יש אפשרות שמישהו בגילי (במאי בן 16) ישכור דירה ויעבור לחיות לבד ?
יש לי מלא בעיות עם ההורים בבית, פשוט כמו לחיות בבית משוגעים, אני כבר פשוט ל-א מסוגל לחיות כאן!!!!! אני לא רוצה לעבור לפנימייה, וכסף יש לי בשפע.... למי שיגיד שאני צריך לחכות קצת אז זה פשוט בלתי אפשרי! לדוגמא עכשיו אמא שלי החליטה שהיא לא מדברת איתי, סבבה פחות בעיות בשבילי, אבל בעצם זה מתבטא בכך שאני עדיין צריך לסבול את השגעונות שיש לה ובעצם היא כבר לא מקשיבה לי... בחצי שנה האחרונה אני פשוט חי עם עצמי, שום עזרה מההורים, כמעט הכל (חוץ מאוכל) אני מממן לעצמי...
כשאני שואל אם אני יכול לשכור דירה השאלה היא אם יכולים להגיע חשבונות על שמי וכל הדברים האלא, או שאפשר שאני ישלם לבעל הבית את כל הדברים האלא

שמע דבר ראשון :
אמא יש רק אחת יכול להיות בגלל גיל ההתבגרות וכל זה אתה מעוצבן עליה ולהפך אבל לשכור דירה?
זה לא משהו קצת קיצוני?..

מי ישלם על הלימודים שלך?
אוכל זה דבר ממש יקר לאחר שקונים בשביל כל יום...
מים חשמל וטל' זה גם לוקח כסף נכבד מאוד..

השאלה אם אתה יכול להרשות לך את זה..
ואם לא עדיף ללכת ליועץ משפחתי לך ולאמא שלך

לא, אתה צריך להיות בן 18 לפחות על מנת שבעל בית יוכל להחתים אותך על טופס השכרת דירה.

חוץ מזה שלא משנה כמה כסף יש לך, אתה לא תסתדר לבד בגיל 16 לא משנה כמה עצמאי אתה.

ואני אומר לך את זה בתור אחד שהיה במצב שלך בגילך לא פעם אחת.

Everybody Lies

אני מבין שאתה כותב פה שאתה ממש במצוקה, אבל אין לך הרבה ברירה - כמו שאמרו פה אתה עדיין בגיל 16 בלבד, בשביל לשכור דירה וכאלה

אני אעשה לך חישוב מהיר:
אוכל
דירה מושכרת
חשמל
מים
טלפון
פלאפון
אגרות
בגדים ודברים בשבילך
---------------------------
מינימום כל חודש 2500 - 3000 ש"ח

לא משנה כמה כסף יש לך, הוא יגמר מהר כי זה מה שכסף עושה - נגמר.

אין ממש פתרון חוץ מלשבת עם עצמך ולהסתכל על החצי הכוס המלאה ולראות מה אתה ורק אתה יכול להפיק טוב מכלום. אני מבין שכנראה דיברת עם ההורים שלך וזה לא ממש עוזר - אז אתה לבד פה, תלחם, תנסה לחשוב צעד אחד קדימה מההורים שלך. לדוגמא: אם אתה יודע שאימא שלך תצעק עלייך על זה שאתה לא ניקית חדר/לא עשית שיעורים, אז מראש תעשה שיעורים ותנקה את החדר - וככה לא יהיה להם מה לצעוק עלייך.
עכשיו אתה צריך להראות שאתה עצמאי, ולהיות חזק מספיק כדי להתמודד איתם. אני חושב שמגיע הזמן שההורים מתחילים להסתדר עם הילדים שלהם, זה בערך מגיע בגיל שלך 16, אבל אצלך כנראה זה קצת יותר מאוחר.
אז כמו שאמרתי תתפוס אחראיות ותתחיל במאבק.

מאחל לך בהצלחה, סמיון.

יש לי הכנסה חודשית שתשאיר אותי ב+ אבל לפי מה שאסף אמר אין לי סיכוי כי אני לא בן 18... טוב אני יחשוב כבר על משהו

בוא נעזוב לרגע את הכסף, אין לך איזה סבא או סבתא או אולי קרובי משפחה שתוכל לגור אצלהם ?
עד כמה המצב קשה ? אולי אם תעבור לגור אצל איזה חבר לתקופה קצרה אז העניינים ירגעו....
ניסית לדבר עם אמא שלך או עם ההורים שלך ?
בקשר לדירה אני מאמין שאם תשלם במזומן יהיה מישהו שיהיה מוכן להשכיר לך, אתה גם יכול לחתום על חוזה לפני גיל 16 אבל עדיין מדובר בהמון המון הוצאות מסביב, פרט לשכר דירה אתה תצטרך לרכוש ריהוט לדירה (לפחות מיטה ושולחן וכיסא), צריך לנקות אותה אחת לשבוע, צריך לשלם על חשמל, מים, טלפון, וכל שאר מיני ירקות שונים(ארנונה מיסים גז ועוד ים דברים שאתה בכלל לא חושב עליהם)....

תשמע ברגע שתעזוב אין ממש דרך חזרה ואתה עלול להצטער על זה ולשלם על זה כל החיים שלך (במידה שיתברר שזאת טעות) תנסה לפתור את המצב כמה שאפשר בלי לעשות את אותו צעד קיצוני.

"אל תשאל מה המדינה יכולה לעשות בשבילך, שאל מה אתה יכול לעשות בשביל מדינתך."

לא מדוייק...
חברה ממממש טובה שלי השכירה דירה כשהיא הייתה רק בת 15 עם בחורה בת 21.
הכל התחיל ממריבה גדולה שפרצה עם ההורים שלה ועל מקום העבודה שלה בזמנו (מלצרות).
דבר שגבה מחיר כבד מאוד. הן בפן המשפחתי והן בצד ההשכלתי.
חשוב מאוד לציין כי היא בחורה איטלגנטית מאוד , אבל המצב הקיים של לגור לבד ולעבוד למען חייך
עשה את שלו והיא נשרה בכיתה י' מהלימודים.
כיום אנחנו בנות 20. כל אחת בדרכה.
היא עדיין עובדת למחייתה (עבודה מסביב לשעון) ומתגוררת בדירה שכורה, מעשנת, משתכרת ללא כל השגחה.
ואני, אפשר לומר שהסתדרתי בחיים..זה נורא שונה כשאתה חיי עם ההורים ויש תמיכה.
חיילת, יפה, השכלה מלאה, תוכניות...

פנה לעזרה מקצועית ואל תתחיל לנדוד בין דירות שכורות ושותפים.
אלו חיים קשים לנער בגילך.

מקווה ומאחלת רק טוף!

לפי הדיבור שלך...
במקום לבזבז זמן ואנרגיות על ריבים עם אמא שלך חשבת על לשבת איתה 4 עיניים ולפתור בעיות???
אני הייתי עם אמא שלי בריב כסאח חבל על הזמן בגלל משהו אישי עד שיום אחד מישהו פתח לי את העיניים ואמר לי שלברוח מהבעיות שלך זה לא פתרון כי בסוף הבעיות חוזרות אלייך ואז הם חוזרות בבום אחד גדול .
אל תהיה פחדן ותברח מהמציאות פשוט תתמודד איתה ועד כמה שקשה בבית לא משנה עד כמה קשה אף פעם לא עוזבים את הבית כי זה המקום שלך ולא משנה כמה דירות תעבור אתב תמיד אבל תמיד תחזור הביתה אבל אז תהיה מושפל.
חבל על הכסף שלך ועל הכוח שמור אותו לדברים חשובים באמת ותנסה להשתלב
ומקסימום תעבור לבני משפחה לכמה חודשים וזהו.

גם אני מרגיש כמוהו רק שאני מרגיש גם שאני הולך במקום כי נפשית אני מוכן אבל אי אפשר לעשות כלום ורק בגיל 18 נפתחות כל האופציות