטח.............. לצערי זה לא תלוי בניסן או מייקי אלא בדרג מעליהם.

כל עוד לא נדרש מפקד בסוף תרגיל לעמוד בתוצאות הניתנות לספירה (יש מקומות שתרגיל אינו מסתיים ללא ספירת פגיעות וספירת התחמושת שנורתה) ולקבל משוב על כמות ואיכות הפגיעות לא יעזור קצין הקליעה הטוב בעולם !

לגבי אורח החיים הצבאי הוא כנראה דורש ניעור לא רק שם...........

ואם כבר הזכרת את ניסן אולי מותר היה להוסיף מילה טובה על ניסן - שאינו שותף לחיים ההוללים?
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #94  
ישן 11-12-2014, 23:20
צלמית המשתמש של שפן סלעים
  שפן סלעים שפן סלעים אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.10.14
הודעות: 543
תמונת פוזה רשמית
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי העיתונאי שמתחילה ב "מתקן אדם, בית הספר למלחמה בטרור של צה"ל"

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

הנה תמונה שצילם ראובן "רובי" קסטרו לכתבה מטופשת כשלעצמה של וואלה. הבעיה היא שהמצולם אמור להיות מדריך לוט"ר ואחד מבעלי התפקידים הכי מקצועיים בכל צה"ל בכל מה שנוגע להפעלת נשק קל לסוגיו. אז איפה הבעיה? בהנחה שמדובר בתמונת פוזה ("תמונת יח"צ" בשפה המדוברת) בה הקנה בזווית וכיוון כללי של המצלמה והצלם, למה לעזאזל האצבע בשמורת ההדק??? עוד עדות לכך שזו תמונת פוזה היא שמשקפי המגן של הלוחם המהולל מאוחסנות בתוך הכיסוי על הקסדה ולא מגנות על עיניו מהרסיסים.

לפעמים פשוט בא לך להגיד "פעם היה לנו חרא של ציוד אבל לפחות היינו מקצועיים!".
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #99  
ישן 04-10-2017, 00:11
  strong1 strong1 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.11.04
הודעות: 16,469
כתבה מבלייזר
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי העיתונאי שמתחילה ב "מתקן אדם, בית הספר למלחמה בטרור של צה"ל"

http://www.blazermagazine.co.il/posts-general/43829/

"מהר! קדימה! עוד תחנה!", סרן ביטון מזרז את הלוחמים שלו ומדרבן אחד מהם להרים צמיג ענקי. והם מקשיבים לו — אתם יודעים עכשיו למה, שמעתם מאיפה הוא בא. ביטון מכשיר היום את קציני הלוט"ר של צה"ל ואת לוחמי היחידות המובחרות, בסבל ובייאוש, בחום ובקור. הוא מנסה לקחת אותם עד הקצה מול האויב הכי גדול שלהם — הם עצמם, והוא מיישם בזה את כל מה שעבר עליו ב־25 שנותיו.



לוחם לוט"ר הוא תפקיד שהפך מורכב יותר ויותר עם השנים, ובסביבה הטקטית של 2017 הוא דורש לא מעט יכולות. יחידת הלוט"ר הוקמה בצה"ל כלקח מהפיגוע במעלות ומחטיפת מטוס סבנה. התברר אז שצה"ל צריך מקום אחד שירכז את כל ההכשרות בתחום הלוחמה בטרור: צלפים, השתלטות, פריצה, ו"קופים" — השתלשלות לוחמים מגובה.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 08:50

הדף נוצר ב 1.26 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2021 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר